עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כתבו לי


.


תרומות הטכנולוגיה

























 



.

All technological change is a Faustian bargain. For every advantage a new
technology offers, there is always a corresponding disadvantage. Howard Rheingold

איש לא חולק על כך שהטכנולוגיה שיפרה את איכות ואת תוחלת החיים של האדם בחברה המערבית. תרומותיה רבות מספור והן מקיפות אותנו - מובנות מאליהן - ומשרתות את רווחתנו מבלי שנקדיש לכך אפילו הרהור קל וחולף. לא כך הדבר באשר למחיר שאנו משלמים בעבור השפע המופלא הזה

בבואנו לבחון  את המחיר של תרומות הטכנולוגיה אנו נקלעים לסבך פרוע ומבלבל של חילוקי דעות שמתנהל בין שני מחנות יריבים: הפעילים להגנה על איכות הסביבה ומולם תאגידי הענק, השליטים הכל-יכולים של הטכנוספירה.

ההדיוט המצוי - כמוני - שמסרב לתפוס עמדה באחד מהקטבים הרעיוניים נדרש לחשיבה ספקנית וביקורתית כדי לנווט את דרכו בלבירינט הטיעונים והאנטי-טיעונים של זירת המחלוקת

איש לא מטיל ספק בחשיבות הכבירה של מאבק "שומרי הסביבה" שעומדים על המשמר של הפלנטה. פועלה של
ואנגרי מאתהאי Wangari Maathai כלת פרס נובל לשלום מקניה מרגש ומעורר הערצה. האישה; המדהימה הזאת - לוחמת למען הדמוקרטיה, זכויות האדם וזכויות האישה, שהקימה את "תנועת הרצועה הירוקה", ששתלה יותר מ-30 מיליון עצים באפריקה - היא מופת לעשייה אמיצה וחכמה.

אולם, כדברי ברוס סטרלינג, בשורות אפוקליפטיות מעוררות החלחלה "נמכרות טוב" ולמאבק הצודק של השומרים על איכות הסביבה חדרו גם רואי השחורות עם אזעקות יום הדין. כאשר תחזיות האימה שלהם חוזרות ומתבדות תגובות הלעג מחליפות את האימה והדריכות של הציבור מתחלפת באדישות.

ההבטחות המרגיעות של הטכנופילים - בנוסח

,the material conditions of life will continue  to get better for most people'
in most countries,most of the time, indefinitely" Julian Simon

מעוררות אף הן רתיעה וחשדנות.

באיזה מחיר? one man's benefit is another man's risk
כמו לתרופה כך לכל תגלית טכנולוגית יש יתרונות ויש תופעות לוואי. אילו החשש מפני הנזקים של תופעות הלוואי היה מונע את מימוש התגלית, היינו נמצאים עדיין בחברת ההומו-ארקטוס. לקדמה, לאיכות החיים יש מחיר והמבחן האולטימטיבי של התבונה האנושית הוא למצוא את הפשרה שתשפר מבלי להרוס את האדמה ואת שאר החיים על הפלנטה.

הדילמה של הקדחת
הדילמה של "המאבק בקדחת" ממחישה יפה את המערבולת של התרומות, הנזקים, הבהלה ההמונית, השיקולים של המחיר וקביעת סדרי העדיפויות.

ב-1940 הוציא הכימאי השוויצרי Paul Hermann Muller פטנט על מדביר חרקים סינתטי, ה-DDT הידוע לשמצה.ארגוני הבריאות למיניהם הריעו להמצאה החדשה שהתגלתה כנס רפואי, כתרופת פלא, נגד מחלת הקדחת שפגעה ב-300 מיליון וקטלה מעל למיליון אנשים -בעיקר ילדים- באזורים טרופיים פרס נובל לכימיה של שנת 1948 הוענק למילר על תגלית זו.

בארצות רבות, הדברת יתושי המלריה באמצעות ריסוס קירות הבתים ב-DDT הכחידה לחלוטין את מחלת הקדחת.

ואז החלה ההתדרדרות. הגופים שניהלו את מבצע ההדברה סיימו את תפקידם. עם הסרת הפיקוח הקפדני, ההדברה יצאה מכלל שליטה. מריסוס קירות הבתים, ההדברה עברה, במינון פראי וללא בקרה, לחקלאות ולטבע. האדמה התמלאה בשיירי הרעל והיתושים נושאי המלריה החלו להתחסן מפני ה-DDT.

בשנת 1962 יצא לאור ספרה של רחל קרסון ביולוגית, סופרת ואקולוגית -Silent Spring- שמתאר בכוח רב את הכחדת עולם החי - הציפורים - על-ידי מדבירי החרקים בכלל וה-DDT בפרט. הספר הפך לרב-מכר ורחל
קרסון -הכוהנת הגדולה של הטבע - נכנסה ל -Ecology Hall of Fame, היכל הזיכרון של גיבורי האקולוגיה.

התעשיינים - כמובן - לא אהבו את האביב הדומם ואת הבהלה הנוראה שהוא עורר בציבור אך אמינותו הוטלה בספק גם על-ידי אנשי מדע רבים. אחד מהם הוא J.G Edwards אנטומולוג (חוקר חרקים) שמונה רשימה של שגיאות שהוא איתר בספר ש"הרעיל" את דעת הקהל נגד מדבירי החרקים.

The Lies of Rachel Carson by Dr. J. Gordon Edwards Summer 1992 21st Century

מאמרו של ביילי על האביב השקט של רחל קרסון
Rachel Carson's classic is not aging welll By Ronald Bailey June 12, 2002 Silent Spring at 40.

בראשית שנות השמונים ה-DDT הפך סמל לרוע ולנזקים הטמונים בטכנולוגיה. תחילה ארה"ב ולאחר מכן ארצות רבות אחרות אסרו על השימוש ב-DDT. והקדחת חזרה. הקרן הבין-לאומית מעריכה שיש בין 600 ל-900 מיליון חולי קדחת ו-2,700.000 אנשים מתים ממנה כל שנה.

הקרן הבין-לאומית למלריה יצאה למערכה נגדהחרם שהוטל על המדביר. בדצמבר 2000 המאבק נשא פרות והאיסור על השימוש ב-DDT, למטרות רפואיות בלבד - הוסר

OUR CAMPAIGN TO PREVENT A BAN OF DDT FOR MALARIA CONTROL HAS BEEN SUCCESSFUL !

האימה מפני הנזקים של קוטלי החרקים טרם שככה אך המחקרים לשיכלול ההדברה, למניעה או למיתון נזקי הלוואי, נמשכים. ההדברה הביולוגית נתנה מענה חלקי לבעיה וניסויים שמתנהלים בהדברה גנטית מבטיחים לפתור - ביתר הצלחה - את הבעיה.

יום האדמה
אחד הסנגורים הבולטים של הטכנולוגיה הוא ללא ספק R Bailey, הכתב לעניני מדע של העיתון Raison online. העיתון Raison מגיש "תערובת פרובוקטיבית של חדשות,  תחקירים, פרשנויות וסקירות. הוא מבטיח להוות "חלופה מרעננת לעיתונות בעלת דיעות ימניות ושמאלניות ומבוססת על עקרון החופש והבחירה האישית בכל התחומים של הפעילות האנושית". אך על אף ההבטחות האלה מומלץ לחדד את הקריאה הספקנית והביקורתית משום שהעיתון מסובסד על-ידי עשרות חברות ענק וקשה להאמין שהוא מצליח להתנער לחלוטין ממחויבות אידיאולוגית למממניו.

ביילי כתב ספרים אחדים ומאמרים רבים בהם הוא תוקף - חזיתית - את נבואות הזעם של הפעילים לשמירה על איכות הסביבה. הוא בוחן את התחזיות האפוקליפטיות ומעמיד אותן במבחן המציאות.

