עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי


.








+ פרקי המסע


 


 







.

We are entering new frontiers, new modes of communication and interactions new sources of knowledge and creativity and new forms of social interaction
Douglas Kellner

מאחורי מסווה של אנונימיות או בהתגלמות שאולה -avatar - של הזהות הנכספת נהרו מיליוני אנשים והתקבצו, קבוצות קבוצות, בעולם הוירטואלי של ה-cyberspace.

מהו כוח המשיכה של העולם החדש הזה? התשובה השכיחה ביותר היא: חופש. האינטרנט הוא דוגמה נדירה של אנרכיה מודרנית, אמיתית. אין אגודת אינטרנט, אין בוסים, אין פקחים, אין בעלי מניות. האינטרנט שייך לכל אחד ולאף אחד.הגבולות הוסרו, המידור קרס,
אנשים פוגשים זה את זה בגובה העיניים.

קריאתו הזועמת של
ברלו A declaration of the independence of - John P. Barlow cyberspace נגד חדירת הצנזורה וחקיקת מגבלות על המתרחש במרחב החדש משקפת נאמנה את תחושת החופש שנוצרה.

"שליטי עולם התעשייה, ענקים מאוסים של בשר ופלדה, אני בא מסיברספייס, המשכן החדש של הרוח. בשם העתיד, אני מבקש מכם, יצירי העבר, לעזוב אותנו לנפשנו. אינכם רצויים בקרבנו, במקום בו התקבצנו אין לכם ריבונות ."

"אנו יוצרים עולם שכל אחד יכול להיכנס אליו ללא חסינות, ייחוס, ללא דעות קדומות המוענקו על-ידי גזע, כוח כלכלי, עצמה צבאית או מעמד מולד. אנו יוצרים עולם בו כל אחד, בכל מקום, רשאי להביע את אמונותיו ללא חשש מהשתקה או מכפיית סתגלנות." "הגישה החוקית שלכם אל נכס, הבעה,זהות, תנועה והקשר לא ישימה פה. היא בנויה על חומר, כאן אין חומר...לזהויות שלנו אין גוף, לכן, בניגוד לכם, אנו לא מקבלים פקודות בכפייה פיזית. אנו מאמינים שמעקרונות מוסריים, נאורות וטובת הכלל ייוולד הממשל שלנו.". "אנו ניצור תרבות של הרוח בסייברספייס, יהי רצון שהיא תהייה אנושית והגונה יותר מהעולם שהממשלים שלכם בנו." סופר המדע-הבדיוני; גיבסון William Gibson הגה לראשונה בספרו Neuromancer את המונח cyberspace. גיבסון תיאר רשת עולמית של תקשורת ממוחשבת המחברת בין כל האנשים, כל המכונות וכל מקורות המידע.

המילה cyber נגזרה מ-kubernao; היוונית ופירושה קברניט. המונח היווני מהווה מקור למילה האנגלית; govern* וכך הושג שילוב בין רעיון הניווט לבין השליטה המושגת על-ידי רכישת המידע שקיים במרחב הזה.

הסייברספייס אינו; מרחב של נתונים סבילים - כמו ספרייה - משום שערוצי התקשורת שלו מתחברים למציאות הממשית ומאפשרים לגולשים לפתח הדדיות בין שני העולמות. היינלייטן

המציאות הוירטואלית היא מרחב שהניידות בה - בזכות ההיפרטקסט - רב כיוונית, אין-סופית ומתממשת בחושינו באות, בצליל, בתמונה, בצבע, בתנועה ובקרוב גם בתחושת המגע שמובאים אליה על-ידי ההיפרמדיה.

ממשלים וגופים אחרים שנחרדו מהאנרכיה החדשה מנסים -עד עצם היום הזה - להטיל צנזורה ומגבלות על המתרחש בעולם האינטרנט. ממשלות אחדות אסרו או הגבילו את השימוש בטכנולוגיה החדשה, אולם לאחר שהן ראו את הנזקים שנגרמו מכך הן נסוגו וחזרו בהן מהחלטתן.

קהילות וירטואליות
האינטרנאוטים בנו קהילות וירטואליות מכל הסוגים. הוקמו  סביבות  תלת-ממדיות ודו-ממדיות, מפגשים בהם רואים ושומעים - באמצעות טכניקה של וידאו ואודיו -קבוצות בהן החברים מזדהים c u - see me - ואחרות בהן בני הקבוצה מופיעים incognito*. נוצרו מסגרות המוניות, חדרי- שיחה וגם חדרי התייחדות למפגשים אינטימיים.

קבוצות דיון
האינטרנאוטים מתקבצים בקבוצות דיון ומחליפים רעיונות, מביעים דעות, אוספים מידע בסוגיות המשותפות לכל החברים. קיימות עשרות אלפי קבוצות דיון על כל הנושאים, מהכבדים המכובדים, ועד לסהרוריים והביזאריים ביותר. כל קבוצה בונה את כללי האתיקה שלה. היות שאין סמכות חיצונית שכופה חוקים, כל פרט בקבוצה אחראי על מרקם יחסים הרמוני בין החברים. דרגת החשיפה, השקיפות, עומק הטבילה בקבוצה נקבעים לפי נטייה אישית. יש אנשי "read only" שמעדיפים להקשיב ואילו אחרים משתלבים; באורח פעיל, משמיעים ומנסים לשכנע ולהשפיע.

אלה שרואים בנוף הדיגיטלי הסתעפות של המוח מעדיפיםבוודאי את ההתקבצויות האינטלקטואליות סביב ליבון נושאים משותפים. יש קבוצות דיון איכותיות שבקרב חבריהן נמנים מיטב המוחות העולמיים וההשתייכות אליהן היא זכות ממדרגה ראשונה.

יש גולשים שיוצאים למפגשים חברתיים ולעתים אף למסיבות "שאין להן סוף". אחד האתרים ההזויים, שבו מתקבצות דמויות מוזרות הוא ה-Palace. הארמון מציע נופים שונים - טבע, חללית, מרחב מופשט, בריכה ועוד - לאורחיו. בהגיעם לאתר, הגולשים לובשים "התגלמות" ויוצאים אל הנופים השונים, לשוטט, לפגוש חברים, לפלרטט, לפטפט.

ה-avatar
ה-avatar - התגלמות האל במיתולוגיה ההינדית - היא מסיכה - תמונה, ציור - שהגולש לובש כדי לממש את נוכחותו במרחב הוירטואלי. המבקר בארמון יכול ללבוש מסיכה מעשה-ידיו, או לבחור אחת במלתחה של הארמון. דמות ההתגלמות יכולה גם לבחור או ליצור בעצמה "prop" אביזר כלשהו שמשקף - על דרך המטפורה - את זהותה.

מבחר המסכות וכל מה שמסתתר מאחוריהן מסחרר בעושרו. יש מסיכות של מצבי רוח, כוח, הומור,מיניות מפתה, דמויות מפורסמות, בעלי-חיים, דמויות מסרטים מצויירים, חייזרים ועוד, ועוד.

מאחורי המסכות ספורים סמויים על מאוויים, חלומות, תסכולים, החמצות...כל אחד יכול לאמץ לעצמו התגלמויות רבות ולהשלים באמצעותן את מלוא היקף אישיותו.

ביקור במרחב וירטואלי
ביקרתי פעם בארמון. כאשר נכנסתי לאתר התבקשתי ללבוש מסיכה ו"להתממש". לרגע עלה בדעתי ללבוש "אישה צעירה, יפה וחטובה" אך החלטתי להישאר נאמנה יותר לעצמי ומצאתי פרצוף משתומם, תמים וידידותי. לא רציתי להזדהות בשמי או בשם בדוי לכן האתר העניק לי את הכינוי "ידיד מספר 2". במהלך סיורי חיפשתי את "ידיד מספר 1" אך לא הצלחתי לפגוש אותו.

עברתי בנוף פסטורלי*, בעיר סואנת, במרכז בקרה של; חללית וכמעט טבעתי בבריכה. הטיול בארמון הוא חוויה סוריאליסטית* שבה עוברים דרך קירות, נמצאים במקומות שונים בעת ובעונה אחת ורואים אירועים ודמויות חלומיות. חברי הארמון קיבלו את פניי בקריאות ידידותיות "hi stranger".

בארמון יש שיחה; גלויה ויש "לחישה" שהיא שיחה פרטית שמתנהלת בסודיות בין שתי דמויות. הלחישות שהגיעו אלי היו מביכות למדי. ציור של "מר עולם" שרירי התעקש לחוג סביב "הפרצוף התמים" שלי וללחוש לעברי דברי פיתוי רומנטיים. "עזוב" לחשתי לו , "אני יכולה להיות הסבתא שלך". "קשה לי להאמין" ענה לי בלחש מר עולם "אני בן שמונים".

לצדן של האמירות הגלויות, הלחישות של השיחה; האינטימית ישנם גם "בלונים של הרהורים" בהם מביעים החברים מחשבות שאינן זקוקות לתשובה. הרעיון הפרוע שהרהוריי עלולים "לברוח" ולהירשם בבלון כזה לא הרפה ממני במשך כל ביקורי.

הדמויות שהסתובבו בארמון הכירו זו את זו, המתינו לבואה של ישות מאחרת, הביעו דאגה בשל העדרו הממושך של אחד החברים. לאחר שהות קצרה, מבולבלת, מוצפת חוויות ומוטרדת למדי עזבתי - לתמיד - את הארמון.

הפסיכולוגים; המקוונים אוהבים לחקור את הארמון ואתרים דומים לו. תאור יסודי ומעמיק של המתרחש שם - והמשתמע מהמתרחש שם - מובא בספר האלקטרוני של John Suler Psychology of Cyberspace.

מאפייני הסייברספייס
התכונה הבולטת ביותר של השיטוט בסייברספייס היא תחושת האנונימיות המלאה. האינטרנאוט הוא יצור מופשט. האלמוניות במרחב הוירטואלי גדולה יותר מכל מה שאדם חווה בסביבה זרה משום שנוכחותו בסייברספייס אינה מלווה בישות החומרית שלו. הגולש מממש את עצמו ככל העולה על רוחו. כאשר הוא מצטרף לקבוצה הוא יכול לעמוד בצד - רואה ואינו נראה - או ללבוש דמות כלבבו ולקחת חלק פעיל בחייה.

המחקר מעלה שהאנונימיות מסירה עכבות, מעניקה תחושת חופש ומעודדת הבעת רעיונות ייחודיים. עבור אנשים רבים האנונימיות היא אפודת מגן ובחסותה הם מגלים חשיבה נועזת, כנות אמיצה, חשיפה כואבת. הסרת העכבות יכולה לחשוף גם פן פחות חיובי באישיות האדם אולם גם ההתגלמות הזאת היא השתקפות אותנטית* של מה שיש בו. חברי הארמון טוענים שבסייברספייס הם מרשים לעצמם להיות אמיתיים גלויים, חמים, שנונים וידידותיים - יותר מאשר במציאות. פסיכולוגים שמנחים קבוצות טיפוליות מקוונות - בעיקר בנושאים עמוסים בשלילה חברתית כמו אלכוהוליזם, איידס - מהללים את האנונימיות ומייחסים לה תרומות טיפוליות רבות.

הנוכחות ללא גיל, צבע, מעמד חברתי מסירה את הגבולות הכובלים כל כך של המציאות הממשית והמפגש נערך ללא דעות קדומות ובגובה העיניים. האינטרנאוטים מכנים זאת "הדמוקרטיה של הנט".

רוב הקבוצות מתקשרות בכתיבה, לכן לכושר הבעה, לרהיטות, לשנינות, למקוריות, להיקף הידע חשיבות גדולה בעיצוב ההופעה בסייברספייס.

האמוטיקונים
המפגש עם הסייברספייס מתרחש בעיניים ובאוזניים אך לא בתחושת מגע, לכן יש בו סטריליות* מסוימת. לסייברספייס אין ריח. רוב בני-האדם זקוקים לזרימה מכל הערוצים החושיים כדי להגיע לחוויה שלמה. הראייה והשמיעה הם חושי המרחק, הם מתעדים את הרחוק ואילו מגע, טעם וריח הם החושים של הקרוב, לכן יש גולשים שאינם מצליחים לחוש קרבה אל הסייברספייס. האינטרנאוטים מנסים להסיר את המחיצות והמציאו את (( )) החיבוק הוירטואלי הגדול.

האינטרנאוטים התגעגעו להבעות פנים ויצרו את האמוטיקונים. ב-small talk* אפשר לחייך (-:, לצחוק ((-: , לכעוס )-:, לקרוץ (-; וליצור הבעות שונות מהאותיות והסימנים שעל המקלדת. "המקלדת הרגשית" שמסוגלת להעביר מגוון רחב של ביטויי רגש נמצאת בוודאי בתהליך של הכנה.

באתרים רבים נבנתה שפה של ראשי-תיבות, תקצירים כדי להוסיף נופך רגשי למילים הכתובות.

כתב האישום נגד הסייברספייס
המבקרים של המרחב הוירטואלי מאשימים אותו ביצירת בידוד ונתק בין הגולש לסביבתו הטבעית. ההאשמה הזאת נשמעת יהירה ומתחסדת. אם לאדם יש חיי חברה עשירים ומספקים, הוא בוודאי לא יוותר עליהם, לא יחליף אותם בהיצע אינטרנט. אם הוא יוצא לגלישה אל קבוצות הדיון ומחפש חברים וירטואליים,הדבר כנראה בא למלא ריק חברתי או אינטלקטואלי בחייו. מערכת הקשרים שמפתח האדם בסביבתו הטבעית חייבת להסתגל להצע הגיאוגרפי. האדם המודרני מקובע על-ידי המשכנתא, בתי-הספר של ילדיו, מקום העבודה ועליו להתפשר עם המעגלים החברתיים שקיימים בטריטוריה זו. יש אנשים שהתמזל מזלם ומצליחים -גם בתנאים מגבילים אלה -לרכוש ידידים ואילו אחרים מורידים את הציפיות או מדירים רגליהם מהחוגים ומהאנשים שלא מעוררים בהם עניין. אינטרנאוטים ותיקים מעידים על קשרים חברתיים מרגשים, אנושיים מאוד שקיימו עם חברים וירטואליים. רבים אף הצליחו "להחיות" במפגשים, פנים-אל-פנים, את הקשרים האלה.

טעון ארסי אחר -מופץ כנראה על-ידי הסייברפובים - אומר שהאינטרנט מאוכלס בנשורת בחבורה של לא-יוצלחים שנכשלו בהסתגלות למציאות הממשית. הם אינם מסוגלים ליצור מערכת יחסים משמעותית ואיתנה; ולכן הם נמלטים אל צג הזכוכית של קופסה אלקטרונית, אל הקשרים השטחיים שנבנים או מתנתקים בקלות של הקשה על עכבר. נכשלי ההסתגלות מסתתרים מאחורי האנונימיות (כלשון קריקטורה מפורסמת "תכנס, אף אחד שם לא יודע שאתה כלב") ובחסותה הם מנסים להקל על בדידותם. אכן, במרחב הוירטואלי משוטטים גם אנשים שמחפשים הזדמנות שנייה. ומה רע בכך? אם התלושים, המנוכרים, המבודדים ימצאו קבלת פנים חמה, יזכו בקבוצת השתייכות, אם יצליחו להתממש, הסביבה הוירטואלית - ולו בשל סיבה יחידה זו - מצדיקה את קיומה.

לקבוצות הוירטואליות חודרים גם החוסמים, הגנבים, המזהמים, המצותתים. שולר מתאר בהרחבה את מעלליהם אך לדעתו "להיות רע היא אחת הדרכים לבסס זהות". אזרחי האינטרנט מנסים למשטר את הממלכה האנרכית החדשה. נבנו רשימות "נטיקט", המונות את הדרישות האתיות של ה-נט, אך הן בגדר הצעות משום שבמרחב של ישויות מופשטות -כדברי פרלו, הגורו של הסייברספייס - לא יכולה להיות כפייה פיזית.

באתרים בהם יש דגשים חזקים על חיי חברה נוצרו דמויות שתפקידן לרסן את ההתנהגויות המזיקות. ל-Wizard* של הארמון ייפוי כוח להשתיק, לרתק, "להרוג" את ההתגלמות המחבלת בזדון בחיי החברה או בחבר. הניסיונות לבנות חברה שבה המחויבות והכללים ייבנו על מוקד שליטה פנימי ולא על אילוצי חוק חיצוניים מרתקים מאוד. אם הם יעלו יפה נוכל - אולי - ללמוד מהם גם בצד הזה של המציאות. לאמיתו של; דבר הסייברספייס אינו שונה מהמציאות ויש בו אנשים מכל הסוגים. אנחנו עוברים דרך צג הזכוכית ופוגשים את השתקפותנו. כדבריו של אחד האינטרנאוטים:" לכל מקום שאני הולך באינטרנט אני פוגש את ...עצמי!"

אזרחי האינטרנט מונעים על-ידי סקרנות, צורך בידע ובגדילה רוחנית, צורך בהשתייכות, צורך בהזנת הערך העצמי, צורך בחקר הזהות ובמימושה, צורך בהדדיות חברתית - על-ידי כל הצרכים שמניעים אותם בצד הזה של המראה.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
הבאביתקודם