עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.

"Remember that I have power; ... I can make you so wretched that the light of day will be hateful to you. You are my creator,but I am your master..." Frankenstein Mary Shelley
  • Clark Andy Natural-Born Cyborgs: Minds, Technologies, and the Future of Human Intelligence Oxford University Press 2003.
יותר מכל דמות אחרת, הסייבורג - הכלאה של בשר ומתכת - הוא שמגלם את החרדה העמוקה ביותר שלנו מפני הטכנולוגיה. אנדי קלרק - ראש התכנית למדע קוגניטיבי באוניברסיטת אינדיאנה - מציע מבט "אחר" על מהות האדם. לחרדה זו אין הצדקה - הוא כותב - משום שאנו - כולנו - סייבורגים מלידה. המוח האנושי מתמזג - מעצם טבעו - עם הטכנולוגיה בתהליך המכונה cognitive hybridization הכלאה קוגניטיבית. "התכונה המייחדת את הזן שלנו היא יכולתנו להיכנס למערכת קשרים עמוקה - בתהליך של שינוי-עצמי - עם מיטב המותגים והטכנולוגיות שלנו"  בשלבים הבאים של ההשתלבות והרחבת המוח "Mind extension" קלרק צופה שימוש הולך וגובר "בתותבות קוגניטיביות". את ספרו הוא מסכם בפרק:?Conclusions: Post-human, Moi. פרקים מתוך הספר ב-The Third Culture
  • Brooks, Rodney Flesh and Machines: How Robots Will Change Us Pantheon; 2002
ספרו של ברוקס - ראש המעבדות לבינה-מלאכותות של MIT - מחולק לשלוש חטיבות. בראשונה ברוקס מספר את תולדות הבינה המלאכותית ואת תרומתו להתפתחותה. בחטיבה השנייה הוא מציג את העתיד הקרוב של הרובוטיקה ואת התועלת שהיא תביא לחברה. בקטע האחרון הוא דן בסוגייה הנושנה של ההבדלים בין אנשים ומכונות ומנבא את "הדרך השלישית" את ההתמזגות העתידית שלהם.

אחד הנושאים המרכזיים בספרו של ברוקס הוא סקירת שורת הלקחים המפכחים בהיסטוריה בהם האדם נוכח שלא הוא ולא עולמו אינם ייחודיים ויוצאי דופן. תגליות קופרניקוס במאה השש-עשרה העלו שהיקום אינו סובב סביבנו. תורת האבולוציה של דרווין הראתה שאין אנו שונים כל כך משאר בעלי החיים. מכניקת הקוונטום ועקרון האי-ודאות של הייזנברג הציבו מחסומים קשיחים מול יכולתנו להבין מה מתרחש ביקום. פיענוח הגנום העלה שהקוד הגנטי שלנו זהה ב-98% לזה של הצ'ימפנזות ושמאגר הגנים של האדם הוא רק כפול מזה של זבוב פירות. "we are nothing more than a highly ordered collection of biomolecules"

כעת הייחודיות של האדם ניצבת שוב מול אתגר חדש, הפעם לנוכח יצורים מעשה ידינו. זנים אחרים התעמתו אף הם עם יריבים שאיימו על הנישה האקולוגית שלהם אך רק האדם מתמודד עם סכנה שמקורה בתהליך שהוא עצמו יזם ויצר.
  • Dreyfus Hubert "Alchemy and artificial intelligence" Rand technical report 1967
Hubert Dreyfus הפילוסוף בילה מספר חודשים בקרב חוקרי המחשב ב-RAND ופרסם את רשמיו בדיווח ארסי "אלכימיה ובינה-מלאכותית". דרייפוס לא רק שלל את סיכוייהם ויעדם של קהילת הבינה-המלאכותית הוא אף הטיל ספק בעצם חוקיות קיומם. הוא טען שהבינה-המלאכותית היא הונאה וההתקדמות עליה מדברים החוקרים היא אשליה. קהיליית חסידי הבינה-המלאכותית לא נשארה חייבת ושמה ללעג - במשחק שח היסטורי שאורגן בין תוכנת מחשב לבין הפילוסוף הסקפטי - את התקפותיו של דרייפוס.
  • Dyson George Darvin among the Machines Penguin Books1997
דיסון מעלה סדרה של אנקדוטות ועובדות היסטוריות כדי לבנות את התיאוריה - הפילוסופית - שלו על הקשר בין התפתחות האדם לבין זו של המכונה. רשת הטלקומוניקציה הגלובלית ובראשה האינטרנט יוצרת תשתית הולמת להולדת סוג חדש של אינטליגנציה גלובלית ומבוזרת. על המחבר והספר ב-The Third Culture
  • Hayles Katherine How we became posthuman: Virtual bodies in cybernetics, literature andinformatics The University of Chicago Press 1999
בספרה K.Hayles How we became posthuman מסכמת שש שנות אודיסיאה מחקרית על היווצרות ה-cyborg. בסקירה פנורמית של תולדות הטכנולוגיה, החברה והתרבות היא מעלה שלוש סוגיות שזורות זו בזו: כיצד המידע איבד את הגוף, כיצד נברא ה-cyborg כמוצר טכנולוגי וסמל תרבותי בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה וכיצד מבנה היסטורי מיוחד יצר את הנסיבות בהן ה-human ברא מבנה אחר: את ה-posthuman. "זה הזמן לבחון את משמעות הפוסט-הומניזם", כותבת היילס. "למרות שגרסאות אחדות של הפוסט-הומניזם מצביעות על אפוקליפסה ועל אנטי-אנושיות, אנחנו יכולים לבנות אחרות שיובילו אל השרדות ארוכת-טווח של האדם וצורות חיים אחרות, ביולוגיות ומלאכותיות, אתם אנו נחלוק את הפלנטה ואת עצמנו".
  • Mitchell J William Me: The Cyborg Self and the Networked City MIT Press 2003
וויליאם מישל הוא פרופסור לארכיטקטורה למדעים ולאומנויות המדיה ועומד בראש קבוצת מחקר Smart Cities במעבדות המדיה של MIT. בספרו הוא בוחן את השינויים שחלים בסביבתנו ובחיינו בזכות ההתחברות האלחוטית, הקשרים ההדדים הגלובליים, המיניאטוריזציה, ושאר חידושי הטכנולוגיה העכשיווית. בעולם שאינו נשלט על-ידי גבולות כי אם על-ידי קשרים הדדיים אנו נדרשים ולשקול מחדש את היסודות האתיים של העיצוב, ההנדסה והתכנון ולהמציא מחדש את הסביבה שלנו.
  • Moravec Hans Mind Children: The Future of Robot and Human Intelligence Harvard University Press;Rep edition 1990
בראש המומחים של מדע הרובוטיקה ניצב Hans Moravec חוקר ומהנדס רובוטיקה מנהל the Mobile Robot Laboratory ב- Carnegie Mellon University. "בשנת 2050" - אומר מורבק - "רובוטים עם מוח של מחשב שמסוגל למלא 100 טריליון הוראות בדקה יתחילו להתחרות באינטליגנציה האנושית. ואז הם ידחקו אותנו ויהפכו לצורת החיים השלטת על כדור הארץ. אך מורבק לא מודאג, הרובוטים יאהבו אותנו. ובכלל, הוא שואל, האם אנחנו באמת מעוניינים להשתתף עוד אלף שנים באותה אופרת סבון אנושית נושנה?

מורבק מעלה בכתביו את חזון ההתפתחות של דורות הרובוטים מהמתקנים מפרקי מטעני החבלה של היום עד הדור הרביעי שבו הרובוטים יכירו אותנו טוב יותר ממה שאנו מכירים את עצמנו. וברגע שהם ישיגו אותנו ...הם ימשיכו להתקדם...הרובוטים הם הילדים שלנו. בסופו של דבר הם יהיו עצמאים ויעשו ככל העולה על דעתם... בדיוק כמו שעושים זאת הילדים שלנו..
  • Penrose Roger The emperor's new mind: concerning computers, minds and the laws of physics Oxford University Press 1989
לא רק ההומניסטים נחרדו מסכנת המכונות החושבות, גם בקהילה ה"ריאליסטית" נשמעו קולות ספקנים. הנציג הבולט ביותר של הציבור הזה הוא המתמטיקאי והפיזיקאי R.Penrose שבספרו המונומנטלי The Emperor's New Mind שולל את אפשרות קיומה של בינה-מלאכותית. פנרוז פורש; פנורמה רחבה - קסמי ומסתורי תורת הקוונטום המאפיינים הבסיסיים של תורת היחסות, חורים שחורים, המפץ הגדול, החוק התרמודינמי השני של מקסוול, יסודות המכניקה של ניוטון, אלגוריתמים ומכונות טורינג, חוק Godel, פרקי מתמטיקה, המודעות, הנירופיזיולוגיה של המוח ומהות המציאות הפיזית - ולוקח את קוראיו למסע מהמם דרך תחנות המדע האלה כדי להבין את הקשר בין חוקי הפיזיקה, מהות המתמטיקה והטבע של המודעות האנושית.
.
לדבריו, טרם השגנו את התובנה הבסיסית החשובה ביותר להבנת העולם הפיזי אשר בלעדיה לעולם לא נבין את המוח. פנרוז מנסה למוטט את הטעון הבסיסי של חסידי הבינה-המלאכותית שהחשיבה האנושית - כמו זו של המחשב - היא אלגוריתמית. המוח מסוגל לשפוט גם בעזרת "תובנה" - ולא בהכרח באמצעות הוכחות מכניות - שהנחות מתמטיות מסוימות הן נכונות - ואין אלגוריתם בשביל תובנה. התודעה האנושית לא מתעוררת מתהליך פיזי שגרתי אלא מאזור הדמדומים של פיזיקת הקוונטום.

  • Perkowitz Sidney Digital People: From Bionic Humans to Androids Joseph Henry Press 2004
"אנחנו נמצאים בשלבים הראשונים של ההתמזגות עם המכונה. פרקוביץ - פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת אמורי - מספר סיפור משכנע - מאז ימי אריסטו ועד הרובוטים הסופראינטליגנטים של העתיד שלנו - מסקנתו הבלתי - >נמנעת: כולנו הופכים לסייבורגים"
  • Sagan Carl Broca's Brain Ballantine Books New York 1974
C. Sagan בפרק מספרו Broca's Brain תחת הכותרת In defence of the Robots מציג כתב הגנה חריף לבינה- המלאכותית ולרובוטים. בגישה פרגמטית הוא מונה את התרומות הטמונות במכונות בכיבוש החלל, ברפואה, בחקר מעמקי הים, בכל המקומות שסכנה אורבת לחוקר האנושי. הוא חולק על הטיעון של שוללי הבינה-המלאכותית שמכונה מסוגלת להתמודד עם כל הדברים הצפויים אך היא חסרת אונים לנוכח הבלתי-צפוי. המכונה יכולה להיות מנוהלת ב"שלט רחוק" כאשר יוצרה האנושי לוקח את ההחלטות המבצעיות המורכבות. את דבריו סייגן מסכם בנימה טכנופילית "אין שום דבר בלתי-הומני במכונה אינטליגנטית משום שהיא ביטוי לאותם הכשרים הנפלאים, שמכל היצורים שחיים על הפלנטה הזאת יש רק לאדם"
  • Wood, Gaby Edison's Eve: A Magical History of the Quest for Mechanical Life Knopf 2002
מאז ימי המיתולוגיה היוונית ועד ימינו בני האדם הוקסמו מרעיון היצירה של חיים מכניים. מבובות ותיבות נגינה מכניות ועד לרובוטים המשוכללים של היום, בני האדם שאפו ליצור מכונות מדברות, חושבות ומרגישות כמונו. אחד התעלולים המכניים המפורסמים בהיסטוריה של המכניזציה הוא סיפורו של "הטורקי".

הטורקי היה אוטומטון, מתקן מכני למשחק השח. הוא תוכנן והוצג לראשונה ב-1769 על-ידי ממציא הונגרי, הברון Wolfgang von Kempelen כדי לשעשע את אנשי החצר של מריה טרזה, המלכה האוסטרית. אחרי מותו של קמפלן, הטורקי עבר ידיים רבות אך סודו נשמר בקפידה. "הטורקי" הסתובב ברחבי העולם והביס את נפוליאון, את באבאז', את בנימין פרנקלין ואלפי שחקני שח אחרים.

העיתונאית גבי ווד פורסת את הסאגה של חלום איש-המכונה מהאוטומטים ועד לאנדרואידים והאנשים הביונים. היא בוחנת את ההבטים התרבותיים, הספרותיים והפילוסופיים של החלום הנושן וסוקרת את המאמצים החדשים להשתלת שבבים ומתקנים מתוחכמים בגופנו, לייצור תותבות כתחליפים לאברים שנפגעו ולחיבור המוח האנושי למכונה כדי להפוך את האנשים לבריאים, לחזקים ולחכמים יותר.
  • Williams Sam Arguing A.I.: The Battle for Twenty-First Century Science Atrandom 2002
העיתונאי סם וויליאמס משרטט את תולדות הבינה המלאכותית על שורשיה המדעיים והפילוסופיים ואת המחלוקת שליוותה אותה מאז החלוצים הראשונים Marvin Minsky ו-John McCarthy ועד העתידנים של ימינו Ray Kurzweil ו-Hans Moravec.



.


בינה מלאכותית

ספרים






.

ד"ר אילנה מודלינגר מסע בעידן הטכנולוגי
ספרייה
Copyright ©
בית