.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.

גורמים סיבתיים

אין יודעים בודאות מהן הסיבות ל -AD/HD, אולם הודות להתקדמות הרבה שחלה בחקר המוח, בטכניקות של הדמיה נירולוגית ובמחקר הגנטי מתחילות לזרום תשובות לשאלות המומחים.

רוב המומחים מסבירים היום את ה- ad/hd כדיספונקציה מוחית על רקע של שיבושים בדיכוי תגובות תנועתיות. האנשים שסובלים מהפרעות קשב ופעלתנות-יתר מתקשים להכין תגובות תנועתיות בהטרמה לפעולות שהם עומדים לבצע ומגלים פחות רגישות למשוב שמזהיר אותם לתקן את תנועותיהם.

השיבושים במנגנון העכבה לא נגרמים - כפי שסברו במשך שנים רבות - מנזק מוחי בשעת ההיריון או הלידה. המחקר העלה שלא כל פגיעה מוחית מזערית מעוללת ad/hd והוא יכול להופיע גם ללא כל פגיעה היינו לא כל הילדים שעברו נזק מוחי מוכח פיתחו - בהכרח - ad/hd ומאידך בקרב רוב הלוקים בהפרעה לא נמצא נזק כלשהו בתקופה קריטית זו. היום מקובל לחשוב שבקרב קבוצה קטנה - כ20% מכלל הסובלים מ-ad/hd -האחריות על ההפרעה מוטלת על נזקים שנגרמו בשל צריכת סמים אלכוהול או עישון של האם בתקופת ההיריון.

תורשה
התיזה של הפגיעה המוחית המזערית ננטשה בעיקר בשל הממצאים שהולכים ונערמים בדבר התורשתיות החזקה שמאפיינת את ה-ad/hd. החוקרים מייחסים היום את הסיבות ל-ad/hd לכשל התפתחותי - על רקע גנטי - במעגל התפקודי הממונה על יצירת העכבה והשליטה העצמית.

המחקרים מצביעים על כך שלתסמונת רקע תורשתי - פוליגני - חזק מאוד. ילדים רבים של הורים שסובלים מ- AD/HD יורשים את ההפרעה. בין 55% ל-92% של תאומים זהים לוקים בתסמונת. מחקר מקיף של תאומים זהים ותאומי אחווה מעלה; שהמקור ל-80% מכלל הלוקים ב-AD/HD הוא גנטי, תורשתי.

ההפרעה ממוקדת ברמת תפוקת הנירוטרנסמיטרים - חומרים כימיים מעבירי מידע במערכת העצבים. טכניקות ההדמיה איתרו אזורי מוח אשר שונים - מבחינה אנטומית או תפקודית - באורח משמעותי בקרב ילדים עם AD/HD בהשוואה לילדים רגילים. הממצאים מתיישבים יפה עם ביטויי התסמונת. הבדיקות הראו למשל תת-תפקוד באזור של קליפת המוח הקדם-חזיתית הממונה על תשומת-לב, על התנגדות למסיחים, על פיתוח מודעות עצמית ותחושת זמן.

החוקרים סבורים שבהפרעת הקשב ופעלתנות היתר מעורבים שיבושים בתפקוד השליחים העצביים - הנורפרינאפרין - בארבעה אזורים מוחיים:

בקליפת המוח: אזור הממונה על התפקודים הנאורים, השמירה על הקשב, הארגון ותפקודי ההוצאה לפועל. רמה נמוכה של הנורפרינאפרין באזור זה עלולה לגרום להיסח דעת, לקשיי ארגון ולתפקוד ביצועי משובש.

במערכת הלימבית: באזור מוחי קדום זה שמווסת את הרגשות, חוסר בנורפרינאפרין עלול להביא לאי-שקט, לחוסר קשב ולהפכפכות רגשית.

בגנגליונים הבזליים: בצבירי עצב אלה מתרחשת התקשורת בין המנגנונים המוחיים השונים. מידע מכל המבנים המוחיים מגיע אל הגנגליונים ונשלח מהם אל היעד הסופי שלו. הפרעות באזור זה עלולות ליצור 'קצר' במיסלול המידע ולגרום לקשב לקוי ולאיפולסיביות.

במערכת ההפעלה הרשתית : ליקוי בפעילות מסלול זה עלול לגרום להיסח דעת, לאימפולסיביות ולפעלתנות יתר.

בין ארבעת האזורים האלה קיימים קשרים הדדיים ופגיעה באחד מהם עלולה לפגום בתפקוד התקין של המנגנונים האחרים.

תת-קבוצות

Daniel G. Amen, M.D, פסיכיאטר ונירולוג קליני מחלק את התמונה הקלינית של ה-ad/hd לשש תת-קבוצות לפי האזור המוחי בו קיימים השיבושים ולפי התפקידים המיוחסים לאזורים אלה. החלוקה לא קיבלה אישור רשמי של הממסד הנירולוגי ויש להתייחס אליה כרעיון אישי של המחבר.

Inattentive ADD

Hyperactive - Impulsive ADHD

Overfocus ADD

Limbic ADD

Temporal Lobe ADD

Ring of Fire ADD

ה"גנים" של ה-ad/hd
המחקר הגנטי מתחיל לאתר גנים שמופיעים בקרב הסובלים מ-ad/hd בשכיחות גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הרגילה.

דיון מרתק מתנהל סביב הגן DRD4 הקשור לפי מחקרים אחדים ל-ad/hd. ווריאציה של הגן הזה ,7R שתפקידה "חיפוש חדשנות" נמצאה בקרב מחצית הילדים שסובלים מ- ad/hd. הפרשנות האנטרופולוגית אומרת שהגן נוצר לפני כמה עשרות אלפי שנים למטרות השרדות של האדם בעולם הולך ומשתנה.

"ברור שנוכחות האלל 7R לא מספיקה ולא הכרחית לגרימת ad/hd. ה-ad/hd היא תופעה מורכבת מאוד ונדרשות הוכחות מחקריות רבות עדאשר תושג מסקנה החלטית בדבר אחריות ה- DRD4 או כל גן אחר בגרימתה"

Cathy L. Barr, Ph.D J Am Acad Child Adolesc Psychiatry,40:1,118-122 January 2001
About.com : http://info.med.yale.edu/chldstdy/plomdevelop/genetics/01jangen.htm

המחקר
חקר ה-ad/hd נמצא בעיצומו והממצאים מתחילים לתת תשובות ראשוניות לשאלות הרבות, הפתוחות עדיין, בדבר מהותו, סיבותיו והעיקר, בדבר דרכי הטיפול בו.




.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם