.

 

 
 
 
 
 
 
 








.

" הכלי שהטבע העניק לנו למען קיומנו הוא תפקודם המתואם של שני חצאי המוח. לעולם לא נצליח להתקיים, אלא אם נשתמש באינטליגנציה האנושית שלנו במלואה" קרל סגן - דרקוני גן העדן

המיספירות מוחיות

אחת התגליות המרתקות ביותר של חקר המוח היא ששתי מחציותיו, שנראות לכאורה זהות מבחינה אנטומית - אחת כבבואת הראי של השנייה - מתמחות בתחומי ודרכי תפקוד שונים זו מזו.

לאי-השוויון בתפקודי שתי מחציות המוח נודעת חשיבות רבה בפעילות ההכרנית. אי-השוויון מאפשר למוח לקבוע עדיפויות ולהגיע; להחלטות ולקו פעולה תוך סילוק חלופות אחרות. תפקיד המחצית השלטת הוא לשמש מקום מרכזי במוח לעיבוד מידע. "היעדר מערכת מרכזית לעיבוד ולפיקוח, בעיקר על התהליכים העדינים של למידה, דיבור וקריאה, מוביל לבלבול ניכר מהסוג שרואים במקרים של נזק מוחי מזערי"

לפי התאוריה של "הפוטנציאל הראשוני הזהה", בשלבים הראשונים של רכישת השפה שתי מחציות המוח מעורבות בצורה שווה. עם הזמן, המחצית השמאלית משיגה שליטה בתהליכי הדיבור והשפה בכלל. על מועד השלמת הבשלות הזו חלוקות הדעות בקרב החוקרים. יש המצביעים על גיל חמש כתקרת התהליך ואילו לדעת אחרים, ההבשלה מסתיימת לקראת גיל ההתבגרות. לעומת התאוריות ההתפתחותיות עלתה התפיסה של invariant lateralization לפיה התפקוד הלשוני של אחת המחציות המוחיות קיים כבר בשעת הלידה ואינו מושפע מכל גורם התפתחותי.

בראש החלוצים של חקר ההתמחות של ההמיספירות עומד הנירולוג האמריקאי - R. W .Sperry. ספרי החל את עבודתו בשנות החמישים של המאה העשרים על  חקר חולים שעברו חצייה מוחית. הניתוק בין שתי ההמיספירות המוחיות בוצע על חולים שסבלו מאפילפסיה קשה ומטרתו הייתה מניעת התפשטות המחלה ומיתון תכיפות ועצמת ההתקפים. האנשים חצויי המוח תפקדו, למראית עין, כאילו דבר לא השתנה. ספרי בנה מערכת מבחנים מתוחכמת שבעזרתה הוא הצליח לזהות את השינוייםהדקים שחלו בחולים ולבודד את התפקיד הייחודי שכל המיספירה מוחית - מופרדת משכנתה - ממלאת.

ספרי מצא שכל המיספירה פיתחה דרכי למידה וזכירה משלה. לכל אחת עולם אחר של התנסות תפיסתית, חוויתית ורגשית. להמיספירה השמאלית חשיבה מופשטת, היא עוסקת בקשרים הסמליים, בניתוח הגיוני של נתונים ובממד הזמן. היא יודעת לדבר, לכתוב ולחשב. מבין השתיים היא האסרטיבית, המוציאה לפועל והמנהיגה של מערכת העצבים.

ההמיספירה הימנית 'אילמת' ולכן קשה יותר לעמוד על טיבה. ספרי גילה שבתחומי תפקוד רבים לא זו בלבד שהיא אינה נחותה, היא אף עולה על המחצית השלטת. היא מצטיינת בחשיבה מעשית במודעות מרחבית ובהבנה של הקשרים מורכבים. הממצאים של ספרי על התמתחות ההמיספירות זיכו אותו, בשנת 1979בפרס וולף ובשנת 1981 בפרס נובל לרפואה.

עליונות ההמיספירה הימנית בתפקודים מרחביים מקובלת היום על כל המומחים. ההבדל בין ההמיספירות אינו רק בתכנים שהן מעבדות -שפה לעומת מרחב- אלא גם באופן בו הן פועלות. ייצוג העולם במחצית השמאלית הוא פרטני, בימנית הוא גלובלי. הן חושבות אחרת, השמאלית בצורה אנליטית, הימנית בדרך סיתנטית, אסוציאטיבית.

ההמיספירה השמאלית מתמחה בהיביטים המדוייקים של החיים. היא ממושמעת וכפופה לכללים ולחוק. היא עוסקת בהפשטה, מבנה, זמן, רצפים, מספרים, קטגוריות, היגיון, שכליות, הקשות, הסקת מסקנות, ידע, פרטים, הגדרות, תכנון והצבת מטרות, שפה מדוברת וכתובה, פרודוקטיביות, יעילות, יציבות, מדעים מדוייקים וטכנולוגיה. בחברה המערבית, ההישגית והתחרותית, ההמיספירה השמאלית היא השלטת.

להמיספירה הימנית מיחסים את ההתמחות באינטואיציה, רגשות, רגישות, חלומות בהקיץ, יצירתיות חזותית, אסתטיקה, צבעים, מודעות מרחבית, את ההתרשמות הראשונית, גמישות מחשבתית, למידה סופגת ומתוך התנסות, מקצב, ספונטניות, קשרים חברתיים, מיסטיקה, הומור, ותפיסה הוליסטית שמזהה תבניות ודמיון וממזגת את הנתונים לצורות חדשות.

זו כמובן חלוקה פשטנית. המכשירים המשוכללים של היום לחקר המוח מעלים שתפקידים רבים מתבצעים בשיתוף פעולה בין שני החצאים המוחיים.

חקר ההבדלים הביו-כימיים בין ההמיספירות מעלה רמה גבוהה של השליח העצבי norepinephrine בהמיספירה הימנית ושל dopamine בשמאלית.

V.S. Ramachandran, מנהל המרכז למוח וקוגניציה בסן דיאגו מציע תיאוריה מעניינת על חלוקת התפקידים בין ההמיספירות. לדעתו, כל מערכת האמונות שלנו על העולם ועל עצמנו נבנית במחצית השמאלית של המוח. המחצית הימנית היא מעין 'anomaly detector' שתפקידה לאתר את כל החריגויות והסטיות במערכת זאת. שיתוף פעולה זה בין שני החצאים יוצר מודל אחיד של המציאות המאפשר לנו לחיות ללא מבוכה ולבטים.

אינטגרציה בין ההמיספירות המוחיות
תכונה אחרת שמאפיינת את המוח היא יכולת הכילול של המידע שמתקבל דרך הקולטנים משני צדי הגוף. לתכונה זו השפעה ממזגת וככל שהיא מפותחת יותר כך פוחתת דרגת האסימטרייה, היינו הייחודיות התפקודית של מחצית מוחית אחת. חקר האינטגרציה הבין מוחית עדיין בראשיתו ופרט לשאלות מרתקות, טרם העלה ממצאים חד-משמעיים.

המחקר האנטומי בדבר ההבדלים במבנה המוח של לקויי למידה, לעומת אלה שאינם לקויי למידה מעלים היעדר אסימטריה בין ההמיספירות המוחיות של בני הקבוצה הראשונה.



ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם