עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


  • Borgman L. Christine From Gutenberg to the Global Information Infrastructure Access to Information in the Networked World MIT Press, 2000
הספר, שזכה בפרס ספר השנה על-ידי החברה האמריקאית למדעי המידע והטכנולוגיה, בוחן - במבט כוללני ;את סוגיות הטכנולוגיה, ההתנהגות והמדיניות שעולות בהקשר ל- Global Information Infrastructure
  • Shenk David Data Smog - Surviving the information glut Harper Collins1997
דוד שנק סופר ועיתונאי, איגד סידרת כתבות על סכנות הצפת המידע לספר בשם - Data smog. שנק מתאר בספר חברה מוכת מידע שאזרחיה סובלים מראייה פגומה, גב כואב והפרעות קשב - ADD - על רקע תרבותי. גודש המידע גורם לקיטוע חברתי, לקריסת הדמוקרטיה, לשקיעה של החינוך ולטיפוח הדמגוגים. שנק מעלה שורת הצעות מעשיות למאבק בערפיח המידע. העצה הטובה ביותר שלו אומרת: "Be your own filter". את עיבוד המידעהנצחי שנק מכנה "paralysis by analysis". המשימה שאין לה סוף של איסוף מידע מוביל לשיתוק משום שעל מנת לקחת החלטה יש לאסוף עוד ועוד מידע.
  • John Seely Brown Paul Duguid The Social Life of Information Boston: Harvard Business SchoolPress 2000
על הקשרים ההדדיים בין אנשים, מותגים, רשתות תקשורת ונתונים ב"אינפו-ספייס הגלובלי". ג'ון בראון, מנהל Xerox Palo Alto Research Center PARC ו- פול דיגיד מומחה למחקר באוניברסיטת ברקליי מזהירים מפני >הסכנה ששיקולים לוגיים של מידע יעפילו על שיקולים אנושיים. הספר מדגיש את מגבלות הטכנולוגיה של המידע ומזהיר את הטכנוקרטים מפני האשלייה שכל בעיה ארגונית ניתנת לפתרון באמצעות דחיסה של יותר ויותר פרטים במסד הנתונים של המחשב. הטכנולוגיות הן האמצעים ולא המטרה...
  • Eisenstein L Elizabeth The Printing Revolution in Early Modern Europe Cambridge University Press 2005
אליזבט אייזנשטיין, היסטוריונית של המדע ומומחית לתקופת הרנסנס, עוקבת אחר ההתפתחויות ההיסטוריות שבאו בעקבות המצאת גוטנברג. התרומה הראשונה במעלה של הדפוס היא ההרחבה עצומה של מגוון המידע הרשמי בר-הבדיקה, אשר המריץ את החברה המערבית לפתח ולמקצע תחומי דעת חדשים. הדפוס הוליד את מהפך הסטנדרטיזציה של מפות, לוחות שנה, לוחות-זמנים, מילונים, ספרים, קטלוגים, עיתונים והעניק לאיש החברה המערבית את היכולת ליצור רציונליזציה, לקטלג ולקודד את המידע.
  • Paul Levinson The Soft Edge: A Natural History Future of the Information Revolution London Routledge 1998
פול לוינסון, פילוסוף והיסטוריון של המדיה והתקשורת מעלה את התיאוריות על התפתחות טכנולוגיות המידע הוא מתאר את תולדות מהפכת המידע ומפתח את הרעיון שהטכנולוגיות נבחרות ושורדות לפי מידת התאמתן לצרכים היום יומיים של בני האדם.
  • Albert Borgmann Holding On To Reality: The Nature of Information At The Turn Of The Millennium University of Chicago Press 1999
אלברט בורגמן הוא אחד הנציגים הבולטים של הפילוסופיה של הטכנולוגיה בימינו. בשלושת פרקי הספר Cultural Information: Information for Reality 1 Natural Information: Information about Reality 2 Technological Information: Information as Reality 3 הוא מעלה את תולדות התפתחות עידן המידע ועל הרקע הזה דן בסוגיות המידע, הטכנולוגיה של המידע והקשר של המידע למציאות בחברה המודרנית.

בורגמן הוא מבקר חריף של המדיה החדשה. "תקשורת היפראינטליגנטית מציעה אפשרויות ללא תקדים לתקשר בזמן ובמרחב אולם באורח פרדוכסלי היא גם מפרידה בין הצדדים. כאשר גולשי האינטרנט "פקוקים ברשת של תקשורת ומחשבים, הם חשים כל-יכולים אולם ברגע שהם מתנתקים מהרשת הם מאבדים את חוש ההתמצאות, הם שוב אינם שולטים בעולם. השיחה שלהם נבובה, הקשב שלהם משוטט וחלול, תחושת המקום שלהם מעורערת." עם כל הרווחים שאנו מפיקים מחידושי הטכנולוגיה, לעתים אנו מרגישים כמו שוליית הקוסם, חסרי אונים מול הכוחות שעוררנו וחוששים מטביעה בנחשול ששחררנו"
  • פוסטמן ניל בידור עד מוות השיח הציבורי בעידן עיסקי השעשועים ספריית פועלים 2000
"מחקר וקינה על העובדה התרבותית המשמעותית ביותר באמריקה של המחצית השנייה של המאה העשרים - שקיעתו של עידן הטיפוגרפיה ועלייתו של עידן הטלוויזיה. מהפך זה שינה באורח דרמטי ובלתי הפיך את תוכנו ומשמעותו של השיח הציבורי." "אמצעי התקשורת הזמינים לתרבות הם בעלי השפעה מכרעת על תצורת הסוגיות האינטלקטואליות והחברתיות באותה תרבות"."מה שפגע באנשים ב"עולם אמיץ חדש" לא הייתה העובדה שצחקו במקום לחשוב, אלא העובדה שלא ידעו על מה צחקו ולמה הפסיקו לחשוב".

בדבריו המרים, Neil Postman קובל על כך שהמידע - בימינו - איבד כל קשר עם תפקידו המקורי של פתרון בעיות והפך למצרך שנסחר, שמשמש לבידור או מהווה סמל למעמד. מנותק מכל תועלת, הוא מציף ומטביע אותנו ללא הבחנה. אין לנו כל שליטה עליו ואין אנו יודעים מה לעשות; בו. אנחנו לא יודעים מה לעשות במידע בשל שתי סיבות: אין לנו יותר תפיסה בהירה -קוהרנטית - של עצמנו, של עולמנו ושל קשרינו עם הזולת. כלומר, אנחנו כבר לא יודעים מאיין באנו, לאן אנחנו הולכים ומדוע. לכן אנחנו לא יודעים איזה מידע שייך ואיזה מידע לא שייך לחיינו. הסיבה השנייה היא שאנחנו הקדשנו את כל המשאבים ואת כל האינטליגנציה שלנו להמצאה של מכונות שאינן עושות דבר פרט להעצמה של אספקת המידע. כתוצאה מכך, ההגנות שלנו נגד גודש המידע קרסו. המערכת החיסונית שלנו נגד המידע התמוטטה ללא מרפא. אנחנו סובלים ממעין איידס תרבותי. אנחנו לא יודעים לסנן את המידע, להפחית אותו או להשתמש בו.

  • Dertouzos L. Michael What Will Be: How the New World of Information Will Change Our LivesHarper San Francisco, 1997
מייקל דרטוזוס היה ראש מעבדות MIT למדעי המחשב. בספרו הוא מכין את הקורא לבאות, כיצד תראה ה-Information Marketplace כיצד תמשיך לשנות את עולמנו ומהו העתיד הדיגיטלי שמצפה לנו.
  • Roszak Theodore The Cult Of Information: A Neo-Luddite Treatise On High Tech, Artificial Intelligence The True Art Of Thinking Berkeley: University of California Press 1996
תיאודור רוסק, הוגה דעות, סופר ומבקר, תוקף את הלהיטות הבולמית של צרכני המידע. הררי הנתונים לא מובילים בהכרח לחשיבה צלולה. "גודש הנתונים" מערפל שאלות בסיסיות של צדק ותכלית ומעכב את היצרניות.
מבט ביקורתי, מהזווית הניו-לודיטית של שוללי הטכנולוגיה, על המחשבים בתרבות המודרנית.

  • McLuhan Marshall The Gutenberg Galaxy: The Making of Typographic Man University of Toronto Press 1962
לדעת Marshall McLuhan מהפכת הדפוס חוללה שינוי לא רק בעולם הספרות - היא שינתה את התודעה עצמה "ההמצאה של הטיפוגרפיה הביאה את העקה החזותית החדשה של המידע היישומי, העניקה את המותג הראשון שהוא בר-שכפול אחיד, את פס-הייצור הראשון ואת ראשית הייצור ההמוני"

"אמצעי התקשורת "עובדים עלינו" באורח מוחלט. הם משכנעים כל כך בהשלכות האישיות, הפוליטיות, הכלכליות, האסתטיות, הפסיכולוגיות, המוסריות והחברתיות עד שלא נותר בנו חלק שלא נגעו בו, חלק שלא חל בו שינוי". אמונתו של מקלוהן בדטרמיניזם טכנולוגי משתקף בקביעתו "אנו מעצבים את הכלים שלנו והם בתורם מעצבים אותנו".
  • Virilio Paul The Information Bomb Verso Books 2000
הדחף ליצור טכנולוגיות חדשות המונע על-ידי אינטרסים צבאיים ותעשייתיים ברא מדע המעוגן אך ורק בתגליות ובחידושים ללא שיקולים ערכיים ומוסריים נאורים. המדע החדש הזה מכחיד, מחליש ומזיק ופירושו טכנולוגיה של כליון שמדרדר את האנושות לאפסיות.

פול וויריליו הוא הוגה דעות צרפתי, תיאורטיקן של הטכנולוגיה. ב"פצצת המידע" הוא מתאר תמונה דיסטופית שבה, מתוך כניעה ללחצים של המערך הצבאי-תעשייתי אנו יוצרים טכנולוגיות שיובילו אותנו לאסון גלובלי, לאחרית ימים וירטואלית.
  • Wurman, Richard Saul Information Anxiety. New York: Doubleday. 1989
החברה המודרנית מייצרת מדי יום כמויות כבירות של מידע - ללא סדר וארגון. אדריכל ומעצב גרפי, וורמן נטל על עצמו להיות information architect, חלוץ "אדריכלות המידע" שהופך מידע לידע מאורגן ומובנה.




מידע















ד"ר אילנה מודלינגר מסע בעידן הטכנולוגי
ספרייה
Copyright ©
בית