עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.


גודש המידע








 


 








.

הנחשול הגואה של המידע מטיל אימה על אזרחי העידן הטכנולוגי. הזרימה המוגברת הזאת מפעילה את מנגנוני הבקרה שתפקידם - לכאורה - לארגן ולהטמיע את הידע החדש. אולם -למעשה - מנגנוני הבקרה האלה הם מידע טכנולוגי נוסף שבמקום להסדיר, מעצימים את  כמויות המידע ודורשים הסברים חדשים שהולכים ומעצימים את...שמעצימים את... עד אובדן השליטה והקריסה...

כדור השלג החל להתגלגל בשנת 1440 כאשר צורף גרמני בעמק נהר הריין המיר מתקן לדריכת ענבים למכבש דפוס.

אתר edge מאגד מאות אנשים ממגוון הקשת הבין-תחומית שמצטיינים בעשייה ובחשיבה מקורית ויצירתית. כל שנה, עורך האתר נוהג "לשלח" שאלה לחלל הסייברספייס ובמהלך השנה הבאה ללקט ולפרסם את התשובות. לשאלת 1998 : מה הייתה ההמצאה החשובה ביותר של 2.000 השנים האחרונות? רוב המשיבים ציינו את הדפוס של גוטנברג.

בתקופה שקדמה להמצאתו של גונטברג, בני-האדם רכשו חדשות כאירוע חברתי. הם התכנסו בכיכרות ודנו בצוותא בחדשות שהובאו אליהם מפי עוברי-אורח מזדמנים. קריאת הספר, העיתון, שברה את המסגרת החברתית הזאת ואיימה בקיטוע ובפירוק הקהילה.

תוך שלושה עשורים הדפוס התפשט באירופה והפך לאמצעי שדרכו הרנסנס, ההומניסטים שהחייו את העניין בלמידה ובספרי המופת, עבר מתרבות לתרבות. לימים, הספר המודפס הפך למתווך בתהפוכות הפוליטיות, הדמוקרטיות, החברתיות והתרבותיות של המאות הבאות.

אליזבט אייזנשטיין, היסטוריונית של המדע ומומחית לתקופת הרנסנס, עוקבת בספרה The Printing -Press as an Agent of Change: Communications and Cultural Transformations in Early modern Europe by Elizabeth L. Eisenstein Cambridge University Press אחר ההתפתחויות ההיסטוריות שבאו בעקבות המצאת גוטנברג.

התרומה הראשונה במעלה של הדפוס היא ההרחבה עצומה של מגוון המידע הרשמי בר-הבדיקה, אשר המריץ את החברה המערבית לפתח ולמקצע תחומי דעת חדשים. הדפוס הוליד את מהפך הסטנדרטיזציה של מפות, לוחות שנה, לוחות-זמנים, מילונים, ספרים,קטלוגים, עיתוניםוהעניק; לאיש החברה המערבית את היכולת ליצור רציונליזציה, לקטלג ולקודד את המידע.

היווצרות הספרייה
"כאשר הגנים  שלנו לא יכלו יותר לאחסן את כל המידע שהיה דרוש להישרדותנו, המצאנו, לאט לאט את המוח. אך הגיע הזמן - אולי לפני עשרת אלפים שנה - שגם המוח לא היה יכול להכיל את כל המידע הדרוש לנו. וכך למדנו לאגור כמויות כבירות של מידע מחוץ לגופנו. אנחנו הזן היחיד בתבל - ככל הידוע לנו - שהמציא זיכרון משותף שאינו מאוחסן בגנים או במוח שלנו. המחסן של הזיכרון הזה נקרא: הספרייה." קרל סייגן

תוצא הפרפר
בעבר, למידע הייתה תכלית פשוטה-לפתור בעיה. אך מה שהתחיל כזרם מבורך של שחרור הידע הפך ברבות השנים למבול אימתני של כאוס. בימים אלה מאות אלפי ספרים חדשים יוצאים לאור מדי שנה בשנה, עשרות אלפי כתבי-עת, ירחונים, שבועונים ויומונים מונפקים מדי חודש, מדי שבוע, מדי יום. כ-60 מיליארד הודעות של דואר זבל מוזרם לתאי הדואר האלקטרוני מדי שנה.

