עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.

ד"ר פרנקנשטיין הוא איש מדע אלטרואיסטי שנדחף להרחיב את תחומי הדעת האנושית למען כל הדורות הבאים. אין הוא "המדען המטורף" של הסיפורת אלא אידיאליסט של האפשרי,הרפתקן בעולם של שלמות אנושית, עולם שאנשים אף לא חלמו עליו עד שבאו המדע והטכנולוגיה המודרניים וסיפקו את האמצעים להשגתו. לרוע המזל, בעוד שהוא היה מוכן לסבול ולסכן כל דבר,לרבות התוצאות הקיצוניות ביותר של כשלון, הוא לא שקל את האפשרויות המחרידות של ההצלחה.
Evert W. "Frankenstein" 1974

* * * * *
בקיץ קודר וגשום בבית על חוף אגם ז'נבה, נפגשה קבוצה של צעירים, ביניהם המשוררים הגולים שליי ולורד ביירון ואהובותיהם. מזג האוויר הסוער כלא את הצעירים בבית והם העבירו את הזמן בדיונים פילוסופיים ובקריאה של סיפורי אימה.

"כל אחד מאתנו יכתוב סיפור רפאים" הציע ביירון. מרי, בת התשע-עשרה החליטה לכתוב "סיפור שיפנה אל החרדות המסתוריות שבטבע האדם, יעורר אימה מצמררת שתקפיא את דמו ותאיץ את הדופק של הקורא..." כך נוצר הסיפור על פרנקנשטיין.

מרי היא בתם של שני מורדים אינטלקטואלים מפורסמים. אמה, Mary Wollstonecraft הייתה אחת הפמיניסטיות הראשונות, מחברת A Vindication of the Rights of Woman והנובלה The Wrongs of Woman ואביה William Godwin, סופר וכתב פוליטי שהתפרסם בזכות עבודתו An Enquiry Concerning Political Justice ודעותיו המהפכניות על מוסדות החברה.

מרי נולדה באוגוסט 1797 בלונדון. עשרה ימים לאחר לידתה אמה נפטרה ומרי גדלה, עם אחותה פני, בתה של אמה משערוריית אהבים קודמת, בבית אביה. מרי הקטנה, Mercury, "כספית" היה כינוי החיבה שלה - מחוננת, רגישה ותוססת הפכה לבבת עיניו של אביה.

גודווין לא האמין בדרכי ההשכלה הפורמליות ודגל בלמידה באמצעות קריאה והתנסות חוויתית. הספרייה העשירה שלו הפכה עבור מרי הקטנה למקור שופע של ידע עולם. גודווין שקד על חינוך הבנות וערך אתן ביקורים באתרים מעוררי התפעלות והשראה כמו המערה המרוצפת בדולח, שיש וצדפים שעיצב המשורר Alexander Pope ב-Twickenham, מופעי פנטומימה, תיאטרון והרשה להן להיות נוכחות בשיחות שהוא ניהל עם אורחיו המפורסמים על עניני פוליטיקה, מדע, פילוסופיה ותרבות. את הפואמה The Rime of the Ancient Mariner מרי הקטנה שמעה כשהיא מסתתרת מתחת לספה מפי Samuel Taylor Coleridge עצמו והשיר המצמרר רדף אותה כל ימי חייה.

האידיליה נופצה כאשר גודווין החליט להעניק לבנות אם חורגת. כמו באגדות, האישה החדשה הייתה דמות קרה שהעדיפה את ילדיה שלה על שתי היתומות הקטנות.

חייה של מרי שליי רצופים בטרגדיות וספרי ביוגרפיה דרמתיים רבים נכתבו עליהם. הגעגועים לאמה, הנתק שנוצר בינה לבין אביה הנערץ שהתנגד לקשר עם אהובה, המשורר פרסי שליי, הבריחה מהבית, שנות הנדודים והקשה מכל, אובדן ילדיה ומותו בטביעה של אהובה צבעו את כתביה של מרי שליי בגוונים קודרים של ייאוש.

יצירת המופת שלה - פרנקנשטיין או הפרומתיאוס המודרני - יצאה לאור ב-1818. הספר הפך מיד ללהיט ובמשך שלושה עשורים היה הרומן האנגלי המבוקש ביותר בעולם.

היצירה המורכבת, העמוקה, שחודרת למעמקי הנשמה אל התכנים האוניברסליים החבויים באדם זכתה לפרשנויות רבות. בחרתי לשלב אותה במסענו בעידן הטכנולוגי בשל המסר שלה על אחריות היוצרים.

פרנקנשטיין הוא איש מדע מגלומני שקרא תיגר על הבורא וניסה להתחרות בו בכלים של המדע ונכשל משום שהוא לא היה בשל לכך ולא ידע לחזות מראש את המחיר הנורא של ההצלחה.

בניגוד לגרסאות הקולנועיות של הסיפור, היצור המקורי אינו מפלצת רצחנית אלא ישות נטושה, נבגדת ומאוכזבת. "זכור שאני הבריאה שלך. הייתי צריך להיות adam שלך ובמקום זאת אני מלאך מודח". המדען התחזה לבורא אך כאשר הוא נדרש למלא את מקומו חרדה אחזה בו והוא פנה עורף ליצירתו. ואז יצירתו קמה עליו והשמידה את כל עולמו:

 Remember that I have power; ... I can make you so wretched that the light of"
"...day will be hateful to you. You are my creator, but I am your master

יצירה מדעית וטכנולוגית שמונעת רק על ידי עדנה אינטלקטואלית, שלא רואה את הנולד יכולה להביא לעולם את "הילד הקטן והאיש השמן" , את המפלצת של פרנקנשטיין או את ה-homo roboticus של העתיד הקרוב.

בגיל 54 מרי שליי לקתה בגידול במוח ונפטרה, בשנתה, בפברואר 1851.




.

Shelley Mary 1797-1851
 


 
 
 
 
 


 

 


.
.
ד"ר אילנה מודלינגר מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
ביתפרק