עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.


חקר כדור הארץ








 






It suddenly struck me that that tiny pea, pretty and blue, was the Earth. I put up my" thumb and shut one eye, and my thumb blotted out the planet Earth. I didn't feel like a giant. I felt very, very small." Neil Armstrong

1000-
מפת העולם - כדיסק שטוח - מצויירת על לוח חימר בבבל.

710- בעיר המצרית ממפיס מופיע תיאור ראשון של הבריאה

Anaximander-610 נחשב לאבי הקוסמולוגיה, צייר - לפי המסורת - את מפת העולם הראשונה. מסיפורי התיירים שבמהלך מסעם ראו  כוכבים חדשים מתגלים בשמיים Anaximander הסיק שפני הארץ אינם שטוחים כי אם מעוגלים.

Leucippus -370 ו-תלמידו
Democritus - פילוסופים ומדענים יוונים - הוגים את תורת האטום. החומר - לדעתם - עשוי מחלקים קטנים שלא ניתנים לחלוקה. האטומיסטים יצרו הפרדה בין רוח וחןמר וסללו את הדרך למחשבת המערב בדבר הדואליות שחוצצת בין חומר ותודעה, בין גוף לנפש.

350 Heracleides - פילוסוף ואסטרונום יווני סבור שהתנועה היומית של השמש, הירח והכוכבים אפשרית רק אם הארץ סובבת סביב צירה. הרעיון מקבל הכרה מדעית כעבור 1800 שנים.

337- תלמידו של אפלטון - אריסטו - מכונה אבי מדעי החיים - מקים מרכז למידה - ה-Lyceum -אריסטו בונה מערכת פורמלית של לוגיקה וקובע מושגים המאחדים את ענפי ההגות העיקריים של תקופתו - פיזיקה, ביולוגיה, מטאפיזיקה, פוליטיקה.

תמונת היקום האריסטוטלית שלטה ללא עוררין במשך 1800 שנים. אריסטו מכונה בפי רבים "הפילוסוף של השכל הישר" משום שתורתו תואמת להפליא את "מראה העיניים", מצטיינת בפשטות, בהרמוניה וביופי רב. החוקרים אינם תוהים כיצד נשתמרה תורה שגויה זו במשך זמן כה רב כי אם מה הביא להטלת ספק בשיטה שהלמה יפה כל כך את הניסיון החושי היומיומי, את המסורת ואת תפיסת העולם של הדוגמה הדתית.

תמונת העולם של אריסטו היא לכידה וכל מרכיב בה קשור קשר הדוק למכלול המרכיבים. אריסטו אימץ את התיאוריה של Anaximines of Miletus לפיה הכל מורכב מארבעה אלמנטים: אדמה, מים, אש ואוויר. גרמי השמיים - הוסיף אריסטו - עשויים מאלמנט חמישי ה"אתר". לכל גוף, מעצם טבעו, תנועה משלו והיא יכולה להתרחש רק בידי כוח חיצוני. הארץ כדיסקית שצפה על מים הוחלפה בארץ ככדור משום שזוהי הצורה המתמטית המושלמת ביותר.

הקוסמוס של אריסטו מחולק לשניים -השמיים וספירות הכוכבים שבהם והעולם שמתחת לגלגל הירח. ברקיע מתגשמות צורות גיאומטריות מושלמות - הכוכבים שתולים על פני ספירות בדולח שחגות סביב כדור הארץ. השמיים הם החלק הטהור והשינוי היחיד שחל בהם הוא התנועה המעגלית הנצחית שלהם. העולם שמתחת לגלגל הרקיע נתון לשינויים, לתמורות מחזוריות של צמיחה וכיליון. הקוסמוס הזה היה קיים מאז ומעולם והוא יתקיים לנצח.

280- האסטרונום היווני אריסטרכוס מסמוס מעלה את הסברה ההליוצנטרית - כדור הארץ חג סביב השמש ולא להיפך. הוא מודד בדיוק רב את המרחק בין הארץ לירח את גודלו של הירח ומצייר מפת שמיים של כ- 1000 כוכבים.

200- איש המדע היווני Eratosthenes מודד את ההיקף של כדור הארץ. ארטוסטנס הבחין בכך שצילו של השמש ביום מסויים בשנה בדרום יוון הוא מאונך ובאותו יום של השנה בצפון יוון הוא בזווית של 7 מעלות. הוא מדד את המרחק בין שני המקומות וחישב, בדיוק רב, את היקף כדור הארץ.

Claudius Ptolemy -150 כותב את ה-"Almagest" על האסטרונומיה, התיאוריה על תנועת השמש, הירח וכדור הארץ. לפי השקפתו - ששלטה במשך 15 מאות שנים - כדור הארץ נמצא במרכזו של יקום סטטי. תלמי הכתיב את ראיית העולם העממית והמלומדת במהלך כל ימי הביניים. למרות התיאוריות השגויות שלו - על עולם גיאוצנטרי ועליונות היבשות -תלמי היה חלוץ המתודה ומבשר הרוח המדעית. עבודותיו בגיאומטריה טריגונומטריה, גיאוגרפיה, אופטיקה ותורת ההרמוניה התבססו על תצפיות מדוייקות, שיטתיות, ניצול כל המידע שהיה קיים בימיו ופתיחות לממצאים חדשים. 190- מתמטיקאים סינים יוצרים את המצפן המגנטי

Aryabhata-500 אסטרונום הודי מחשב את pi ואת האורך של השנה כמעט במדויק. האסטרונומיה הייתה מפותחת מאוד בהודו. בשעה שהמערב היה כלוא באמונת הכנסייה הנוצרית שהעולם קיים מזה כמה אלפי שנים, האסטרונומים של המאיה דיברו על מיליונים וההודים על ביליונים. Carl Sagan

בספרו Aryabhatiya הוא מעלה את ההשערה ההליוצנטרית, את זוהר הירח והכוכבים הוא מסביר כהשתקפות של אור השמש. הוא מנמק את הסיבות לליקוי חמה ולבנה וסובר שתנועת הכוכבים היא אליפטית.

1150- הגיאוגרף הערבי אל-אידריסי מצייר את מפת בעולם בשביל המלך הנורמאני של סיציליה

1329- הרבל"ג, רבי לוי בן גרשון, רופא, מתמטיקאי, הוגה דיעות ואסטרונום יהודי ממציא את "מטה יעקב" מתקן שבאמצעותו ניתן למדוד את המרחק בין הכוכבים, לקבוע את קו הרוחב הגיאוגרפי ואת הזמן המקומי. הוא קרא למכשיר "הוגה עמוקות" וייעד אותו לספנים לכיוון השייט בלילה.

1450- הבישוף הגרמני
Nicholas of Cusa איש מדע רב-גוני, עסק בתיאולוגיה, גיאומטריה, לוגיקה, אסטרונומיה וחקר את האין-סופי. הוא פיתח תיאוריה פילוסופית של הידע לפיה הידע האנושי הוא פעילות שיתופית ומאחדת שמורכבת משלושה שלבים - דמיון, הגיון ואינטלקט. הוא דגל בתפיסה שהחיפוש אחר האמת כמוהו כ"ריבוע המעגל". הוא האמין בתיאוריה הגיאו-צנטרית, סבר שהכוכבים הם שמשות רחוקים והיקום הוא אינסופי.

Martin Behaim -1492 קרטוגרף גרמני יוצר את
הגלובוס הראשון

1492- מצוייד בספר גיאוגרפיה ערבי,
קולומבוס מפליג למסעו.

1543- בסביבות שנת 1514 
קופרניקוס- האסטרונום הפולני, חילק בקרב ידידיו הקרובים ספר קטן - כתוב ביד - שבו הוא העלה את עיקר השקפתו ההליוצנטרית, כדור הארץ חג סביב השמש. שנה לאחר מכן הוא החל לכתוב את עבודתו המרכזית De Revolutionibus. 27 שנים לאחר השלמתו, בשל לחצים כבדים שהופעלו עליו מידידיו הוא נעתר לפרסם את הספר. התיאוריה של קופרניקוס נתקלה בביקורת חריפה אך קפלר וגליליאו הגנו עליה ו-150 שנים לאחר מכן היא אושרה סופית בזכות תיאוריית הכבידה האוניברסלית של ניוטון. את העותק הראשון של ספרו קופרניקוס ראה בשוכבו על ערש דווי, ימים ספורים לפני מותו. הכנסייה הקתולית החרימה עד סוף המאה ה-20 את הספר.

Johannes Keplerr -1604 מפרסם את מחקריו - והחוקים שהוא גזר מהם - על האור.

1623-
גליליאו פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי, טכנאי וממציא מוכשר. הוא בונה טלסקופים ומגלה בעזרתם תגליות וחוקים חשובים בתחום הקוסמולוגיה. בזכות הטלסקופ הוא מגלה ששביל החלב הוא צביר כוכבים רבים, רואה לראשונה את כתמי השמש, הרים וגאיות על הירח, ארבעה ירחים שחגים סביב יופיטר ואת ונוס משנה את פניה במחזוריות קבועה.

הוא מפרסם בפירנצה את יצירת המופת Dialogue Concerning the Two Chief World Systems שבו שלושה אנשים דנים - במשך ארבעה ימים - ביתרונות היחסיים של התיאוריההגיאוצנטרית של תלמי לעומת התיאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס. תמיכתו בתיאוריה ההליוצנטרית מעוררת את חימת הכנסייה. הוא נקרא להתייצב בפני האינקוויזיציה ברומא ונדרש לשאת את דברי ההכחשה הבאים: "אני, גליליאו..נשבע שתמיד האמנתי, מאמין, ובעזרת האל אמשיך להאמין בכל מה שהכנסייה מטיפה ומלמדת. אני נוטש לחלוטין את הדעה השגויה שהשמש  היא מרכז העולם ואינה זזה והארץ היא לא מרכז העולם והיא נעה..." ואז )אנו מקווים( הוא לחש:"E pur si muove" "ואף על פי כן נוע תנוע". הוא נידון לכליאה
עד סוף ימיו ונאסר עליו  לפרסם עבודותיו.

1637-
דקארט Rene Descartes מרבה לתאר את הגוף, הרוח והיקום במונחים מכניים. הוא מפרסם את עבודותיו על השברות האור ומציע הסבר לתופעת הקשת בענן והיווצרות העננים. בעבודתו הפילוסופית thodeיDiscours de la me הוא קובע את המשפט המפורסם "אני חושב, משמע אני קיים"

Anton van Leeuwenhoek -1651 ההולנדי, המכונה אבי המיקרוביולוגיה, ממציא את המיקרוסקופ ומתאר באמצעותו מבנים חד-תאיים.

1655- עם שכלול הטלסקופ,
Christiaan Huygens, מתמטיקאי בלגי צעיר, מאתר את הטבעות של שבתאי.

Giovanni Domenico Cassini אסטרונום צרפתי ממוצא איטלקי, מנהל מצפה הכוכבים בפריס, מגלה ארבעה מהירחים של שבתאי ואת המרווח שקיים בין הטבעות של הכוכב.

Olaus Roemer-1676 אסטרונום דני טוען לראשונה - על סמך תצפיותיו בליקויים של איו, ירח של יופיטר - שמהירות האור היא סופית ומודד אותה במידת דיוק ראויה להערכה לתקופתו.

1687-
ניוטון מפרסם את עבודתו Philosophiae naturalis principia mathematica על שלושת חוקי התנועה וחוק הכבידה האוניברסלית. הספר נחשב לעבודה המדעית החשובה ביותר שנכתבה אי פעם.

".Nature and Nature's laws lay hid in night: God said, Let Newton be! and all was light"
Alexander Pope

ניוטון, גדול המדענים של כל הזמנים, הוכיח שהחוקים ששולטים על כדור הארץ הם אלה שמניעים גם את גרמי השמיים וניפץ בכך עוד אחת מה"אקסיומות" של אריסטו.

1704- פרסום עבודתו של ניוטון Opticks על התיאוריה החלקיקית של האור

1707- היעדר אמצעים לחישוב קו-האורך גורם לאבידות כבדות בקרב אוניות בלב ים. הממשלה הבריטית ולאחר מכן הצרפתית מציעות פרס גבוה לפתרון בעיית חישוב קו-האורך. ב-
John Harrison 1759 משלים את "No. 4" מד-זמן ימי וזוכה בפרס קו-האורך

1747- המדען האמריקאי
Benjamin Franklin מבצע מחקרים על החשמל. ב-1752 הוא מדגים את ניסויו המפורסם בו הוא מוכיח שהברק הוא צורה של חשמל. Benjamin Franklin, His Autobiography

Thomas Young -1801 החוקר והמדען האנגלי - שנחשב "לאדם האחרון שידע הכל" מבצע את ניסויו המפורסם והמדהים על התנהגות האור שחודר דרך "החריץ הכפול".

Charles Darwin-1859 מפרסם את ספרו The Origin of Species by Means of Natural Selection הספר מסביר את רעיונותיו על הברירה הטבעית ומשנה - לתמיד - את פני הביולוגיה והחברה.

1864- פרסום התיאוריות של
James Clerk Maxwell פיזיקאי ומתמטיקאי סקוטי. מקסוול טען שהשדות האלקטרוניים והמגנטיים נעים בחלל בצורת גלים והאור הוא קרינה אלקטרומגנטית. לעבודותיו - המעמיקות והמעשירות ביותר את הפיזיקה מאז ניוטון, לדברי איינשטיין - הייתה השפעה מכרעת על הפיסיקה של המאה ה-20.

1869- הפרסום הרשמי של הטבלה המחזורית. הטבלה נבנתה על-ידי מדענים רבים אך היא מיוחסת בעיקר לכימאי הרוסי
Dmitri Ivanovich Mendeleev. מנדלייב היה מראשוני המדענים שלא התמקדו רק בעבודתם אלא יצרו קשר שוטף ומקיף עם עמיתיהם לאיסוף ולהחלפת מידע. שנה לאחר הצגת טבלה של 60 יסודות הוא העלה את הרעיון שלפי חוקיות הטבלה ניתן לנבא את קיומם של יסודות שטרם אותרו והציע שלושה: eka-boron ,eka-aluminum ו-eka-silicon. הקהיליה המדעית לא אהבה את נבואות מנדלייב אך השתכנעה כאשר שנים אחדות לאחר מכן נמצאו היסודות ההיפותטיים. הטבלה המודרנית של ימינו התנתקה מחישובי המשקל האטומי ובנויה על מספר אטומי, המייצג את מספר הפרוטונים בגרעין האטום.

1895- ה-X-ray, קרני הרנטגן מתגלים במקרה על-ידי Wilhelm Konrad Roentgen בגרמניה. תגלית זו מזכה אותו ב- 1901 בפרס נובל. מספר שנים; לאחר מכן קרינת הרנטגן הוכרה - והוסברה - כחלק מן הספקטרום האלקטרומגנטי. למחקר של תכונות קרני הרנטגן חשיבות רבה בהיווצרות תורת הקוונטום בראשית המאה ה-20.

ממצאי הקריסטלוגרפיה - חישוב המבנה המרחבי של הגבישים מתוך תמונת פיזור קרני הרנטגן שעוברות דרכם -הובילו לתגלית שבעיני רבים נחשבת להישג המדעי הגדול מאז ומעולם: פיענוח מבנה ה-DNA. לקרני רנטגן תפקיד חשוב ברפואה. קרינה זו יכולה לעבור דרך רקמות הגוף ולכן צילום רנטגן הוא אמצעי אבחון בעל ערך רב. קרני X קצרות מסוגלות לחדור לרקמות ולהרוס אותן והן ממלאות תפקיד חיוני בטיפול באמצעות הקרנה.

