עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.
 
פרדיי היה בנו של נפח עני בפרברי לונדון שנאלץ לעזור מגיל צעיר בפרנסת משפחתו. ההשכלה הפורמלית שלו כללה קריאה, כתיבה וחשבון בסיסי שהוא רכש במסגרת בית-ספר של יום ראשון.

פרדיי השתייך לכנסייה הסנדמאנית, כת פרוטסטנטית סקוטית קטנה ששללה חומריות והטיפה לענווה לפשטות ולצדקה. כתות רבות שעזבו את הזרם המרכזי של הכנסייה ראו בעין יפה את פיתוח המדע והטכנולוגיה והעלו תרומה משמעותית למהפכה התעשייתית שחלה באנגליה במאה ה-18.

בגיל 13 הוא מצא תעסוקה כשוליה בכריכיית ספרים. יותר מרכישת מקצוע פרדי הצעיר ניצל הזדמנות זו לקריאת הספרים שהוא כרך. בעל הכריכיה שהתרשם מהרעב לדעת ומכישרונו של הנער החל לכוונו לקריאה של ספרי מדע. במשך שבע שנות חניכותו, פרדיי פיתח את ענינו במדע בכלל ובכימיה בפרט. הוא בנה מכל הבא ליד מעבדה קטנה עם סוללת וולטה שזה עתה הומצאה והיה עורך בה ניסויים משלו. הוא פעל בהתמדה גם על סגירת הפערים בהשכלתו, על שיפור הבעתו, שכלול הדקדוק, האיות והפיסוק שלו.

ב-1810 הוא הצטרף ל- City Philosophical Society מסגרת שנועדה לשיפור ההשכלה של צעירים וצעירות ממעמד הפועלים. אנשי החוג נפגשו אחת לשבוע, שומעים הרצאה מתחום המדע ודנים בה. במסגרת זו הוא גם יצר קשרי ידידות עם צעירים תאבי דעת ומדע, כמוהו. כעבור שנים, כאיש מדע בעל שם, את הרצאותיו הראשונות פרדיי נשא בפני צעירי החוג הזה.

בעל הכריכיה היה מראה ללקוחותיו בגאווה את הרישומים של ההרצאות המדעיות של חניכו המוכשר. אחד הלקוחות שהתרשם מתבונתו; של הנער נתן לו כרטיסים לארבע הרצאות של Sir Humphry Davy מגדולי הכימאים של אנגליה בדורו.

ההרצאות של דייווי היו מבוקשות ויוקרתיות מאוד ונועדו - ומומנו - על-ידי מנויים מקרב עשירי העיר. פרדיי הצעיר, מצוייד בערמה של חומרי כתיבה, הקדים להגיע לאולם ההרצאות והתיישב בשורה הראשונה. בשובו הביתה הוא העתיק את דברי המדען, הוסיף הערות משלו וכרך אותם לספר מפואר.

פרדיי סיים את שנות חניכותו וקיבל משרה של כורך, אולם העבודה לא גרמה לו סיפוק והוא חיפש דרכים לחדור לעולם - החסום לנער ממעמד הפועלים - של המדע.

הוא אזר אומץ ופנה לדייווי בבקשת עבודה. אל מכתבו פרדיי צירף את הספר המפואר שהוא כרך מהרצאותיו. תחילה דייווי סירב לקבלו, אלם כאשר אחד העוזרים במעבדות Royal Institution הסתבך בקטטה ופוטר ודייווי התבקש למצוא לו ממלא מקום, הוא נזכר בפנייתו של הנער המוכשר וכמו שכתוב באגדות ובביוגרפיות של פרדיי "ערב אחד כירכרה עצרה לפני ביתו של פרדיי..." הוא הוזמן להתייצב למחרת הבוקר ב-Royal Institution.

מערכת היחסים שהתפתחה בין דיווי לפרדיי לא היתה נטולת חיכוכים. גאוניותו של הנער איימה על המדען אך למרות זאת - יאמר לזכותו - דייווי סייע לו בדרכו המדעית הראשונה ומספרים ששמעו אותו אומר שהוא המציא תגליות רבות אך הגדולה מכולן הייתה לגלות את פרדיי עצמו.

בשנת 1813 נפוליאון העניק לדייווי דרכון לסיור מדעי ביבשת אירופה. הדרכון כלל את דייווי, אשתו, משרתת ומשרת. פרדיי צורף למסע על תקן המשרת. כאשר אשתו של דייווי התעקשה להתייחס אל פרדיי כאל משרת, דייווי יצא להגנתו ושמר על זכויותיו של עוזרו הצעיר. הם ביקרו במשך שנתיים בצרפת, איטליה, שוויצריה וגרמניה ופגשו את אנשי המדע הבולטים של התקופה.

בשובו ללונדון פרדיי התייצב במשרתו החדשה, כעוזר במעבדה הכימית של הRoyal Institution. מזלו של פרדיי שוב האיר לו פנים משום שמעבדות אלה היו המשוכללות ביותר באנגליה, ומהטובות בכל אירופה.

שנת 1821, כך מספרים בזיכרונות ה-Royal Institution,הייתה אחת החשובות בחייו של פרדיי. הוא הועלה לדרגת מפקח על המוסד ונשא לאישה את אהובתו, בת למשפחה סנדמאנית מובילה בלונדון

פרדיי מעולם לא שכח את עברו ובשנת 1826 הוא ייסד את "הרצאות ערב יום שישי" ואת "הרצאות חג המולד" לילדים, מסגרות השכלה ב-Royal Institution, שבהן הוא לקח חלק פעיל ובנה לעצמו מוניטין של מלמד מדע מהשורה הראשונה. המסגרות קיימות ואף משודרות בטלוויזיה האנגלית עד היום.

פרדיי גילה תופעות רבות בכימיה אך עיקר עבודתו הייתה תגלית הקשר בין חשמל למגנטיות. הדיעה המקובלת בימיו הייתה שחשמל הוא מעין נוזל שלא ניתן לזיהוי ולמדידה. פרדיי העלה את הרעיון שהחשמל הוא כוח כלשהו שעובר בין חלקיקי החומר. הוא בנה את המנוע החשמלי הראשון ואת ה- דינמו הראשון שיהוו תשתית לכל תעשיית החשמל העתידית.

לפרדיי האוטודידקט לא הייתה השכלה מתמטית. הדבר נזקף על-ידי רבים לזכותו כיתרון של הנסיין שחשיבתו לא נכלאת בנוסחאות. לפי מומחים אחדים הוא סבל מדיסלקציה, וכך כל גאוניותו פרצה מבעד להמיספירה המוחית הימנית. כמו פיזיקאים רבים - איינשטיין, ריצ'רד פיינמן - גם פרדיי היה Visual Thinker, אשף של תפיסת המרחב והתמונות שראה וידע להראות את פרות חשיבתו.

פרדיי סבר שהמגנטיות היא תכונה טבועה בחומר. הוא עבד שנים רבות על פיתוח תיאוריית השדה
האלקטרו-מגנטי. James Clerk Maxwell המשיך בפיתוחה ו-Joseph John  Thomson העניק לתיאוריה את הביסוס המתמטי והפכו אותה לאחת מאבני היסוד החשובות של המדע.

"ככל שאנו לומדים את עבודות פרדיי עם הפרספקטיבה של הזמן כך אנו מתרשמים מגאוניותו, שאין שנייה לה, כנסיין וכפילוסוף של הטבע. כאשר אנו בוחנים את החשיבות ואת ההיקף של תגליותיו והשפעתן על התפתחות המדע והתעשייה, אין כבוד גדול דיו שאנו יכולים לחלוק למייקל פרדיי - אחד מגדולי הממציאים של כל הזמנים".
Ernest Rutherford





.


Michael Faraday
1791 - 1867


 
 
 



 

 
 

 


 
 
 
 



.
ד"ר אילנה מודלינגר מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©