עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.

לא, העתיד מבטיח מעט מאוד תקווה עבור אלה שמצפים שהעבדים המכניים החדשים יציעו לנו עולם שבו אנחנו פטורים; מלחשוב. הם יעזרו לנו אך זאת במחיר של תביעות עילאיות מההגינותומהאינטליגנציה שלנו. עולם העתיד יהיה מאבק תובעני נגד המוגבלויות של האינטליגנציה שלנוולא ערסל נוח שבו נוכל לשכב ולהמתין לשרותי העבדים הרובוטים.

נורברט ויינר נולד ב-1894 קולומביה -מיסורי-במשפחה של מהגרים יהודים. אביו - לימים מרצה לשפות סלאביות באוניברסיטת הרוורד - שם לו למטרה לתכנת את בנו לגאונות. הוא טרח לטעת בילד תיאבון כביר לחשיבה ולפתרון בעיות אך התעלם לחלוטין מצרכים בסיסיים של הילדות כמו עולם רגשי וקשרים חברתיים. נורברט הילד לא השתלב במסגרת הבית-ספרית. בשל הפער התהומי בין היכולות השכליות הגבוהות לבין כישורי ילדות הכושלים שלו הוא לא התאים לאף אחת מהכיתות שהוצעו לו. הוא היה לדבריו - צרור "בקושי מהלך", בלתי נסבל, של נברוזות.

עד גיל 9 אביו לימד אותו, בעיקר מתמטיקה, בבית. בשל ראייתו הלקויה הרופא אסר על הילד - תולעת הספרים - לקרוא במשך שישה חודשים תקופה שבה הוא המשיך ללמוד בעל-פה ופיתח מיומנויות זכירה שישרתו אותו בעתידו המקצועי. בגיל 9 הוא חזר לבית הספר לכיתה שבה הילדים היו בוגרים ממנו בשבע שנים. בגיל 11 הוא נכנס לקולג' ובגיל 14 לאוניברסיטת הרוורד שם בגיל 18 הוא השלים את התואר השלישי בפילוסופיה של המתמטיקה. לאחר קבלת תואר הדוקטור הוא נסע לאירופה ולמד בגטינגהם מוקד המדע המהולל אצל שני מאורות המתמטיקה הענקים של הדור - ראסל והילברט. לאחר שנים אחדות של נדידה הוא התיישב ועסק במחקר ובהוראה של המתמטיקה ב-MIT.

אין לדעת מה היה חלקם של הניסויים החינוכיים לתיכנות גאונות של אביו בעיצוב אישיותו של ויינר אך הוא הפך לדמות מוזרה וחריגה אפילו בקרב הקהילייה של אנשי המדע שלא הצטיינה בקונפורמיות רבה Freudental מתאר אותו כך: בהופעתו ובהתנהגותו ויינר היה דמות מתקופת הבארוק. נמוך, עגלגל וקצר-רואי, שיחתו הייתה בליל מוזרשל יהירות וגחמנות. הוא ידע שפות רבות אך היה קשה להבין אותו בכל אחת מהן. הוא היה מאזין גרוע, התגלמות קריקטוריאלית של הפרופסור המפוזר והמוניטין שלו כמרצה גרוע יצא ברבים. ריינגולד מתאר את ויינברג כנרגן, מדוכדך ובעל רגישות מופרזת והוא משווה אותו לחלוץ המחשבים באבאז', אימת לונדון הויקטוריאנית.

היחס אל עבודתו המדעית של ויינר היה מחמיא יותר. לויינר היו תחומי עניין רחבים מאוד וכמו וון ניומן הוא נמשך לבעיות מורכבות שטרם מצאו את פתרונן. הוא הרים תרומה משמעותית לתיאוריה של התקשורת, לתורת הקוונטום, לפיתוח המחשב למטרות צבאיות, ויצר את התנועה הקיברנטית.

במהלך מלחמת העולם השנייה קמה קבוצה של מדענים שיצרה סינתזה בין תחומי מדע שונים ויזמה גישה מאוחדת לסוגיות התקשורת והבקרה. ויינר כינה את המדע; החדש בשם cybernetics קיברנטיקה. הוא גזר את השם מהמונח היווני kubernau שפירושו "קברניט" ותיאר את יעודה של התנועה כחקר הבקרה והתקשורת בקרב החי והמכונה. הקיברנטיקה הפכה עד מהירה לתנועה חזקה ובעלת השפעה מכרעת על הלך הרוח האינטלקטואלי והמדעי של התקופה.

הקיברנטיקאים עסקו בהגדרת תבניות תקשורת במעגלים וברשתות סגורים, במושג המשוב, הויסות העצמי והארגון העצמי. התפיסה החדשה של מסר, בקרה ומשוב הובילה לתיאוריה הכללית של התבנית כמאפיינת המהותית של החיים. "אנו לא דברים ששורדים אלא תבניות שמנציחות את עצמן" ויינר 1950. הקיברנטיקאים שאפו לעגן את תורתםבדבר תבניות, שלמויות וכוליות בגבולות הממושטרים של המדע. התנועה חצתה את המידור המדעי ואחדות מהדמויות המובילות בה - ויינר, ניומן, שאנון - מלאו תפקיד חשוב גם בתולדות המחשוב.

ויינר - מתמטיקאי מחונן - היה גם פילוסוף וידע לאתר, מבעד למכניזמים של התקשורת והבקרה, תבניות רחבות יותר הקשורות לסוגיות של חברה ותרבות. ניומן הוקסם מהרעיונות שהובאו לתנועה על ידי נציגי מדע הנירולוגיה בדבר תהליכי החשיבה של המוח האנושי. הוא ראה בניסוח תפקוד המוח במונחים של לוגיקה פורמלית את היעד האולטימטיבי של המדע.

Gregory Bateson הפילוסוף, השתלב במפגש הרב-תחומי, חיפש אף הוא תבניות כלליות והפשטות אוניברסליות ופיתח בשנותה-60 את התיאוריה הקיברנטית של ה-mind. החלת חוקי הקיברנטיקה על מערכת העצבים המרכזית נעשתה על-ידי הנירולוג R. Ashby אחת הדמויות המובילות של התנועה. בספרו Design for a Brain אשביי מתאר את ההתנהגות הסתגלנית של המוח, את הזיכרון ודפוסים אחרים של תפקוד במונחים מכניים טהורים.

תורה זו נתנה תאוצה לרעיון שהקוגניציה - תהליך של רכישת ידע - של המוח האנושי זהה לעיבוד מידע-מניפולציה של סמלים על בסיס מערכת של חוקים - של המחשב. הבינה-המלאכותית שחסידיה רק העזו לחלום עליה קיבלה עתה ביסוס מדעי. האנלוגיה בין מוח למכונה מעסיקה מזה עשרות שנים את מדעני המחשב, הפיזיקה, המתמטיקה, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, הביולוגיה, הנירולוגיה וסופרי המדע-הבדיוני.

הקיברנטיקה הייתה ניסיון ליצור מדע-על - מבוסס על המידע על אודות העבר ותחזיות העתיד - שיוכל לשמור על סדר בעולם כאוטי ו"לנווט" את האנושות בתוך הכוחות האקראיים של היקום הפיסי.

ויינר קיבל על עצמו תפקידים שהיו קשורים בצבא במהלך שתי מלחמות העולם אולם בראותו את פיתוח הנשק הגרעיני ואת מירוץ החימוש בין מעצמות העל דעותיו השתנו

I do not expect to publish any future work of mine which may do damage in"
"the hands of irresponsible militarists

הוא החל לסרב לקבל מימון של ממסד צבאי למחקריו או לשתף בממצאי עבודותיו גורמים שהיו משתמשים בידע זה למטרות לחימה. ויינר זיהה את הפיתוי הגדול ואת והסכנות המוסריות הכרוכות בהתנערות מאחריות והטלתה על אחרים, אפילו על המכונות.

"הקדמה תכפה על המין האנושי את הצורך לקחת הרבה החלטות ולעשות זאת בתבונה רבה יותר".





.


Wiener Norbert
1894-1964

 
 



 
 


 


 
 
 
 
 


 
 
 
 
 


 

 


.
.
ד"ר אילנה מודלינגר מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
ביתפרק