.

 
 







 
 
 
 
 
 


.

ליקויי למידה לא מילוליים

בעשורים האחרונים חלה התקדמות מואצת בהגדרה, באיתור, באבחון ובטיפול בליקויי למידה מיוחדים כמו דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסאורתוגרפיה, הפרעות שפוגעות ביכולת הילד לרכוש את המיומנויות הלשוניות של הידע הבית ספרי -קריאה, כתיבה, כתיב. תפקודי ידע אלה נרכשים בתהליך של למידה פורמלית במהלכו קשיי הילד נחשפים לעיני מוריו ומסגירים את החשד להיותו לקוי למידה.

לעומת ההתקדמות הרבה שחלה בהבנתנו את ליקויי הלמידה הלשוניים, ליקויי הלמידה הלא מילוליים טרם נחקרו ביסודיות ולוטים עדיין בערפל ובסבך של מחלוקות.

הלמידה הלא-מילולית מתנהלת בלמידה סופגת שנתפסת כמובנת מאליה ומתנהלת ללא הדרכה וללא פיקוח של מחנכי הילד. קשיי הילד בלמידה סופגת לא מתגלים ולא מתועדים באותה בהירות כמו קשייו ברכישה הפורמלית של מיומנויות השפה.

קושי נוסף שמשאיר בצל את חקר לקות הלמידה הלא-מילולית מקורו במידת הענין שהמומחים מגלים בחקר תפקוד ההמיספירות המוחיות. ההמיספירה השמאלית, השלטת והממונה אצל רוב האנשים על המיומנויות הלשוניות מקבלת עדיפות מובהקת בחקר הלמידה וליקויי הלמידה המיוחדים ובראשם הדיסלקציה. ליקויי הלמידה הלא-מילוליים מקורם בשיבושים בהמיספירה הימנית שתפקידה לא נמצא בראש סולם העדיפויות במדרג הלמידה הבית ספרית.

חשיבות היתר שמייחסים לתפקוד הלשוני הבית-ספרי וההתעלמות מקשיי תפקוד בתחומי למידה שאינם קשורים בשפה משתקפות בכל ההגדרות של לקויות הלמידה כמו למשל בהגדרה של משרד החינוך שלנו: "אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה."

שכיחות לקות הלמידה הלא-מילולית נמוכה, כעשירית מכלל ליקויי הלמידה, ונזקיה חמורים לאין ערוך יותר מכל התת-קבוצות האחרות של ההפרעה.

לזיהוי ולטיפול בליקויי למידה לא-מילוליים חשיבות מכרעת בהתפתחות התקינה של הילד. ליקויים אלה פוגעים בתפקודו של הפעוט בתקופה הקריטית ביותר של חייו. בשנותיו הראשונות, לפני הופעת המילים כאשר התינוק יוצר - בדיאלוג של שפת הגוף - קשר של אמון בסיסי עם בני משפחתו ובתקופה בה בעזרת חוש המישוש ומראה עיניו הוא חוקר, מתוודע ומתידד עם העולם הסובב.

התסמונת של ליקויי למידה לא-מילוליים כוללת קשיים בקריאת שפת גוף, שעלולים לחבל בתקשורת וביצירת הקשר הראשוני של אמון עם הוריו ומאוחר יותר בהשתלבותו החברתית בקבוצת בני-גילו ושיבושים בתפיסה מישושית וחזותית שגורמים להימנעות מחוקרנות להכרת הסובב, להירתעות משינויים ומהחדש, היינו להישארות בדפוסי התנהגות סטריאוטיפיים, לבלימת הצמיחה.

ההבחנה בין ליקויי למידה לליקויי למידה לא-מילוליים נעשתה לפני יותר מארבעה עשורים ע"י ג'ונסון ומייקלבסט בספרם החשוב :Johnson, D. J. ,Myklebust, H. R. 1967 Learning disabilities Educational principles and practices. New York :Grune Stratton.

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לגבש את תסמונת ליקויי הלמידה הלא-מילוליים -nonverbal learning disabilities -ליחידה הדיאגנוסטית נפרדת, בעלת מאפיינים ייחודיים, כתת-קבוצה עצמאית במסגרת הקטגוריה הרחבה של ליקויי למידה.

