.











 


.



פיצוח הקוד העצבי

פיצוח הקוד העצבי נמצא עדיין בראשיתו ולהערכת המומחים יעברו עוד עשרות שנים עד אשר-אם בכלל- הוא יפוענח. חשיפת הקוד הגנטי -"ספר החיים" -נתפסה בעבר כמשימה נשגבת שתתממש - אולי - בעתיד רחוק מאוד, ולמרות זאת הטיוטה הראשונה כבר מונחת לפנינו ואנחנו מתחילים ללמוד לקרוא את מלותיה.

הקוד העצבי -"ספר המחשבות" -השפה, הלמידה, הזיכרון עדיין נסתר אך החוקרנות האנושית שלא נרתעת ממורכבות וממכשלות תמצא את הדרך לגלות ולפענח אותו.

דימות מוחי - היא המחשה, באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים, תרמיים ואחרים - של תהליכים שמתרחשים במוח על גבי מרקע או צג מחשב. הפעילות המוחית מתבצעת באמצעות דחפים חשמליים שעוברים בין תאי העצב ובשינויים בזרימת הדם ובפעילות המטבולית, קצב השימוש במשאבי האנרגיה בשעת פעילות מוחית.

ההזדמנות הראשונה לצפות במסתורי הגוף ניתנה ב- 1895 על-ידי תגלית קרני ה- X של קונרדד רנטגן. מהתמונה של צלליות העצמות עד התצפית במסתורי המוח האנושי הדרך עדיין הייתה ארוכה.

Electro - Encephalo-Gram
החלון הראשון אל ההתרחשויות המוחיות נפתח באמצעות האלקטרואנצפלוגרמה שמאתרת ורושמת את הפעילות החשמלית שמתנהלת במוח. בתהליך הבדיקה אלקטרודות המחוברות לראשו של הנבדק קולטות ומעבירות את האותות החשמליים אל גלוונומטרים - מכשירים רגישים שמאתרים ומודדים זרם חשמלי חלש - המחוברים לעטים. העטים רושמים על נייר את התנודות החשמליות.

הפעילות החשמלית של המוח התגלתה כבר במאה ה-19 אך היא נמדדה לראשונה על-ידי Hans Berger פסיכיאטר אוסטרי בסוף שנות ה- 20 של המאה שעברה.

Wada test
בדיקה פולשנית יותר שמטרתה לאתר את ההמיספירה הממונה על התפקודים הלשוניים היא מבחן ואדא שפותח על-ידי ד"ר Juhn Wada. בבדיקה זו מחדירים חומר מרדים - סודיום אמיתל - בעורק שמוביל דם למחצית אחת של המוח. כאשר חצי מוח של הנבדק הער מורדם, בוחנים את כישורי השפה והזיכרון שהוא מפיק במחצית הערה. לאחר שהשפעת ההרדמה פגה, חוזרים על הפעולה במחצית השנייה של המוח. בדרך זו ניתן לזהות את ההתמחות המוחית ולאתר את מיקום המרכזים הלשוניים והזיכרון של הנבדק. בשנים האחרונות הבדיקה מותרת רק במסגרת הכרעות כירורגיות חשובות ומתבצעת בלית ברירה, כאשר השיטות הלא-פולשניות אינן אפשריות.

MRI Magnetic Resonance Imaging
דרך אחרת לחשיפת ההתרחשויות המוחיות היא Magnetic Resonance Imaging דימות תהודה מגנטית. בשיטה זו עוטפים את המוח בשדה מגנטי חזק ומשתמשים בתדר רדיו כדי ליצור תמונה. גלים אלה נבלעים בגרעינים של יסודות מסוימים במוח ופעילות זו יוצרת תמונה שמוקרנת על צג זרימת הדם מגלה רגישות רבה לקרני הרדיו והיות שזרימה מוגברת פרושה פעילות מוחית, ההשוואה בין שני צילומים -האחד בשעת פעילות והשני כאשר המוח לא עוסק בתפקוד -מראה את האזורים שמשתתפים בביצוע מטלה מוחית. בדיקה זו מכונה fMRI MRI

בדיקה זו הוכיחה את חשיבות אזור ורניקה בהבנת שפה ואזור ברוקה בהפקת שפה. מחקרים שהתבססו על מיפוי זה הראו הבדלים מעניינים בעיבוד שפה בין גברים לנשים ואישרו את ההשערה בדבר ההתמחות המוחית החזקה של הגברים לעומת זו המתונה יותר בקרב הנשים.

אצל הגברים קיימת התמחות חדה של ההמיספירות ורוב המיומנויות הלשוניות מתנהלות בהמיספירה השמאלית ואילו אצל הנשים, הפעילות הלשונית נמצאה מעורבת יותר בשתי ההמיספירות. כפילות זו יכולה להסביר את העדיפות הבולטת של הנשים בכל כישורי השפה ואת כושר ההתאוששות הטוב שלהן מהפרעות ומליקויים לשוניים.

מחקרים שצילמו את הפעילות המוחית של ילדים ל"ל שסובלים מקשיים בתפקודים הלשוניים מעלים ראיות לכך שעיבוד השפה מתרחש אצלם באזורים מוחיים שונים מאלה של ילדים ללא קשיים לשוניים.

Computerized Axial Tomography
שיטת סריקה שפותחה בשנות ה-
70 של המאה - 20 . השיטה בנוייה על חיבור צילומי קרני x רבים לכדי תמונה תלת ממדית אחת. הנבדק נמצא במכונה שחגה סביבו ומצלמת צילומי קרני x. המכונה מחוברת למחשב שמאגד את הצילומים לתמונה תלת ממדית. סריקה ב-CAT יכולה לאתר פגיעה מוחית ולמקם אזורי פעילות בשעת תפקוד מוחי.

דימות אופטית
הבדיקות הולכות ומשתכללות. צוות חוקרים במכון וייצמן פיתח דימות אופטית המאפשרת "הצצה אל המוח" והתבוננות בהתארגנויות של הרשתות העצביות בזמן אמת, בשעה שהמוח מפענח גירוי שבא מבחוץ. הצוות נעזר בחומרי צבע שפותחו במיוחד למטרה זו שמשנים את צבע תא העצב כאשר הוא מתקשר עם תא סמוך. הדבר מאפשר לחוקרים לעקוב במצלמה רגישה אחר התפלגות האותות החשמליים ברשת העצבית כולה.

פענוח הקוד העצבי - חשיפת תהליכי החשיבה, הלמידה, רכישת השפה והזיכרון - נמצא, כאמור, בראשיתו, אך חקר המוח הולך ומשתכלל בזכות הטכנולוגיה - שהיא הצאצא של אותו מוח שרוצה לדעת ולהכיר את עצמו, וכל תגלית מקרבת אותנו אל הבנת הליקויים והשיבושים; בתהליכי החשיבה ופותחת אפיקים לדרכי טיפול ולהבראה.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם