עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי


.








 


 







.

In the digital age, our kids will be besieged by a cacophony of voices clamoring
for their attention, and, in the end,  the voice they must learn to hear above the
din is their own. Randy Sparkman - At School 1998

ההופעה האסרטיבית של המחשב בעולמנו מעלה מבוכה ותהיות רבות בקרב ההורים והמחנכים. הפוליטיקאים, המדיה ותעשייני המכונות מהפנטים אותנו בהבטחות גרנדיוזיות על עתיד החינוך הממוחשב. ה"מחשב לכל ילד" הפך לכוח אלקטורלי ולמשאלת לבם של יצרני ההי-טק והילדים.

עם זאת, המחקרים מצביעים על כך שרוב אנשי החינוך - ההומניסטים בכלל - לא חשים בנוח מול המכונה.

המחנך המודרני ממולכד. אנו - המחנכים - אמורים להכין את ילדינו לקראת הבאות והעתיד שממתין להם עתיר טכנולוגיה. במאה ה-21 רוב מקומות העבודה יהיו ממוכנים ולטכנו-אדישים או לטכנו-חרדים לא יהיה בהם מקום.

חקר הטכנופוביה מעלה שהתנאי הבסיסי לפיתוח "מפעיל מכונות" טוב הוא גישה אוהדת של מתווך הטכנולוגיה שלו אל המכונות. כלומר עלינו לעשות זאת ועלינו לעשות זאת מתוך הנאה. מחברים רבים באים לעזרת המחנך הנבוך כדי להגן עליו מפני הסינוור מכוחן המופלא - או הבהלה מכוחות ההרס הטמונים במכונות - ומציעים לו ריחוק זהיר, גישה ספקנית ובקורתית. במלכוד שבו אנו נתונים, הגישה הזהירה ו צפייה סבילה "בשלט רחוק" לא מספיקות. המחנך המודרני נדרש להתקרב אל הטכנולוגיה ולהתידד עם המכונות.

המחנך הירא מפני הטכנולוגיה צריך לרענן את זיכרונו. כל חידוש שהופיע ברצף ההתפתחות האנושית הביא להבטחות מגלומניות שלא התממשו והביא לחרדות שירוש וניוון שלא התממשו. בין התחזיות האוטופיות והבשורות האפוקליפטיות השכיל האדם למצוא את דרך המלך.

הצגתי בפרקים הקודמים את החששות הכבדים שליוו את הופעת הכתב - הכתיבה הידנית שאיימה על המסורת המסופרת ובישרה את ניוון הזיכרון האנושי ואובדן המגע הבין-אישי, - הדפוס שאמור היה למוטט את הקהילה ואת הקשרים החברתיים ועכשיו ההיפרטקסט שמשחרר את המחשבה הפרועה הלטרלית, האסוציאטיבית - ששנים רבות כל כך עמלנו על כליאתה במדורים הליניארים של ההגיון והרציפות. ולמרות כל הנבואות האפלות, הכתיבהנ שארה, על כל צורותיה, אחת הפסגות הנאורות ביותר של ההישג האנושי.

קו ההגנה הראשון מפני הצפה ובליעה על-ידי הטכנולוגיה הוא טבעו הביולוגי והרוחני של האדם - השורד - עצמו. החושים שלנו מדווחים למוח והוא מצדו קולט את מה שהוא מסוגל לעכל. כאשר החושים לא יכולים לתעד תופעה - כמו בפיזיקה הגרעינית החדשה - המוח מסכים לדעת אך מסרב להבין. הזיכרון האנושי בררני ומאחסן בגחמנות בעיקר את הכדאי ואת היעיל עבורו.

ספרקמן Randy Sparkman במאמרו At School כותב, שלמרות כל הטכנולוגיה שהחדיר לחייו, טבעו הבסיסי של האדם השתנה מעט מאוד. הוא נשאר  מאותגר, שקול, חברתי, מונחה-משימה,> מסתכן ורוחני. אלה ש"מצליחים" מצאו דרך לקדם - יותר מרובנו - את אחד הכישורים האלה. אלה ש"מאושרים" ידעו ליצור מערכת יחסים טובה בין כל התכונות הללו. לכן, היות  שכל הטכנולוגיות חולפות וטבעו של האדם משתנה לאט כל-כך עד שהוא נראה נצחי, האירוניה של העידן הדיגיטלי היא בכך שהכישורים הבסיסיים האלה, ולא תכונות שמבוססות על טכנולוגיה, הם שימשיכו להיות גורמי ההצלחה.

חקר דרכי השימוש במכונות מעלה שהמחנך הוא אנושי עד כדי כך שגם את הטכנולוגיה הוא מפעיל לפי  אישיותו והשקפת עולמו. זה מוביל אותנו שוב למסקנה הבלתי-נמנעת שכדי שהמחנך ייטיב להפעיל אותן, הוא צריך להתפייס עם המכונות.

אינני בקיאה בתוכנות המחשב המיועדות לילדים צעירים אך מהמעט שאני מכירה נוכחתי לדעת שקיים פער תהומי בין איכות התכנות שנבנו על-ידי גופים חינוכיים לבין התכנות של השוק הפתוח. החברות המסחריות מוכנות לשווק בכל מחיר והן פונות אל הפיתוי הזול ואל ההמוניות.

המכונות הן יצירי האדם, טיבן מוכתב על-ידי צרכי השעה והן אמצעים ולא מטרה בפני עצמה. המחנך המודרני נדרש לדמיסטיפיקציה פעילה של "השד שבמכונה" ונקרא לקחת חלק בקביעת מדיניות עיצובה.



.

ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
הבאביתקודם