על אף העובדה שההפרעה נחקרת ומתועדת מזה שנים, היא עדיין אינה כלולה כיחידה דיאגנוסטית ב-Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 4th Edition, DSM-IV TR ואם אינני טועה היא לא מופיעה - עדיין - בטיוטה של DSM-V שיראה אור בשנת 2013


ביירון רורק מראשי המומחים ל-NVLD , איגד לראשונה את הביטויים של ההפרעה לתסמונת ובספרו Syndrome of nonverbal learning disabilities: Neurodevelopmental manifestations שראה אור ב-1995 הוא עיצב דגם דינמי של סימני ההפרעה במספר ממדים - סימפטומים ראשונים, שניונים ושלישונים,

בליקויים הנוירופסיכולוגיים הראשוניים רורק מונה שיבושים בתפיסה מישושית, בתפיסה חזותית, בכישורים פסיכומוטוריים מורכבים ובהסתגלות למידע ולהתנסויות חדשים. הליקויים השניונים מתבטאים בהפרעות קשב ובהימנעות מהתנהגות חוקרנית. ליקויים שלישונים מתגלים בקשיים בזיכרון חזותי, בעיצוב מושגים ובפתרון בעיות.

בליקויי שפה רורק מציין דיספקסיה אורלית* ליקויי פרוזודיה - הפרעות במהירות, בגובה, בעוצמה ובשינויי הקול, בהנגנה, בהטעמה ובמשך צליל הדיבור ובשפה פרגמטית. הקשיים האקדמים שנגרמים משיבושים אלה מתגלים בהתפתחות הראשונית של התפקוד הגרפומוטורי,היינו בעיצוב הכתיבה, בהבנת הנקרא ובחשבון.

ההשלכות של הליקויים על ההתפתחות החברתית-רגשית של הילד חמורות במיוחד וכוללות -לפי הדגם הדינמי של רורק -חוסר יציבות רגשית, תפקוד חברתי לקוי, קשיים בהסתגלות לחדש ורמת פעילות ירודה.

איתור ואבחון התסמונת - תקינות הלמידה בכיתות הראשונות של בית-הספר נמדדת בעיקר לפי ההבעה הלשונית - כתובה ומדוברת התלמידים. ההתפתחות הלשונית הבסיסית של הילדים שסובלים מ- NVLD תקינה לכן הקשיים שלהם לא נחשפים לעיני המחנכים שלהם או מצטיירים בטעות כהפרעות התנהגות ולא כביטויים של ליקויי למידה.

ליקויי למידה לא-מילוליים מאובחנים במסגרת אבחון נוירופסיכולוגי מקיף. האות המובהק ביותר שמעורר חשד לקיום ההפרעה מתגלה במבחנים של רמת המשכל בפער בולט מ-10 עד 40 נקודות - בין הישגי הנבדק במבחנים המילוליים למבחנים הביצועיים. היות והפער הזה עלול להיווצר בשל גורמים סיבתיים רבים אחרים יש לערוך בדיקות משלימות נוספות על מנת לזהות את ה-NVLD, את הנחיתות הכללית של הנבדק בעיבוד מידע חזותי, לא מילולי.

שכיחות ה-NVLD כ-10% מכלל הילדים ל"ל סובלים מליקויי למידה לא-מילוליים. קיימת סבירות גבוהה שמספרם רב יותר והם טרם אותרו או שוייכו בטעות ליחידה אבחונית אחרת.
.
גורמים סיבתיים - על הגורמים לליקויי למידה לא-מילוליים אין עדיין הסכמה גורפת בקרב חוקרי ההפרעה. ההשערה היא שהליקוי נובע מנזקים שנגרמו לחומר הלבן, סיבי עצב עטופי מיאלין שמעבירים את האות החשמלי מתא עצב לתאים אחרים. בהמיספירה הימנית של המוח יש ריכוז גבוה יותר של חומר לבן ולכן ההפרעה הייתה מכונה בעבר תסמונת של ההמיספירה הימנית.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם