עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.

ליזה מייטנר הצליחה - על אף היותה אישה... ויהודיה - להעפיל לצמרת קהיליית המדענים של תקופתה. מייטנר הייתה השלישית בין שמונת הילדים של משפחה יהודית בוינה. על אף התנגדות הוריה והעובדה שבנות אוסטריה הורשו ללמוד רק עד גיל 14, היא בחרה בדרך החתחתים של הגשמת קריירה מדעית. ב-1901 כאשר דלתות האוניברסיטה נפתחו לנשים מייטנר השלימה את לימודה אצל Ludwig Boltzmann והייתה לאישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור באוניברסיטה זאת. לאחר קבלת התואר היא עברה ללמוד בבית מדרשו של פלנק בברלין. באוניברסיטת ברלין - הליברלית יותר - לימודי הנשים הותנו בהסכמת המרצה.

בתקופה זאת היא פגשה את Otto Hahn אתו היא עבדה בשיתוף פעולה במשך שלושים שנים, היא כפיזיקאית והוא ככימאי במחקר החדש של  הפיזיקה הגרעינית. היות שחל על נשים איסור כניסה לאגף שבו היו המעבדות של האהן, מייטנר הורשתה לעבוד - בהתנדבות - באחד מחדרי המרתף של המכון. עם השנים היא פילסה את דרכה המדעית ועמדה - כמו האהן - בראש אחת המחלקות של The Kaiser Wilhelm Institute. בשנת 1926 היא הפכה לאישה הראשונה שזכתה בפרופסורה מלאה באוניברסיטת ברלין.

הצוות מייטנר-האהן הצטרף לזוג קירי בצרפת, Ernest Rutherford באנגליה, Enrico Fermi באיטליה למרוץ תחרותי - מונע על-ידי חוקרנות מדעית טהורה - לחקר מהות החומר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה מייטנר התנדבה לעבוד כאחות - טכנאית קרני רנטגן.

ליזה מייטנר המירה את דתה בנעוריה לפרוטסטנטיות אך בעיני המשטר הנאצי היא הייתה יהודיה ולכן היא הוברחה ב-1938 לשוודיה. היא המשיכה גם בגלות, בתנאי עבודה מוגבלים, את מחקריה והמשיכה בהתכתבות ענפה עם עמיתה, אוטו האהן.

הניסויים שהעידו על ביקוע גרעין האטום נערכו במעבדות האהן בגרמניה אך הוא - כמו שאר החלקיקאים - לא העז לקלוט את משמעות הממצאים של מחקרו.

ליזה מייטנר הייתה המדענית הראשונה שהבינה שגרעין האטום ניתן לביקוע לחלקים קטנים יותר. היא זיהתה את האפשרות של תגובת השרשרת ושחרור כוחות נפץ כבירים.

הדיווח המדעי - תחילה של האהן וחודש לאחר מכן של מייטנר - עורר חרדה בסילרד שחזה את ההשלכות היישומיות -הנשק הגרעיני- של התגלית המהפכנית. כדור השלג שהוביל לקראת לוס - אלמוס החל להתגלגל.

סילרד הזעיק את עמיתיו - Edward Teller ו-Eugene Wigner - פנה לאיינשטיין ושכנע אותו לכתוב את מכתב האזהרה לנשיא רוזוולט.

מייטנר הוזמנה לעבוד על הפצצה האטומית בלוס-אלמוס אך היא דחתה בתוקף את ההצעה: "!I will have nothing to do with a bomb"

ב-1944 האהן קיבל פרס  נובל לכימיה עבור תגלית ביקוע האטום. חלקה של ליזה מייטנר ושל שותפים אחרים לא הוזכר על-ידי ועדת הענקת הפרס. האהן עצמו התנער מההתעלמות הצורמת בטענה שמייטנר עסקה בפן הפיזיקלי ואילו הפרס הוענק להיבט הכימי של התגלית.

ליזה מייטנר עצמה מעולם לא הביעה בגלוי תחושות מרירות או עלבון על העוול שנגרם לה. לדברי מכריה, מייטנר לא רצתה ולא הייתה מסוגלת לבקר או לשפוט את ההתנהגות של בני- האדם. הדבר היחיד שהיה לה חשוב בחיים היה עבודתה המדעית.

כדי לתקן מעט את המעוות, הצוות מייטנר-האהן-שטרסמן קיבל - ב-1966 את פרס פרמי היוקרתי.

מייטנר - למרות כל האפליות והמכשולים - זכתה בכבוד רב בקהיליית המדענים. היסוד ה-109 הכבד ביותר בעולם - meitnerium - נקרא על שמה.




.


Lise Meitner
1878 -1968

 











 
 


 




 
 
 
 
 


 


.
.
ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
בית