עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי


.

הוראה ולמידה מתוקשבות








 


 








.

אווסטון Ronald D. Owston הוא פרופסור לחינוך ומנהל של המרכז לחקר המחשבים בחינוך באוניברסיטת יורק. תחומי ההתמחות שלו הם יישום המחשבים בהוראה ובלמידה. הוא מיטיב לשלוט בסוגיית הלמידה החדשה לכן אעביר אליו את רשות הדיבור. 

במאמרו
The World Wide Web
a Technology to EnhanceTeaching and Learning שפורסם ב: Educational Researcher בשנת 1997 דן אווסטון בדרכים החדשות שנוצרו להוראה וללמידה.

הולדת הרשת מביאה את המחנכים לבחון מחדש את טבעה של ההוראה והלמידה. הרשת משחררת את המורה ואת התלמיד מההגבלות הפיזיות של הקמפוס והכיתה ומאילוצי הזמן של לוח-שעות הלימודים.

במקום השיעורים המסורתיים, התלמידים יכולים לחוות למידה באמצעות המולטימדיה של הרשת.אל משאבי הלמידה של הקולג'ים והאוניברסיטאות יתווספו - בתיווך הרשת - משאבי הלמידה העולמיים. הרשת יכולה לעזור להעביר את המיקוד של מוסדות החינוך מהוראה ללמידהומהמורה לתלמיד.

אווסטון אומר שהרשת צעירה מכדי לממש את כל האפשרויות הטמונות בה וסוקר במאמרו, הלכה למעשה, את ההישגים העכשוויים. הוא ממסגר את סקירתו סביב שלוש שאלות מרכזיות: האם הרשת הופכת את הלמידה לנגישה יותר, האם היא משפרת את הלמידה, האם היא מסוגלת לעשות זאת מבלי לייקר את עלות החינוך.

האם הרשת הופכת את הלמידה לנגישה יותר
בשאלה הראשונה בוחן אווסטון האם הרשת מסוגלת לספק הזדמנויות ללמידה במקומות עבודה, בקהילות, בבתים, עבור אותם אנשים שאינם יכולים לבקר בבית-הספר, בקולג'ים בשל אילוצים תרבותיים, כלכליים או חברתיים. מוסדות ההשכלה סיפקו - גם במתכונתם הרגילה - אפשרויות ללמידה באמצעות התכתבות, תדפיסים, קלטות אודיו ווידיאו או טלוויזיה.

הטכנולוגיה של הרשת החלה לשנות את הדרך ואת אמצעי ההוראההזאת. תחילה הציעו שיפור באמצעים כמו מערך של מסך גרפי, חומרי לימוד אינטראקטיביים של מולטי-מדיה, גישה ודרכי איתור פשוטות למידע ולאחר מכן אוניברסיטאות רבות החלו להעלות על הרשת את ההעברה המלאה של הלמידה.

מסגרות לימוד אחדות נמצאות בראשית דרכן והן רק משלבות את הרשת בתכנית ההוראה המסורתית שלהן. מוסדות השכלה אחרים הרחיקו לכת ומגישים קורסים מקוונים לכל תלמיד המעונין בהם מכל רחבי תבל.

ההרשמה, הלמידה, קבוצות דיון, שאלות למנחה והגשת העבודות מתבצעים באמצעות הרשת. התלמידים מביעים שביעות רצון רבה מהאפשרות ללמוד מבלי לפגוע בחובות של עבודה ושל משפחה. דרכי ההוראה החדשות מאפשרות לתלמיד להגיע למקורות מידע ולאנשי מדע רבים בקלות של "לחיצה על העכבר". המנחים של הקורסים מדווחים על עבודה מתישה, מרתקת ומהנה והמפקחים על הניסויים האלה מאשרים שפעולת הגומלין ורמת התקשורת בין מורה לתלמיד לא נופלות מאלה של ההוראה והלמידה המסורתיות.

צורה חדשה של הוראה - האוניברסיטה הוירטואלית - הולכת ומתממשת ופותחת גישה כלל-עולמית לקורסים ולתארים. הפקולטות יכולות להיות בכל מקום, ללא קמפוס פיזי. הן יכולות להיעזר בחומר מודפס אך כל הקשרים ההדדיים בין תלמידים לפקולטה, למוסד ההשכלה ולהוראה מתנהלים באמצעות הדואר האלקטרוני ודיונים ממוחשבים ברשת.

ניסויים דומים נערכים גם; ברמת בתי-הספר היסודיים והתיכוניים. תחום אחד שבו הרשת שולבה בהצלחה ניכרת הוא תחום הלמידה בבית. ישנם הורים שמעדיפים - בשל ריחוק גיאוגרפי, סיבות פוליטיות או דתיות - שילדם ילמד בבית.

הרשת מעמידה לרשות הורים אלה גישה אל מקורות הלמידה וקשר עם הורים וילדים אחרים שלומדים בבית. אתרי רשת רבים מגישים להורים תכניות לימודים, רשימת  מוסדות, שמספקים עזרה ומידע על ההיבטים החוקיים של הסוגייה. בתי ספר רבים נעזרים ברשת להרחבת נושאי ההוראה.

אנשים שמעונינים להשלים את לימודיהם ימצאו בקרוב מסגרות הכשרה והכנה לתעודת הבגרות ולתארים אקדמיים אחרים.

האם היא משפרת את הלמידה
השאלה השנייה שמעסיקה את אווסטון היא האם הרשת יכולה לשפר את הלמידה. בעוד התשובה לשאלה הראשונה של הנגישות היא חיובית, התשובה לשאלה השנייה מורכבת יותר. אווסטון טוען שלאחר 50 שנים של חקר אמצעי ההוראה טרם הוכח שאמצעי כלשהו עדיף על האחרים. אפילו הטלוויזיה הלימודית שתלו בה תקוות גדולות לשיפור הלמידה לא עמדה בציפיות אלה.

אחד ההסברים לתופעה זו הוא ששיפור הלמידה יכול לבוא מתכנים ולא מהאמצעי שמספק אותם. אם השימוש ברשת יהיה כמו בכלי לתיווך, אין לצפות לשיפור משמעותי באיכות הלמידה המתרחשת באמצעותה. אם הרשת תביא למסגרות לימוד ולתכנים טובים מאלה של ההשכלה המסורתית, קיים סיכוי לשיפור איכות הלמידה.דוגמה לכך היא למשל צורת השיחה האלקטרונית. בניגודלשיחת הכיתה שתכניה "נעלמים", הדיונים שמתנהלים ברשת מתועדים וניתנים לבחינה, לעיבוד, לליטוש ולהשלמה מחודשת. התוצאה היא דיון יסודי ועשיר יותר, לא בשל אמצעי ההוראה אלא בגלל הדרך בה המנחה יכול להפעיל ולתזמר את תנאי הסביבה הלימודית החדשה.

אחד היתרונות הבולטים של הרשת הוא בכך שהוא הולם את הדרך בה התלמידים של היום מעדיפים ללמוד.

פפרט S. Papert מכנה את המחשב "המכונה של הילדים" משום שהתלמידים של היום אינם מכירים עולם ללא מחשב. הם מתקשרים עם המכונה בדרכים המדהימות את המבוגר. המכונה מהווה חלק אינטגרלי של חייו והיא מקור הבידור, המשחק והלמידה של הילד. בתי-הספר מרבים לנצל את אופייה העשיר בתכנים רב-חושיים ובהדדיות של הרשת.

באתר Web 66 רשומים אתרים של אלפי בתי-ספר מ-83 ארצות. וזה רק מספר האתרים שטרחו להירשם ברשימה זו. לפי Jupiter Communication בשנת 2002 יהיו ברשת יותר מעשרים מיליון ילדים. באתר Lecture Hall World למצוא "קצה קרחון"למידע על מאות רבות של קולג'ים, אוניברסיטאות וקורסים מקוונים. הרשת מספקת למידה גמישה. כדי לאפשר לתלמידים תנאי לימוד גמישים ומשוחררים יותר, אוניברסיטאות רבות צמצמו את הקורסים המסורתיים והקימו יחידות למידה מקוונות.

סגנון הלמידה החדש מזמן שעת-כושר לפיתוח קהילה אינטלקטואלית אוטונומית ויוצר סביבה לימודית פטורה מאילוצי זמן-מרחב, מנוהלת בקצב אישי ובהדרכת מומחים. הקשר ההדדי -המבוסס על התכתבות - יסודי ושקול יותר ומאפשר לתלמידים שלא מרבים להתבטא בכיתה הרגילה לקחת חלק פעיל יותר בדיונים.

האינטרנט מספק גם דרכי תקשורת בזמן-אמת כמו אודיו ווידיאו שיכולות לשחזר את דיוני הכיתה הרגילה. כאשר המחשבים נכנסים לכיתות, המורים מדווחים שהם משנים את שיטות ההוראה שלהם כדי לאפשר לתלמידים עצמאות גדולה יותר בלמידה.

הרשת מזמנת גם דגשים חדשים של למידה. הלמידה ברשת מקדמת חשיבה בקורתית, פתרון בעיות, תקשורת כתובה ואת היכולת לעבוד בצוות - תכונות בסיסיות להשתלבות בכלכלה הגלובלית החדשה. כל אחד יכול לפתוח אתר באינטרנט והמורים יכולים לעודד את תלמידיהם לעשות זאת. בניית אתר כרוכה בחקר מרחבי המידע של האינטרנט, בבחינת האותנטיות של המידע, בניתוח וביצירת סינתזה בין נתוני מידע שונים ובגיבוש המכלול לתמונה שלמה של ידע אישי. התלמידים יכולים לשפר את כישורי התקשורת הכתובה שלהם משום שהם פונים לקהל קוראים אותנטי והדבר מגביר את מודעותם לאוצר מילים, לדקדוק ולתחביר. הרשת יכולה לקדם את הכישורים לשיתוף פעולה של התלמידים ולאגד לקבוצות אנשים מכל רחבי תבל סביב עשייה קולקטיבית.

קיימיםהיום מבצעים קולקטיביים רבים באינטרנט. האתר KIDLINK מאגד 48.000 ילדים מ-77 ארצות ומפעיל אותם מאז 1990 בפרוייקטים משותפים שונים. באתר Blue Print Earth מוזמנים סטודנטים מכל העולם להמציא תסריטים במטרה להפוך את כדור הארץ למקום טוב יותר עבור הדורות הבאים.

עלות הלמידה החדשה
בשאלה השלישית של עלות ההוראה דרך האינטרנט אווסטון מונה שלושה תחומים שראויים לעיון. תחום אחד כולל את ההוצאות; הכרוכות במחשוב ובמכשור האוניברסיטאות. ציוד הקמפוסים בתשתית מחשוב, קווי טלפונים, אנשי מחשב מיומנים כרוך בהוצאה כספית ניכרת. היות שניתן לנצל את המתקנים לשימוש רב-חוגי, רב-מגמתי, הדבר יכול להוזיל את ההוצאות על החומרה ועל התכנה של ההוראה המקוונת. האגודה האמריקאית לחינוך גבוה; המליצה להקים "שולחן עגול להוראה, למידה וטכנולוגיה" במטרה ליצור קשר בין יחידות ההוראה השונות בקמפוסים ולדון במשמעויות הכספיות והחינוכיות של ההוראה הממוכנת.

התחום השני של השיקולים הכלכליים נוגע לפיתוח הקורסים המקוונים. רוב הקורסים שניתנים היום באינטרנט נעשים ביזמה אישית של המרצה עצמו. ההוצאה לכן סמויה אך ממשית. הפקולטות שפתחו הוראה מקוונת משקיעות משאבים רבים בתכנון הקורסים, בדרכי ההוראה ובעזרה טכנית למורים ולמנחים. מוסדות ההשכלה הגבוהה צריכים לקחת בחשבון שהוראה מקוונת מצריכה סיוע טכני בבנייה, בהפעלה ובתחזוקה של האתרים.

ברגע שאתר הוראה עולה על הרשת, ההוצאות הכספיות פונות אל התחזוקה המתמדת -חידוש תכנים, הסרת חומר מיושן, בדיקת תקינות הקישורים, שיפור האתר והגברת יעילותו. היות שההוראה המקוונת כרוכה בהוצאות שלא קיימות בתקציבים הרגילים של מוסדות ההשכלה הגבוהה, אווסטון ממליץ להשקיע את המשאבים בקורסים בעלי הביקוש הגבוה ביותר. הוא מביא דוגמה של קולג' שבו כמעט מחצית הנרשמים -90 אלף סטודנטים- מעונינים ב-25 קורסים שמהווים אחוז אחד -1%- מכלל היצע הקורסים2.500-. אם המאמצים לשילוב האינטרנט בהוראה יפנו אל האחוז  הזה, כדאיות ההשקעה הכספית תהיה מרבית.

הימים של הניסויים החובבניים בלמידה ממוחשבת  הסתיימו. בטרם נכניס טכנולוגיה חדשה לכיתות שלנו עלינו להיות מסוגלים להצדיק את תרומתה. יישום הלמידה וההוראה המקוונות זקוק עדיין לחשיבה ולמחקר אך -במסגרת חיפושינו אחר דרכים להחיות ולהגביר את העשייה החינוכית - הוא ראוי ללא ספק לעיון רציני.



.

ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
הבאביתקודם