Herbert Marshall McLuhan
לדעת  
Marshall McLuhan מהפכת הדפוס חוללה שינוי לא רק בעולם הספרות - היא  שינתה את התודעה עצמה. "ההמצאה של הטיפוגרפיה הביאה את העקה החזותית החדשה של המידע היישומי, העניקה את המותג הראשון שהוא בר-שכפול אחיד, את פס-הייצור הראשון ואת ראשית הייצור ההמוני" כותב מקלוהן ב-Gutenberg Galaxy.

Data Smog ערפיח המידע
דוד שנק, סופר ועיתונאי, איגד סידרת כתבות על סכנות הצפת המידע לספר בשם - Data smog. שנק מתאר בספר חברה מוכת מידע שאזרחיה סובלים מראייה פגומה, גב כואב והפרעות קשב - ADD - על רקע תרבותי. גודש המידע גורם - לדעתו - לקיטוע חברתי, לקריסת הדמוקרטיה, לשקיעה של החינוך ולטיפוח הדמגוגים. שנק מעלה בספר שורת הצעות מעשיות למאבק בערפיח המידע. העצה הטובה ביותר שלו אומרת :"Be your own filter".

Technopoly הטכנופוליה משגשגת כאשר ההגנות נגד המידע קרסו בנאומו המר, Neil Postman ,Informing Ourselves To Death קובל על כך שהמידע - בימינו - איבד כל קשר עם תפקידו המקורי של פתרון בעיות והפך למצרך שנסחר, שמשמש לבידור או מהווה סמל למעמד. מנותק מכל תועלת, הוא מציף ומטביע אותנו ללא הבחנה. אין לנו כל שליטה עליו ואין אנו יודעים מה לעשות בו.

"אנחנו לא יודעים מה לעשות במידע בשל שתי סיבות: אין לנו יותר תפיסה בהירה -קוהרנטית - של עצמנו, של עולמנו ושל קשרינו עם הזולת. כלומר, אנחנו כבר לא יודעים מאיין באנו, לאן אנחנו הולכים ומדוע. לכן אנחנו לא יודעים איזה מידע שייך ואיזה מידע לא שייך לחיינו. הסיבה השנייה היא שאנחנו הקדשנו את כל המשאבים ואת כל האינטליגנציה שלנו להמצאה של מכונות שאינן עושות דבר פרט להעצמה של אספקת המידע. כתוצאה מכך, ההגנות שלנו נגד גודש המידע קרסו. המערכת החיסונית שלנו נגד המידע התמוטטה ללא מרפא. אנחנו סובלים ממעין איידס תרבותי. אנחנו לא יודעים לסנן את המידע, להפחית אותו או להשתמש בו.

Postman N. 1993 Technopoly: The Surrender of Culture to Technology Vintage Books N Y

Information Anxiety
במהדורת יום חול אחד של ה-New York Times יש יותר מידע ממה שאדם ממוצע באנגליה של המאה ה-17 נחשף לו במשך כל ימי חייו. חרדת המידע נובעת מהתהום שהולכת ונפערת בין מה שאנחנו מבינים לבין מה שנדמה לנו שאנחנו חייבים להבין.

Wurman, Richard Saul. Information Anxiety. New York: Doubleday. 1989

information fatigue syndrome
לדברי פסיכולוגים וחוקרים, ערפיח המידע שמפגיז אותנו יום יום מדיר שינה מעינינו, מחבל בכושר הריכוז ומחליש את המערכת החיסונית שלנו. David Lewis פסיכולוג בריטי מכנה את ההתופעה החדשה בשם "תסמונת עייפות המידע". הוא ממליץ לחזור אל מקורות המידע המסורתיים, הספר, האנציקלופדיה, כי "כאשר אתה צמא מוטב שתלך אל; המעיין ולא למפלי הניאגרה"

Hitting the "off" switch
הטכנולוגיה של המידע עדיין חדשה והאנשים טרם למדו כיצד להשתיק אותה, כיצד להתמודד עם עומס היתר שהיא מטילה עלינו, מסבירים  הפסיכולוגים ווייל ורוזן. הם מציעים מתכון למיתון גיאות המידע

סינון ומיקוד - נסו להתמקד במידע שאתם באמת מעוניינים בו ואל תתפתו ל"כתמים מסיחים" שמופיעים על הצג. תפעילו חשיבה ביקורתית ותפרידו את העיקר מהתפל.

תציבו גבולות - תקציבו זמן לצפייה בטלוויזיה, הקשבה לחדשות וגלישה באינטרנט. תיידעו את האנשים מתי נוח לכם שיתקשרו אליכם.

תשיבו בזמנכם החופשי -נתקו את כל הצלצולים של מכשירי התקשורת. אתם תענו לאחר שתסיימו את הפעילות שבה אתם עוסקים.

תהיו נינוחים - relax - כאשר הטכנולוגיה גורמת לכם להמתין. במקום להתעצבן כאשר הדואר האלקטרוני עולה באיטיות או הטלפון שם אתכם על מנגינת ההמתנה, נצלו את הזמן הזה למנוחה או לביצוע מטלות קטנות.

תשתמשו בטכנולוגיות שמתאימות לכם - אין צורך שתרכשו את כל פלאי הטכנולוגיה. תיעזרו רק באלה שלא מלחיצות אתכם.

תתכננו פעילויות שירחיקו אתכם מהמידע - תקציבו זמן לפעילות גופנית, ספורט, מפגשים עם חברים וחופשות משפחתיות.

לא יעלה על הדעת, טוענים ווייל ורוזן, שנחדיר לחיינו גורם רב עוצמה כמו האינטרנט מבלי שנתכונן לכך כנדרש.

פתרונות
בצדו של הפתרון הטכנופובי שממליץ על ריסוק מכונות המידע, קיימות גם דרכי פתרון רחומות וידידותיות יותר. המחקר העכשיווי נרתם לפתרון המצוקה ופונה לכיוון של שיפור ספקי המידע - הדפדפנים, למשל - שבמקום לשטח בפנינו הררי מידע מסחררים, יעזרו לנו באיתור של אותו "העיקר" שאנחנו מעוניינים בו.

פתרון שני יבוא מהכיוון שלמתן לגיטימציה לשיכחה. הידענות היא תכונה מרשימה אך ערכה נמדד במחיר שהיא גובה. אם אדם ישקיע את רוב המשאבים הרוחניים שלו ב"ליזכור" שפע של פרטים, על חשבון ההבנה של התמונה השלמה, הידענות שלו היא מטרד ולא נכס. אמצעי המידע החדשים נבנו כך שהם מסוגלים ליזכור - טוב יותר מהמשתמשים בהם - את כל המידע שהם מספקים. מהפכת המחשוב נוצרה כדי להרחיב את היכולות האינטלקטואליות של האדם. לכן בעוד אנו נהנים מהתובנה המופלאה של מכלול הדברים, את זכירת-היתר של הפרטים נוכל להפקיד, במצפון שקט, בידי המכונות.

הדרך הבשלה והמיוחלת להתמודדות עם הגיאות היא הפיכת פרטי המידע הרבים למכלול של ידע.אחד האתגרים המרתקים של העידן הטכנולוגי הוא לימוד דרכי חשיבה חדשות ומשופרות. חקר המוח והפסיכולוגיה הקוגניטיבית עשו קפיצת מדרגה בשנים האחרונות - בזכות אותן מכונות שמאיימות על שלוותו ועל עמידות ושל המוח האנושי - והם יוכלו להורות לנו כיצד לשכלל את מנגנוני הבקרה, כיצד לחזק את המערכת החיסונית וכיצד להיערך מול "מצוקת השפע" של עידן המידע.





.
ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
דפי העשרה
Copyright ©