.



.

תולדות חקר המוח

המכשלה הגדולה ביותר שעמדה בפני חקר המוח האנושי הייתה הרתיעה העמוקה, הטאבו החמור שהוטל על ניתוח שלאחר המוות של גוף האדם. ואם האוטופסיה של הגוף נחשבה למעשה תועבה, ביתור המוח - משכן הרוחניות - היה מוחרם כפליים.

רוב הדתות והעמים האמינו בתחיית המתים וסברו שהגוף המחולל על-ידי סכין המנתחים לא ראוי להתייצב בפני בוראו ולחזור לחיים.

האדם הקדמון לא הוטרד על-ידי ההגות התיאולוגית ועדויות ארכיולוגיות לניתוחי מוח -למרבה הפלא, רובם מוצלחים - נמצאו בכל רחבי העולם כבר מתקופת האבן החדשה, באלף השביעי לפני הספירה הניתוחים נועדו לריפוי מחלות נפש, אפילפסיה, כאבי ראש ופציעות גולגולת.








הפפירוס הכירורגי ע"ש אדוין סמית
המאה השבע-עשרה
לפני הספירה



הפפירוס הכירורגי
הפפירוס הכירורגי ע"ש אדוין סמית הוא התיעוד העתיק ביותר שנמצא עד כה של הידע האנטומי והרפואי שהיה קיים במצרים העתיקה. המסמך נכתב במאה השבע-עשרה לפני הספירה ומבוסס על ידע קדום אף יותר.

הפפירוס הכירורגי הוא ספר לימוד שמתאר תצפיות אנטומיות, בדיקה, אבחון, טיפול ופרוגנוזה של התערבויות כירורגיות בפגיעות מוחיות וגופניות. הפפירוס מעלה תיאור ראשון של מפרקי התפר של הגולגולת, קרומי המוח, המשטח החיצוני של המוח, הנוזל מיימי שעוטף את המוח והפעימות התוך גולגולתיות.

חיבור הפפירוס הכירורגי מיוחס ל-Imhotep, כומר, ארכיטקט, סופר, מרצה, אסטרונום, רופא, מכשף ושר בחצרו של מלך זוסר שליט השושלת השלישית בשנת 2980 לפני הספירה.אימוטפ בנה את פירמידת המדרגות הראשונה Pyramid of Djoser, ייסד בית-ספר לרפואה בעיר ממפיס והיה נערץ כל כך על בני דורו שהפך לפטרון הרפואה, הכתיבה והידע. עם השנים הוא הועלה לרמת "אל הרפואה" והיוונים, הרומאים והנוצרים הקדומים סגדו לו במקדשים והכנסיות שנבנו לכבודו.

אדוין סמית, אג'יפטולוג אמריקאי רכש את הפפירוס ב-1862 בלוקסור, מצרים. הוא זיהה את חשיבות הממצא, ניסה אף לפענח את כתב ההירוגליטים אך לא פירסם את המסמך. יורשיו העבירו את כתב-היד למוסדות מדע והוא תורגם לראשונה בשנת 1930

לפפירוס ע"ש סמית חשיבות מיוחדת בכך שבניגוד למקורות קדומים אחרים - כמו הפפירוס ע"ש אברס - בהם כל עולם הרפואה עטוף בהילה מגית וההבראה היא מעשה כשפים, הוא מבוסס על התנסות ועל תצפיות עובדתיות.

הפפירוס הכירורגי ע"ש אדוין סמית, הוצג לציבור לפני שלוש שנים ב- Metropolitan Museum of Artונמצא היום ב-The New York Academy of Medicine








Alcmaeon of Crotona
500 לפנה"ס



אלקמאון מקרוטון

אלקמאון מקרוטון היה פילוסוף ותיאורטיקן של הרפואה, בן דורו ואולי אף תלמידו של פיתגורס. הוא פרסם את הספר Concerning Nature שנחשב ליצירה הקדומה ביותר של ספרות הרפואה של יוון.

אלקמאון הוא המדען הראשון שהעלה את הסברה; שהמוח - ולא הלב - הוא משכן המחשבות והתחושות. תורת ההכרה הקדומה של אלקמאון העמידה את בניית הידע האנושי על שלושה שלבים: המוח מספק את תחושות - הראייה, השמיעה והריח, הזיכרון מגבש אותם ויוצר מהם את שלמות הידע.

אלקמאון שלל את הדיעה השלטת בתקופתו שהמחלה היא עונש האלים. הגוף הוא בריא כל עוד קיימת הרמוניה בין כל רכיבי המטבוליזם שלו. המחלה היא הפרה והריפוי הוא שיקום של המאזן ההרמוני הזה.

אלקמאון זיהה את חצוצרת השמע ואת עצבי הראייה והוא החוקר הראשון של המוח שביסס את ממצאיו על ניתוח בעלי חיים.







Hippocrates
470-379 לפניה"ס



היפוקרטס
"אבי הרפואה המערבית" היפוקרטס טען שהמוח מפיק את התחושות והמחשבות. הוא שלל את הדעה הרווחת בתקופתו שהמחלה היא קללת האלים וראה במנוחה, בתזונה נכונה, באוויר צח ובנקיון את תנאי היסוד של הבריאות. לדבריו, לא רק המחשבות והתבונה באות מהמוח "האנשים צריכים לדעת שמהמוח, ורק מהמוח באות ההנאות, השמחות, ההתלוצצות, כמו כן הצער, המכאוב, המרירות והבכי. באמצעותו אנו חושבים, שומעים, רואים; ומבדילים בין המכוער ליפה, בין הרע לטוב, בין הנעים לבלתי-נעים."

היפוקרטס דגל בעריכת תצפיות קליניות, אבחון ופרוגנוזה וטען שלמחלות שונות סיבות שונות.

היפוקרטס האמין בתיאוריה של ארבע הליחות לפיה לאדם מרה שחורה, מרה צהובה, מרה לבנה ומרה אדומה. הליחות חפפו לארבעת היסודות: אדמה, אוויר, מים ואש ול"מזג", לקווי אופי מקבילים. הפרה של מאזן הליחות באדם מחליאה ותפקיד הרופא הוא לעזור לטבע להשיב את ההרמוניה, את שיווי המשקל הבסיסי. ניקוזי הדם שהיו נהוגים בתקופה הקדומה באו - למשל, על-מנת למתן את גודש המרה האדומה - האש, הכעס - כדי להרגיע ולבריא את החולה. תיאוריה גרוטסקית זאת שלטה עד המאה ה-18 ותבעה בודאי קורבנות רבים.

היפוקרטס האמין גם שבאדם טמונים כוחות הבראה רבים ובתנאים נכונים - ניקיון, מנוחה, תזונה מתאימה, אוויר צח -בחיק סביבה טבעית מיטיבה החולה ימצא אותם ויחלים. הטיפול ההיפוקרטי לווה ביחס אנושי ומתחשב במצוקת החולה.

התורה ההיפוקרטית הייתה פריצת דרך מהפכנית מנטישת הכשפים והטקסים המגיים אל חשיבה ועשייה רציונליות, לקראת מדע הרפואה.

האתיקה הבסיסית של הרפואה הוכתבה - ונשמרת עד היום - בשבועת היפוקרטס ובנויה על עקרון הסודיות, האיסור לפגוע בחולה וההתחייבות לטפל בכל אדם בלי הבדלי גזע, דת, לאום או עמדות פוליטיות או חברתיות.







Aristotle
335 לפניה"ס



אריסטו
השקפת העולם הטלאולוגית, ה"תכליתית", של אריסטו לא התמקדה במהות התופעות, התהליכים כי אם בכוונה שעמדה מאחוריהם. הטבע נתפס כבעל הרמוניה, יופי והיגיון וכל תצפית שענתה על תכונות אלה התקבלה - ללא בדיקה, ללא חקירה - כאמתית

תמונת היקום האריסטוטלית שלטה ללא עוררין במשך 1800 שנים. אריסטו מכונה בפי רבים "הפילוסוף של השכל הישר" משום שתורתו תואמת להפליא את "מראה העיניים", מצטיינת בפשטות, בהרמוניה וביופי רב. החוקרים אינם תוהים כיצד נשתמרה תורה שגויה זו במשך זמן כה רב, כי אם מה הביא להטלת ספק בשיטה שהלמה יפה כל כך את הניסיון החושי היומיומי, את המסורת ואת תפיסת העולם של הדוגמה הדתית.

אריסטו סבר שמשכן המחשבה והתחושות הוא הלב. המוח הוא המזגן של הגוף. השינה, לפי תפיסה זו, היא תוצאה של קירור האדים של הלב על-ידי המוח. הוא עשה הבחנה מוצלחת יותר בין זיכרון
קצר וארוך טווח.








Herophilus
300 לפניה"ס



הרופילוס מאלכסנדריה
התיאור המפורט הראשון של המוח בא מעבודותיו של הרופילוס "אבי האנטומיה" מאלכסנדריה. הרופילוס וארסיסטרטוס - רופא החצר של שליט הממלכה הסלאוקית - הקימו בית ספר לרפואה באלכסנדריה בו הם הורשו לבצע ניתוחים על בעלי חיים ועל גופות של אסירים ושבויי מלחמה.

הם איתרו את מערכת העצבים, יצרו הבחנה מדויקת בין נוירונים תנועתיים לחושיים ומיקמו את משכן החשיבה במוח. הרופילוס ותלמידו אתרו וקטלגו את העצבים של הראייה,של תנועות העיניים, הפנים והשמיעה.

הרופילוס היה אחד הרופאים הראשונים שהטיפו לתזונה נכונה ולפעילות גופנית. " ללא בריאות החכמה לא יכולה להתממש, האמנות לא יכולה להתגלות, הכוח לא יכול להילחם, העושר הופך למיותר והאינטליגנציה לחסרת תועלת"

לאחר מותו של הרופילוס, בית הספר לרפואה התפרק, הספרייה של אלכסנדריה - שבה היו כל עבודותיו - נשרפה והוחל איסור חמור - במשך מאות שנים - על ניתוח גופות.







Galen
150



גאלן
גאלן נולד בשנת 129 בעיר פרגמום, היריבה הגדולה של אלכסנדריה. לאחר לימודי רפואה מקיפים במרכזי השכלה שונים ביוון הוא חזר לעיר הולדתו והחל לעסוק ברפואה בבית-החולים של הגלדיאטורים. לאחר שנים מספר הוא עבר לרומא ומונה לרופאו האישי של השליט קומודוס. עם השנים הוא הפך לרופא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על בני דורו ועל עולם הרפואה עד המאה ה-16.

גאלן התענין בחקר גוף האדם אולם ניתןח גופות נאסר על-ידי החוק הרומי והוא נאלץ להסתפק בניתוח בעלי חיים. אילו גאלן היה מתעד את ממצאיו - כראו י- על האנטומיה של בעלי חיים אותם הוא חקר הכל היה כשורה, אולם הוא העתיק אותם על גוף האדם וכך טעויות רבות השתרבבו בתורתו והתקבלו כעובדות מוכחות על-ידי דורות רבים של חוקרי אנטומיה שבאו אחריו.

עבודתו של גאלן בבית-החולים של הגלדיאטורים - הפציעות הקשות של לוחמי השעשוע - תרמה רבות לידע האנטומי של גאלן. בזכות תצפיותיו הוא עירער על התפיסה שהייתה עוד מקובלת בימיו שמשכן החשיבה הוא הלב. הגלדיאטורים שסבלו מפגיעות ראש איבדו את יכולת הדיבור והתנועה שלהם לכן המוח - ולא הלב - הוא משכן הכשרים האלה. כמו כן הוא הוכיח שהעורקים; מובילים דם ולא - כפי שסברו בימיו - אויר. הוא ביצע ניתוחים נועזים - כמו למשל להסרת קטרקט - שאיש לא העז לעשות אלפי שנים אחריו.

גאלן תרם רעיונות חדשנים רבים לאנטומיה. הוא ניתק את עמוד השדרה של בעלי חיים בנקודות שונות ותיעד את סוגי השיתוק שנגרמו מכך, איתר את הערך הדיאגנוסטי של מדידת דופק החולה, ותיאר את המוח, העצבים ועמוד השדרה כיחידה תפקודית - מערכת העצבים - אחת.

האמון באמיתות תורתו של גאלן היה גדול ועיוור כל כך שכאשר ניתוח גופה לא התאים לכתוב בספרו המנתחים פרשו זאת כאנומליה בגופו של המנותח. התורה הטלאולוגית - התכליתית - של אריסטו, התיאוריה הגאותית של מחזור הדם; ותורת ארבע הליחות של היפקרטס - התכנים השגויים שגאלן אימץ מקודמיו - המשיכו לשלוט באנטומיה של; גוף ומוח האדם עד אשר חוקרי המאה ה-16 וה-17 העזו לצאת נגדן ולהפריכן.







Abu Ali al-Husain ibn Abdullah ibn Sina
1037 - 980




אבן סינא
אבן סינא, מגדולי המדענים של פרס, החל בלימודי רפואה בהיותו בן 13 ובהגיעו לגיל 18 המוניטין שלו כרופא מהולל כבר יצא ברבים.

אבן סינה כתב מאות חיבורים על נושאים שונים ויצירתו המפורסמת -Canon of Medicine - בת 14 כרכים - שבה הוא הניח את יסודות הנירואנטומיה - שימשה ספר לימוד באירופה ובאסיה עד המאה ה-17. הספר תורגם ללטינית, לעברית ולאחרונה גם לאנגלית והיה בין הראשונים שראה אור בדפוס. הוא חי בתקופה סוערת בתולדות פרס ורוב שנות חייו הוא נאלץ למלט נפשו ולנוע מעיר לעיר,משליט לשליט.

אבן סינא טען שחדרי המוח מנהלים חמישה תהליכים קוגניטיביים פרדים - שכל ישר, דימיון,הרהור, אומדן וזיכרון. בחיבורו De Anima הוא דן בקשר בין גוף לנפש והגורמים הסיבתיים של המלנכוליה. הוא הטיף להענקת יחס אנושי לחולי הנפש והציע שיטות - כמו אסוציאציות חופשיות - לטיפול בהם.









אלהאזן - אבי האופטיקה
בתקופה העתיקה הראייה הוסברה על-ידי שתי תורות. האחת - שנתמכה על-ידי אוקלידס ותלמי - סברה שהראייה מתבצעת בעזרת קרני אור שנשלחות מהעיניים אל הסביבה. התורה השנייה - של אריסטו וחסידיו -טענה שצורות החפצים חודרות לתוך העין ויוצרות את הראייה. אלהאזן סירב לקבל את שני ההסברים משום שהם סתרו את ההגיון של התצפיות - כיצד ייתכן שהאור המוקרן מהעיניים מגיע לכוכבים הרחוקים באותה שנייה שבה פוקחים אותן ?- והציע; הסבר משלו - על יסוד הוכחות פיזיקליות וגיאומטריות - לתהליך הראייה. הראייה מתממשת בזכות קרני אור שנשלחות מכל נקודה בסביבת הצופה אל עיניו.

אלהאזן - אבי האופטיקה - מלומד פרסי, גדול המדענים של דורו - פרסם בשנת 1021 את יצירתו המונומנטלית, בת שבעה כרכים Kitab al-Manazir. "ספר האופטיקה" מדורג כאחת היצירות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על התפתחות הפיזיקה, שהחדירה את שיטת החקירה המדעית וחוללה מהפכה בתורת האור והראייה.

הנסיבות בהן נערך המחקר ונכתב הספר מיוחדות מאוד. הכליף אל חכים האקסצנטרי ציווה על אלהאזן לבוא למצרים על-מנת להסדיר את ההצפות של נהר הנילוס. כאשר התברר לאלהאזן שאין בכוחו לבלום את הנהר, כדי להתחמק מעונש מוות, הוא העמיד פנים שדעתו נטרפה עליו.אל חכים גזר על אלהאזן מאסר בית שנמשך עד מותו של הכליף. במהלך שנים אלה של המאסר אלהאזן ערך מחקרים רבים בתחום המתמטיקה והפיזיקה ביניהם על סוגיית האור והראייה וחיבר את ספרו המהפכני.

אלהאזן פיתח; שיטות קפדניות לניהול נסויים מבוקרים במטרה לבחון ולאמת סברות והשערות תיאורטיות. ההיסטוריונים של המדע רואים בו את חלוץ השיטה המדעית המודרנית.








ימי הביניים




ימי הביניים
במהלך ימי הביניים הכנסיה גזרה איסור חמור על ניתוח גופות. היות והאדם נברא בצלם, ביתורו נחשב מעשה של חילול הקודש, חטא של פגיעה בשלמות האל. הגוף המעוות על-ידי סכין המנתחים לא ראוי לעמוד בפני בוראו בשעת תחיית המתים.
.
אוגוסטין הקדוש אסר מפורשות על כל חקירה:

קיים פיתוי הרה סכנות והוא מחלת הסקרנות...אשר סוחף אותנו לנסות לגלות את סודות הטבע, את אותם דברים שהם מעבר להבנתנו, שאינם מועילים ושהאדם לא צריך ללמוד.ביער עצום זה, גדוש המלכודות והסכנות אני נסוגותי והרחקתי את עצמי מקוציו. בתוך כלהדברים שמרחפים ללא הרף סביבי בחיי היום-יום אני מעולם לא מופתע מהם ולא נכבש בדחף פתאומי ללמוד אותם.... אני כבר לא חולם על כוכבים...

"טבח" מוחות מחתרתיים - כמו זה להסרת "Pierre de la folie" אבן הטירוף מגולגולתם של חולי נפש-המשיכו להיערך בסתר אך התפתחות המחקר של גוף ומוח האדם קפאה בחשכת ימי הביניים. תורתו השגויה של גלן שהידע האנטומי שלה בא מניתוח בעלי חיים שלטה כסמכות עליונה בעולם הרפואה הממוסד עד המאה ה-16.

האוניברסיטאות הראשונות קמו באיטליה, אחר כך בצרפת, אנגליה וגרמניה במאות ה-12 וה -13. מקום הולדת האנטומיה המודרנית מיוחס לאוניברסיטת בולונייה בצפון איטליה שבה בפקולטה למשפטים הוקמה מגמה לרפואה. האוניברסיטה נועדה ללימודי משפטים וניתוח הגופות נעשה לבדיקות פוסט-מורטם לגליות.

תנועת הרפורמציה שחררה את הרפואה בארצות פרוטסטנטיות מההגבלות של הכנסייה הקתולית ובשנת 1565 המכללה המלכותית של רופאי לונדון קיבלה התר רשמי לניתוח גופות.

ניתוח גופות לצורך למידה הלך והתפשט באיטליה ואחר כך בארצות אירפה נוספות אולם הלך הרוח הדוגמטי יצר מצב אבסורדי שבו לימודים אלה התנהלו על-פי כתביו של גלן והעובדה שלא היה קשר בין הכתוב לבין האנטומיה של המנותח לא הטרידה את מומחי האנטומיה.

בעוד אירופה שרוייה בדממה של שנות האפילה, באסיה ובעיקר בתרבות האיסלם חלה פריחה של המדעיםו של הרפואה. המוסלמים שהקוראן ציווה עליהם לרכוש דעת ולגלות את טביעת האצבעות של האל בטבע כוננו בימי הביניים חברה שהייתה למרכז המדעי של העולם כולו. תור הזהב של האיסלם הניח את היסוד לתפיסת המדע כמחקר אמפירי וסלל את הדרך אל התחייה ואל המהפכה המדעית העתידית.

פריחה זו של המדע, הרפואה, האומנויות והפילוסופיה ששיאה במאה ה-11 וה-12 ארכה חמש-מאות שנים והתפשטה מספרד לפרס. הרופאים של האיסלם העלו תרומות חשובות לאנטומיה, רפואה ניסויית, אופתלמולוגיה, פתולוגיה, רוקחות, כירורגיה והקימו את בתי הספר הראשונים לרפואה ובתי החולים לחולי נפש.








Leonardo da Vinci
1495



ליאונרדו דה וינצי
ליאונרדו דה וינצי - המכונה על-ידי ההיסטוריון הראשון של האומנות "מוטציה גנטית יחידה במינה" - השאיר אחריו תיק רישומים ובו מאות שרטוטים אנטומיים

גוף האדם היה נושא טמא בעיני הכנסייה - האמנים הורשו לצייר רק את הקדושים - וביתור גופות נחשב למעשה תועבה. ליאונרדו דה-וינצ'י הפר את שני האיסורים

לאחר תקופה ממושכת של קיפאון מחשבתי ויצירתי, עם שחר תקופת תחייה התחדש הענין באומנות ובמדעים.

בעשור הראשון של המאה ה-16 דה-וינצ'י תכנן, בשיתוף פעולה עם רופא מוורינה, לערוך עבודה תיאורטית על האנטומיה של האדם. הרופא ערך את הניתוחים על גופות שסופקו בסתר על-ידי בתי חולים מקומיים ואילו דה וינצי תיעד ברישומים מדויקים את המבנה האנטומי של המנותחים. לאחר מותו הפתאומי של הרופא, דה וינצי המשיך לבד -בסודי סודות ולאור נרות- את המחקר המחתרתי. העבודה ושרטוטיו של דה-וינצי פורסמו מאה ושישים שנה אחרי מותו בשם Treatise on painting

התיאורים האנטומיים של הימים ההם נעשו במילים. ליאונרדו סבר שהאמצעי להבנת האנטומיה הוא הציור, התמונה. "באיזה מילים אתה יכול לתאר את המכלול..ככל שאתה מרבה יותר בפרטים כך אתה מבלבל יותר את הקורא". הוא ניתח וצייר. "יתכן שאתה תירתע בשאט נפש ותחשוש לעבור את שעות הלילה בחברת גופות מבותרות, נוראות למראה אלה". אך על דרך האמירה,"תמונה אחת שווה אלף מילים" ליאונרדו יצר מילון חדש.

שרטוטי הגולגולת והמוח של דה-וינצי מלווים בהערות בדבר המיקום המשוער של מרכזי החושים השונים. אך גדולתו של דה-וינצ'י לא התבטאה בדיוק המדעי של טיעוניו כי-אם בשיטה הגרפית שהוא המציא, מארבע זויות מבט, לתיאור מדויק של נושא ציורו.

הוא היה הראשון שאיתר את מערות הסינוס, זיהה את הלב כשריר ואת ארבעת חדריו, הוא הראה שלכל שריר יש שריר נגדי, הוא המציא שיטות יציקה להכרת חללים פנימיים בגוף ושיער את קיומם של רכיבים שיתגלו רק לאחר המצאת המיקרוסקופ

בשנת 1515 מעשיו הלא חוקיים של דה וינצ'י הודלפו לאפיפיור ליאו העשירי שהטיל חרם על עבודת האומן, וכך, ארבע שנים לפני מותו, מחקריו האנטומיים של דה-וינצ'י הסתיימו.






ד"ר אילנה מודלינגר ליקויי למידה Copyright הבאפרקביתקודם