עמוד הבית
אודות הפרק
כיתבו לי


.
התוכן








.

ב"אוטוסטרדה של המידע" העולמית גולשים מיליונים של מבקרים וגם "כבישי הארץ" הולכים ומתמלאים בנוסעים רבים. כדי שהאתר הצנוע שלנו ימשוך מבקרים, עליו להיות מקורי ולהציע תכנים בעלי עניין וחשיבות.

כל אורח שמגיע לאתר הוא מתנה. עלינו לקבל את פניו בידידות ולהציע לו סיור מעשיר ומהנה.אם האתר מיועד לאנשי חינוך - שאינם מנוסים ברזי הטכנולוגיה - יש להוביל אותם בנועם, ובפשטות, לא לפתות אותם לרדת לסמטאות של "קישורים" רבים מדי, לעזור להם למצוא בקלות את דרכם אל העמוד הבא וכאשר הם יתעייפו - אל ה"יציאה".

המחנכים הם אנשי ספר ואין להנחית עליהם טכנולוגיה מהפנטת ורעשנית, אלא להגיש להם אתר "דמוי" ספר שבו הם ידפדפו, יעיינו באיורים ויקראו - כהרגלם. אשלית "הספר" לא תאריך ימים. לאחר זמן מה הגולש יגלה שהוא נקלע לעין הסערה ושסביבו גועשים נחשולים פרועים של מידע. המבוא הרך, הכנסת האורחים הידידותית יעזרו לו לגבור על מחלת הים ועל סכנת הטביעה שאורבות לו.












הרגלי הקריאה של הגולש
הטכנולוגיה דוהרת ומדי יום היא מכריזה על מהפך, על פלא חדש. לעומת כל החידושים, הרגלי הקריאה של האדם הם עתיקים, מושרשים עמוק ויקרים לו מאוד. לקורא יש שעות קריאה, גומחות קריאה, מנחי קריאה. רבים לא יוותרו על תחושת הנייר, על הדפדוף ועל סממנים אחרים של הידידה הותיקה - הקריאה. גם תהליך הלמידה, טוענים תלמידי, מעוגן במכלול הרגלים שלא מתחברים עם ישיבה מול צג המחשב, גלילת עמוד והקשות על העכבר.

לכן, אתר למידה צריך להיות מעוצב כך שניתן יהיה להתאים אותו )הדפסה, שינוי גודל האותיות, רוחב ואורך העמוד, וכד'( בקלות ובמהירות להרגלי הקריאה והלמידה של הגולש. בשל הקשיים הייחודיים של העברית באינטרנט רצוי לתת הוראות ביצוע ועצות לפתרון בעיות.












הקריאה ממסך המחשב
רק מיעוט קטן, פחות מ-20% מהגולשים קוראים מילה במילה את החומר הכתוב בעמוד האתר. הקריאה מהצג אטית יותר - ב-25% - מהקריאה מהנייר. הפער הזה ילך ויצטמצם עם שיפור פני המסך, אך לא ישנה באורח משמעותי את סגנון העיון של הגולשים.

רוב הגולשים סורקים, ברפרוף מהיר, את פני האתר. כדי ללכוד את תשומת לבם, כדי לעזור לאורחים לתפוס, במבט סורק זה, את מהות האתר, יש לשתול בו נקודות אחיזה בולטות שמייצגות את ההיצע, את התוכן שלו. אתרים רבים מנסים לשבות את האורח בלהטוטים סהרוריים שאין להם כל קשר עם התכנים שהם מציעים. אחיזת העיניים הקיקיונית הזו היא עלבון לאינטליגנציה של הגולש ופוגמת באמינות האתר.

תמונה, איור, כותרות תואמות, תפריט , מפת אתר מעוצבים היטיב, ממוקמים כראוי יהוו את גורמי המשיכה ויעוררו באורח רצון להישאר באתר.

הרגלי הקריאה של הגולשים נבדקו במחקר שערך 4 שנים ופורסם בשנת Stanford-Poynter 2000 Project | EyeTracking Online News

על העיצוב המפתה Seductive Interfaces ראו את האתר של Home Page Tim Skelly













עמוד הבית
"מקום על עמוד הבית של אתר מפורסם הוא היום הנדל"ן היקר ביותר בעולם" כותב Jacob Nielsen. "מקום כזה שווה פי 1.300 מחלקת אדמה באזור עסקי בטוקיו."

רבים אוהבים לקבל גם פרטים אישיים - תמונה, למשל - על בעל האתר. של התוכן, של מבנה האתר, לעשות הכירות -מקצועית- עם בעל האתר. המומחים טוענים שגולשים המספרים האלה משקפים את חשיבות עמוד הבית . עמוד הבית של אתר למידה צריך להציג תקציר

מאפייני הכתיבה באינטרנט
Dr. Jakob Nielsen, המכונה הגורו של "שמישות האתרים" חוקר מזה שנים רבות את מאפייני האוריינות המקוונת של האינטרנט. הוא טוען שהמדיה החדשה קוראת לייצוג, לארגון, לסגנון חדשים, שונים מאוד מאלה שהורגלנו אליהם. כדי להגביר את הסיכויים שהגולש יקרא את תוכן האתר, הכתיבה צריכה להיות:
broken up by headings
shaped into lots of punchy, single idea paragraphs
puts key phrases in bold face
bullets key points
avoids jargon and rhetoric
.straightforward, and short












הפירמידה ההפוכה
בשל מאפייני הקריאה - האי-קריאה, למעשה - של רוב הגולשים, המומחים ממליצים להתחיל את הכתיבה "בשורה התחתונה", במסקנות של תוכן האתר. בניגוד לכתיבה המסורתית שבה בהתחלה מניחים את הרעיונות היסודיים ובונים בהדרגה את הטיעונים לקראת הסיום המסכם, בכתיבה באינטרנט - כמו בכתיבה העיתונאית - הופכים את הפירמידה הזאת.