Max Planck -1900 פיזיקאי גרמני מייסד את תורת הקוונטום. אירוע זה מותח את קו הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לפיזיקה המודרנית.

Antoine-Henri Becquerel-1903 יחד עם
Marie Curie ו-Pierre Curie מצרפת זוכים בפרס נובל לפיזיקה על הישיגיהם בחקר הרדיואקטיביות.

1905- פרסום מאמריו של
Albert Einstein על תורת היחסות המיוחדת. תגליתו של איינשטיין נחשבת לאחת ההארות המעמיקות ביותר על טבע המציאות שנתגלתה אי-פעם. תופעות בו-זמניות מנקודת הראות של צופים מסויימים לא יהיו בו-זמניות מנקודת הראות של צופים אחרים, אם שתי הקבוצות נתונות בתנועה יחסית. Relativity : the Special and General Theory by Albert Einstein

Ernest Rutherford -1911 מציג תיאוריה על מבנה האטום.

Heike Kamerlingh Onmes-1911 מגלה את תופעת ה"מוליכות על", התכונה של חומרים מסויימים להעביר- בטמפרטורות נמוכות - את זרם החשמל ללא התנגדות.

1913- הפיזיקאי ההולדי וילם דה סיטר מציע את האפשרות להשתמש בכוכבים כפולים - המקיפים זה את זה - למדידת ההשפעה של מקור נע על מהירות האור. הניסויים שנערכים מאשרים את קביעותה של מהירות האור עובדה שלא מתיישבת עם עקרונות הפיזיקה הניוטונית.

1919- גילוי הפרוטון

Ernest Rutherford -1919 מדווח שהצליח לפצל אטום של חנקן אך לדעתו הרעיון שביקוע האטום יכול להוות מקור לאנרגיה הוא הבל גמור -"pure moonshine" .

1927- ברבע הראשון של המאה ה-20 עלתה הסברה שברמה התת-אטומית, אנרגיה וחומר הם התגלמויות שונות של אותה תופעה. ההוכחה הניסיונית הראשונה לתיאוריה זו ניתנה על-ידי הפיזיקאי C.J. Davisson ועוזרו L.H. Germer ממעבדות בל שמחקריהם על פליטת אלקטרונים בשפופרת ריק העלו שהחומר - במצבים מסוימים - מתנהג כגל. תגלית זו חוללה מהפך בפיזיקה התיאורטית וזיכתה את החוקרים בפרס נובל לפיזיקה.

1927- הפיזיקאי הגרמני
Werner Heisenberg מציג את התיאוריה של עקרון האי-ודאות

1930- הפיזיקאי האמריקאי
Wolfgang Pauli מציע את קיומו המשוער של הניטרינו. החלקיק יתגלה כעבור 25 שנים

James Chadwick -1932 מוכיח את קיומו של הניטרון. הדרך אל יצירת הפצצה הגרעינית נפתחת.

Enrico Fermi -1942 הפיזיקאי האיטלקי יוצר במעבדות האוניברסיטה של צ'יקגו את תגובת השרשרת
האטומית הראשונה. ההודעה המקודדת הסודית על הצלחת הניסוי -"הקברניט האיטלקי עגן בעולם החדש" נשלחה לוושינגטון.

1965- תגלית ההד של המפץ הגדול. A.A.Penzias ו-R.W. Wilson חוקרי הרדיו-אסטרונומיה הוטרדו  - במהלך ניסוייהם עם אנטנה סופר-רגישה ב-Crawford Hill - על-ידי רעש רקע ממקור בלתי ידוע. הם חשדו שהרעש בא מצואת צפורים על האנטנה, אך גם לאחר ניקוי יסודי שלה ההפרעה נמשכה. לאחר לבטים רבים הם הגיעו למסקנה המדהימה שהרעש הוא "הד הבריאה" השיירים של קרינת המפץ הגדול. התגלית זיכתה אותם בפרס נובל לפיזיקה.





.

ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
ערוצי המידע
Copyright ©
פרקעמוד בית