עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי


.








+ פרקי המסע


 


 







.

The main question in the Philosophy of technology now is whether to believe it is possible for humans to maximize the noble part and minimize the worst whether technological progress is autonomous and therefore there is little we can do to influence it or whether it is possible to separate the benefits from the liabilities. Langdom Winner



הגדרת הייחודיות האנושית בשימוש בכלים אינה מדויקת. בעלי-חיים רבים משתמשים בחפצים לצרכים קיומיים. התכונה הייחודית של האדם הטכנולוגי היא בכך שהוא מעצב, הוא יוצר את הכלים שלו. הטכנולוגיה לא מתחילה עם עשיית הכלים אלא עם הדמיון, עם הרעיון של הכלי. היצירתיות, כושר ההמצאה והשימוש בכלים הן התכונות האנושיות.

גם התקשורת אינה ייחודית לאדם. בעלי-חיים מתקשרים ביניהם למטרות הישרדות. אך בעוד אמצעי> הקשר שלהם מולדים ולא משתנים, התקשורת האנושית מעוצבת, מתפתחת, מתרחבת והאמצעים לכך הולכים ומשתכללים.

ההמצאות והשימוש שנעשה בהן מקורם בצרכים החברתיים. העדשה הומצאה כבר במאה ה-10 אך רק במאה ה- 14 - כאשר החברה האירופית החלה באוריינות המודפסת - היא קיבלה את ייעודה היישומי. הסביבה והצרכים החברתיים מעצבים את המכונה והיא - מצדה - מעצבת את החברה.

בנטל Jonathan Benthall טוען שכל דור מגלה ומנהל רומן עם הטכנולוגיה כאילו הייתה תופעה חדשה. היחס אל הטכנולוגיה נע כמטוטלת - רווחה כלכלית, המצאות מרשימות מדרבנות את גלי ההתלהבות ואילו משברים כלכליים מלחמות גורמים להתפכחות ולאובדן האמון בטכנולוגיה.

מיוון העתיקה ועד ימי הביניים הטכנולוגיה זכתה באהדה רבה. שחר הפילוסופיה הרציונלית המערבית היה בתקופת סוקרטס, אפלטון ואריסטו. בכתביו של אפלטון מובעים רעיונות המשווים את החשיבה האנושית למכניזם של המכונה. האקדמיה - גוף שקם ביזמת אפלטון - נועדה לקדם מדע ופילוסופיה ויצרה את הבסיס לפיתוח התיאוריה המתמטית. אריסטו בנה מערכת פורמלית של לוגיקה וקבע מושגים המאחדים את ענפי ההגות העיקריים של תקופתו - פיסיקה, ביולוגיה, מטפיסיקה, פוליטיקה.

לאחר תקופת ימי הביניים שנשלטה על-ידי התיאולוגיה הנוצרית* , במאה ה-16 וה-17 החשיבה הפילוסופית והמדעית נפגשו שוב. המצאות חדשות באסטרונומיה, פיסיקה ומתמטיקה שנוצרו על-ידי
קופרניקוס, גלילאו, דקארט, בקון ניוטון הביאו למהפכה; המדעית. גליליאו ודקארט תיארו את העולם כמכונה מושלמת הנשלטת על-ידי חוקים מתמטיים מדויקים. ניוטון השלים את המלאכה בתורת המכניקה שהגה ששלטה ללא עוררין עד ראשית המאה ה-20.

בתקופה זו הטכניקה עסקה במתקנים הידראוליים*, בשעונים ובפעלולי צעצועים כמו בובות מכניות ותיבות נגינה. אחד היוצרים של הבובות המנגנות פיתח גם לוחות מנוקבות לבקרה על מכונות האריגה. לימים, לוחות מעין אלה שימשו את בבאז', אבי המחשבים והפכו לבסיס הרעיוני של הכרטיסיות המנוקבות של ראשית התכנות.

בתקופת ההשכלה עלתה תנועה ששמה לדגלה את עליונות הידע, ההיגיון והחרות. הרציונליסטים של המאה ה-17 תיארו את העולם מונע על-ידי עקרונות מתמטיים וראו במדע ובטכנולוגיה אמצעים להבנתו ולשליטה בו. בקון Francis Bacon הוא הפילוסוף הראשון שהפנה תשומת לב אל הטכנולוגיה והטיף להשקעת משאבים אנושיים בקידומה.
פסקל בעודו נער בן 18 בנה את "פסקלין" כדי לסייע לאביו בעבודתו כגובה מיסים. היא יודעת לחבר ולחסר.ר. דקארט Rene Descartes הרבה לתאר את הגוף, הרוח והיקום במונחים מכניים והיה רווה נחת למראה טכנולוגית המחשב שהגשימה את המתמטיזציה של העולם. לייבניץ G. W. Leibniz- במאמציו להביא לאיחוד אירופה טבע את המונחים "שפה אוניברסלית", "קהילה של מוחות", שנשמעים מוכרים כל-כך בחזון "הכפר הגלובלי" וניסיונות האיחוד של עולם המחשוב היום. הוא, מצדו, המציא את מכונת החישוב - קלקולוס - שידעה לבצע גם פעולות כפל.

המונח "הפילוסופיה של הטכנולוגיה" מיוחס לקאפ Ernest Kapp שראה בטכנולוגיה אמצעי לגבור על קשיי הטבע הגולמי על-ידי היישוב של המרחב - תחבורה, חקלאות, מכרות, הנדסה - ושל הזמן - מערכות תקשורת. בעיני הפילוסופים האלה הטכנולוגיה הצטיירה כאמצעי לבניית דרך חדשה-משופרת - להתקיים בעולם.

בין 1815, עם סיום שורת מלחמות באירופה לבין 1914, תחילתה של מלחמה חדשה, האנושות יכלה להרשות לעצמה את מותרות האופטימיות ביחסה אל המכונה. המטוטלת חזרה שוב לתפיסת העולם המכנית. תקופה זו ראתה את ראשיתה של תורת האבולוציה, תחילת מדע האמבריולוגיה, תיאוריית התא, הולדת המיקרוביולוגיה והביוכימיה ואת תגלית חוקי התורשה.

המהפכה התעשייתית של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 נטעה אמונה בקדמה הטכנולוגית והגתה רעיונות אוטופיים על המכונות המבורכות. הרבע הראשון של המאה ה-20 הצטיין ברומן סוער בין האדם לטכנולוגיה.

מלחמת העולם הראשונה ניפצה באכזריות את האיפוריה* של הטכנופילים. מלחמה נוראה זו הוכיחה שהמדע והטכנולוגיה שהבטיחו את גן-העדן מסוגלים לגרום גם לגיהינום. מכה ניצחת על האמונה בקדמה טכנולוגית הונחתה בשנת 1945 עם הטלת פצצת האטום. בין שנות ה-50 לשנות ה-60 ניכר פיוס-מה והאמונה בכוחה המבורך של הטכנולוגיה התחדשה שוב. המלחמה הקרה והאיום הגרעיני הביאו להסבת המאמצים לטכנולוגיה תעשייתית וצבאית אימתנית. אנשי אמצע שנות ה-60 חיו תחת תחושה טכנופובית קשה שהוזנה על-ידי המדיה ועל-ידי המציאות ההיסטורית עצמה. "המגה-טכנולוגיות איימו על האומה, הציביליזציה,הסביבה ועל העתיד שלנו" Don Ihde

בתקופה אפלה זו של חרדת ההרס החלו לעלות גלי הומניזם וקבוצות מאבק למען הפמיניזם, לביטול הגזענות ולדאגה לאקולוגיה הסביבתית. עם נפילת חומת ברלין, קריסת הקומוניזם וסיום המלחמה הקרה
חל שוב שינוי והמטוטלת נעה לקראת חיוב מחודש של הטכנולוגיה. מדעי הפיזיקה ששלטו ביד רמה בשעת איומי המלחמה פינו מקומם למדעי החיים, לביו-טכנולוגיות של רווחה וריפוי ולטכנולוגיות של מידע ותקשורת.

Karl Popper
הטכנולוגיה הדיגיטלית מצאה סנגור חריף בדמותו של
Karl Popper פילוסוף שוויצרי בן דורנו. "המחשב אינו אלא עיפרון מפואר" כותב פופר ב: The self and its Brain" אם העיפרון מכפיל את יכולת החשיבה של האדם, המחשב מגביר אותו פי-מאה ולאחר השכלול ההולך וגובר של המחשב השמיים הם הגבול..."

ב: The open Universe פופר עושה הבחנה בין דטרמיניזם מדעי ומטפיזי. בדטרמיניזם מדעי, כהגדרתו, כל אירוע ניתן לחיזוי רציונלי בכל רמה של דיוק, אם יש בידנו תאור מהימן של אירועי העבר ומכלל חוקי הטבע. הדטרמיניזם המטפיזי מתמצה בהשקפה שהעתיד -כמו העבר- לא ניתן לשינוי.