"יום האדמה" התקיים לראשונה ב-אפריל 1970. השדרה החמישית בניו-יורק נסגרה לתנועת רכב ורבבות אמריקאים חגגו את האירוע בקונצרטים, הרצאות ומופעי רחוב. "יום האדמה 1970" הוליד תחזיות אפוקליפטיות על אשר פגעי הטכנולוגיה יעוללו לגורל האנושות - מספר ביילי - "נותרו לנו לכל היותר חמש שנים כדי לעשות משהו" (האקולוג K. Watt) " אם לא ננקוט בפעולה מיידית כדי להתמודד עם הסכנות שאורבות לאנושות, הציוויליזציה תיכחד תוך 30-15 שנה" הביולוג G Wald " אנו נמצאים במשבר סביבתי שמאיים על ההישרדות של האומה הזאת ועל העולם כולו כמקום מתאים למגורי אדם (הביולוג Barry Commoner) " האדם חייב להפסיק את זיהום הסביבה לשמר את המשאבים שלו לא על-מנת לשפר את קיומו כי אם כדי להציל את הגזע שלו מהתדרדרות קשה מנשוא ומהשמדה." (מאמר המערכת של ה- New York Times)

ב'"יום האדמה" שהתקיים שלושים שנה לאחר מכן השתתפו 500 מיליון אנשים מכל קצות תבל. "ועתיד הפלנטה מעולם לא נראה טוב יותר"

REASON * May 2000 Earth Day,Then and Now The planet's future has never
looked better.Here's why. By Ronald Bailey

ברטרוספקציה של שלושים שנה, ביילי שם ללעג את התרחישים הדמיוניים של רואי השחורות וזורי הבהלה ומעמיד מולם את העובדות והמספרים. הגברת השפע, האוכלוסייה והחידושים הטכנולוגיים לא מדללים כי אם להפך, הם משמרים ומעשירים את הסביבה.

הרעב
הבשורה על מיתת-הרעב ההמונית כעתיד האנושות פורסמה ב-1798 ב Essay on Population מפרי עטו של Thomas Robert Malthus כלכלן מדיני אנגלי.
מלתוס טען שבעוד שהאוכלוסייה מתרבה בטור גיאומטרי, מקורות המזון גדלים רק בטור אריתמטי כלומר הביקוש למזון ילך ויגבר על ההיצע שיהיה קיים. אם לא תחול ירידה דרמטית בילודה, האנושות נידונה למיתת-רעב.תחזית רפאים זו של מלתוס מלווה אתנו ועולה שוב ושוב לכותרות הדאגה הציבורית.

population bomb
אחת הסוגיות הבוערות של 'יום האדמה 1970' הייתה התפוצצות האוכלוסין ומיתת-הרעב שהיא תנחית על האנושות. "שיעור התמותה ילך ויגבר ו-200-100 מיליון אנשים ייגוועו ברעב במהלך עשר השנים הבאות". "רוב האנשים שימותו בשואה הגדולה ביותר בתולדות האדם - הרעב - כבר נולדו". כותב הביולוג Paul Ehrlich מחבר הספר The Population Bomb במאמרו !Eco- Catastrophe.

הפצצה לא התפוצצה. האוכלוסייה גדלה פחות מהמשוער בתחזיות האימה וייצור המזון גדל ואף עבר את רף הביקוש.בין 1980 ל-1997 ייצור המזון גדל ב-60% ועלותו נמוכה היום יותר מאי פעם. הרעב לא נעלם מהעולם אך הוא מכה בשל מלחמות ואי-יציבות פוליטית ולא בגלל דילול ביבול.

מאמר ארסי של Bernie Reeves נגד ארליך "השרלטן שמתחפש לקדוש של עולם הטבע" נביא השקר המסוכן של האקולוגיה.
THE DEVIL AND PAUL ERLICH

Human beings are not just more mouths to feed, but are productive and inventive"
minds that help find creative solutions to man's problems, thus leaving us better off
over the long run." Julian Simon
ההתערבות Julian Simon קרא תיגר במשך עשרות שנים על הנבואות המצמררות של שומרי הסביבה והוכיח שוב ושוב, שהתבונה והתושיה האנושית מסוגלות למנוע את הנזקים של הטכנולוגיה. אחת מבשורות האימה החביבות על שומרי הסביבה היא התדלדלות המשאבים הטבעיים של כדור הארץ במאבקו נגד רואי השחורות סימון טען שמחיר המתכות שלפי תחזיות האימה עומדות להיעלם מן העולם, לא זו בלבד שלא יעלה אלא אף ירד במהלך העשור הבא. בשנת 1980 נערכה התערבות בין ארליך לסיימון לפיו המפסיד ישלם את הפרש המחירים של המתכות ליריבו. ב-1990 סימון זכה בהתערבות ובמאות דולרים



.

ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
דפי העשרה
Copyright ©