עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.


הרוג את הטלוויזיה שלך



















.

We no longer use technology, we live it." Michiel Schwarz"

"אין בזה שום דבר בעל ערך, אנחנו בבית הזה לא נצפה בה ואני לא רוצה אותה בדיאטה האינטלקטואלית שלך." דברי Philo Farnsworth לבנו על הצפייה בטלוויזיה.

משפט זה אינו מפתיע במיוחד עד אשר מתברר שהוא נאמר על-ידי ממציא הטלוויזיה בכבודו ובעצמו.

המצאת הטלוויזיה לוותה בטלטולים משפטיים רבים שעשקו נפשית וכלכלית את יוצרה. בראשית המאה ה-20 החל קץ עידן הממציאים הבודדים והשתלטות החברות הגדולות, עם סוללת עורכי הדין שלהן, על התגליות של עובדיהן.

פרנסוורט ניצל בנס מאלמוניות וזכה לזכויות יוצרים למרות מתקפות מחץ כבירות של חברות הענק שזממו לגזול ממנו את הבעלות על אחת ההמצאות החשובות והרווחיות ביותר של המאה ה-20.

פילו פרנסוורת נולד בשנת 1906 ביוטה. את ילדותו הוא עבר בחווה באיידהו. בית-הספר, אותו הוא פקד ברכיבה על סוס, לא משך אותו במיוחד אך הוא גילה כשרון רב ועניין בולט במדעים. הוא שיכנע את המורה לכימיה להתנדב ולתת לו שיעורים פרטיים ולחוות את דעתו על רעיונות של תגליות מהפכניות שהבשילו במוחו.

המורה, Justin Tolman, נעתר לבקשת תלמידו והשניים הקדישו שעות רבות ללמידה ולתכנון התגליות של הנער. טולמן סיפר שפילו, בן ה-15 הסביר לו את תורת היחסות של איינשטיין - שבשנים אלה יצאה לעיתונים בבהירות רבה יותר מכל הסבר שהוא מצא בספרי המדע. פילו לא שכח את טולמן ובכל הזדמנות הוא ציין את שמו של המורה שלו שהעניק לו השראה וידע בסיסי. גם טולמן זכר את תלמידו הגאון והעיד לטובתו במשפט זכויות היוצרים על המצאת הטלוויזיה.

"שידור הטלוויזיה" הראשון התרחש במחסן נטוש בסן פרנציסקו. פרנסוורט גייס צוות של  אנשים שלא פעם עבדו מבלי לקבל שכר ומצא יזמים שהסכימו להעניק לו תקציבים זעירים מבלי לאיים בהשתלטות על ה-start" "up- הצנוע. חלקים רבים של הטלוויזיה העתידית "הומצאו" תוך כדי בנייתה.

ביריד העולמי שהתקיים בניו-יורק ב-1939 ניתנה ההזדמנות לקהל הרחב לצפות בשידור פומבי של הנאום הטלוויזיוני הנשיאותי הראשון של פרנקלין רוזוולט. לאחר מלחמת העולם, המכונה עברה מיזעור, הפכה לצבעונית והשתכללה יותר ויותר.

ואז באה התגובה האלרגית

דו"ח שהיה נכתב על-ידי אנטרופולוג מגלקסיית אנדרומדה שנשלח לחקור את האנשים שחיים על כדור הארץ. הרעיון "שאול" כנראה מסיפורו הנפלא של
THEY'RE MADE; OUT OF MEAT Terry Bisson

"הם יושבים, לילה אחר לילה, בחדרים חשוכים. הם נועצים את עיניהם באור. עיניהם לא נעות. הם לא חושבים, המוחות שלהם במצב פאסיבי. אנחנו חקרנו אותם בשעה שקרני אלפא ודימויים זרמו, ללא הפסק, לתוך מוחם. התמונות נשלחות מאיזשהו מקום במרחק אלפי קילומטרים על-ידי קבוצה קטנה של אנשים והן מראות משחת שיניים; ומכוניות, ואקדחים, ואנשים שרצים סחור סחור בבגד-ים. כל העניין נראה כמו ניסוי מוזר בשטיפת מוח."

וזה בדיוק מה שזה... כותב Jerry Mander במאמרו
Unplug Your Brain - How TV  clones
consciousness corporate

הטלוויזיה עולה על כס הנאשמים ונדונה להוצאה להורג בשל שורה ארוכה של סעיפי אישום. הנתונים המדאיגים ביותר באים מהכיוון של אומדן הזמן שהאנשים מבלים מול המסך.

אדם עם תוחלת חיים ממוצעת של 75 שנים יושב 9 שנים מול הטלוויזיה. הנתונים האלה לא היו מעוררים בהלה אם הם היו משקפים בילוי מהנה, מרגיע ומעשיר, אולם מבוגרים רבים, ורוב רובם של הצופים בגיל ההתבגרות מודים שהם מבלים יותר ממה שהם היו רוצים מול המסך.

אתר "ההורות המצליחה" מונה רשימה ארוכה של העובדות שנערמו בגנות הטלוויזיה מאז הופעתה בשנת 1945.

"המשפט" המקיף והמתועד ביותר מופיע בסקירתם של M Csikszentmihalyi ו- Kubey במהדורת פברואר 2002 של
Scientific American: Television Addiction Is No Mere Metaphor

הם מכירים בחשיבות הטלוויזיה שיכולה ללמד ולשעשע, להמריא לגבהים אסתטיים ולהוות אמצעי לבידור שמתארים את המצוקה הקשה בה נתונים המכורים. מעדויות הצופים שאיבדו שליטה עולה תחושת המילכוד - ולפורקן וממקדים את דיונם בנזקי ההתמכרות לצפייה בטלוויזיה. המחברים מעלים שורה ארוכה של מחקרים הצפייה בטלוויזיה, במקום להרגיע ולשעשע, מכלה את האנרגיה הנפשית שלהם ומשאירה אותם מרוקנים וחסרי ריכוז לפי סקרים של קבייוצ'יקסנטמיהאיי, ככל שהצפייה בטלוויזיה ממושכת יותר כך יורדת מידת שביעות הרצון של הצופים ממנה. דבר זה אינו מונע מהמכורים להמשיך ולבלות - יותר ממה שהם היו רוצים
- מול המקלט.

אשמה חמורה יותר מוטחת בטלוויזיה על-ידי האתר
The kill your TV web שרואה בה "מתקן שמחזיק את המעמד הנמוך במצב של דיכוי, מנציח את האלימות והחומרניות ומהווה משמיד שקט של האינטלקטואליזם". לדברי פוסטמן, מכבש הדפוס, המחשב והטלוויזיה הן לא מכונות שמעבירות מידע כי אם מטפורות שבאמצעותן אנו ממשיגים את המציאות. הן ממיינות, מסדירות, ממסגרות ומרחיבות עבורנו את העולם. מבעד למטפורות אלה של המדיה, אנו לא רואים את העולם כמות שהוא אלא כפי שהוא מקודד במערכות הצפנים שלנו.

לחובבי הטלוויזיה, לצופים שיודעים להנות - לצחוק, להתפעל, ללמוד, להתרגש - במינון שפוי, מבלי לנוון את מוחם ומבלי להשתעבד ל"קופסה", הנה מאמרו של מיודענו, ביילי, על הנושא.






.

ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
דפי העשרה
Copyright ©