עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.












+ פרקי המסע






















.


בשנות העשרים של המאה שעברה קהיליית הפיזיקאים פנתה אל תחום מחקר חדש שהבטיח להגשים את חלום האלכימאים* ואף יותר מזה - להסגיר את סודות החומר, לחשוף את מהות הטבע. הפיזיקה הגרעינית החדשה משכה אליה מוחות כבירים, סקרנים, מאותגרים על-ידי הבלתי ידוע, הבראשיתיות של נושא המחקר.

בתחום המחקר החדש לניסיון, לידע קודם, לא הייתה משמעות רבה ולכן אנשי המדע התקבצו בקהיליות "משפחתיות" בהן הגבולות בין מורה לתלמיד, בין צעיר למבוגר הוסרו, וכולם נבלעו בעשייה קדחתנית משותפת ובאחוות עמיתים מלוכדת.

אחד המרכזים המשגשגים והמפוארים של חקר המבט החדש על הטבע היה בגטינגן Gottingen בראשות
הילברט David Hilbert בורן Max Born , ופרנק James Franck.

הילברט היה מתמטיקאי מחונן, שנון וחד-לשון. אותו יושר נוקשה שהנחה את גישתו אל המתמטיקה אפיין גם את דעותיו ואת אמירותיו בתחומי המדע. הפולקלור המקומי מספר אנקדוטות רבות המשקפות את אישיותו החריפה של המתמטיקאי הגאוני. כאשר הוא התבקש לפייס בין הנצים בסכסוך העתיק בין אנשי מדע לבין טכנאים הוא עשה זאת על דרך: "אני לא מאמין שקיימת עוינות בין אנשי מדע לטכנאים. הדבר בלתי אפשרי משום שלאף אחד מהצדדים אין כל קשר עם הצד השני". על המאבק הממושך בין מתמטיקאים לפיזיקאים דעתו הייתה קצרה וחדה "הפיזיקה היא ללא ספק קשה מדי עבור הפיזקאים".

לדעת רבים, ולדעתו, הוא היה מסוגל להוכיח את התיאורמה האחרונה של פרמה לפותר החידה הובטחו פרסים כספיים גדולים מאוד. ועדה, שבראשה עמד הילברט, קראה מדי שנה בשנה את ניסיונות הסרק לפתרון התיאורמה שהוגשו לה על-ידי חובבנים ומתמטיקאים מקצועיים.

כל עוד החידה נשארה ללא פתרון, את הרווחים שהקרן נשאה ניתן היה לנצל לכל מטרה מדעית. וכך, מרצים אורחים מכל העולם הוזמנו על חשבון רווחים אלה לגטינגן. "מזל שאני האדם היחיד שמסוגל לפצח את האגוז הזה" נהג הילברט לומר "כי אני אדאג לכך שאף אחד לא יהרוג את האווזה שמטילה ביצי זהב נהדרות אלה"

הילברט היה מורה מעולה והרצאותיו משכו תלמידים מכל קצות תבל. כדברי יאנגק "תלמידיו עזבו את אולם ההרצאות עם שאלות חיות ולא עם עובדות עתיקות שהוכחו מזה זמן רב".

תור הזהב של הפיזיקה הגרעינית בגטינגן החל עם בואו של בורן. בורן, פיזיקאי תיאורטי ממוצא יהודי, היה רב כשרונות והצטיין בנגינה, בכתיבה ובפתיחות גדולה מאוד אל הסובבים אותו ואל המתרחש סביבו.

פרנק, בן למשפחה יהודית שחיה במשך דורות בגרמניה, היה אף הוא נערץ על תלמידיו. כינויו היה "הקדוש" הן בשל טוב ליבו והן בשל מסירותו הקנאית לפיזיקה. "הדרך היחידה לפיה אני יודע שרעיון חדש הוא באמת חשוב היא בתחושת אימה שאוחזת בי".

רוב אנשי המדע החשובים שייקחו חלק בפיתוח הנשק הגרעיני עברו בין 1924 ל-1932 בגטינגן.
אופנהיימר, Robert Oppenheimer שלימים יכונה אבי הפצצה האטומית, היה אחת הדמויות הססגוניות במשפחת גטינגן. איש רב אשכולות, הוא השלים במקום את לימודי הפיזיקה אך שקד גם על קידום תחביביו הרבים כמו פילוסופיה, ספרות ופילולוגיה.

