עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.

טיכו בראהה נולד בשנת 1546 במשפחת אצולה דנית ונועד לעתיד אריסטוקרטי של מלחמות וצייד. דודו של הילד, בעל אחוזה אמיד, חשוך ילדים, עשה עיסקה עם אביו שאם יוולד לו בן הוא יורשה לאמץ ולגדל אותו. לאחר הולדת התינוק, האב התחרט על העיסקה אולם הדוד חטף את הפעוט, וכאשר הבטיח לאחיו להוריש לילד את הונו, האב נעתר והשאיר את הבן ברשות דודו.

בגיל 7 ברהה החל ללמוד לטינית כהכנה לעתיד של עורך-דין. בגיל 13 הוא נכנס לאוניברסיטת קופנהגן ללמודי פילוסופיה ומשפטים.

בתקופה זו ברהה חזה באירוע שמימי -ליקוי חלקי של השמש- שלדבריו שינה את כל מהלך חייו. כאשר נודע לו שהאירוע ומועדו נצפו מראש על-ידי הקוסמולוגים וא התמלא פליאה " זה נהדר שאנשים יודעים את תנועות הכוכבים במידה כזאת של דיוק שהם מסוגלים לנבא מראש את מיקומם והקשרים ביניהם". ברהה הנער מיהר ורכש עותק של ה-Almagest "הספר הגדול" של תלמי וסדרות אחדות של לוחות אסטרולוגיות שמראות את מיקום הכוכבים בכל זמן נתון.

בגיל 16 ברהה נשלח ללייפציג בגרמניה להמשך לימודי משפטים. הנער לא מצא כל עניין בחוק והיה מכושף על-ידי שמי הלילה. הוא קנה ספרים ומכשירים וכל לילה היה מתחמק וצופה בסתר בכוכבים. בהיותו בן 17 הוא צפה באירוע שמימי יוצא דופן: כוכבי הלכת צדק ושבתאי חלפו זה ליד זה. כאשר הוא בדק את תחזיות המופע בלוחות האסטרונומיות הוא הזדעזע לגלות שבלוחות אלפונזינו הייתה טעות של חודש ובלוחות קופרניקוס של ימים אחדים בניבוי המפגש בין שני כוכבי הלכת. הוא החליט שיש ליצור לוחות מדוייקים ומשימה זו תהיה יעוד החיים שלו.

במהלך לימודיו באוניברסיטה ברהה הסתכסך עם אחד הסטודנטים ובדו-קרב שהתנהל ביניהם טיכו איבד חלק מאפו. החלק החסר כוסה בתותבת עשויה זהב והיא הפכה לאחד מסימני ההיכר של האישיות הססגונית של ברהה.

בינתיים דודו נפטר מדלקת ריאות לאחר שהציל מטביעה את המלך ששב מקרבות עם השבדים. ברהה חזר לדניה אך התקבל בקרירות רבה על-ידי משפחתו שלא ראתה בעין יפה את הבחירה המקצועית שלו.

בשנת 1572 ברהה הבחין שוב באירוע שמימי מדהים. כוכב חדש, בהיר יותר מנוגה, שנראה אפילו באור היום הופיע בקבוצת הכוכבים של קסיופיאה. הוא לא האמין למראה עיניו וקרא למשרתיו לאשר את אמיתות התופעה. "ואז, כאשר התברר לי שכוכב מעין זה מעולם לא זרח בשמיים, התמלאתי מבוכה גדולה כל כך מאי-הסבירות של הדבר שהתחלתי לפקפק באמינות העיניים שלי" הכוכב זרח במשך 18 חודשים.

השאלה הדתית והאסטרונותית שעוררה הופעת הכוכב - הנובה, במינוחים של היום - הייתה מיקומו בספירות השמיים. לפי הכנסייה הקתולית ודגם היקום של אריסטו גלגל הרקיע מאחורי הירח אינו משתנה והוא נצחי וקבוע מאז הבריאה. לפי החישובים של ברהה - שטרם הכיר את הטלסקופ אך בנה את מכשירי התצפית המשוכללים ביותר בדורו - הכוכב החדש נמצא בספירה השביעית. הרחק מאחורי הירח, באזור שמימי שלכאורה אין בו שינוי. שנה לאחר מכן - למרות האי נוחות, שהרי אציל שמכבד את מעמדו אינו כותב ספרים - הוא פירסם את ממצאי מחקריו על הכוכב החדש.

מכיוון שממצאי תצפיותיו של ברהה לא עלו יפה עם השיטה ההליוצנטרית -שהוא לא הפסיק להאמין בה - הוא מצא
פשרה מקורית ליישוב הסתירות: הוא מיקם את כדור הארץ במרכז היקום השמש והירח חגים סביבו ואילו מרקורי, נגה, מאדים, צדק ושבתאי מסובבים את השמש.

פרדריק השני, מלך דניה ונורבגיה התרשם עמוקות ממחקרו של ברהה והעניק לו במתנה אי - Hven- ועזרה במימון מצפה כוכבים במקום. ברהה בנה מצפה כוכבים שהקדיש לאורניה, המוזה של האסטרונומיה וקרא לו Uraniborg. מאוחר יותר הוא הוסיף מצפה תת-קרקעי 
Stjerneborg "ארמון הכוכבים". הקמת הארמון, המצפים, בית מלאכה לנייר, ביצורים ועוד ערכה 8 שנים. האוצר הדני שסייע במימון הבנייה העניק 1% מכלל התקציב הלאומי שלו ועד עצם היום הזה זאת הייתה הסובסידיה הגדולה ביותר שניתנה אי פעם למיזם מדעי כלשהו.

מצוייד במכשירים המשוכללים ביותר, מצפה הכוכבים היה בזמנו הגדול ביותר בעולם. במצפה זה ברהה ערך ורשם, במשך למעלה מעשרים שנים - את תצפיותיו. הוא מיפה את שמי הלילה, תיעד את מקומם של 1000 כוכבים ואת תנועת כוכבי הלכת.

כאשר המלך החדש סירב לממן את ההוצאות ברהה סגר ב-1599 את המצפה ועבר לפראג. שנתיים לאחר מכן הוא מונה למתמטיקאי של הקיסרות הרומית הקדושה.

האציל הדני האקסצנטרי שבמקום לערוך צייד שועלים כיאה למעמדו העדיף לצפות בכוכבים, שבר גם בחיי האישות שלו את המוסכמות. הוא התאהב בנערה ממעמד נחות וחי אתה, כבעל ואישה, עד יום מותו. ילדיו הוכרו אמנם כחוקיים אך לא הורשו לרשת את תוארו ואת נכסיו.

עם היותו חוקר מסור ושקדן, ברהה לא התנזר מהנאות החיים. הוא היה עורך מסיבות מפוארות בארמונו, היה לו גמד בשם Jepp ששרת כליצן החצר ומוס מאולף כחיית מחמד שהסתובב חופשי בארמונו.

כיאה לדמות התיאטרלית, הצבעונית, שוברת המוסכמות והשערורייתית של ברהה גם מותו אפוף מחלוקת ומיסתורין. במשך שנים רבות רווחה הסברה שברהה מת מהתפוצצות שלפוחית השתן כאשר במשתה שהוא  ערך לידידיו  הוא הרבה בשתיית בירה אך לא הורשה - לפי נימוסי הימים ההם - לעזוב את אורחיו כדי ללכת שרותים.

בשנים האחרונות התברר כי מותו של ברהה נגרם מהרעלת כספית. זוג הסופרים Joshua ו-Anne-Lee Gilder בספרם Heavenly Intrigue Johannes Kepler, Tycho Brahe, and the Murder Behind One of History's Greatest Scientific Discoveries שיצא לאור בשנת 2004 טוענים שההרעלה אינה מקרית. ברהה היה אלכימאי מיומן שהיה בקי בסכנות וברעילות של תרכובות הכספית - אלא מעשה ידיו של עוזרו - קפלר - שרצה לשים יד על תצפיותיו האסטרונומיות של מורו.

מילותיו האחרונות "הלואי שחיי לא היו לשווא" נרשמו בידי עוזרו יוהאן קפלר






.


Tycho Brahe
1546 -1601


 
 
 



 

 
 

 


 
 
 
 



.
ד"ר אילנה מודלינגר מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©