עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.
 
The Last Man Who Knew Everything: Thomas Young, the Anonymous Genius who Proved Newton Wrong and Deciphered the Rosetta Stone, among Other Surprising Feats Robinson Andrew 2007

על אף ההגזמה בכותרת ספרו של רובינסון, יאנג היה ללא ספק אחד המוחות המדהימים של המאה ה-18.

יאנג נולד ב-Milverton, עיירה קטנה בעמק במחוז Somerset, אנגליה. הוריו היו קוויקרים קשוחים שמסיבה בלתי מובנת שילחו את תינוקם לאחר לידתו למשפחת אומנה של קרובי משפחה. יאנג שהה בחיק משפחתו רק בחופשות קצרות ואין זה מפתיע שהוא לא חש שום חום או קרבה אליה.

"He may be said to have been born old and to have died young" כתב על עצמו, בגוף שלישי מנותק, באוטוביוגרפיה שלו.

ילדי פלא רבים הופכים למבוגרים רגילים. לא כך יאנג אשר כדברי אייזיק אסימוב He was the best' .kind of infant prodigy, the kind that matures into an adult prodigy

בגיל שנתיים יאנג הקטן קרא קריאה שוטפת, בגיל 4 הוא הספיק כבר לקרוא פעמיים את ספר התנ"ך, בגיל 12 הוא שלט בתריסר שפות עתיקות.

באחד מביקוריו בלונדון, הוא ניכנס לחנות של ספרים עתיקים. כאשר בעל החנות הבחין בנער מהכפר, בתלבושת הקוויקרים, שקוע בקריאה של אחד הספרים הקלאסיים היקרים הוא העיר בזילזול "שמע, נערי, אם תצליח לתרגם ולו עמוד אחד ממנו, הספר הזה, לא חשוב עד כמה הוא יקר, יהיה שלך". הלקוח הצעיר, כך מספרים, תרגם מיד לאנגלית שוטפת את הכתוב ובעל החנות, בחריקת שיניים, נתן לנער את הספר.

כמו כל הקוויקרים, גם יאנג היה חסיד נלהב של ביטול העבדות. כדי להדגיש את התנגדותו לכל סוגי הניצול הוא הטיל חרם על מוצרים שיובאו מאיי הודו המערבית ובסקיצות האוטוביוגרפיות שלו הוא
כותב בגאווה: עוד בטרם מלאו לו ארבע-עשרה שנים הוא החליט להימנע מתוצרת של עבודת העבדים ודבק בהחלטה זו - מבלי להפר אותה ולו פעם אחת - במשך שבע שנים.

לאחר שיאנג סיים את לימודי הרפואה בלונדון, הוא המשיך ללימודי פיזיקה בגטינגן ובקמברידג'. ב-1799 הוא פתח קליניקה במרכז לונדון. שנתיים לאחר מכן מונה לפרופסור למדעי הטבע ב- Royal Institution. הוא הרצה על אקוסטיקה, אופטיקה, אסטרונומיה, כבידה, גאות ושפל, חום, חשמל, אקלים, צמחיה, עולם החי, התלכדות ומשיכה נימית של נוזלים, תעלות ונמלים, שיטות מדידה, אוויר, < משאבות מים ורעיונות חדשים על אנרגיה. מאוחר יותר נבחר כחבר וכמזכיר של החברה המלכותית.

מחקריו של יאנג הרימו תרומות רבות למדע. הוא נמנה בין מייסדי הפיזיולוגיה של הראייה הוכיח שהאסטיגמטיזם נגרם מליקויים בעקמימיות הרשתית ונתן הסבר לדרך בה העין - בשינוי עקמומיות העדשה - מתאימה את עצמה לראייה במרחקים שונים. הוא פיתח, עם הרופא והפיזיקאו הגרמני Helmholtz את "התיאוריה התלת צבעית" לפיה קיימים ברשתית העין שלושה סוגים של קולטני צבע, כל אחד ממונה על קבלה והעברה של אחד משלושת צבעי היסוד.

תרומתו העיקרית של יאנג הייתה התיאוריה הגלית של האור. בראשית המאה ה-19 רוב המדענים סברו שהאור בנוי מחלקיקים. יאנג החל לפקפק בהנחה זו ויצר את הניסוי - המופלא בפשטותו - של "החריץ הכפול" באמצעותו הוא הדגים את אופיו הגלי של האור.

I like a deep and difficult investigation when I happen to have made it easy for.
myself if not to all others, because it keeps one alive

התיאוריה שיאנג הציע התנגשה חזיתית עם משנתו של ניוטון - האור כחלקיקים - שהייתה מקודשת בקרב מדעני אנגליה במאה ה-19. דבריו התקבלו בלעג מר. סקירה ברוטלית של מבקר אנונימי -לימים התברר כ-Henry Brougham ממייסדי כתב העת Edinburgh Review, קטלה מכל וכל את התיאוריה הגלית וטענה ש"היא נעדרת כל ערך... the unmanly and unfruitful pleasure of a boyish and "prurient imagination, שיתקה והשתיקה את יאנג למשך 10 שנים. הפיזיקאים הצרפתים Arago ו- Fresnel קיבלו את התיאוריה החדשה ביתר פתיחות ולקראת סוף המאה היא זכתה להכרה מדעית בכל אירופה.

תומס יאנג לא פיענח את חידת כתב החרטומים של אבן הרוזטה, הבלשן הצרפתי Jean Francois Champollion עשה זאת. יאנג פיענח את רוב רובו של הכתב הדמוטי שהוא דגם קורסיבי, עממי ופשוט
של כתב החרטומים. הוא קרא למלאכת הפיענוח "השעשוע של כמה שעות פנאי" ונטש אותה לפני סיומה לטובת בעיה חדשה שאתגרה אותו.

יאנג הפולימאט התבקש על-ידי עורכי Encyclopaedia Britannica לחבר מספר ערכים עבור האנציקלופדיה. הוא כתב עשרות ערכים בנושאים מגוונים ביותר. שנים אחדות לפני מותו הוא חיבר סקיצות אוטוביוגרפיות והורה ליורשיו לדאוג לפרסומן במהדורה החדשה של האנציקלופדיה. הסקיצות לא ראו אור ובמשך שנים איש לא ידע על קיומן. כתב היד התגלה במקרה בשנים האחרונות בארכיון של פרנציס גלטון -מדען מהמאה ה-19 -בספרייה האוניברסיטאית של לונדון. ב-1860 גלטון אסף חומר למחקרו Hereditary Genius השיג את הסקיצות אך כנראה לא טרח להחזירן.

יאנג "שידע הכל" סירב לעשות ארבעה דברים -לכרות פחם, לסתת אבנים, לקלל ולשעמם. שני דברים, לדבריו, הוא מעולם לא הצליח ללמוד: לקום בבוקר וללכת לישון בערב. הוא מתואר כאדם יבש, חסר הומור שאפילו במכתביו האינטימיים לידידיו הוא היה פורמלי. חבריו לספסל הלימודים כינו אותו "phenomen Young" ומעידים על כך שמעולם לא ראו אותו מאבד את השליטה העצמית שלו. מוחו הכביר היה לו לרועץ. הוא לא הצטיין כמורה משום הוא הניח שתלמידיו יודעים יותר ממה שהם ידעו ושיעוריו כוונו הרבה מעל ראשם. למרות השנים הרבות שהוא עבד כרופא לתחום זה הוא לא העלה שום תרומה משמעותית.

למרות שהוא מתואר כאיש קר, מאופק ויבש, הוא הקים זוגיות נפלאה, חמה ואוהבת עם בת זוגו.

יאנג לא זכה במוניטין שהוא ראוי לו. במקום להלחם על אמיתות הנחותיו המדעיות הוא העדיף לפרסם אותן בשם בדוי. "מוטב ששמי לא יופיע על המאמר", נהג לומר.יאנג סבל גם ממצוקת השפע. בנוסף למשרת הרופא, הוא עסק באין-ספור נושאים, ועדות, הרצאות, מחקרים, כתיבת מאמרים, ניסויים וכמו בפיענוח כתב החרטומים הדמוטי -"השעשוע של כמה שעות פנאי"- הוא לא תמיד הצליח להשלים לתעד ולפרסם כראוי את עבודותיו.

שנתיים לפני מותו הוא התקבל כחבר ב -Academy of Sciences של צרפת. לאחר מותו אנשי האקדמיה הצרפתית נשאו דברי הספד לזיכרו, אנגליה התעלמה ממותו.





.


Thomas Young
1773-1829


 
 
 



 

 
 

 


 
 
 
 



.
ד"ר אילנה מודלינגר מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©