עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.

The iron was sold for old iron, the wood for kindling, while I was delivered to"
universal ignominy." Looming in the Past
דברי ז'אקאר לאחר שהוא והמצאתו הותקפו על-ידי האורגים הזועמים.

ז'וזף מרי ז'אקאר נולד בשנת 1752 בעיר ליון - צרפת. אביו עבד באריגת משי ולאחר מותו הוריש לבנו שני נולים. ז'אקאר פתח מטוויה קטנה משלו שעד מהירה פשטה את הרגל משום שבדומה לממציאים רבים אחרים, על הטווייה, ז'אקאר העדיף לעסוק בשכלול הפעילות המסורבלת והאיטית של תהליך האריגה. הוא הלך לעבוד בשריפת סיד ואילו אשתו קלעה סלים למחייתה. בזמן שנותר לו ז'אקאר עמל על בניית הנול האוטומטי שישנה באורח מהפכני את יצירת הבדים וישמש בסיס לטכנולוגיה הממוחשבת העתידית.

הימים הם ימי הכאוס של המהפכה הצרפתית וז'אקאר לחם פעם בשורות הבעד ופעם בשורות הנגד. כאשר בנו נהרג לנגד עיניו באחד משדות הקרב ז'אקאר נטש את המהפכה וחזר לליון.

בבניית הנול האוטומטי ז'אקאר נעזר ברעיונותיו של Jacques de Vaucanson מהנדס וממציא צרפתי שנחשב לאבי הרובוטיקה. ווקנסון בנה בובות ממוכנות כמו נגן החליל, נגן הטמבורינה ואת יצירת המופת "הברווז" שלרוע המזל הושמדו במהלך המהפכה. אחדים מהאוטומטונים האלה פעלו על עקרון הלוח המנוקב שתפקידו היה לאפשר או למנוע תנועה כלשהי. בשנת 1745 ווקנסון השלים את הנול האוטומטי הראשון אולם בשל המהמורות הפוליטיות של התקופה הוא נשכח ולא מומש.

ז'אקאר הציג את המהדורה הראשונה של המצאתו בשנת 1801 בתערוכה התעשייתית שנערכה בפריס. השמועות על עבודתו הגיעו לאוזני נפוליאון שציווה לזמן את ז'אקאר לפריס ולהעניק לו מימון לשכלול המצאתו ומשרה ב-Conservatoire des Arts et Metiers. באוסף התגליות של המוזיאון נמצא הנול האוטומטי של ווקנסון והדבר איפשר לז'אקאר ללמוד אותו ולשפר את המצאתו.

כמו "הלודיטים" - מנפצי מכונות האריגה בצפון אנגליה - כך גם האורגים הצרפתים חשו מאויימים על ידי האוטומטיזציה של מלאכת האריגה. אולם בעוד "הלודיטים" יצאו בחוליות גרילה בלילות כדי להרוס את המכונות, האורגים הצרפתים מצאו תכסיס מתוחכם יותר. הם המציאו את "הסבוטאז'" היינו היו שומטים -"במקרה"- את נעלי העץ הכבדות שלהם -sabots - בין חוטי האריגה והדבר היה משבש את עבודת המכונה. באחת מהתפרצויות הזעם נגד המכונות ז'אקאר הותקף קשות ונולו נהרס. אך כמו באנגליה בה מרד ה"לודיטים" דוכא באכזריות נוראה כך גם בצרפת-את הקדמה אי אפשר היה לבלום.

עשר שנים לאחר מימוש המצאתו של ז'אקאר, היו בצרפת 11.000 נולים אוטומטיים ולאחר עשורים אחדים מספרם הגיע למאות אלפים ברחבי העולם. ממשלת צרפת קנתה את זכויות היוצרים והעמידה את מכונת האריגה לנחלת הכלל. לז'אקאר העניקו קצבת פנסיה ותגמולים על כל מכונה שנמכרה והוא בילה את שארית ימיו בשלווה וברווחה. שש שנים לאחר מותו ממשלת צרפת הקימה פסל לזיכרו בעיר
ליון.

הרכיב המהפכני בנול האוטומטי היה הלוח המנוקב. היות והלוח איפשר למחטי הטוויה שני מצבים, כמו מתגי"on" ו-"off" של המחשבים, הנול האוטומטי נחשב ל-"true digital computer". המשמעות של הלוח המנוקב הייתה שמכונה מסוגלת לממש הוראות אלגוריתמיות ולפעול על העקרון הבינרי. רעיון זה שימש השראה לבוני מכונות החישוב.

הראשון שהשתמש ברעיון הלוח המנוקב היה באבאז' ומאוחר יותר Herman Hollerith מהנדס הסטטיסטיקה הראשון בעולם שיצר את כרטיסי הולריט Hollerith Cards ואת Hollerith's integrating machine לשיפור תהליך מפקד האוכלוסין ולחישובים סטטיסטיים נרחבים.

עבור הצעירים של היום הכרטיסים המנוקבים הם פריטים ארכיולוגיים. אנחנו, בני גיל הזהב זוכרים אותם - בלי כל געגועים נוסטלגיים - כאחד הסיוטים של ראשית העבודה על המחשב.




.


 
 
 


 
 


 





 


  
   

 
     

 

 


.
.
ד"ר אילנה מודלינגר מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
ביתפרק