האוניברסיטה הייתה לבית - במלוא מובן המילה - לשוחרי מדע מכל הארצות. רבים באו ממשפחות אמידות אך גם אלה שלא הייתה להם פרוטה מצאו דרך להתקיים, ללמוד וללמד בה. איש מדע רוסי שהגיע למקום עם מברשת שיניים ועותק של מחקר על מספרים  אשוניים נלקח תחת חסותו של נדבן אלמוני מקומי שמימן את לימודיו ושילם עבור מגוריו ומחייתו.

הייזנברגב Werner Heisenberg אחד השחקנים הראשיים של העומד להתרחש, נקלע לגטינגן במהלך "עונת הפסטיבל של בוהר". במקום להקשיב ביראת כבוד לדברי הגורו מקופנהגן, הנער הגרמני בן ה-19 הפגיז את בוהר בשאלות נוקבות והתלווה אליו במהלך טיוליו כדי לתחקר אותו על השאלות של הפיזיקה החדשה.

המפגש עם בוהר הביא את הייזנברג ללימודי הפיזיקה החדשה והפך אותו לדמות מפתח שקבע את עיקרון האי-ודאות בתורת הקוונטום ומילא תפקיד מכריע בתרחיש "אי-ההבנות" העתידי. בגיל 32 הייזנברג זכה בפרס נובל על עבודות בתחום הפיזיקה התיאורטית שהוא פרסם שש, שמונה שנים לפני-כן.

קבוצה זו של מדעני העתיד כללה את
דירק Paul Dirac השתקן שלא מצא מילים לדהירה הרוחנית שלו שינבא את קיומו - המדאיג - של האנטי-חומר, את פרמי Enrico Fermi האיטלקי שיבנה את הכור הגרעיני הראשון, את בלקט Blackett האנגלי שיהיה הצלם של אירועים אטומיים, את גאמוב Gamov הרוסי שופע הרעיונות הפרועים כמו זה על הולדת היקום בפיצוץ אדיר ועל קרינת רקע כעדות לאירוע הבראשיתי ואת פאולי Wolfgang Pauli יליד אוסטריה שייהפך לאחת הדמויות המרכזיות בפיתוח התיאוריה של חלקיקי היסוד ויקבע את "עקרון האיסור" שמסביר מדוע החלקיקים אינם קורסים זה בזה ומדוע, במקום "מרק סמיך" נוצרו קווארקים ונוצרו פרוטונים וניטרונים ואלה יצרו - עם האלקטרונים - את האטומים שבנו את הגלקסיות ואת הכוכבים ...ואותנו.

במהלך הטיולים בשבילים של עיירה אוניברסיטאית עתיקה זו נולדה התובנה לאחת החידות המטרידות שהעסיקה מזה שנים את קהיליית הפיזיקאים - מקור האנרגיה של השמש. שום בעירה שהכירו המדענים לא הייתה מסוגלת להסביר את האנרגיה הכבירה שמפיקה השמש במשך שנים; רבות כל-כך. האוטרמנס Hautermans ואטקינסון Atkinson שני תלמידים שעסקו ב"תחביב" האהוב על אנשי המקום - לנסות לפצח
בעיות שאין להן פתרון - נעזרים בנוסחת איינשטיין להפיכות הדדית בין חומר לאנרגיה - העלו את הרעיון שהאנרגיה העצומה הזאת נובעת מתגובה טרמו-נוקליארית, מהיתוך האטום. רעיון זה והוכחתו מהווים את אחת מאבני היסוד של הפצצה הגרעינית.

קהילייה זו של מדענים שפתחה צוהר אל סודות החומר ויצרה הסתכלות חדשה על הטבע, שקועה כל כולה באיפוריה אינטלקטואלית, לא חשדה בכך שהיא פותחת
תיבת פנדורה ומשחררת כוחות שלימים יאיימו על שלום האנושות.




.




ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
Copyright ©
הבא פרק ביתהקודם