.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

 

.

על הזיכרון

מנמוזין, בתם של גאיה ואורנוס הייתה אלת הזיכרון במיתולוגיה היוונית. היא נחשבה לאחת האלות רבות העוצמה שהופקדה על זיכרון החוקים והכוחות של היקום, של מעגל החיים ושל הדרך שבה יש לחיות בעולם. לאחר נצחונו של זאוס על הטיטנים וביסוס מעמדו כראש האולימפוס, הוא החליט להנציח את זכר כיבושיו ותהילתו ומחופש כרועה הוא הלך אל מנמוזין. הוא נשאר אצלה תשעה לילות. לאחר חדשים מספר, מנמוזין ילדה שבע בנות יפהפיות - את שבע המוזות המיתולוגיות.

שמה של מנמוזין הוענק לנהר הזיכרון הסמוך לנהר השכחה, ב-Hades העולם התחתון של אגדות יוון העתיקה. הקדמונים האמינו שלאחר מותו של אדם ניתנו לו שתי אפשרויות, לשתות ממעין ה- Lethe ולשכוח את כל המכאובים והאימות - והלקחים שהם הפיקו  מהם - של חייהם הקודמים ולהיוולד לחיים וללקחים חדשים. אלה שישתו ממעין הזיכרון יזכו במנוחה ובשלווה נצחית.

"כאשר הגנים שלנו לא יכלו יותר לאחסן את כל המידע שהיה דרוש להישרדותנו, המצאנו, לאט לאט את המוח. אך הגיע הזמן - אולי לפני עשרת אלפים שנה - שגם המוח לא היה יכול להכיל את כל המידע הדרוש לנו. וכך למדנו לאגור כמויות כבירות של מידע מחוץ לגופנו. אנחנו הזן היחיד בתבל - ככל הידוע לנו - שהמציא זיכרון משותף שאינו מאוחסן בגנים או במוח שלנו. המחסן של הזיכרון הזה נקרא : הספרייה." קרל סייגן

לפני יצירת אמצעי התיעוד של המידע, הכתב, היומן, הספר, המאגרים הכבירים של המחשב -לזיכרון היה תפקיד מכריע בעולמו של האדם ובתרבות האנושית.

כבר ביוון העתיקה העצמת הזיכרון הייתה משאלת לבם של המלומדים. Simonide of Ceos משורר לירי שחי ביוון במאה החמישית לפניה"ס יצר את אמנות הזכרון, "Memory Palace" , טכניקה ארכיטקטונית להטבעת הזיכרון. "אמנות הזיכרון" משלה במשך מאות שנים ובין חסידיה נמנו גדולי ההוגים של תקופתם. Marcus Tullius Cicero בכיר נואמי רומא כלל אותה בין חמשת העקרונות של הרטוריקה:dispositio, memoria, elocutio, pronuntiato ,inventio. אריסטו יישם את השיטה לתמיכה בתהליך הלמידה ולדיון בסוגיות תפיסתיות, Giordano Bruno מומחה לאמנות הזיכרון כתב ספרים על שיטות להעצמת הזכירה. ה-Method of loci שמקורה באמנות הזיכרון מהווה יסוד, עד היום, למנמוטכניקות החדישות.

כאשר ההומניסטים של תקופת הרנסנס חידשו את הענין בכתבים של חכמי יוון העתיקה הם החדירו את השיטות להעצמת הזכרון במערכת החינוכית שהקימו. השינון הוכנס כשיטת לימוד בבתי הספר ו"לוחות להגברת הזכרון" נבנו והיו מהטקסטים הראשונים שזכו להדפסה לאחר המצאתו של גוטנברג

הלהיטות אחר העצמת הזיכרון נמשכה לאורך כל הדורות. בימינו אנו קמות, חדשות לבקרים, שיטות שמוכרות את המתכונת, את תרופת הפלא נגד הדעיכה של מאגרי הזיכרון במוח. סיפורו של האיש שזכה במתנת הזיכרון האולטימטיבי מאיר באור חדש את המרוץ הסהרורי שמתנהל אחריה.

The Mind of a Mnemonist. A Little Book about a Vast Memory. A. R. Luria 1968

שינויים דרמטיים שחלו בחברה המערבית, מהפכת המידע שמתחוללת ופולשת לכל מקום, לתרבותו, לעירו, למשרתו, לביתו ולמוחו של האדם מעמתים אותו עם אתגרים חדשים של התגוננות מפני מתקפת המידע שמאיימת על צלילותו ועל שפיותו.

בעבר, למידע הייתה תכלית פשוטה - לפתור בעיה. אך מה שהתחיל כזרם מבורך של שחרור הידע הפך ברבות השנים למבול אימתני של כאוס. בימים אלה מאות אלפי ספרים חדשים יוצאים לאור מדי שנה בשנה, עשרות אלפי כתבי-עת, ירחונים, שבועונים ויומונים מונפקים מדי חודש, מדי שבוע, מדי יום. עשרות מיליארדים של הודעות דואר זבל מוזרם לתאי הדואר האלקטרוני מדי שנה.

במהדורת יום חול אחד של ה-New York Times יש יותר מידע ממה שאדם ממוצע באנגליה של המאה ה-17.נחשף לו במשך כל ימי חייו , כותב שאול וורמן בספרו Information Anxiety חרדת המידע נובעת מהתהום שהולכת ונפערת בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שנדמה לנו שאנחנו חייבים לדעת.

דוד שנק, סופר ועיתונאי, איגד סידרת כתבות על סכנות הצפת המידע לספר בשם - Data smog. שנק מתאר בספר חברה מוכת מידע שאזרחיה סובלים מראייה פגומה, גב כואב והפרעות קשב - ADD - על רקע תרבותי. גודש המידע גורם - לדעתו - לקיטוע חברתי, לקריסת הדמוקרטיה, לשקיעה של החינוך ולטיפוח הדמגוגים. שנק מעלה בספר שורת הצעות מעשיות למאבק בערפיח המידע. העצה הטובה ביותר שלו אומרת :"Be your own filter".

לדברי פסיכולוגים וחוקרים, ערפיח המידע שמפגיז אותנו יום יום מדיר שינה מעינינו, מחבל בכושר הריכוז ומחליש את המערכת החיסונית שלנו. David Lewis פסיכולוג בריטי מכנה את ההתופעה החדשה בשם "תסמונת עייפות המידע". הוא ממליץ לחזור אל מקורות המידע המסורתיים, הספר, האנציקלופדיה, כי "כאשר אתה צמא, מוטב שתלך אל המעיין ולא למפלי הניאגרה"

בצדו של הפתרון הטכנופובי שממליץ על ריסוק מכונות המידע, קיימות גם דרכי פתרון רחומות וידידותיות יותר. המחקר העכשיווי נרתם לפתרון המצוקה ופונה לכיוון של שיפור ספקי המידע - שבמקום לשטח בפנינו הררי מידע מסחררים, יעזרו לנו באיתור של אותו "העיקר" שאנחנו מעוניינים בו.

פתרון שני יבוא מהכיוון של מתן לגיטימציה לשיכחה. הידענות היא תכונה מרשימה אך ערכה נמדד במחיר שהיא גובה. אם אדם ישקיע את רוב המשאבים הרוחניים שלו ב"ליזכור" שפע של פרטים, על חשבון ההבנה של התמונה השלמה, הידענות שלו היא מטרד ולא נכס. אמצעי המידע החדשים נבנו כך שהם מסוגלים ליזכור - טוב יותר מהמשתמשים בהם - את כל המידע שהם מספקים. מהפכת המחשוב נוצרה כדי להרחיב את היכולות האינטלקטואליות של האדם. לכן בעוד אנו נהנים מהתובנה המופלאה של מכלול הדברים, את זכירת-היתר של הפרטים נוכל להפקיד, במצפון שקט, בידי המכונות.

הדרך הבשלה והמיוחלת להתמודדות עם הגיאות היא הפיכת פרטי המידע הרבים למכלול של ידע. אחד האתגרים המרתקים של העידן הטכנולוגי הוא לימוד דרכי חשיבה חדשות ומשופרות. חקר המוח והפסיכולוגיה הקוגניטיבית עשו קפיצת מדרגה בשנים האחרונות - בזכות אותן מכונות שמאיימות על שלוותו ועל עמידות ושל המוח האנושי - והם יוכלו להורות לנו כיצד לשכלל את מנגנוני הבקרה, כיצד לחזק את המערכת החיסונית וכיצד להיערך מול "מצוקת השפע" של עידן המידע.

במקום העצמת הזיכרון, אזרחי העידן הטכנולוגי ניצבים בפני אתגר חדש - לברור מהשפע המאיים של המידע את המשמעותי, את החשוב ועל כל השאר, "זבל המידע" להקיש באומץ על מקש ה- .delete



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם