עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי


.

בין אדם למכונה






+ פרקי המסע


 


 







.

.All is technology. May it serve and not enslave you

הטכנולוגיה ככורח קיומי
יצירת הטכנולוגיה ל"שיפור עצמי ביולוגי" הייתה בלתי נמנעת משום שעם המבנה השברירי שלו, לא היה לאדם כל סיכוי לשרוד במאבקי האבולוציה. תולדות הופעת האדם היא פרשה תמוהה ולא מוסברת או מוסברת ומופרכת יתר-על-המידה. בפרקי האבולוציה של האדם נותרו עדיין נקודות סתומות רבות. חידת התנתקות האדם מקו האבולוציה של אבותיו ונטישת מערכות הגנה משוכללות שנויה במחלוקת וטרם מצאה את פתרונה.

הרוח האנושית היא פסגת הבריאה אך הישות הביולוגית שלו רחוקה מלהיות מושלמת. האינטליגנציה מוגדרת כיכולת לפתור בעיות ובעיות ביולוגיות היו ויש לאדם בשפע.

היציבה האנכית גורמת לאדם לדדות באיטיות על שתיים, להרוס את חוליות הגב, לפתח הפרעות במחזור הדם ומעוללת לו עוד רשימה ארוכה של מגבלות. עמוד השדרה של היונקים התפתח במשך מיליוני שנים והגיע לדרגת שכלול גבוהה. יעילות המכלול מותנית בכך שכל "פינה" שלו נתמכת ברגל. הדבר מבטיח ניידות, יציבות טובה, וחלוקה מאוזנת של  המשקל. אצל האדם שהתרומם, האבר הראשון שמזדקן בגופו הוא עמוד השדרה ואחת הסיבות לכך היא העומס המוטל עליו  והשחיקה  שחלה בו. המנגנונים המפצים שהתווספו לאדם כדי למתן את הנזקים של היציבה האנכית הביאו לתופעות לוואי לא פחות טורדניות .

הדעה העממית אומרת שהאדם התרומם על מנת לשחרר את ידיו לעשיית כלים. העובדות בשטח מראות
שאת רוב הכלים האדם צריך ליצור בגלל שהוא התרומם.

האדם הערום חשוף לתלאות סביבתיות רבות. כל היצורים בעלי הדם החם לובשים פרווה או נוצות. בויתור על כיסוי הפרווה נטש האדם את הבידוד הטבעי, הן מפני החום והן מפני הקור, חשף את גופו לקרינה על-סגולה, איבד את קו ההגנה הראשון מפני שחיקה ופגיעה. כל מה שנותר לו ממנגנון מיזוג האוויר של החי הוא "עור הברווז" הפתטי. בלוטות החלב שנוצרו לשמירה על בריאות הפרווה נותרו מיותרות וגורמות לחטטים, פצעונים, קשקשים, דלקות עור - מאמללות את חיי המתבגרים ומביאות לשגשוג הטכנולוגיה הקוסמטית.

האדם הוא היצור "הנוטף" ביותר בכל עולם החי. הוא לא מזיע בתבונה וכאשר הוא מנסה לווסת את החום שלו - בהצפות זיעה בזבזניות - הוא מאבד נוזליםומלח, מייבש את גופו, מחליש ובמקרים קיצוניים אף ממית אותו. "ההזעה היא חידה הגדלה לממדים של טעות ביולוגית גסה: היא מרוקנת את הגוף לא רק ממים אלא גם מנתרן ומאלקטרוליטים חיוניים אחרים, המופרשים יחד עם המים" טוען מונטנייה Montagna . בעלי החיים מקררים את גופם בהתנשמות ובהתנשפות וכאשר הם משתמשים בויסות הזעה, הם עושים זאת במיתון ולא על דרך פלגי המים הניגרים של האדם.

מנגנון הבקרה על המשקל לוקה בגופו של ההומו-ספיאנס* בדיוק כמו מנגנון לוויסות הטמפרטורה ולאיזון המלחים. החוקרים טרם מצאו הסבר מניח את הדעת לתופעה המרגיזה של הרזים שמרבים באכילה "ללא עונש" והשמנים שכל ימיהם מתענים במשטר סגפני של צום.

גם בצנרת הנשימה והאכילה נטש האדם את הקו האבולוציוני של תבונת מיליוני השנים. אצל היונקים קיימת הפרדה ברורה בין הקנה - צינור הנשימה - לבין הוושט - צינור האכילה. תופעת "הגרון השמוט", המבטלת את ההפרדה, מונעת מאתנו לנשום ולאכול בעת ובעונה אחת ומאפשרת לנו - את מה שלא רצוי שנעשה - לנשום דרך הפה. לנשימה דרך האף יתרונות רבים -כמו סינון חומרים מזיקים, השמדה של חיידקים מסוימים, וויסות הטמפרטורה של האוויר, לחלוח האוויר היבש והיא מגוננת על בריאות הריאות. הגרון השמוט מקשה על הבליעה ועלול לגרום להפרעות ולתאונות רבות."צניחת הגרון" נגרמה כנראה בשל המעבר להליכה על שתיים. היתרון היחיד באיחוד מערכות הצנרת היא בכך - טען בציניות מנתח - שניתן להחדיר לקיבה צינור הזנה דרך האף לחולים שחלל הפה שלהם נפגע.

מניתי מחדלים אחדים של המערכת הביולוגית האנושית כדי להמחיש שיצירת החלופות הטכנולוגיות עמדה בפני אתגרים חיוניים. לאלה ששורות  אלה העכירו את מצב רוחם הנה דברי הסיכום המעודדים של מורגן E. Morgan בספרה "צלקות האבולוציה" *.

"אחרי הכל, כנגד החולשות הייחודיות שלנו, יש לנו הרבה יותר יתרונות ייחודיים, שטרם מיצינו את הטמון בהם - היכולת לחשוב, לתקשר, ולחזות מראש את תוצאות החלטותינו לטווח ארוך, מבחינת השפעתן על טובתנו שלנו ועל טובתם של הדורות הבאים."

כדי לשאת את כל מגבלותיו, יותר מכל טכנולוגיה או כלי הגנה אחר נדרש האדם לפיתוח אחת התכונות האנושיות הנאורות ביותר - ההומור. ואם ברעיון זה יש שמץ של אמת, אזי כל התלאות הביולוגיות האלה כדאיות.

הטכנולוגיה כהסתעפות האדם
לא די לאדם למלא את החסר, לפצות את עצמו על כשלים ביולוגיים - הוא שאף ליותר: לחרוג מעבר למתחם המרחב והזמן. האדם רצה לעוף... הרעיון שהכלים שהאדם יוצר הם שלוחות של גופו ומוחו מקובל על הוגים רבים. קאפ פיתח תיאוריה לפיה הכלים והנשק שהאדם ממציא הם "השלכה" של אבריו מסילת הברזל היא החצנה של מחזור הדם, הטלגרף הוא השלכה של מערכת העצבים ואילו השפה היא הרחבת האדם. מקלוהן אימץ את הרעיון והוסיף שהטכנולוגיה של התקשורת היא הסתעפות של הרוח האנושית.

האדם כאל תותבות
"האדם הפך למעין אל עשוי תותבות. כאשר הוא חוגר את כל האיברים המלאכותיים שלו הוא ממש מפואר אך איברים אלה לא צמחו ממנו והם עדיין גורמים לו לאי-נוחות רבה." (פרויד)

החברה המערבית החומרנית נוטה להעריך את האדם לפי תותבותיו. האברים המלאכותיים הפכו לסמל של מעמד והמרדף אחר עוד אבר, עוד "נוצת טווס", מכניסה את האדם לסחרור ולאובדן סדרי-העדיפויות. הטכנולוגיה מחדירה מתכת לנשמה ומרוקנת אותה.

כדי לגונן על גופו הפגיע האדם יצר בגד, בית ורפואה . הוא רצה לעוף ולצלול למעמקי הים, ולהגיע מהר יותר, חזק יותר וגבוה יותר. ולאחר שהשיג את כל אלה הוא התחיל להתקשט. אם הבגד הוא בגידה והמעיל הוא מעילה כיצד נכנה את המשאלות היהירות של חברה חומרנית?

טקנוזיס
הטכנולוגיה כמחלה - בירם John Biram טבע את המונח teknosis כדי לתאר את הדיבוק של האדם למכונות ולכישלונו להבין שהטכנולוגיה אינה מטרה אלא אמצעי בלבד. הטקנוזיס& היא חולי מחשבתי, בחלקו תסמונת "ההאקר" ובחלקו תסביך נרציסיסטי*. האדם סוגד לאלילים של כסף וזהב והופך בעצמו לנושא הפולחן.

הטכנולוגיה כחומרה של המוח
המחשב מחולק לחומרה hardware ולתכנה software, כך גם המוח. החומרה של המוח האנושי היא הישות הביולוגית המשרתת את התהליכים הרוחניים הנאורים. החומרה של המוח, מורכבת ככל שתהיה, אורגנית ונחותה "פי -מיליונים" מהחומרה של המחשב. תאי העצב הם יצורים חיים ואת רוב המשאבים שלהם הם מקדישים לקיום עצמי, להישרדות ולא לשירות שהם מגישים לרוח - לתכנה - של האדם. העובדה שאין התחדשות של עצב מגבירה אולי אף היא את הצורך בשמירה עצמית.

העצבים איטיים מאוד בהעברת מידע. המעגל החשמלי של המכונה מהיר פי-מיליון ויותר. כושר הזכירה של חומרת המכונה מסוגל לאחסן ולתפעל ביליונים וטריליונים של נתונים. הזיכרון האנושי מוגבל, בוגדני, גחמני ומרבה להתל במוח עם תעתועי שכחה טורדניים.

בעוד המחשב מצטיין בכשרים תסמיכיים - זיכרון, שימור רצפים, שינון, למידה מכנית, אוטומטיזציה של מידע - המוח האנושי מיטיב להפעיל את הכשרים ההכרניים הנאורים - הפשטה, הסמלה, המשגה.

"המחשב הוא "idiot savant"* אמרו הטכנופובים כאשר deep blue ניצח את קספרוב בתחרות של 1997. אולי הוא מיטיב לשחק שח, אך הוא לא מסוגל למצוא לעצמו מחסה מפני הגשם."

אנחנו נוטים לזלזל בכשרים
של מהירות, היקף ודיוק ושוכחים שהם רק קומת הקרקע בדרך אל הקומות הנאורות של החשיבה הקוגניטיבית.

הטכנולוגיה ככלי שרת
ההשקפה הזאת היא עדיין השלטת ונותרו אנשים שפויים רבים שבינם לבין המכונה ניצב השכל הישר

היות שאני שייכת לרוב הפרגמטי, אני מרשה לעצמי לעבור לכתיבה בגוף ראשון. בטיוליי במזרח הרחוק, או בחיק הטבע, אני מלאת התפעלות מהראשוניות, מהשלווה, ונהנית מאוד לחזור אל המזגן, אל הקומקום החשמלי וכן, גם אל המחשב. כאשר - בהתקף רגעי של האנשה - אני נוזפת בשואב האבק או במכונית, אני שמחה מאוד שהם לא מבינים את דברי. אני מפקידה ברצון בידי המכונה את שינון לוח הכפל ואת אגירת מספרי הטלפון של אנשים שאין לי כל רצון לזכור אותם.

הטכנולוגיה צריכה לשרת גם את נוחיות האדם. כאשר באחד מימי החמסין המטורפים זחלתי מתחת למיטה כדי להימלט מהחום המעיק ופגשתי שם את הכלב הקטן שלי, נוהם עלי בשל הפלישה לטריטוריה הצוננת שלו - קניתי מזגן ושנינו שמחנו שמישהו טרח להמציא אותו.

נכון, אנחנו ספוגי טכנולוגיה, מחויבי מהירות והספק. בזמן שהותי ב-Cape Cod, פינת גן-עדן ששמרה על ראשוניות של הטבע, התבהר לי שאני מתקשה לנהוג במהירות המותרת הנמוכה כל כך שם. כאשר הנהגים המנומסים נתנו לי להשתלב בתנועה, את עצירתם פרשתי כתקלה טכנית במכונית שלהם. את הפרח ששמו בצלחת - כדי לקשט את ארוחת הבוקר - אכלתי. סופת הוריקן הרסה את מערכת החשמל, אחת הנציגות הבודדות של הטכנולוגיה במקום, אך איש -מלבדי- לא היה מוטרד מכך. לאחר איפוריה של ימים אחדים נפלה עלי תרדמת. התעוררתי ממנה כאשר המטוס שלי נחת בניו-יורק.

החיים בסימביוזה
האדם והמכונה חיים בסימביוזה וכל אחד מזין ומקיים את השני. האדם ממציא את הטכנולוגיה - ההמשך של עצמו -ו אז הוא מתאים את עצמו למתקן שהוא יצר. בסגירת המעגל הזה נוצרת שלמות חדשה "שתדע לחשוב כמו שהאדם מעולם לא ידע לחשוב".

קיום יחד של שני סוגי אינטליגנציה
החסידים הראשונים של הבינה-המלאכותית לא ראו כל קושי בהולדת היצור האינטליגנטי החדש. הם האמינו באפשרות של קיום יחד, זה בצד זה, של שתי הישויות האינטליגנטיות. כדברי ליקליידר: "ההסדר הטוב ביותר עבור בני-אדם וישויות מעבדי-סמלים יצירי האדם על הפלנטה הזאת אינו במערכת יחסים של אדון-עבד, לא בהפסקת אש מפוקפקת בין יריבים אלא בקיום יחד על בסיס של שותפות".

רעיון ה"שבת אחים גם יחד" לא נשא חן בעיני הטכנופובים. בגומחה האקולוגית הקטנה הזאת יש מקום רק לסוג אחד של אינטליגנציה. ואם גם הסוג האחד הזה מתקשה לחיות בשלום, כיצד הוא יסתדר עם ישות זרה?

על ההתמזגות האולטימטיבית בין אדם למכונה ראו את הפרק posthuman




.
ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
הבאביתקודם