עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר מה חדש? כיתבו לי


.


תולדות חקר החלל








 





.

I have loved the stars too fondly to be fearful of the night .Sarah Williams,The Old
Astronomer to His Pupil

The history of the universe is our history. We emerged from the same vast processes that created galaxies and suns and stars and planets. We are all of us recycled stardust .David E. Bumbaugh

4236 -המצרים הקדומים גילו שזריחת סיריוס - הכוכב הבהיר ביותר ברקיע - בקו ישר עם השמש העולה קודמת לגאות השנתית של הנילוס. החקלאות המצרית - מועדי הזריעה והקציר - נבנתה כולה על מצב הנהר ובזכות מופע סיריוס הם יצרו את לוח החמה - שנת הנילוס - המדויק הראשון בן 365 הימים.

התרבויות העתיקות סגדו לגרמי השמיים והקימו אתרי פולחן -"מקדשים קלנדריים" - מגושי אבן ענקים בהם הם חגגו את חילופי העונות. המקדש המפורסם ביותר
Stonehenge נמצא בחבל Wiltshire באנגליה.

אתר מגליתי דומה שהיווה - כך משערים - מבנה  פולחני או מערכת לתצפיות ארכיולוגיות ולחילופי העונות נמצא ב-רוג'ום אלהירי במרכז רמת הגולן.

1375- ליקוי החמה שחל בשנה זו מתואר על לוחית חימר שנמצאה בעיר אוגרית על גבול סוריה:"ביום אחד של חודש hyar השמש התביישה וכיסתה את פניה בצהרי יום"

1500- בשומר, בבל ומצריים מתפתחת האסטרונומיה.

775- דיווח ראשון על ליקוי לבנה בסין

Anaximander-610 נחשב לאבי הקוסמולוגיה, צייר - לפי המסורת -את מפת העולם הראשונה מסיפורי התיירים שבמהלך מסעם ראו כוכבים חדשים מתגלים בשמיים הוא הסיק שפני הארץאינם שטוחים כי אם מעוגלים.

Anaxagoras -450 מציע את הפילוסופיה המטריאליסטית הראשונה -היקום בנוי מחומר שנמצא בתנועה. השמש אינה אל אלא כדור אש.All things were together; then came Mind and set them in" ".order

Heracleides-350 פילוסוף ואסטרונום יווני סבור שהתנועה היומית של השמש, הירח והכוכבים אפשרית רק אם הארץ סובבת סביב צירה. הרעיון מקבל הכרה מדעית כעבור 1800 שנים.

תמונת היקום האריסטוטלית שלטה ללא עוררין במשך 1800 שנים. אריסטו מכונה בפי רבים "הפילוסוף של השכל הישר" משום שתורתו תואמת להפליא את "מראה העיניים", מצטיינת בפשטות, בהרמוניה וביופי רב. החוקרים אינם תוהים כיצד נשתמרה תורה שגויה זו במשך זמן כה רב כי אם מה הביא להטלת ספק בשיטה שהלמה יפה כל כך את הניסיון החושי היומיומי, את המסורת ואת תפיסת העולם של הדוגמה הדתית.

תמונת העולם של אריסטו היא לכידה וכל מרכיב בה קשור קשר הדוק למכלול המרכיבים. אריסטו אימץ את התיאוריה של Miletus Anaximines of לפיה הכל מורכב מארבעה אלמנטים: אדמה, מים, אש ואוויר. גרמי השמיים - הוסיף אריסטו - עשויים מאלמנט חמישי ה"אתר". לכל גוף, מעצם טבעו, תנועה משלו והיא יכולה להתרחש רק בידי כוח חיצוני. הארץ כדיסקית שצפה על מים הוחלפה בארץ ככדור משום שזוהי הצורה המתמטית המושלמת ביותר.

הקוסמוס של אריסטו מחולק לשניים - השמיים וספירות הכוכבים שבהם והעולם שמתחת לגלגל הירח. ברקיע מתגשמות צורות גיאומטריות מושלמות - הכוכבים שתולים על פני ספירות בדולח שחגות סביב כדור הארץ. השמיים הם החלק הטהור והשינוי היחיד שחל בהם הוא התנועה המעגלית הנצחית שלהם. העולם שמתחת לגלגל הרקיע נתון לשינויים, לתמורות מחזוריות של צמיחה וכיליון. הקוסמוס הזה היה קיים מאז ומעולם והוא יתקיים לנצח.

280- האסטרונום היווני אריסטרכוס מסמוס מעלה את הסברה ההליוצנטרית - כדור הארץ חג סביב השמש ולא להיפך. הוא מודד בדיוק רב את המרחק בין הארץ לירח את גודלו של הירח ומצייר מפת שמיים של כ -1000 כוכבים.

80-ספינה יוונית שנשאה מטען של חפצי אומנות מרודוס לרומא טבעה ליד האי Antikythera. בשנת 1901 צוללנים מקומיים מצאו אותה ובין שרידיה נתגלה מתקן עתיק שכונה
Antikythera Calculator ששימש בעבר לחישוב תנועת השמש, הירח והכוכבים.

Claudius Ptolemy-150 כותב את ה-"Almagest" על האסטרונומיה, התיאוריה על תנועת השמש, הירח וכדור הארץ. לפי השקפתו - ששלטה במשך 15 מאות שנים - כדור הארץ נמצא במרכזו של יקום סטטי. תלמי הכתיב את ראיית העולם העממית והמלומדת במהלך כל ימי הביניים. למרות התיאוריות השגויות שלו - על עולם גיאוצנטרי ועליונות היבשות - תלמי היה חלוץ המתודה ומבשר הרוח המדעית. עבודותיו בגיאומטריה, טריגונומטריה, גיאוגרפיה, אופטיקה ותורת ההרמוניה התבססו על תצפיות מדוייקות, שיטתיות, ניצול כל המידע שהיה קיים בימיו ופתיחות לממצאים חדשים.

Aryabhata-500 אסטרונום הודי מחשב את pi ואת האורך של השנה כמעט במדויק. האסטרונומיה הייתה מפותחת מאוד בהודו. בשעה שהמערב היה כלוא באמונת הכנסייה הנוצרית שהעולם קיים מזה כמה אלפי שנים, האסטרונומים של המאיה דיברו על מיליונים וההודים על ביליונים. Carl Sagan

בספרו Aryabhatiya הוא מעלה את ההשערה ההליוצנטרית, את זוהר הירח והכוכבים הוא מסביר כהשתקפות של אור השמש. הוא מנמק את הסיבות לליקוי חמה ולבנה וסובר שתנועת הכוכבים היא אליפטית.

1054- אסטרונומים סינים מתעדים במצפה הכוכבים Sung את ההתפוצצות של סופרנובה בערפילית הסרטן שזהרה באור יום במשך 23 ימים.

1329- הרבל"ג, רבי לוי בן גרשון, רופא, מתמטיקאי, הוגה דעות ואסטרונום יהודי ממציא את "מטה יעקב" מתקן שבאמצעותו ניתן למדוד את המרחק בין הכוכבים, לקבוע את קו הרוחב הגיאוגרפי ואת הזמן המקומי. הוא קרא למכשיר "הוגה עמוקות" וייעד אותו לספנים לכיוון השייט בלילה.

1598-פרסום כתביו של האסטרונום הדני הדגול טיכו בראהי
Tycho Brahe. על אף שבראהי דגל בתפיסה ההליוצנטרית, תצפיותיו ותגליותיו ביססו והעשירו את מאגר הידע האסטרונומי. בהיותו בן אצולה,טיכו בראהי קיבל מהמלך אי קטן במתנה, עליו הוא בנה מצפה כוכבים מהמשוכללים בתקופתו. הוא מיפה את שמי הלילה תיעד את מקומם של 1000 כוכבים ואת תנועת כוכבי הלכת. בתצפיותיו בשמי הלילה הוא גילה ותיעד שרידים דועכים של נובה וכוכב שביט וניפץ את השקפת אריסטו על השמיים המושלמים והנצחיים.

 ,When I had satisfied myself that no star of that kind had ever shone forth before"
 I was led into such perplexity by the unbelievability of the thing that I began to doubt ."the faith of my own eyes

מילותיו האחרונות "הלואי שחיי לא היו לשווא" נרשמו בידי עוזרו הנאמן יוהאן קפלר.

1604- קפלר ואסטרונומים נוספים עדים להתפרצות
סופרנובה בקבוצת הכוכבים Serpens. ההתפוצצות בשיאה זהרה כמו כוכב הלכת נוגה ואורה דעך רק כעבור שנה.

1608- המדען ההולנדי Hans Lippershey ממציא את הטלסקופ. הרעיון להמצאת הטלסקופ עלה- כך מספרים- כאשר ליפרשיי - אופטיקאי - שמע בחנותו שני ילדים מגלים שכאשר הם מחברים שתי עדשות, הכנסייה ממול גדלה.

1609- פרסום Astronomia Nova "אסטרונומיה חדשה" של
Johannes Kepler בו הוא מעלה את שני חוקיו הראשונים על תנועת הפלנטות. ב-1619 יצא לאור Harmonices Mundi "ההרמוניה של העולם" שכולל את החוק השלישי. הספרים הסעירו את מדעני התקופה והיוו פריצת דרך לעידן החדש של החשיבה המדעית. Kepler's laws

החוק הראשון - כוכב לכת סובב את השמש במסלול אליפטי כשהשמש מצויה באחד ממוקדיו. החוק השני - קו המתוח בין כוכב הלכת לשמש מכסה תוך תנועתו שטחים שווים תוך פרקי זמן שווים. החוק השלישי - זמן המחזור של כל כוכבי הלכת סביב השמש בריבוע פרופורציוני למחצית הציר הראשי של האליפסה בחזקה שלישית

1610- מצוייד בטלסקופ גולמי,
<גליליאו מגלה את הטבעות של כוכב הלכת שבתאי. הטלסקופ הראשוני קולט תמונה חלקית שבה הטבעות משתקפות כמו שלוחות של הכוכב. גליליאו מתאר את שבתאי בטעות כגוף משולש, שני כדורים קטנים מחוברים לכדור גדול. מאוחר יותר, עם השינוי בזווית ההסתכלות, הבליטות נעלמות וגליליאו מדהים את בני דורו בשאלתו: "האם שבתאי בלע את ילדיו?"

Pierre Gassendi-1631 פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי מבחין במעבר כוכב הלכת נוגה על פני השמש וקובע שמסלולו קרוב יותר לשמש ממסלול כדור הארץ.

1655- עם שכלול הטלסקופ,
Christiaan Huygens, מתמטיקאי בלגי צעיר, מגלה את טיטאן, אחד הירחים של שבתאי, מזהה את הטבעות ומסביר אותן כצביר של סלעים.

Giovanni Domenico Cassini- 1668 אסטרונום צרפתי ממוצא איטלקי, מנהל מצפה הכוכבים בפריס, מגלה ארבעה מהירחים של שבתאי ואת המרווח שקיים בין הטבעות של הכוכב. הוא מפרסם לוח שנה אסטרונומי מדויק ביותר שכולל את תקופת המחזור של צדק, מאדים ונוגה.

Olaus Roemer-1676 אסטרונום דני טוען לראשונה - על סמך תצפיותיו בליקויים של איו, ירח של צדק - שמהירות האור היא סופית ומודד אותה במידת דיוק ראויה להערכה לתקופתו.

מהירות האור העסיקה במשך מאות שנים את הסקרנות של המדענים. לדעת אריסטו, מהירות האור היא אינסופית ואנו רואים כל אירוע בעת התרחשותו. המדענים של האיסלם סברו שמהירות האור היא גבוהה מאוד אך היא סופית ואנו רואים את הדברים לאחר  התרחשותם. גליליאו הציע דרך למדוד את מהירות האו ראך הוא כבר היה נתון במעצר בית ונבצר ממנו לבצע את הניסוי.

רמר, בעידודו של קסיני, החליט למדוד את מהירות האור על-יסוד האי סדירויות במופע איו, הירח של צדק. הירחים של כוכבי הלכת מקיפים אותם באורח קבוע וסדיר, לא כך איו. הירח המתעתע; נהג להגיח מאחורי צדק מוקדם או מאוחר מהמצופה. רמר הבין שהתופעה נעוצה בשינוי המרחקים שבהם אנו צופים במערכת צדק. כאשר כדור הארץ וצדק היו באותו הצד של השמש, איו הקדים להופיע וכאשר שני כוכבי הלכת היו משני צדדיו של השמש, איו איחר בדקות אחדות משום שאורו היה צריך לעבור מרחק נוסף של מאות מיליוני קילומטרים. מספר הדקות של האיחור בלוח הזמנים של הופעת איו והמרחק הנוסף אליו נתנו אומדן מדויק למדי של מהירות האור.

1687-
ניוטוןן מפרסם את עבודתו Philosophiae naturalis principia mathematica על שלושת חוקי התנועה וחוק הכבידה האוניברסלית. הספר נחשב לעבודה המדעית החשובה ביותר שנכתבה אי פעם.

".Nature and Nature's laws lay hid in night: God said, Let Newton be! and all was light"
Alexander Pope -

ניוטון, גדול המדענים של כל הזמנים, הוכיח שהחוקים ששולטים על כדור הארץ הם אלה שמניעים גם את גרמי השמיים וניפץ בכך עוד אחת מה"אקסיומות" של אריסטו.

Edmund Halley -1705 הקוסמולוג האנגלי מנבא ב-Synopsis of Cometary Astronomy את שובו של כוכב שביט שנראה - ב-1531,ב-1607, ב- 1682 וב- 1705 - בשנת 1758. השביט "האליי" מתגלה במועד המדויק של התחזית.

John Flamsteed-1725, הראשון שמונה למשרה הרמה של אסטרונום חצר המלוכה האנגלית שהקים את מצפה הכוכבים המהולל של גריניץ' משלים את חיבור Historia coelestis Brittannica קטלוג - מדויק יותר מכל קודמיו - של 3000 כוכבים.

Thomas Wright-1750 אסטרונום, מתמטיקאי ארכיטקט ומתכנן גנים אנגלי מעלה בספרו An Original Theory or New Hypothesis of the Universe את הרעיונות ששביל החלב הוא צביר כוכבים בצורת דיסק שהשמש אינה שונה משאר הכוכבים, "הכוכבים המעורפלים" הם למעשה nebulae ערפיליות, היינו "אינספור כוכבים קטנים" ואחדות מהגלקסיות השמימיות האלה הם עולמות מחוץ לשביל החלב.

Johann Tobias Mayer-1755 קרטוגרף גרמני יוצר- במסגרת המאמצים לפתור את בעית "מדידת קו האורך" לניווט לילה בים - את הלוח הירחי שממקם את הירח בטווח זמנים של 12 שעות.

Frederick William Herschel-1781, מוסיקאי ממוצא גרמני היגר עם אחותו Caroline לאנגליה שם השניים החלו בבנייה של טלסקופים ובחקר השמיים. לזכות הרשל ואחותו זוקפים את גילוי כוכב הלכת
Uranus. התגלית החשובה ביססה את מעמדו של הרשל כ"אסטרונום המלך" ואיפשרה לו להקדיש את ימיו לחקר גרמי השמיים. תרומה חשובה נוספת של הרשל היא גילוי הקרניים האינפרה-אדומות. בנו של הרשל John אסטרונום מוכשר אף הוא יקח חלק חשוב בהתפתחות הצילום.

John Michell-1783, מלומד אנגלי שעסק בתחומי דעת רבים - אסטרונומיה, גיאולוגיה, אופטיקה, כבידה - מעלה לראשונה את הרעיון שלכוכב בעל מסה גדולה יכול להיות שדה מגנטי חזק כל-כך שימנע אפילו את בריחת האור.

John Goodricke-1783 אסטרונום בריטי צעיר מדווח ל-British Royal Society שעל פי תצפיותיו בכוכב Algol "כוכב השטן" )העין של "המדוזה" בקונסטלציה Perseus( והשינויים השיטתיים בזוהרו, הוא איתר לראשונה מערכת שמיימית של כוכב זוגי, שני כוכבים שמקיפים מרכז משותף.

בהיותו בן 5, גודריק לקה בשנית ואיבד את שמיעתו. הוא למד בבית הספר הראשון שהוקם באנגליה עבור ילדים חירשים והוכשר בקריאת שפתיים ובדיבור. בגיל 13 הוא חזר לחינוך הרגיל וגילה כישרון בולט בלימודי מדעים. כאשר הוא החל בחקר הכוכבים התברר שהוא נחון ביכולת יוצאית דופן לזהות את ההבדלים הקלים ביותר בזוהר הכוכבים. הפכפכות הזוהר של Algol "כוכב השטן הממצמץ", שהטרידה מאז ימי קדם את הצופים בשמיים כבשה גם את סקרנותו והוא החל ברישום שיטתי של עוצמת האור שהגיעה ממנו. תגלית הכוכבים הזוגיים היוותה פריצת דרך משמעותית לקראת האפשרות של אומדן המרחקים הכבירים שקיימים בין הכוכבים והגלקסיות ביקום.

Pierre-Simon Marquis de Laplace -1796, מתמטיקאי ואסטרונום צרפתי מעלה ב: Exposition du systeme du monde את ההיפותיזה שמערכת השמש נוצרה מענן גז מסתובב. כוח הכובד משך את רוב הגזל מרכז ויצר את השמש. חלק מהגז שלא נשאב למרכז עיצב את כוכבי הלכת. הסבר זה של היווצרות מערכת השמש כונה מאוחר יותר התיאוריה של Kant-Laplace.

בפולקלור קהיליית המדענים מסתובבת אנקדוטה שנונה שאירעה במפגש בין לפלס לנפוליאון."מר לפלס, מספרים לי שבספרך עב הכרס על מערכת היקום אין כל איזכור של הבורא שלה. ותשובת לפלס להערה של נפוליאון הייתה:".Je n'avais pas besoin de cette hypothese-la" להיפותיזה הזאת לא הייתי זקוק"

1799- פרסום ספרו של לפלס, lesteיcanique ceיde me יTraiteאנציקלופדיה של החישובים שמתייחסים לששת כוכבי הלכת המוכרים ולירחים שלהם, לצורתן של הפלנטות המסתובבות ולגאות ושפל של האוקיינוסים.

1826- הפרדוקס של Olbers - "אם היקום הוא אינסופי, שמי הלילה היו צריכים להיות בהירים מאור הכוכבים"

Johann Gottfried Galle -1846, אסטרונום גרמני מאתר לראשונה את כוכב הלכת Neptune.

William Huggins-1863, אסטרונום אנגלי חובב שבנה לעצמו מצפה כוכבים פרטי - חקר את הספקטרום של הכוכבים ומצא שהם מורכבים מאותם הגזים מהם בנויה השמש.

Giovanni Virginio Schiaparelli -1877, אסטרונום איטלקי, מנהל מצפה הכוכבים של מילנו התמקד בחקר מאדים והיה הראשון שתיאר את ה-'canali' התעלות שמצטיירות על פני כוכב הלכת. האפשרות של קיום חיים על המאדים העסיקה - מאז המצאת הטלסקופים - את הסקרנות האנושית וגילוי "התעלות" - היינו הסיכוי להמצאות של מים - הלהיב ביתר שאת את הדימיון ויצר גל של השערות פרועות על "חייזרי
מאדים".

Ejnar Hertzsprung-1905, קוסמולוג אוטודידקט דני תרם תגליות רבות למדע. החשובה שבהן היא תסיווג שיטתי של הכוכבים לפי זוהרם וצבעם וזיהוי כוכבים ננסים וענקים.

Svante August Arrhenius-1907 כימאי שוודי מעלה מחדש את הרעיון- העסיק כבר את Anaxagoras במאה החמישית לפניה"ס - של ה- panspermia היינו שהחיים על כדור בארץ מקורם במיקרואורגניזמים "זרעי חיים" שממלאים את כל היקום.

George Ellery Hale -1908, אסטרונום אמריקאי מיסד את מצפה הכוכבים Mount Wilson בקליפורניה מצייד אותו בתגליות מדעיות רבות ובונה בו את הטלסקופ הגדול ביותר בזמנו.

1913- הפיזיקאי ההולדי וילם דה סיטר מציע את האפשרות להשתמש בכוכבים כפולים - המקיפים זה את זה - למדידת ההשפעה של מקור נע על מהירות האור. הניסויים שנערכים מאשרים את קביעותה של מהירות האור

1913- סיפור מפעלה של Henrietta Leavitt משקף יפה את גורלן של הנשים במבצר השוביניסטי של הקוסמולוגיה. הנשים, שמוזכרות במקרה הטוב בהיכלי התהילה של המדע כאחותו של, אישתו של, לא הורשו לנהל מחקר עצמאי משלהן ונדרשו - אם אנשי המדע נאותו להעסיק אותן - למלא אחר הוראות. Leavitt עבדה 7 שנים בהתנדבות במצפה הכוכבים של הרוורד עד אשר היא התקבלה - בשכר זעום - לצוות העובדים.

היא עמדה בראש המחלקה שניתחה את הצילומים של גרמי השמיים. על אף שהיא נחשבה "למוח המבריק ביותר במצפה הכוכבים" תפקידה היה לבצע את עבודת הנמלים של קביעת רמת הבהירות של כוכבים לפי עשרות אלפי התמונות של מפת השמיים. אולם הנריאטה לויט לא שקעה בשגרת המונוטוניה והשכילה לשמור על גישה עצמאית ומקורית לעבודתה. היא יצרה שיטות חדשניות לניתוח התמונות ופיתחה סולם למדידת דרגת הבהירות של כוכבים שאורם משתנה, איתרה ותיעדה אלפי כוכבים כאלה וסללה בכך את דרכם של ענקי הקוסמולוגיה שיקצרו את כל התהילה.

Arthur Stanley Eddington -1914, אסטרונום אנגלי מעלה את הטעון שהערפיליות הספירליות הן גלקסיות רחוקות. אדינגטון עמד בראש אחת משתי המשלחות לחקר ליקוי החמה של שנת 1919 שהוכיח את טיעוני תורת היחסות הכללית של איינשטיין בדבר הטיית האור על-ידי כוח המשיכה.

1915-איינשטיין מנסח את תורת היחסות הכללית. אמונתו ביקום סטאטי עזה עד כדי כך שהוא "כיער" את תורתו והוסיף למשוואותיו את "הקבוע הקוסמולוגי" מעין כוח אנטי-כבידתי שמונע את קריסת היקום לתוך עצמו. כאשר התברר שהיקום מתפשט, איינשטיין נשם לרווחה, הסיר את "הקבוע הקוסמולוגי" וכינה אותו "המשגה הגדול ביותר של חיי" .

Karl Schwarzschild -1916 האסטרונום הגרמני - בהסתמכו על תורת היחסות הכללית של איינשטיין שזה עתה ראתה אור - הראה שאם המאסה של כוכב מרוכזת באזור כדורי קטן די הצורך, עיוות הזמן-מרחב שנוצר עצום כל-כך ששום דבר - לרבות האור - לא יוכל להימלט מהלפיתה הכבידתית שלו. הכוכבים האלה כונו תחילה "כהים", "קפואים" ומאוחר יותר "חורים שחורים".

שוורצשילד עילוי מתמטי, בן למשפחה יהודית, פרסם מאמרים מדעיים כבר בהיותו בן 16. הוא לימד בגטינגן המהוללת והיה המנהל של מצפה הכוכבים המקומי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא התגייס לצבא הגרמני ולחם בחזית הרוסית. את עבודותיו על תורת היחסות - והמשתמע ממנה על הבנת היקום - ועל תורת הקוונטום - הוא כתב במהלך הקרבות. לאחר שובו מהמלחמה שוורצשילד בן ה-42 נפטר ממחלת עור - אז ללא מרפא - שנדבק בה בחזית הרוסית. החברה האסטרונומית הגרמנית הוציאה לזיכרו, בשנות השבעים, עיטור של כבוד. הראשון שזכה בעיטור היה אסטרונום מפורסם בזכות עצמו - בנו Martin Schwarzschild.

Vesto Melvin Slipher-1917 אסטרונום אמריקאי מנתח את קווי הספקטרום של הגלקסיות ומסיק מהם את המסקנה שהן מתרחקות מאתנו במהירות רבה.

1920-מאבק דרמטי שהתפרסם בכינוי ה-Great Debate מתנהל בין שני אסטרונומים אמריקאים. Heber D. Curtis טוען שביקום יש גלקסיות ספירליות רבות כמו שלנו. Harlow Shapley סבור שהיקום בנוי מגלקסיה גדולה אחת והנבולות הספירליות הן אינן גלקסיות כי אם עננים של גז שנמצאים בשכנות. בדגם היקום של Shapley השמש שלנו רחוקה ממרכז הגלקסיה האחת - שביל החלב. Curtis לעומתו ממקם את השמש קרוב למרכז הגלקסיה, היחסית קטנה שלנו.

Alexander Friedmann-1922 פיזיקאי רוסי יוצא נגד היקום הסטאטי של תורת היחסות הכללית ומעלה שתי טענות: האחת, היקום נראה זהה בכל כיוון שאנחנו מסתכלים בו. השנייה, ההנחה הראשונה תהייה נכונה גם אם נצפה ביקום מכל מקום אחר. מהתופעה הזאת משתמע שהיקום אינו סטאטי כי אם מתפשט. שבע שנים יעברו עד אשר הטיעון התיאורטי יקבל - מהתצפיות של אדווין האבל, האסטרונום האנגלי - הוכחה מעשית.

1924-מצוייד בטלסקופ הגדול ביותר בזמנו
Edwin Hubble מחשב את המרחק עד הגלקסיות הספירליות השכנות. המרחק - שני מיליון שנות אור - היה מדהים כל כך עד ש"כל שביל החלב שבו אנו חיים התכווץ לפתע בדימיון האסטרונומי לגרגר זעיר בים כביר, חשוך של ריקנות".

בשנת 1929 האבל פירסם את התגלית שנחשבת לאחת המהפכות האינטלקטואליות הגדולות של המאה ה-20. במהלך קטלוג המרחקים והתצפיות בקווי הספקטרום של הגלקסיות האבל מצא ש:רוב הגלקסיות מוסטות לאדום, היינו מתרחקות מאתנו. גודל ההיסט לאדום של הגלקסיה אינו מקרי אלא עומד ביחס ישיר למרחקה מאתנו. ככל שהגלקסיה רחוקה יותר מאתנו כך גדולה מהירות התרחקותה מאתנו. המרחקים בין הגלקסיות הולכים וגדלים עם הזמן. היקום מתפשט.

Georges Lemaitre -1930 מתמטיקאי וכומר קתולי בלגי מעלה את השערת "היום ללא אתמול" את התרחיש של ראשית היווצרות היקום. על בסיס תורת היחסות הכללית וממצאי האבל על התפשטות היקום, הכומר הקתולי - שנחשב לאבי תורת המפץ הגדול - מציע השערה לפיה היקום נולד מפיצוץ של "אטום קדמון". תורתו כללה שלושה שלבים בתולדות היקום. השלב הראשון הוא אותו פיצוץ אדיר שהתרחש "ביום שלא היה לו אתמול" ונמשך במשך מיליארדים של שנים. בשלב השני חלה התייצבות, נוצר שיווי משקל בין ההדף הראשוני לבין כוח הכבידה והחלו להיווצר הכוכבים. השלב השלישי החל לפני שני מיליארד שנים כאשר כוחות ההתפשטות גברו על כוח הכבידה והיקום החל שוב להתרחב.

תורת המפץ הגדול התקבלה בספקנות רבה על-ידי קהיליית המדענים, אך איינשטיין, האפיפיור של הפיזיקה, קיבל אותה כ"ההסבר היפה והמספק ביותר לבריאה ששמעתי מימי". עדויות עובדתיות למפץ הגדול יעלו בשנת 1963 והן יחדשו את הדיון - ולבטים מדעיים חדשים - על אירוע ה-big bang.

Lemaitre נשאל פעמים רבות כיצד הוא מתמודד עם הקונפליקט שהיה קיים מאז ומעולם בין דת למדע. תשובתו הייתה שדעותיו אינן מעניינות או חשובות בגלל שהוא כומר קתולי או פיזיקאי דגול כי אם משום שהוא שניהם גם יחד.

1931- ראשית ה-Radio Astronomy. בעודו מנסה לאתר את הגורמים להפרעה חשמלית בשידורי הטלפון Karl Guthe Jansky ממעבדות Bell Telephone מגלה את גלי הרדיו שמגיעים אלינו מכוכבים בחלל החיצון.

1932- המהדורה הראשונה של קטלוג Shapley-Ames המתאר 1,246 גלקסיות זוהרות רואה אור.

Fritz Zwicky -1933 האסטרופיזיקאי השוויצרי מצא שהגלקסיות בהן הוא צופה לא מתנהגות כמצופה. הוא אף איתר גלקסיה "שלא יכולה להיות קיימת". כאשר הוא מודד את המסה של הכוכבים על יסוד האור שבוקע מהם מתברר לו שכבידתם נמוכה הרבה יותר מזו שצריכה לחולל את תנועתם. המסה של הגלקסיות גדולה פי-עשרה מסך המסה של הכוכבים שמרכיבים אותן! רק מסה כבירה שאין יודעים עליה דבר -"המסה החסרה" - יכולה ליישב את פער החישובים. ממצאיו המדהימים של צוויקי - "l'enfant terrible" של הקוסמולוגיה - זיכו אותו בתגובות לעג וזלזול מצד הממסד המדעי.

על נוכחות ה-"
dark matter", כפי שהוא מכונה היום, יודעים מכוח הכבידה שהוא מפעיל על סביבתו אך מהותו טרם מצאה מענה. החיפוש אחר 90% של החומר המיסתורי שמרכיב את היקום נמשך.

Hubble -1934 ו-Milton Humason מוכיחים שמספר הגלקסיות ביקום הוא כמספר הכוכבים בשביל החלב.

Zwicky-1934 ו-Wilhelm Henrich Walter Baade מעלים את הרעיון שסופרנובה היא שלב מעבר בין כוכב רגיל לכוכב-ניוטרון. כוכב הניוטרון מורכב בעיקרו מניוטרונים, הוא בעל רדיוס קטן וצפיפות כבירה והוא ההתגלמות של תצורת החומר המכווץ והקבוע ביותר שקיים.

Enrico Fermi - 1934 הפיזיקאי האיטלקי מאשר את הכרח קיומו של חלקיק אלמוני, ניטרלי מבחינה חשמלית. לפי תיאוריה שהוא פיתח, בהתפרקות בתא מעורב כוח חדש -הכוח הגרעיני החלש . הוא כינה את החלקיק המופשט בשם ניטרינו - neutrino - )ניטרלי קטן באיטלקית(. בשל מעורבותו בכוח החלש הסיכוי שהניטרינו יבוא במגע עם חלקיק אחר קרוב מאד לאפס. כל גוף, גדול ככל שיהיה, שקוף עבור הניטרינו והוא יעבור דרכו כמו בחלל ריק.

סיפור הניטרינו - הדבר הכי קרוב לכלום - החל עם תגלית שלושה סוגים של התפרקות רדיואקטיבית- קרינת אלפא, בתא וגמא . קרינת אלפא וגמא התנהגו כראוי, לפי כל הכללים. קרינת בתא, לעומת זאת, חוללה מהומה והטילה מבוכה רבה בקרב הפיזיקאים. התהליך הרדיואקטיבי הזה הפר בצורה בוטה את העיקרון של שימור האנרגיה, אחד מחוקי הפיזיקה הבסיסיים ביותר. האנרגיה של האלקטרון שנפלט בהתפרקות הרדיואקטיבית הזו הייתה ברוב המקרים קטנה יותר מהמצופה.

גדולי הפיזיקאים נרתמו לחיפוש אחר האנרגיה האבודה. נילס בוהר
Niels Bohr, הגורו מקופנהאגן, הרחיק לכת עד כדי כך ששקל לנטוש את העיקרון של שימור האנרגיה. ההצלה באה מוולפנג פאולי Wolfang ,Pauli פיזיקאי אוסטרי, שבתגובת ייאוש הציע את קיומו של חלקיק חדש, בלתי ידוע, שיגשר על הפער בין תיאוריה לבין התצפית. "עשיתי דבר נורא, המצאתי חלקיק שלא ניתן לגלות".

היות שכל הגלאים לוכדי החלקיקים בנויים על "מפגשים" בין חלקיקים והפנטום הזעיר - בלשון המעטה - אינו חברותי במיוחד, שנים רבות יחלפו עד אשר ילכדו אותו ויתעדו את קיומו.
 
Fritz Zwicky-1936 מגלה באמצעות טלסקופ משוכלל 20 סופרנובות, התרחשויות בעלות עוצמה כבירה. תמונת החלל הגדוש בכוחות הרס ואלימות שמה קץ לתיאר האידיאלי של היקום הארסטוטלי הקדום.

George Gamov-1948 הפיזיקאי ממוצא רוסי מציע תיאוריה חדשה להולדת היקום. הוא מתאר את התהליכים הכימיים שהתרחשו ומנבא את הקיום של שרידי הקרינה הבראשיתית.

1957- בריה"מ משגרת לחלל את ס
פוטניק 1 הלווין המלאכותי הראשון

1957- ספוניק 2 ועל סיפונו הכלבה לייקה יוצא לחלל.

1958- חודשים ספורים לאחר שיגור הספוטניק, ארה"ב שולחת את Explorer I לוויין שתפקידו לאתר קרינות בחלל. הלוויין מגלה את אחת מחגורות הקרינה של Van Allen

1964- ה-Mariner IV משדרת תמונות ממאדים בטלוויזיה.

1965- תגלית ההד של המפץ הגדול. A.A. Penzias ו-R.W. Wilson חוקרי הרדיו-אסטרונומיה הוטרדו -במהלך ניסוייהם עם אנטנה סופר-רגישה ב-Crawford Hill - על-ידי רעש רקע ממקור בלתי ידוע. הם חשדו שהרעש בא מצואת צפורים על האנטנה, אך גם לאחר ניקוי יסודי שלה ההפרעה נמשכה. לאחר לבטים רבים הם הגיעו למסקנה המדהימה שהרעש הוא "הד הבריאה" השיירים של קרינת המפץ הגדול. התגלית זיכתה אותם בפרס נובל לפיזיקה.

1968-לכידה ראשונה של הניטרינו שבא מהשמש. הניסוי הראשון של לכידת שטף הניטרינים שזורם אלינו מהשמש התרחש במעבה האדמה, במכרה זהב נטוש בדרום דקוטה. הראיות שעלו מהניסוי זרו שוב  מהומה בקרב קהיליית הפיזיקאים, חוקרי החלקיקים.

מספר הניטרינים שנלכדו היה הרבה יותר נמוך מזה שמתחייב מהתיאוריה. חוקרים מכל פינות תבל נרתמו לניסיונות האיחוי בין הדגמים העיוניים שבנו לבין עובדות הטבע שסירבו לציית לדגמים האלה. הם הקימו מלכודות ענקיות יותר ויותר לכליאת הפנטום החמקמק, בנו גלאי תמיסת כלורית, גלאי מים, גלאי מים כבדים, גלאי גליום, שיפרו את המדידות ואת .החישובים והגו תיאוריות חלופיות כדי ליישב את תעלומת הניטרינים החסרים.

1969-האמריקאים מנחיתים את הקוסמונאוט הראשון Neil Armstrong על הירח

That's one small step for man, one giant leap for mankind

1970- צוות חוקרים בראשות
Vera Rubin מעלה שסתירה דומה לזו שצביקי פירסם בשנת 1933מתגלה לא רק בצבירי הגלקסיות כי אם בגלקסיות עצמן. התצפיות  בערפילית אנדרומדה, הגלקסיה השכנה של שביל החלב העלו ראיות שעמדו בניגוד גמור לתבנית התנועה הקלאסית; הכוכבים שנעים בשולי הגלקסיות הספירליות מסתובבים באותה מהירות כמו אלה שנמצאים במרכז הגלקסיה. תחילה החוקרים לא העזו "להבין" שהם גילו פצצה מתקתקת וסיכמו ביניהם שמשהו מוזר מאוד מתרחש בשכנות הקוסמית. לאחר שעדויות נוספות אוששו את "הבלתי אפשרי" הם אזרו אומץ ופירסמו את המידע המרעיש. כמות המסה שיש בגלקסיה גדולה פי-עשרה מזו הידועה לנו.

Voyager 1 -1980 משגר תמונות של Saturn וירחיו

1981- סוכנות החלל האמריקאית NASA משגרת בהצלחה את מעבורת החלל הראשונה. המעבורת נועדה לשילוח, להחזרה ולשיפוץ לוויינים ולחקר תופעות פיזיקליות בחלל. תכנית המעבורות זוכה להצלחה רבה אך מלווה גם באסון כבד כאשר ב-1986 מעבורת Challenger מתפוצצת והורגת את כל אנשי הצוות שלה.

1986- ברה"מ משגרת לחלל את תחנת החלל מיר

Voyager 2 -1986 שולחת תמונות של אורנוס

1989- החללית  Voyager 2 משגרת תמונות של נפטון

1989- הלווין Cosmic Background Explorer
COBE שפותח ב- Goddard Space Flight Center של נאסא , סוכנות החלל האמריקאית, משוגר לחלל. תפקיד הלווין למפות את שרידי הקרינה האלקטרו- מגנטית שנותרו מאז היווצרות היקום.

1900-טלסקופ החלל האבל מוצב במסלולו 350 מייל מעל כדור הארץ - על-ידי מעבורת החלל דיסקברי ה-Hubble Space telescope יעניק תגליות רבות ויקדם בצעדי ענק את הבנת החלל.

John C. Mather -1992 מנאסא ו-George F. Smoot מאוניברסיטת קליפורניה מפענחים ומפרסמים את ממצאי הלווין COBE וזוכים בפרס נובל עבור תרומתם להבנת המפץ הגדול.

1994- טלסקופ החלל "האבל" מאתר "חור שחור"

1997-מסע Cassini-Huygens לחקר מערכת
שבתאי יוצא לדרך. בניית ושילוח החללית קסיני ועליה הגשושית הויגנס הם מאמץ משותף של סוכנויות החלל האמריקאית, האירופאית והאיטלקית. המשימה הגרנדיוזית היא הגדולה והמורכבת מכל מה שנעשה עד כה לחקר כוכבי הלכת. שבתאי היא אחת הפלנטות הפחות מוכרות במערכת השמש והמידע שישודר מהמסע אמור לענות על שאלות רבות שמעסיקות את
המדענים.

1997- החללית Mars Pathfinder של נאס"א נוחתת על המאדים

1997- ה-Pathfinder משגר תמונות מהמאדים. 46 מיליון גולשים לאתר נאס"א לצפות בתמונות.

1999- סין משגרת את החללית השינזו

2000- הצוות הראשון מאייש את תחנת החלל הבינלאומית

2001- החללית גליליאו של נאס"א חולפת במרחק 112 מיילים ליד איו, הירח של יופיטר

2003- מעבורת החלל Columbia מתפרקת, בשובה לכדור הארץ, מעל טקסס, ארה"ב

Smart 1 -2003 החללית האירופית הראשונה יוצאת לירח

2003- עקבותיה של Beagle 2, חללית שנבנתה על-ידי קבוצה של אקדמאים בריטיים שהייתה אמורה לנחות על המאדים אובדים.

2003- האסטרונומים מזהים את "Sedna" גוף שמימי בלתי מוכר שמקיף את השמש. זהו הגילו של העצם הטבעי הרחוק ביותר במערכת השמש שנעשה אי-פעם.

2004-חלליות המחקר "MER-A "Spirit ו- Opportunity" MER-B" נוחתות על המאדים. לבחירת שמן של חלליות נערכה תחרות עם 10.000 משתתפים. החיבור של ילדה קטנה זכה בתחרות.

.I used to live in an Orphanage
.It was dark and cold and lonely
.At night, I looked up at the sparkly sky and felt better
.I dreamed I could fly there
.....In America, I can make all my dreams come true
"Thank-you for the "Spirit" and the "Opportunity

Sofi Collis בת 9 מאריזונה

2004- החללית רוזטה שוגרה למסעה בן-12 השנים אל השביט צ'ריומוב-גרסימנקו.

2004- נאס"א מודיעה על גילוי מים על המאדים

2004- האסטרואיד טוטאטיס חולף ליד כדור הארץ

2004- החללית סמארט 1 של סוכנות החלל האירופית מתחילה להקיף את הירח.

2004-מסע Cassini-Huygens לחקר מערכת שבתאי הגיע ליעדו. החללית קסיני - ועליה הגשושית הווגינס - עוברת בין הטבעות ומתחילה להקיף, כלווין מלאכותי את שבתאי ולאסוף מידע על הכוכב ועלירחיו. הגשושית תתנתק מהחללית ותנחת במצנח על טיטן, אחד הירחים של שבתאי. עד כמה שידוע, טיטן הוא הירח היחיד בעל אטמוספירה במערכת השמש והחוקרים מאמינים שהיא דומה לאטמוספירה שעטפה את כדור הארץ לפני כ-4.5 מיליארד שנה. עוד בדרכה אל שבתאי החללית סיפקה מידע מעניין כמו למשל על  פיבי, הירח שחג בכיוון הפוך לסיבוב שבתאי וירחיו.

2005- אסטרונומים מהמכון לטכנולוגיה בקליפורניה מגלים גוף שמימי - פלנטה של סלע וקרח -שמקיף את השמש במרחק 9 ביליון מייל. השערת החוקרים היא שזו הפלנטה העשירית במערכת השמש.

2005- סוכנות החלל נאס"א מפרסמת תוכנית להנחית שוב חללית מאוישת על הירח בשנת 2018

2006-פלוטו, שעד השנה נחשב לכוכב הלכת התשיעי של מערכת השמש, התגלה במקרה, בשנת 1930 על ידי עוזר מעבדה צעיר Clyde W. Tombaugh. פלוטו - ע"ש האל הרומי של השאול - הוא גוש סלע וקרח שמקיף את השמש אחת ל-248.54 שנה. בשל גודלו, צפיפותו ותנועתו החריגה, יש הרואים בפלוטו כוכב שביט גדול ששייך לחגורת קויפר, צביר של גרמי שמיים ש"נדחפו" מחוץ לשולי המערכת.

האיגוד האסטרונומי הבינלאומי החליט - בשל ממדיו הקטנים של הגוף השמימי הזה והחשש מאינפלציה של כוכבי לכת- להוריד את פלוטו מדרגתו ולסווג אותו ככוכב לכת ננסי.





.

ד"ר אילנה מודלינגר
מסע בעידן הטכנולוגי
ערוצי המידע
Copyright ©
פרקעמוד בית