עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי


.









 


 







.

בעין הסערה של עידן הסחרור הטכנולוגי, בעוד בצד אחד של המתרס רועמים קולות נביאי הזעם המזהירים מפני כוחות הרשע החדשים שעומדים לערער ולמוטט ואילו ממול נשמעים דברי התרוממות הרוח מפלאות הטכנולוגיה, ניסתה להיוולד - בשנים האחרונות -תנועה מתונה, שפויה המטיפה לטכנוריאליזם.

הטכנוריאליזם היא תנועת הסינתזה שבאה להחזיר לנבוכי התקופה כיוון, התמצאות ושיווי משקל. במרץ 1998 חתמו 12 עיתונאים וכתבי טכנולוגיה על נייר עמדות שמעלה את עקרונות הטכנוריאליזם.

הטכנוריאליזם קורא לאנשים לחשוב באורח בקורתי על התפקיד שהכלים והממשקים ממלאים בהתפתחות ובחיי היום-יום. הנחשול העכשווי של התהפוכות הטכנולוגיות אמנם חשוב וכביר אך הוא רק המשך של זרימת השנויים שאנו עדים לה לאורך ההיסטוריה האנושית. מניסיון העבר מעשירה אנו יודעים שהטכנולוגיה טומנת בחובה תועלת רבה ונזקים כבדים, היא מיטיבה, מבריאה, ומחכימה והיא גם יוצרת מתחים, פירוד וניכור. כשם שיש מבקרי ספרות ומבקרי אומנות, כך, לדעת הטכנוריאליסטים, יש מקום לקיומם של מבקרי טכנולוגיה שיבחנו, ינסו להבין ויעודדו יצירת כלים שמתיישבים עם הערכים האנושיים הבסיסיים.

עקרונות הטכנוריאליזם

הטכנולוגיה אינה ניטרלית
אחת הסברות המוטעות הבולטות של זמננו אומרת שהטכנולוגיה אינה מגמתית והיא נטולת דעה קדומה. היות שהכלים הם חפצים דוממים אין בכוחם להשפיע על דרכי וכיווני התנהגות. "אקדחים אינם הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים".למעשה, פירות הטכנולוגיה עמוסים במגמתיות - מכוונות או בלתי מכוונות - חברתית, פוליטית וכלכלית. כל יציר טכנולוגיה מעניק  למשתמש בו זווית מיוחדת לראות את העולם ודרך ייחודית לתקשר עם הזולת.חשוב שכל אחד מאתנו יבחן את המשמעות של יציר הטכנולוגיה ויעודד את זה  משקף  את הערכים ואת המאוויים שלנו.

האינטרנט הוא מהפכני אך לא אוטופי:
האינטרנט הוא אמצעי תקשורת יוצא דופן ויכול להוות שעת כושר לאנשים, לקהילות, לעסקים ולממשלים. אולם, ככל שהסייברספייס מתאכלס יותר כך הוא גם הופך דומה יותר לחברה הממשית. עם כל היתרונות החדשים, יחדרו אליו גם ממדים של רשעות, פרוורסיה או פשוט, השגרה.


לממשל תפקיד חשוב ב"ספר האלקטרוני"
: הסייברספייס אינו תחום שיפוט נבדל מכדור הארץ. הממשל אמנם חייב לכבד את המנהגים והחוקים שמתהווים בסייברספייס, ואינו יכול לחנוק את העולם החדש בצנזורה ובתקנות לא יעילות אך יהיה זה אווילי לטעון שלציבור אין ריבונות על מה שאזרח תועה או תאגיד נוכל עלולים לעולל ברשת. כנציג העם ושומר הערכים הדמוקרטיים, הממשל זכאי ומחויב לעזור בשילוב הסייברספייס בחברה הממשית.

מידע אינו ידע:
זרימת המידע שסביבנו הולכת וגוברת והופכת זולה ונגישה יותר ויותר והתועלת בכך גלויה לעין. עם זאת, שגשוג הנתונים הוא גם מאתגר ותובע אמצעים חדשים של משמעת וספקנות.אסור לנו לבלבל בין תחושת התרוממות הרוח מהמהירות שברכישה ובהענקת מידע לבין התפקיד הקשה יותר של המרתו לידע ולתבונה. לא משנה עד איזו רמה ישתכללו המחשבים, הם לעולם לא יהוו תחליף למודעות, לתפיסה, לחשיבה ולשיפוט, לכשרים ההכרנים הבסיסיים שלנו.

מחשוב בתי הספר לא יציל אותם:
הבעיות של בתי-הספר הציבוריים האמריקאים - מימון לא שוויוני, קידום חברתי, כיתות מאוכלסות יתר על המידה, תשתית מתפוררת, העדר תקנים - אינן קשורות לטכנולוגיה. לכן, לא הטכנולוגיה היא זו שתביא למהפכה החינוכית שהנשיא קלינטון ואחרים ניבאו. אומנות ההוראה לא יכולה להיעשות על-ידי מחשבים, אינטרנט או למידה בשלט-רחוק. כלים אלו יכולים לשפר חוויה חינוכית איכותית גבוהה אך לראות בהם תרופת פלא תהיה טעות גסה שתעלה ביוקר.

מידע רוצה להיות מוגן:
הסייברספייס והתפתחויות חדשות אחרות קוראות תגר על חוקי זכויות היוצרים ועל המסגרות המגינות על הנכס האינטלקטואלי. התשובה אינה בהשלכת הכללים והחוקים הקיימים כי אם בעדכון החוקים והניסוחים הישנים כדי שהמידע חדש יקבל את אותה ההגנה לה הוא זכה במסגרת אמצעי הביטוי הישנים. המטרה זהה, להעניק למחברים פיקוח על עבודתם כך שיהיה להם  תמריץ להמשיך ליצור תוך שמירה על זכות הציבור לעשות שימוש נאות במידע. באף אחד מההקשרים האלה "המידע לא
רוצה להיות חופשי" וזקוק להגנה.

גלי האתר הם נכס הציבור
הציבור צריך להפיק תועלת מהשימוש בהם. האזרחים צריכים להפיק רווח ותועלת מהשימוש בתדרים ציבוריים וחייבים לקבל חלק מהקשת הדיגיטלית הרחבה למטרות חינוכיות, תרבותיות הפתוחות לקהל הרחב.

הבנת הטכנולוגיה חייבת להיות רכיב בסיסי של האזרחות הגלובלית: בעולם המונע על-ידי זרם של מידע, הממשקים -  והצופן המוסתר מאחוריהם - המציגים את המידע הופכים לכוחות חברתיים כבירים. הבנת עצמתם ומגבלותיהם והשתתפות ביצירת כלים טובים יותר, צריכים להיות חלק חשוב במעורבות האזרחית. הכלים האלה משפיעים על חיינו כשם שחוקים עושים זאת ולכן יש להעמיד אותם תחת אותה בחינה דמוקרטית קפדנית.

היום, 14 שנים לאחר היוולדה, ברור כבר שהתנועה לא הצליחה להאריך ימים. העריסה של "השפיות הטכנולוגית" אינה כנראה בקרב עיתונאים ומומחי המחשוב. אנשי החינוך יהיו -אולי - הורים מתאימים
יותר לטכנוריאליזם חדש?




.

ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
ביתקודם