פופר נלחם בדטרמיניזם מכל סוג והאמין באפשרות של בחירה והפיכות. "אין זה משנה עד כמה העולם נראה קבוע ובלתי-הפיך יש בו פינה קטנה, אולי על גלקסיה רחוקה, שבה יש עוד אפשרות לשנות. " הידע יכול לגדול והמדע יכול להתפתח רק משום שאנחנו יכולים ללמוד מהשגיאות שלנו. ידע מדעי הוא תוצר מופשט של המחשבה האנושית והוא ניתן לבחינה ולביקורת ללא תלות ביוצרו.

התיאוריה של שלושת העולמות
פופר לא הסתפק בשלילת הדטרמיניזם - indeterminism not enough - והגה את תורת שלושת העולמות. לפי תיאוריה זו קיימים שלושה עולמות שונים זה מזה ומשפיעים זה על זה.

1 עולם החפצים והתהליכים הפיסיקליים. זהו העולם של כל הדברים החומריים.- 2 העולם הפסיכולוגי - תחום הרגשות, המחשבות, הסקרנות, המאוויים, הדחפים. -3 עולם היצירות של המוח האנושי -מוסר, ערכים, מוסיקה, יצירות אמנות, מדע וטכנולוגיה. בראשית היה עולם מס'; 1 לאחר מכן הופיע מס' 2. עולם מס' 3 נולד במקביל עם היווצרות השפה שידעה להמשיג ולממש את התכנים המופשטים שלו. שלושת העולמות ממשיים באותה מידה. עולם 3 הוא יצירתו של האדם אך מרגע היוולדו הוא הופך - כמו ילד ביולוגי -לישות עצמאית, משפיעה ומושפעת. החשיבות המרכזית של התיאוריה הזו אינה בעצם החלוקה כי אם במערכת היחסים הדינמית ובהשפעות ההדדיות שמתקיימות בין העולמות האלה.

את הגישה לטכנולוגיה ניתן לחלק לשתי קטגוריות: התיאוריה האינסטרומנטלית והתיאוריה הסובסטנטיבית.

התיאוריה האינסטרומנטלית - המקובלת על רוב ההוגים - אומרת שהטכנולוגיה היא כלי ומטרתה לשרת את המשתמשים בה. לפי תפיסה זו הטכנולוגיה ניטרלית במהותה וניתן לנצלה ללא קשר עם הכוונות הפוליטיות או חברתיות של יוצרה. אם הטכנולוגיה מאכזבת או גורמת לנזקים הדבר נובע מהשימוש לרעה שנעשה בה.

התיאוריה הסובסטנטיבית - טוענת שהטכנולוגיה מהווה צורה חדשה של מערכת תרבותית אשר משנה את מבנה החברה ומשעבדת אותה. לדעתו של היידגר
Heidegger השינויים שחלים בחברה המודרנית מקורם בשאיפה ניהיליסטית* לכוח, השפלה של האדם וניוונו לרמה של חפץ. הטכנולוגיה אינה אמצעי אלא דרך חיים.

נביאי הזעם של הטכנולוגיה
נביא הזעם של הטכנולוגיה הוא אלול J. Ellul ולדבריו: גם אם נאמין בה וגם אם לא נאמין בה, גם אם נחשוב שהיא טובה וגם אם נחשוב שהיא רעה, הטכנולוגיה ממשיכה בדרכה ועושה את מה שהיא תמיד עשתה - משעבדת את אנושיותנו. אלול טוען שלכל הישג טכנולוג י שלוש תולדות: המבוקשת, הצפויה והבלתי-צפויה. האתגר העליון הוא זיהוי התוצאות ההרסניות לפני שהן מתרחשות. במקום שהטכנולוגיה תתאים את עצמה אל האנשים, האנשים נדרשים לסגל את עצמם אליה. לפי חסידי הגישה הזאת, בניגוד לחלומם של ההוגים הראשונים, ההמצאות אינן משפרות את חיינו אלא מאמללות אותם.

מרקוזה Herbert Marcuse מחבר "האדם החד-ממדי" שייך אף הוא לשוללי החברה הטכנולוגית. אולם בניגוד לדטרמיניסטים "הקשים", הוא אינו מסתפק בשרטוט תחזיות שחורות אלא מציע גם דרך מילוט - "מיתוס רומנטי"* כדברי מתנגדיו - מסכנות המיכון. מרקוזה קורא ליצירת טכנולוגיה אחרת שתביא לחידוש האחווה בין האדם לטבע. "ההרמוניה תושב אם בני-האדם ילמדו להשיג את יעדם במימוש הסגולות הטמונות בטבע ולא בדילולן למטרות קצרות-טווח של כוח ורווח".

בורגמן Albert Borgmann הוא אחד הנציגים הבולטים של הפילוסופיה של הטכנולוגיה בימינו. בורגמן תוקף אתהחברה המודרנית שמעמידה את היעילות כערך עליון. "במקום בו מטרות ואמצעים, תכנים וחפצים מנותקים זה מזה החיים מתרוקנים ממשמעותם." בחברה המערבית, המעורבות של הפרט עם הטבע ועם אנשים אחרים צומצמה ורכוש ושליטה עברו לראש סולם העדיפויות. אחד הקורבנות להתקפותיו של בורמן הוא המחשב. בורמן יצר את המונח היפראינטליגנציה בהקשר לפיתוחים כמו
הדואר האלקטרוני והאינטרנט.

תקשורת היפראינטליגנטית מציעה אפשרויות ללא תקדים לתקשר בזמן ובמרחב אולם באורח פרדוכסי* היא גם מפרידה בין הצדדים. כאשר גולשי האינטרנט "פקוקים ברשת של תקשורת ומחשבים, הם חשים כל-יכולים אולם ברגע שהם מנותקים מהרשת הם מאבדים את חוש ההתמצאות, הם שוב אינם שולטים בעולם. השיחה שלהם נבובה, הקשב שלהם משוטט וחלול, תחושת המקום שלהם מעורערת."

המורדים בטכנולוגיה
המבקר הראשון של הטכנולוגיה היה רוסו
Jean-Jacques Rousseau שהתנגד לרעיון הקדמה הטכנולוגית וראה את האנושות משועבדת למכונות. רוסו דחה את הציביליזציה ויצר את אמיל, הילד האוטופי יציר הטבע.

באנגליה של ראשית המאה ה-18 הרסו הקבוצות הלודיטיות את המכונות. במאה ה-19 אורגים בלגיים "הפילו בטעות" את נעלי העץ הכבדות sabot שלהם במכונות הטוויה העדינות ויצרו את המושג "סאבוטאז'", חבלה. דחיית הטכנולוגיה כדרך חיים מומשה במלואה על-ידי כת ההאמיש, שחזרה אל חיי ה הטבע ראשוניים.

התנועה הרומנטית של סוף המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 - ובראשה המשורר והצייר W. Blake בלייק והמשורר גטה Goethe - יצאו בביקורת חריפה נגד השקפת העולם המכניסטית, המתמטית. האומנים של תנועה זו דגלו במהות הדינמית והמתפתחת של הטבע ושל החיים.

תקשורת וטכנולוגיה
המצאת הכתב הצטיירה כאיום ראשון על הפן החברתי של התקשורת. אפלטון הזהיר שהכתיבה- רישום המידע בספרים - תהרוס את המסורת האורלית* של הידע והחינוך. האנשים יאבדו את כושר הזיכרון והחינוך יפסיק להיות דו-שיח חי שבו מורים ותלמידים דנים במשמעות הידע. החינוך ייהפך לפענוח חסר חיים ומבודד מעל חפצים אילמים.

Marshall McLuhan
הגורו של תרבות המדיה - Marshall McLuhan- התפרסם בעיקר בשל ספרו: The Medium is the" "Massage לא, אין זאת טעות הקלדה, מקלוהן, איש שנון וחובב חידודי - לשון השתעשע בכותרת ברעיונות של message ,massage ,mass-age האמין שהמהפכה התעשייתית החלה עם הופעת הדפוס.

באירופה שלפני גוטנברג, השגת חדשות הייתה אירוע חברתי שבו כל אנשי הכפר, העיירה, התקבצו יחד כדי לשמוע - מפי עוברי-אורח מזדמנים - את החדשות האחרונות. אנשי הכפר נהגו להישאר בכיכר ולדון באירועי החדשות. הופעת העיתון והספר - והסתגרות האנשים "הקוראים" בבתיהם - שם קץ למפגש החברתי הזה.

אחת מתוצאות הלוואי של הולדת הספר, לדברי מקלוהן, היא קיטוע ופרוק חברתי. קריאת ספר ועיתון דנה את האנשים לבדידות. מקלוהן ראה במדיההאלקטרונית חזרה אל הדרכים הקולקטיביות של ראיית העולם. הוא פיתח את תיאוריית "הכפר הגלובלי" לפיה הטכנולוגיה התקשורתית החדשה תאחד שוב את המין האנושי.

"אמצעי התקשורת "עובדים עלינו" באורח מוחלט. הם משכנעים כל כך בהשלכות האישיות, הפוליטיות, הכלכליות, האסתטיות, הפסיכולוגיות, המוסריות והחברתיות עד שלא נותר בנו חלק שלא נגעו בו, חלק שלא חל בו שינוי". אמונתו של מקלוהן בדטרמיניזם טכנולוגי משתקף בקביעתו "אנו מעצבים את הכלים שלנו והם בתורם מעצבים אותנו".



.
ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
הבאביתקודם