עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.

"אינני יודע מה יהיה הנשק של מלחמת העולם השלישית, אבל ברביעית יילחמו במקלות ובאבנים."

אחד הקורבנות של תקופה אפלה זו היה איינשטיין שלעולם לא סלח לעצמו על שחתם על מכתב שמבקש את פיתוח פצצת האטום. כל שארית חייו הוא פעל כדי לכפר על "טעות איומה זו" וניסה  לעורר את הציבור - האדיש - להתנגד לתעשיית הנשק הגרעיני.

פציפיסט והומניסט מושבע, איינשטיין נאבק כבר בראשית שנות ה-20 בכל ביטויי המיליטריזם. בשל מעמדו המדעי הרם הוא קיבל במה ציבורית ולמרות שהוא לא אהב את הפרסום הרב שעטף אותו - "הפכתי למעין King Midas אך בניגוד לו, בכל מה שנגעתי לא הפך לזהב כי אם לקירקס" - הוא ניצל אותה בכל הזדמנות להשמעת דעותיו. הוא נסע לארצות רבות, נשא נאומים, פרסם מאמרים, חתם על מנשרים וניסה להשפיע, ברמה פוליטית, מדינית וחברתית לתיקון עיוותים כמו גזענות, אנטישמיות, ומיליטריזם.

"הפציפיזם שלי לא נובע מתיאוריה אינטלקטואלית כלשהי, מקורה בסלידה עמוקה מכל סוג של אכזריות ושנאה."

החשש מהחימוש הגרעיני של גרמניה הנאצית יצר סדקים בעמדה הפציפיסטית הנחושה של איינשטיין. באוגוסט 1939 סילרד - ידידו משכבר הימים - פנה אליו בבקשה לחתום על מכתב וב-1940 על מכתב נוסף, שקורא לנשיא רוזוולט ולממשלת ארה"ב להיערך בדחיפות ללוחמה הגרעינית.

לא היה קל לשכנע את השלטונות האמריקאים להתחיל בבניית הפצצה הגרעינית. המכתבים של סילרד ואיינשטיין נשארו על שולחנו עמוס הניירות של רוזוולט. תשובתו הראשונה לניסיונות השכנוע הייתה שעוד לא הגיע הזמן למעורבות הממשל בסוגייה זו. בטרם הבחרו לנשיאות, רוזוולט התחייב לאזרחי אמריקה - המודאגים מהמתרחש באירופה וחוששים ממעורבות ארצם בלחימה - לנהל מדיניות פציפיסטית. "אני שונא מלחמה, אשתי שונאת מלחמה, הכלבה שלי Fala שונאת מלחמה! הבן שלנו לא יצא למלחמה על אדמה זרה" הוא קרא מעל גלי האתר בנאומו לאומה. התקפת הפתע של היפנים על פרל הרבור שאבה את ארה"ב למלחמה. רוזוולט הוציא הוראה להיערך ליצירת הנשק הגרעיני.

גם לאחר שביקוע גרעין האטום הוכח והתקבל על דעתם של הפיזיקאים, רבים מהם סירבו להאמין שלתגלית יש פן יישומי. רתהרפורד כינה את הרעיון "שטות גמורה" ולדעתו של בוהר "יש חמש-עשרה סיבות כבדות משקל שבגללן הניצול המעשי של תהליך הביקוע לא מתקבל על הדעת".

גם איינשטיין סבר כי לעולם לא תהיה אפשרות ליצור פצצת ביקוע. הוא דימה את הקשיים הכרוכים במימוש תגובת השרשרת לקושי לפגוע בציפור, בצליפה מקרית, בלילה, באזור שאין
 בו ציפורים.

הנימוק הראשי לזירוז בניית הפצצה היה הצורך להקדים את גרמניה, שלדעת רבים עסקה בסתר בתעשייה זו. אילו הפיזיקאים היו יודעים שבגרמניה אין תעשייה גרעינית ייתכן שפני העולם היו היום שונים. רק לאחר כניעת גרמניה השתכנעה קהיליית הפיזיקאים שחששותיה היו לשווא. "אילו ידעתי שגרמניה לא תצליח לייצר פצצה, לא הייתי נוקף אצבע לזירוז בנייתה" נהג לומר איינשטיין.

איינשטיין לא שותף בפועל ביצירת הפצצה הגרעינית. כאזרח גרמני לשעבר עם נטיות שמאלניות מובהקות הוא לא היה "ראוי" להכשר ביטחוני. בוני הפצצה חששו גם שהמדען "השקוף" לא יעמוד בדרישות הנוקשות של סודיות המבצע ועלול לשתף; את עמיתיובתהליך יצירת הנשק הגרעיני.

איינשטיין היה איש מאמין ולא פעם הוא רתם את האל לחזוק טיעוניו המדעיים :"האל אינו זדוני", "האל לא משחק בקוביות." על כך ידידו בוהר היה אומר - "איינשטיין, תפסיק להגיד לאל מה לעשות!"

משוכנע שהמדענים שבנו את הנשק הגרעיני הם אלה שצריכים להיאבק לחיסולו, ברטרן ראסל חיבר ב-1955 גילוי דעת שקורא להגבלת החימוש הגרעיני. הוא החתים על העצומה מדענים מהשורה הראשונה - ביניהם רוטבלט סרבן המצפון היחיד מלוס אלמוס - ופנה לאיינשטיין להוסיף את שמו לרשימת החותמים. איינשטיין נעתר ברצון וחתם - ימים אחדים לפני מותו - על גילוי הדעת. גילוי הדעת פורסם בשם Russell-Einstein manifesto.

לאחר מותו של איינשטיין, על השידה שליד מיטתו נמצאה טיוטה של מכתב ברכה שהוא עמד לשלוח ליום העצמאות של מדינת ישראל.




.

Albert Einstein

1879 -1955



 
 
 



 
 


 



 




 

       

 


 

 


.
.
ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
בית