עמוד עצמאי
הגולשים יכולים להגיע לאתר דרך השער הראשי, אך רבים - אלה שהובלו באמצעות מנגנוני החיפוש - ייקלעו לאחד מעמודיו מבלי לדעת איפה הם נמצאים. כל אחד מעמודי האתר צריך - לכן - להיות מסוגל ליידע את הגולש )כדברי מחברי הספר Web Style Guide( על המי, המה, האיפה והמתי של האתר.

עצמאות העמוד מתבקשת גם מסיבה אחרת . גולשים רבים מעוניינים רק באחד מהנושאים שמופיעים באתר, לכן רצוי לארוז כל נושא בעטיפה נפרדת. כדי שהתוכן לא יהיה מפורר, מקוטע, יש ליצור - כמובן - גם תחנות שילוב ואינטגרציה.













עומק
עמודי האתר הם רק קצה הקרחון של נושאו. בעמודים יש תרכיז של רעיונות, אשכולות - chunks בלשון המומחים - של מידע ומהם נשלחים באמצעות הקישורים הסתעפויות של העשרה, של העמקה. מאחורי הטקסט שמופיע על העמוד נמצאים ספרים מאמרים, מחקרים, מסמכים, תעודות, יומנים, תמונות, ביוגרפיות, קטעי וידאו, סרטים.

אתר טוב מעלה את הנושאים, מעורר סקרנות ובונה דרכי גישה אל ההעמקה של הידע ושל ההבנה.












הקישורים
הקישורים למקורות מחוץ לאתר הם אבני היסוד של תקשורת האינטרנט. תוכן האתר, ייחודיו מקורי ככל שיהיה, לא יכול להוות אי בודד באוקיינוס הרחב של המידע. הקישורים מעניקים את העומק ל"קצה הקרחון".

הקישורים צריכים להיות עמוקים (deep linking) כלומר להגיע עד העמוד שדן בנושא המובטח. אם הקישור "זורק" את הגולש רק לעמוד הבית של אתר אחר, קיימת סבירות גדולה )קרוב ל-30% מכלל התקלות( שהוא לא ימצא את דרכו אל העמוד המיוחל.

הקישורים מנחים את הגולש אל ההעשרה וההעמקה של הידע. מכיוון שאנו מעוניינים לשלב בתכנים של האתר שלנו חומר איכותי, ראוי לאותה רמה שאנו קבענו, אנחנו מפנים את אורחינו למקורות ;מידע מעניינים, טובים ומסתכנים באפשרות שהם יעדיפו להישאר שם.

כדי למנוע את נטישת האתר בשל עמית/מתחרה, המומחים ממליצים למעט בקישורים בגוף התוכן ולרכז אותם בעמוד נפרד. זו הדרך שבחרתי באתר "על פסיכולוגיה, חינוך ומחשבים" שבו מאחורי כל נושא נמצאת רשימה מרוכזת של מקורות מידע נוספים. פתרון אחר הוא פתיחת "חלון" ולא דלת אל האוטוסטרדה של המידע. מקור המידע החיצוני מוצג בחלון שנמצא ונשאר בתוך האתר שלנו. השיטה הזאת משפרת את ההתמצאות הגולש, מזכירה לו איפה הוא נמצא ומקשה עליו את הנטישה.












ספרייה
אתרי למידה והעשרה צריכים להגיש ספרייה שבה מוצגים כל המקורות - המוכרים לבונה - שדנים בנושאים של האתר. במהלך הלמידה - של הבונה עצמו - הוא נעזר בספרים, מאמרים, מחקרים, תעודות, יומנים ואתרי מידע וחובתו הבסיסית היא להעמיד את כל הרכוש הזה לרשות הכלל. כדי לתאם ציפיות, רצוי להוסיף תאור קצר על התכנים של המקורות המומלצים. אתר ידידותי יפנק את אורחיו בחלוקת הספרייה למדורים לפי הסוגים השונים של המקורות.












מילון
לא כל הגולשים שולטים בעגה המקצועית של נושא האתר, לכן יש לבנות עבורם מילון שמסביר בפשטות את המונחים הבסיסיים של הנומנקלטורה המקצועית.

האתר "מסע בעידן הטכנולוגי" גדוש במילים לועזיות. על-מנת להפוך אותו נגיש גם עבור גולשים צעירים בניתי עבורם מילון שמסביר בסגנון חופשי - את המונחים הלועזיים. -











עדכון
לא די לעדכן בקביעות את האתר, חשוב גם ליידע את באי האתר על החידושים שחלו בו. באתר קטן אפשר לציין את העדכונים בעמוד בו הם נעשו. באתר גדול, המומחים ממליצים לפתוח מדור מיוחד
"מה חדש באתר" שבו יופיע דיווח שוטף על כל העדכונים.













נגישות לגולשים בעלי צרכים מיוחדים
אני מתחילה ללמוד את הנושא וליישם אותו בהדרגה לאתרים שלי. בינתיים אני מגישה לקט מאמרים וכתובת של אתר שמתמחה בתחום זה.






ד"ר אילנה מודלינגר
בית הספר לחינוך
©