.

 
 
 
 
 
 








.

The oldest and strongest emotion of mankind is fear. H.P. Lovecraft

גרעין השקד

גרעין השקד הוא מבנה מוחי ששוכן בכל אחת מהאונות הרקתיות של קליפת המוח הגדול. דורות רבים של מדעני מוח ניסו לפענח את חידת תפקידו ורק בשנים האחרונות, הודות לאמצעי המחקר המשוכללים, החלו לגלות את החשיבות ואת המגוון המרתק של פעילות האיבר המוחי המופלא הזה.

גרעין השקד הוא מהמבנים המוחיים הראשונים שנוצר כבר בשליש הראשון של ההיריון ומתחיל לפועל כבר בשלושת החודשים לאחר הלידה. הוא קשוב לכל המתרחש סביבו - לקבלת הפנים של הפעוט שזה עתה נולד - ומעביר את המידע הראשוני הזה להיפוקמפוס, שבו הוא יחווט כזיכרון.

בעבר, גרעין השקד נכלל בקבוצת גרעיני הבסיס של המוח הגדול. בשנים האחרונות הוא שודרג ומשויך למכלול המכובד יותר של המערכת הגובלתית.

לפי ממצאי מחקרים של השנים האחרונות, גרעין השקד ממלא תפקיד חשוב ביצירת זיכרון באזורים שונים של המוח. החוקרים מעלים השערה שגרעין השקד "מחליט" - על יסוד הערך הרגשי של ההתנסות - אם היא ראויה לאיחסון בזיכרון. תפקיד זה משפיע הן על הזיכרון והן על הלמידה.

Antonio Damasio הוא מדען מוח נודע שעיקר עיסוקו בנירוביולוגיה מתמקד בחקר הרשתות העצביות של הזיכרון, השפה, הרגשות ונטילת החלטות.מחקריו קידמו את הבנת הבסיס העצבי של הרגשות ואת מעורבותן בקבלת החלטות ובמיומנויות החברתיות של האדם.

דמסיו סבור שאחד מתפקדיו של גרעין השקד הוא לשמש מערכת אזהרה פנימית לייצור התחושות השליליות ולתיאום תגובות הגוף שהאדם זקוק להן לנוכח החלטה על דרך פעולה במצבים מורכבים של סכנה ושל מילכוד.

מבחינה אנטומית, גרעין השקד מחובר למנגנונים מוחיים שמעבדים מידע קוגניטיבי וחושי ולמערכות המעורבות במצבי הגוף הקשורים ברגשות וכך - טוען דמסיו - הוא ממלא תפקיד ממעלה ראשונה ברגשות ובהתנהגות החברתית של האדם.

גרעיו השקד מורכב בעצמו מ-11 גנגליונים שרובם עוסקים בהיבטים שונים של הפחד. גרעין השקד ששוכן בהמיספירה השמאלית מטפל באותות הקוליים של הפחד והגרעין שבהמיספירה הימנית מאתר את המחוות, את תנועות הגוף ואת הבעות הפנים של הפחד.

בשנים אלה חקר המוח הרגשי זוכה לעדנה וגם הגרעינים דמויי השקד שמתמחים בפחד מקבלים התייחסות מחודשת ומלמדים אותנו על הקשר האמיץ שקיים בין חשיבה לרגש.

'בסופו של דבר אולי ייפתר המאבק שקיים בין המחשבה ובין הרגש, לא בשליטה של הקוגניציות בקליפת המוח על המערכות הרגשיות, אלא במיזוג הרמוני יותר במוח בין כוח המחשבה ללהט הרגש, התפתחות שתאפשר לבני האדם בעתיד להכיר טוב יותר את רגשותיהם האמיתיים ולהשתמש בהם ביתר יעילות בחיי יומיום'. "המוח הרגשי" ג'וסף לדו



ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם