.

 
מאפייני הקשב
 
 
 
 
 
 
 








.
.

מערכת הקשב

אחד המכשולים הקשים שניצבים בפני התפיסה הוא גודש המידע המוזרם בהתמדה אל מערכת העצבים. כדי להימנע מהצפה, המוח מצווה לבחור מתוך השפע את המידע החשוב ולהתעלם מהנתונים התפלים

החושים של האדם מופגזים בכל שנייה במיליונים של גירויים שמתוכם רק ל-7 (2-2+) יש מקום על שולחן הזיכרון העובד.* מערכת הקשב מסננת מתוך השפע האקראי את האותות העיקריים, החיוניים לאדם.

מערכת ההפעלה הרשתית, * הממונה על העוררות והקשב, היא המנגנון המוחי הקדום ביותר שנוצר כדי להבטיח את ההישרדות של עולם החי. תפקיד המערכת הוא להעביר לכוננות, למצב של דריכות והקשבה את מכלול מערכת העצבים.

בזמנים קדומים האזעקה ניתנה כאשר טורף או טרף או יריב כלשהו חדרו לטריטוריה של אבות אבותינו. קיומו של האדם המודרני מאויים לא פחות מזה של הקדמונים ואל אותות האזעקה שמתריעים על סכנה קיומית הצטרפו גם 'פורצי קשב' נוספים שמתחרים ביניהם על כיבוש החלקה הקטנה של "תשומת הלב".

בחברה העירונית הצרכנית מערכת הקשב של האדם נתונה תחת מתקפה של שלטי פרסומת, ג'ינגלים של הטלפונים הסלולרים וסכנת הסחרור אורבת לה יותר מתמיד. "ציידי הקשב" הלהוטים לשווק סחורה, רעיון, מידע או השקפת עולם פיתחו תכסיסים מתוחכמים כדי לחולל את הפירצה דרכה הם יעבירו את המסר שלהם אל שולחן הזיכרון העובד של המוח.

הבנה טובה יותר של פעולת הקשב נדרשת לנו הן להגנה עצמית מפני "המשווקים" למיניהם והן על מנת ליצור "כלכלה של קשב" במטרה לייעל את הסינון, את הבחירה, על מנת לקלוט מתוך השפע של הצעות הטכנוספירה והאינפוספירה את החשוב, את המתאים לנו.

חקר הקשב העסיק, מאז מחצית המאה ה-19 את חוקרי החינוך, הפסיכולוגיה והנירולוגיה. בעשור האחרון, עם גיבוש התמונה הקלינית של "הפרעות קשב ופעלתנות-יתר" והופעת המכונות המשוכללות להדמייה של המוח האנושי בפעולה, חלה התקדמות בהבנת הקשב. אולם על אף התקדמות זאת, המומחים עדיין מבטאים אכזבה וסבורים שהישגי מחקר לא עומדים בציפיות ולא תואמים את המשאבים העצומים המושקעים בחקר הסוגייה. ההסבר המוצע על-ידי המומחים לתופעה זו אומר שהקשב כנראה אינו חטיבה תפקודית אחת כי אם מכלול של תהליכים נפרדים ללא קשר ביניהם.

ניהול הקשב
מערכת ההפעלה הרשתית היא מרכז הקשב של המוח. המערכת בוקעת מחוט השדרה, עולה בגזע המוח, יוצרת קשר עם הרמה, התת-רמה ומבנים באונות המוחיות בקליפת המוח. המסלול היורד של המערכת קולט מידע שמגיע מהמוחון ומהמסלולים החושיים.

מחקרים שנערכו באמצעות Positron emission tomographic PET החלו לבתר את מערכת הקשב לרכיביה העצמאיים. מחקרים אלה העלו של המיספירה המוחית הימנית תפקיד חשוב יותר מההמיספירה השמאלית בקשב האנושי. ה-neglect, ההזנחה, אחת ההפרעות הקשות של הקשב חמורה, ממושכת ומקיפה יותר כאשר ההמיספירה הימנית נפגעת. המחקרים העלו שבשעת פעילות חזותית וסומטו-סנסורית של קשב מתמשך מתגלה פעילות עצבית מוגברת באונה הקדם חזיתית ובקליפת המוח הצדעית העליונה בהמיספירה הימנית.

מייקל פוזנר, פרופסור למדעי הנירולוגיה באוניברסיטת אורגון, מומחה מהשורה הראשונה לחקר הקשב מבסס את מחקריו על שלוש הנחות יסוד: הראשונה, מערכת הקשב היא יחידה נפרדת מבחינה אנטומית ממערכת עיבוד המידע. היא משתפת פעולה עם אזורים שונים במוח אך זאת תוך כדי שמירה על ייחודיותה. ההנחה השנייה אומרת שהקשב אינו מתנהל על ידי אזור מרכזי אחד ולא כפעולה של המוח בשלמותו אלא בזכות רשת של אזורים אנטומיים. הנחת היסוד השלישית היא שהאזורים המעורבים בקשב ממלאים תפקידים שונים שניתן להגדירם במונחים קוגניטיביים.

על יסוד הנחות אלה פוזנר מציע לחלק את מערכת הקשב לתת-מערכות שמבצעות תפקידים נפרדים שעומדים בזיקה הדדית זה לזה.

טווח הקשב Attention span
טווח הקשב קצר מאוד בקרב ילדים; צעירים ועולה; בהדרגה עד למשך של כ-20 דקות אצל המבוגר. טווח הקשב מותנה, כמובן, באופי הפעילות שיש לבצע. כאשר הפעילות מעניינת ומהנה, היכולת למקד בה את הקשב ולהתעלם מגורמי הסחה עולה.

משך הזמן שבו האדם יכול להתמקד בגירוי אחד ללא כל הפרעה הוא כ-8 שניות. לאחר שניות אלה איברי החישה פונים למטרה אחרת או מחשבה אקראית פולשת לשדה הקשב ומנתקת את הריכוז.

התכנים המוגשים באמצעי המדיה, הטלוויזיה, המחשב, האינטרנט - שמתחרים על לכידת הקשב של הצופים הצעירים - מעניקים סיפוק מיידי ודורשים טווח קשב קצר ביותר. המחקרים העלו שילדים שנחשפים בגיל צעיר; מאוד - שנתיים - לטלוויזיה; מגלים - לקראת גיל שבע - קשיים בטווח הקשב שלהם. המומחים ממליצים על חינוך לקריאת ספרים - תחילה קצרים ובהדרגה ארוכים יותר - כדי לסייע לילד לפתח טווח קשב תקין ויעיל.

המחקרים שבחנו את הקשר בין מיומנויות הקשב לשיעמום מצאו שקשיי הקשב אחראים לשיעמום ולא ההפך.

הכוונת הקשב attention orienting
פוזנר ועמיתיו חילקו את פעולת הכוונת הקשב לשלושה שלבים נפרדים:

1- כדי להפנות את הקשב לגירוי חדש האדם צריך לנתק את תשומת ליבו מהפעולה שבה הוא ממוקד.

2- השלב השני הוא התנועה הפיזית של העברת הקשב ממקום אחד לשני

3- מיקוד הקשב בגירוי החדש.

העברת הקשב יכולה להיעשות באורח מודע, רצוני ובאורח בלתי מודע, אוטומטי. מחקרים שנעשו באמצעות functional magnetic resonance imaging העלו ששני הסוגים של העברת הקשב מתבצעים באותם אזורים מוחיים, באונה הצדעית, הקודקדית והמצחית.

מצב הכוננות alert state
אחת התכונות החשובות של מערכת הקשב היא היכולת ליצור ולהחזיק מצב של כוננות לעיבוד קלט משמעותי. כוננות גבוהה מגבירה את מהירות התגובה אך מעלה גם את שיעור הטעויות. כאשר התגובה מתרחשת מהר מדי היא בנויה על מידע חלקי - קטוע - ולכן היא עלולה להיות שגויה.

קשב ממוקד Focused attention
הקשב הממוקד -Focused attention- הוא היכולת למקד את אלומת הקשב על גירוי -חזותי, שמיעתי, מישושי - בודד.

חוקרים אחדים מדמים את הקשב לפעולת עדשות ה-zoom של מצלמה. לפי תיאוריה זו הקשב החזותי מתמקד על מטרה והאיזור שנבחר לקליטה יכול לעבור צימצום והרחבה בהתאם למאפייני הגירוי.

קשב סלקטיבי Selective attention

הקשב הסלקטיבי - בחירת הגירוי שיכנס לתודעה - נחקר יותר מכל תכונה אחרת של מערכת הקשב.

חקר הקשב השמיעתי הסלקטיבי החל עם 'מסיבת הקוקטייל של צ'רי' Cherry's cocktail party עבודתו של החוקר האנגלי Colin Cherry. צ'רי העלה, בשנות השישים של המאה שעברה את סוגיית המעקב אחר מהלך שיחה אחת בסביבה רועשת גדושה בשאון שיחות רבות. הוא חקר את התופעה באמצעות הטכניקה של השמיעה הדיכוטית, השמעה של שני מסרים שונים אחד לאוזן שמאל והשני לאוזן ימין של הנבדק. הנבדקים סיננו והעבירו לעיבוד את אחד המסרים ומהמסר שהתעלמו הם הצליחו לזהות רק את המאפיינים הפיזיקלים, גובה הצליל ועוצמתו אך לא את תוכנו.

התיאוריות הראשונות שעלו במחצית המאה שעברה על אופן בחירת הגירוי שיועבר לעיבוד של מערכת העצבים כונו בשם תיאוריות "צוואר הבקבוק". תיאוריות אלה נבדלו זו מזו במקום בו הן קבעו את צוואר הבקבוק בתהליך בחירת הגירוי שיכנס לתןדעה.

התיאוריה הראשונה היא ה-Filter Theory של Donald Broadbent שהכשיר במהלך מלחמת העולם השנייה פקחי תעופה וסוגיית הקשב הייתה מכריעה עבורו.

לפי תיאוריה זו, על מנת למנוע הצפה של המוח, רק מקור מידע אחד יכול להעביר את תכניו לרמה מודעת של העיבוד. הגירויים שתוקפים מכל עבר את החושים חודרים למעין מאגרים בהם הם עוברים ניתוח Preattentive Analysis שיכריע מי מהם ימשיך את דרכו אל הקשב והעיבוד. הגירויים שלא זכו להיבחר נכחדים לאחר שהות קצרה בתחנה הקדם-קשבית.

היות והגירויים טרם זוהו, הבחירה נקבעת על-יסוד בולטות של מאפיינים פיזיקליים כמו הגובה, או העוצמה של צליל, למשל.

תיאוריה אחרת שהלמה יותר את ההתנסות המעשית היא מודל ה -Attenuation של Anne Treisman

לעומת התפיסה הדיכוטומית, טרייסמן מעמידה את בחירת הגירוי על דרגות עוצמה. הגירויים עוברים מבחן ומדורגים לפי מאפיינים פיזיקלים. הגירויים שאינם מגיעים לשולחן העבודה של העיבוד נשארים מעומעמים ברקע אך אם אחד מהם מעביר מסר בעל בולטות גבוהה הוא יפרוץ לתודעה ויאפיל על הגירוי הראשון. טרייסמן סבורה שהגירויים מסודרים במדרג ונבחרים תחילה לפי הבולטות הפיזיקלית שלהם ולאחר מכן לפי המאפיינים הסמנטיים - התכנים המשמעותיים - שלהם.

טרייסמן מניחה קיום של מילון שמכיל מילים בעלות משמעות או חיוניות גבוהה שמקבלות עדיפות בקליטה של הקשב השמיעתי.

החוקרים Deutsch & Deutsch הציעו תיאוריה לפיה כל הגירויים עוברים בחינה מוקדמת, שכוללת גם ניתוח של משמעותם והבחירה נופלת על אלה שנושאים את המסר הרלבנטי ביותר לשומע.

ניסויים שנערכו באמצעות FMRI הוכיחו שגם הגירויים שלא נבחרים זוכים לעיבוד אך במידה מועטה יותר מזה המוענק למסרים שהועלו לתודעה. עיבוד זה מתנהל ברמה בלתי מודעת ולכן הוא לא גוזל כוחות מהמשאבים המוגבלים של מערכת הקשב.

מחקרים מאוחרים יותר נוטים לאשר את התיאוריה של טרייסמן אך מבטלים את החשיבות של תיאוריות "צוואר הבקבוק" בטענה שהן רק קובעות היכן - בתהליך הקשב - מתרחשת הבחירה ולא מסבירות כיצב היא מתרחשת.

Capacity Models of Attention
בראשית שנות ה-80 דניאל כהנמן, הפסיכולוג הישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה, הציג את תפיסת הקשב מזוית התיחסות חדשה. מודל משאבי הקשב של כהנמן מרחיב את תפיסת הסוגייה ומערב בה תהליכים של הניעה ועוררות.

תהליך הקשב, לפי התיאוריה שלו, הוא הקצאה של משאבים קוגניטיביים לגירויים שונים. התיאוריה של המשאבים מסבירה את המגבלות של הקשב לא כצוואר הבקבוק של הסינון כי אם על יסוד היכולות שאנחנו מעמידים לרשות תפקידים שונים. משאבי הקשב המוח מוגבלים ונשלטים על-ידי המזג, מטרותמיידיות ומצב העוררות. מידת המאמץ שיש להשקיע בתפקוד מותנה באופי המטלה. מספר המטלות שניתן לבצע בו-זמנית הוא פועל יוצא של המשאבים שנדרשים לביצועם. ככל שהעשייה מוכרת ואוטומטית יותר כך מידת המשאבים הקשביים שנדרשים לביצועה פחותה יותר. כאשר אדם מפנה את הקשב שלו לשתי מטלות בו-זמנית, כמות המשאבים שיש להשקיע באחת תבוא על חשבון המאמץ שיוקדש לשנייה.

קשב מתמשך Sustained attention
קשב מתמשך - Sustained attention - הוא היכולת להחזיק את אותה רמת הקשב לאורך זמן. תכונה זו היא בעלת חשיבות מכרעת משום שהיא התנאי הבסיסי לתהליך עיבוד המידע, היינו ללמידה.

הקשב המתמשך והזיכרון העובד עומדים בקשר גומלין הדוק ומדעני המוח סבורים שהם שותפים לאותם מנגנונים מוחיים.

G. A DeGangi חוקרת של כישורי הקשב בקרב ילדים מחלקת את הקשב המתמשך לשלושה שלבים

הפניית הקשב
- החזקת הקשב - הרפיית הקשב

הגירוי שילכוד את תשומת הלב משתנה בהתאם לניסיונות העבר, למידע שיש עליו, לשונות אישית בהעדפה חושית ולפי חשיבותו עבור המקשיב. קשב שמתמשך יתר על המידה עלול לפגום במידת הרגישות לגירוי שבו הוא מתמקד.

the Law of prior entry
אחת התכונות המוזרות של מערכת הקשב שנצפתה כבר בראשית המאה ה-19 היא שכאשר שני גירויים מגיעים בו-זמנית לסף הקליטה, הגירוי שנבחר לעיבוד נתפס כקודם - בזמן - לגירוי המשני.

קיימת גם העדפה חושית לקליטת הגירויים. כאשר גירוי חזותי וגירוי שמיעתי מתחרים על תשומת הלב, הסיכויים של הסימן החזותי להיכנס לתודעה גבוהים יותר. ממצאי החוקרים מעלים גם שלגירוי מישושי זכות קדימה על הגירוי השמיעתי.

קשב מפולג Split attention divided attention

חלוקת הקשב - היכולת להסיט את תשומת הלב הלוך ושוב בין פעילויות שונות המתרחשות במקביל - עומדת ברמה העליונה של תכונות מערכת הקשב. הכושר לנוע בין שתי מטלות עם דרישות קוגניטיביות שונות מניח גמישות מוחית גבוהה ביותר.

פילוג הקשב נחקר על יסוד ביצוע פעילות כפולה והמומחים העלו מספר מאפיינים שקובעים את הצלחתו. שלושת המשתנים הבסיסיים שקובעים את מידת ההצלחה בביצוע מטלה כפולה הם: א - הדימיון בין המטלות, ב - תרגול, ג- רמת הקושי של המטלות

הדימיון בין המטלות שיש לבצע מקשה על העשייה. ככל שהפעילויות שונות יותר כך עולה מידת ההצלחה של העשייה הבו-זמנית.

התרגול משפר במידה רבה את סיכויי ההצלחה בעשייה הכפולה אך למרות השיפור, ביצוע מטלה בודדת תמיד יהיה טוב יותר מביצוע בו-זמני של שתי מטלות.

כאשר אחת המטלות הופכת לאוטומטית חל שיפור ניכר בעשייה הכפולה. הביצוע האוטומטי מהיר, אינו זקוק למשאבים רבים עם זאת הוא נוקשה וקשה לשנות אותו ולהתאימו לנסיבות משתנות של הפעילות.

מידת המורכבות של המטלות שיש לבצע קובעת - כמובן - את איכות הביצוע.

פילוג הקשב בין שתי עשיות שונות באופיין, מתורגלות ופשוטות הוא קל למדי ואילו חלוקת הקשב בין מטלות דומות, מורכבות וחדשות דורש משאבים קוגניטיביים מוגברים.

endogenous and exogenous attention

הבחנה חשובה אחרונה בין תכונות מערכת הקשב היא המקור שמכוון את תשומת הלב. הקשב האנדוגני - הפנימי - מכוון אל המטרה באורח מבוקר ורצוני על ידי האדם. הקשב האקסוגני לוכד את תשומת הלב על ידי פלישה של גירוי חיצוני שמסיח את דעת האדם מהפעילות בה הוא עוסק. בעוד תהליך הקשב הרצוני והמבוקר הוא איטי, מאמץ וצורך משאבים מוחיים רבים, ליווי הגירוי החיצוני המסיח אינו כרוך בהשקעה קוגניטיבית משמעותית.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם