.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.

טיפול תרופתי בהפרעות קשב ופעלתנות-יתר

מתן טיפול תרופתי הוא סוגייה מורכבת אפופה בחששות - חלקם מוצדקים, רובם מוטעים - באמונות תפלות ובציפיות לא מציאותיות.

70%עד90% מכלל הילדים שסובלים מ- AD/HDמגיבים טוב על הטיפול התרופתי ומפיקים תועלת רבה ממנו.

הטיפול התרופתי מזמן לילד תנאי רקע נאותים ללמידה אך אינו פותר את קשייו הלימודיים. הפרסומים הקולניים על כישלונה של תרופה בשיפור כושר קוגניטיבי או מיומנות אקדמית משקפים את הבורות השוררת בנידון.

תחת הכותרת המרשימה Ritalin has no effect on reading disorders אנו מתבשרים - למשל - שבמחקר שפורסם בסוף שנת 1999 נמצא שמתן תרופה לילדים שסובלים מ- AD/HD לא שיפר את הזיכרון קצר-הטווח ואת עיבוד המידע הפונולוגי שלהם. ילד שניכשל ברכישת הקריאה בשל ליקויי ראייה לא יידע לקרוא רק בגלל שירכיבו לו משקפיים. המשקפיים יאפשרו לו ללמוד לקרוא.

הטיפול התרופתי ב- AD/HD נעשה באמצעות פסיכו-סימולנטים ובעיקר הריטלין methylphenidate
העובדה שתרופה "מעוררת" מרגיעה את הלוקים ב- AD/HD מפתיעה במבט ראשון. במבט מעמיק יותר: התרופה ממריצה את הפקת אותם הנירו-טרנסמיטרים שמאפשרים עכבה ובולמים את התגובות האימפולסיביות - היינו מרגיעה את ההתנהגות של הילד.

תופעות הלוואי
תופעות הלוואי של הריטלין - אם יש - קלות וקצרות טווח. השכיחות שבהן הן ירידה בתיאבון ונדודי שינה. ישנם ילדים שמתנסים בתופעה של "stimulant rebound" ירידה במצב רוח ועלייה בפעילות כאשר פגה השפעת התרופה. תגובה זו שמתגלה בקרב ילדים צעירים, היא קצרת-טווח וחולפת במהירה. רק אם היא נמשכת מעל שבועיים יש לפנות לרופא.

תופעה אחרת שנצפתה עם לקיחת התרופה היא הופעה של טיקים - תנועות עצבניות של מצמוץ, כעכוע גרון, וכד' - הטיפול התרופתי לא גורם - כמובן - לטיקים אבל הוא מוציא אותם ממחבואם כפי שכל חוויה מלחיצה הייתה עושה זאת. "המחקר מוכיח שלטיפול תרופתי השפעה מבורכת, ארוכת טווח על למידה וחיברות. בעוד שלכל טיפול תרופתי יכולים להיות תופעות לוואי, הריטלין נחשב לאחת התרופות הבטוחות ביותר בשוק.

תופעות הלוואי של היעדר טיפול ב- add כוללות כישלון בלימודים, כישלון בעבודה, כישלון ביצירת קשרים חברתיים ואפילו התדרדרות לפשע .Dr. Daniel Amen

תפיסות שגויות בדבר הטיפול התרופתי
כמו  התמונה הקלינית של ה-ad/hd כך גם נטילת התרופות אפופה בתפיסות שגויות שאין להן כל בסיס מדעי. השכיחה ביותר היא שהתרופה ממכרת או שנטילת תרופות בכלל עלולה לגרום להתמכרות מאוחר יותר בחיים.

התרופות המעוררות עוזרות לילד להתרכז ובכך הן מאפשרות לו לממש את יכולותיו, להצליח בלימודים ובחברה. חווית ההצלחה, מניעת תחושת הכישלון והתסכול ייחסנו את הילד מפני המצוקה הנפשית שעלולה לדרדר להתמכרות.

טעות שכיחה אחרת היא הסברה שבהגיעו לגיל ההתבגרות הילד יוכל להפסיק את הטיפול התרופתי. אחדים מהביטויים של ad/hd עשויים להתמתן אולם לעת עתה אין דרכי הבראה. 80% מכלל הילדים שנוטלים תרופות ימשיכו לעשות זאת גם בגיל ההתבגרות ו-50% גם כמבוגרים.

כדי שטיפול תרופתי יהיה יעיל נדרשת נגישות קלה ומהירה אל הרופא. קביעת המינון של התרופה היא מלאכת הרופא, אולם תגובות הילדים אינן אחידות לכן הוא זקוק למידע שוטף ועדכני על תהליך נטילת התרופה והשפעותיה על הילד. זמינות הרופא מרגיעה מאוד את ההורים ומעניקה להם את האומץ שנדרש על-מנת להסכים לטיפול התרופתי.

הילד והסביבה החינוכית שלו צריכים לקבל הסבר על השפעת התרופה ועל תופעות הלוואי האפשריות שלה והם שותפים פעילים בכל התהליך של הטיפול התרופתי. המסר החשוב ביותר הוא שהתרופה סוללת את הדרך אל הלמידה ואל ההשתלבות החברתית אך היא לא מממשת אותן. העבודה כולה מוטלת על הילד ועל הסביבה החינוכית שלו.

הטיפול התרופתי -כאמור- מזמן קרקע נוחה ללמידה אך אינו פותר את הקשיים האקדמיים והחברתיים של הילד. הילד שסובל מ- AD/HD זקוק לטיפול תלת-צדי: חינוכי, ייעוצי ותרופתי. רק שילוב בין שלוש המגמות הטיפוליות האלה נושא פרות. ההתערבות החינוכית תינתן על-ידי המורה שהתמחה בהוראה המותאמת לילדים שסובלים מ- AD/HD, הייעוץ לילד ולסביבה החינוכית שלו הוא תפקיד הפסיכולוג החינוכי או יועץ חינוכי שהוכשרו לכך והצלע השלישית במשולש הטיפולי הוא הרופא.

טיפולים אלטרנטיביים
"השפעת של שנות התשעים של המאה העשרים" כפי שכונה ה-ad/hd גררה בעקבותיה עשרות רבות של דרכי טיפול אלטרנטיביות.

ההורים של ילדים במצוקה הם טרף קל לתרופות פלא. הדאגה לילדם מסנוורת את שיקול הדעת ואת החשיבה הבקורתית שלהם. הממסד הרפואי מנסה להשגיח ולבחון את אמיתות ההשפעה החיובית של השיטות האלה אולם אין בכוחו להדביק את קצב התרבותן או לעמעם את הזוהר של ההבטחות שלהן.

בראשית שנות התשעים של המאה שעברה הייתה רווחת תיאוריה שהסוכר, תוספי חומרים משמרים, צבע וטעמים הם האחראים להיפראקטיביות ולהפרעות קשב בקרב הילדים.

הסוכנות הפדרלית של the National Institutes of Health NIH האחראית על המחקר הרפואי קיימה כנס מדעי במטרה לבחון את יעילות "הדיאטות" דלות הסוכר ותוספי המזון המלאכותיים. מסקנת אנשי המדע הייתה שלדיאטות האלה השפעה חיובית על 5% מכלל ילדים שלוקים ב-ad/hd. הקבוצה הקטנה הזאת כללה ילדים צעירים מאוד וכאלה שסבלו מרגישות ומאלרגיה לסוגי מזון מסויימים.

הנה רשימה של דרכי טיפול שאין להן גיבוי מדעי אמין.

biofeedback
 restricted diets
allergy treatments
medicines to correct problems in the inner ear
megavitamins
chiropractic adjustment and bone re-alignment
 treatment for yeast infection
eye training
special colored glasses

אם ההורה שוקל בחירה של שיטה אלטרנטיבית לטיפול בילדו, רצוי שיעמוד על המשמר ויתייעץ עם רופא ילדים שהוא סומך על חוות דעתו המקצועית.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם