עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.
 
איחוד החשמל, המגנטיות והאור למכלול אחד הוא ההישיג המדעי הנעלה ביותר של המאה ה-19. הוא סלל את הדרך לפיתוח העתידי של כל המותגים האלקטרומגנטיים והאופטיים: מחוללים ומנועים חשמליים, הרדיו, הטלגרף, הטלוויזיה, המיקרוסקופ, הטלסקופ, המכ"ם, המחשב, הלייזר, הסיבים האופטיים ומכלול רשת הטלקומוניקציה.

מקסוול היה בן יחיד למשפחה של בעלי אחוזה באזור נידח בסקוטלנד. מכיוון שלא היו בתי ספר בסביבה, הילד היה אמור ללמוד בבית עם אמו כמורתו. בהיותו בן 8 אמו של מקסוול נפטרה והוא נשלח, בלית בררה, לאקדמיה של אדינבורו. הילד הצנום, בחצאית סקוטית, נעליים תפורות בידי אביו והמבטא הסקוטי הכבד עורר את צחוקם של הילדים שהדביקו לו את שם הגנאי "Dafty". לא רק הופעתו, גם התנהגותו של הילד הייתה חריגה. הוא היה ביישן, מתבודד שאת שעות הפנאי היה מבלה בקריאת בלדות ישנות ובציור של תרשימים מוזרים. לאט לאט - להפתעת הסובבים - הוא הרים את ראשו והחל להצטיין בלימודים.

הקריירה המדעית של מקסוול החלה בהיותו בן 14 במאמר שהוא כתב על הגדרה כללית של האליפסה ומאפייניה שהוקרא בפני חברי האגודה המלכותית של אדינבורו. בגיל 16 הוא נכנס לאוניברסיטת אדינבורו ולאחר שנתיים לקמבריד' שם הוא למד אצל מיטב המורים של תקופתו. בגיל 25, בעל השכלה רחבה בתחומי דעת שונים, הוא חזר לסקוטלנד

המשוואות הכלליות של השדה האלקטרומגנטי של מקסוול פורסמו בשנת 1865 במאמרו A Dynamical Theory of the Electromagnetic Field המאמר נחשב לאחד החשובים ביותר בפיזיקה תיאורטית של המאה ה-19.

חקר הקשר בין חשמל למגנטיות החל עם ניסוייו של פרדיי. מקסוול המיר את תמונת שדה הכוחות של פרדיי לשפת המתמטיקה. התמונות הפכו למשוואות והמשוואות פילסו את הדרך לטכנולוגיה העתידית.

ב-1871 הוא נקרא לקמברידג' להקים ולעמוד בראש מעבדות קוונדיש המפורסמות לפיזיקה. המעבדות שנבנו לפי תיכנונו שינו באורח מהפכני את סגנון הלמידה שהיה קיים בימים ההם. לא עוד אולם הרצאות עם לוח, שולחן מרצה וכיסאות לתלמידים, מקסוול הנהיג שיטת למידה שבה ההרצאה של המורה הייתה מלווה בניסויי הדגמה, השיעור סוכם במעבדה עם ניסוי מחקרי. תם עידן ההרצאה הפרונטלית והחל שילוב בין הפן התיאורטי לבין הפן היישומי של הנושא הנלמד. מעבדות קוונדיש הפכו למוקד מוביל במחקר המדעי והולידו פיזיקאים - תיאורטים ויישומיים - מהגדולים בדורם.

פיזיקאים, לא פיזיקאיות. התלמידות לא הורשו להיכנס למעבדות קוונדיש. לאחר שנים אחדות של סירוב מוחלט, מקסוול נכנע והרשה לתלמידות להשתמש במעבדות בחודשי הקיץ כאשר הוא בילה את חופשתו הרחק בסקוטלנד. קבוצה אחת של תלמידות, כך מספרים, השלימה בשבועות הבודדים של חופשת הקיץ את החומר הלימודי של שנה שלמה. האפליה בוטלה רק ב-1882 כאשר הפיזיקאי Lord Rayleigh John Strutt חתן פרס נובל לפיזיקה מונה לעמוד בראש המעבדות.

מקסוול מתואר כאיש אדוק מאוד, צנוע, פשוט וכריזמטי. חשיבתו "המטרימה" הפכה אותו למורה פרובלמטי. אלה שהצליחו לעקוב אחר הדהירה הרוחנית שלו ראו בו מורה בחסד, בהיר ורהוט, אלה ש"איבדו אותו", שלא עמדו בקצב ובהטרמה הרעיונית שלו, סברו שהוא מורה גרוע.

מקסוול עסק בתחומי מדע רבים, הפריבילגיה של אחרוני המדענים של המאה שטרם הוצפו בהררי מידע ובהתמחות הבלתי נמנעת של הבאים אחריו. הוא חקר את מהות ראיית ועיוורון הצבעים. כדי לזכות בפרס מדעי יוקרתי הוא נכנס לתחרות עם מחקר של טבעות כוכב הלכת שבתאי. בניגוד לדעה המקובלת בימיו, מקסוול טען והוכיח שהטבעות מורכבות ממספר רב של חלקיקים. לווין מחקר החלל ווייג'ר אישר ב-1980 את אמיתות הנחותיו של מקסוול.

מקסוול פרסם מאות מאמרים וארבעה ספרים חשובים. הוא נפטר  בגיל 48 ממחלת הסרטן.

על פסגת מונה קי, הר געש רדום באי הוואי, הוקם הטלסקופ  על-שם ג'יימס קלרק מקסוול לחקירת הספקטרום האלקטרומגנטי של היקום. 





.

James Clerk Maxwell
1831 - 1879


 
 
 



 


 


 
 
 
 



.

ד"ר אילנה מודלינגר מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©