.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.

תסמונת ליקויי למידה לא מילוליים

כמו בכל התת קבוצות של ליקויי למידה, כך גם בליקויי למידה לא-מילוליים הילד אינו מפגין את כל הסימנים של התסמונת. חומרת הפגיעה שיצרה את הליקוי קובעת אף היא את הפרופיל הנוירולוגי וסימנים אחדים של המכלול הדיאגנוסטי מופיעים רק במקרים הקשים יותר של הפגיעה.

המחקר של ליקויי למידה לא-מילוליים נמצא עדיין בראשיתו ולא כל ממצאיו זכו להסכמה כללית של מדעני המוח. יש להתייחס לכן בזהירות רבה לסימני התסמונת ולראות בהם השערות שזקוקות עדיין להוכחה מחקרית חד-משמעית.

הפרופיל הנוירופסיכולוגי של לקויות הלמידה הלא-מילוליות

התפלגות המיומנויות האינטלקטואליות - מעצם ההגדרה של ליקויי למידה, רמת המשכל של הילדים שלוקים ב-NVLD נפרשת מרמה תקינה ומעלה. בדיקת רמת המשכל משמשת לזיהוי ההפרעה משום שהמאפיין המרכזי שלה הוא פער בולט, מ -10 עד 40 נקודות, בין הישגי הילדים במבחנים מילוליים למבחנים ביצועיים. פער זה נגרם בשל קשיי הלוקים ב-NVLD בכישורים החזותיים - מרחביים שעומדים ביסוד המיומנויות הביצועיות ותפקודם התקין במיומנויות המבוססות על הכשרים הלשוניים.

איתור הפער באמצעות מבחני אינטליגנציה מעורר חשד, אך אין בו די, להוכחת קיום ההפרעה. הפער בין התפקוד הלשוני לתפקוד הביצועי של הנבחן יכול להיגרם מגורמים סיבתיים אחרים ויש לערוך בדיקות משלימות נוספות על מנת לאשר - או להפריך - את פירוש הממצאים.

התפקודים המנהליים - הנזקים החמורים ביותר שנגרמים לאנשים שנפגעו מליקויי למידה לא מילוליים מקורם המשוער נמצא באונות המצחיות, באזור מוחי המכונה The Executive Brain, הממונה על מכלול מורכב של תפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים נאורים. התפקידים המנהליים של האונות המצחיות כוללים פתרון בעיות, הסקת מסקנות, ספונטניות, נטילת החלטות, שיפוט, זיכרון, שפה, יוזמה, ריסון דחפים, התנהגות חברתית ומינית וניהול תנועתיות מורכבת.

האונות המצחיות מהוות את המוקד של מערכת עיבוד המידע הקוגניטיבי. בנוסף לתפקידן הביצועי, הן גם מפקחות על התכנון והארגון של מהלך חיי היום-יום. הן מאתרות ומתקנות טעויות, בונות אסטרטגיות תפקוד נוכח מצבים מורכבים וחדשים ומעניקות דרכי פעולה לעמידה מול פיתויים, דחפים ותסכול.

אחד המאפיינים של NVLD הוא הירתעות מפני מידע והתנסות חדשים והישארות עקשנית בדפוסי תגובה והתנהגות ישנים, מוכרים גם כאשר הם לא מתאימים לדרישות ההתחדשות ושינויי המציאות.

האונות המצחיות מהוות את מרכז הבקרה הרגשית של האדם. הן מנטרות את התנהגותו ומספקות משוב חיצוני ופנימי על-מנת לתאם בין הדרישות והציפיות של הסביבה לבין תגובותיו הרגשיות.

מזה שנים רבות הייתה ידועה העובדה שאנשים שלקו ב-NVLD מתקשים בהבנת אחת התכונות האנושיות המופלאות ביותר - ההומור. מחקרים של השנים האחרונות גילו שהאנשים שהאונה המצחית-קדמית הימנית שלהם נפגעה מאבדים את היכולת לזהות הומור מצוייר או מסופר -להבין את "שורת המחץ" ומגלים העדפה של ההומור הסלפסטי - מלחמת עוגות קצפת והתחלקות על קליפת בננה.

כישורים חזותיים - מרחביים ליקויים  בתפיסה, בעיבוד ובזיכרון המידע החזותי - מרחבי הם המאפיינים הבולטים של ההפרעה. פגיעה באונה הקודקודית הימנית גורמת לתופעה של הזנחה hemispatial neglect של חלקי גוף או מרחב. הנזקים באזור מוחי זה גורמים להפרעות בתפיסה החזותית-מרחבית היינו לקשיי התמצאות במרחב הסובב ושיבושים בתחושת מיקומו של הגוף במרחב.

חולשת הלוקים ב-NVLD בתפיסה הוליסטית עלולה אף היא לפגום בכישורים החזותיים-מרחביים שלהם היות והתמקדות יתר בפרטים עלולה לפגום בקליטת התמונה השלמה. הדבר מומחש בציורים שלהם שנושאים אופי מכני עם ריבוי פרטים מדויקים וללא תוכן מרכזי.

תנועתיות מורכבת הילדים שלוקים ב-NVLD מגלים קושי ברכישת מיומנויות שדורשות מוטוריקה עדינה וכישורים גרפומוטוריים כמו כתיבה, ציור, העתקה, גזירה וצביעה. עם זאת, החוקרים מציינים, שלאחר תרגול מאומץ, הילדים מסוגלים להשיג שליטה במיומנויות אלה ולסגור על הפער שנוצר בינם לבין שאר הילדים.

כמו על תפקידים רבים אחרים, גם על התפקידים בניהול התנועתיות של האונות המצחיות אנו למדים מחקר הנזקים שנגרמו להן. הפגיעה באונות אלה גורמת לאובדן התנועתיות העדינה, ולהחלשות הזרוע, הידיים והאצבעות. הנזק פוגם בביצוע שרשרת תנועות מורכבות, בהבעות פנים ספונטניות ולקשיים בהפקת הדיבור.

התנועתיות העדינה, המורכבת, של הידיים והזרוע מנוהלת על-ידי תאי-עצב hand-manipulation". cells" שנמצאים באונות הקודקודיות. פגיעה באונה הקדקודית הימנית עלולה לשבש את התפקוד בפלג הגוף השמאלי והפרעה זו נמצאה בקרב רבים מהסובלים מ--NVLD.

קשב -אבחון הילדים שסובלים מ-NVLD מעלה הפרעות במערכות הקשב שלהם. בניגוד להפרעות הקשב שמתגלות בקרב ילדים עם ADHD , החוקרים סבורים שקשיי הקשב של הילדים עם NVLD מקורם בפיזור דעת ובקושי להבדיל בין עיקר לתפל וכאשר עוזרים להם להתמקד, תפקודי הקשב שלהם משתפרים.

חוש המישוש סף רגישות נמוך

התפתחות השפה

קריאת שפת גוף - עיקר התקשורת החברתית עוברת בערוצים לא-מילוליים, דרך הקודים של שפת הגוף. אחד המאפיינים הראשיים של ליקויי למידה לא-מילוליים הוא קושי בולט בקריאת שפת הגוף, הבעות פנים, ג'סטיקולציה, מחוות ומנחי גוף.

על פי החלוקה של התמחות ההמיספירות האונה הרקתית השמאלית מטפלת בזיהוי המילים ואילו האונה הרקתית הימנית מטפלת ברכיבים הצליליים - הטעמה, הנגנה - של השפה. בליקויי למידה לא מילוליים, הפגיעה בהמיספירה הימנית עלולה לשבש את הבנת כל המידע התקשורתי שמועבר דרך "נעימת" המילים, השפה.

אותות לא-מילוליים המלווים את התקשורת המילולית משלימים ולעתים אף משנים את המסר הנאמר והבנתם חיונית ביותר בתקשורת הבין אישית והחברתית. בניגוד לתקשורת המילולית, בתקשורת הלא-מילולית אין חוקים ברורים והיא נרכשת בלמידה סופגת מתוך הסתכלות בתקשורת של הסביבה החברתית. למידה סופגת שנרכשת מתוך הסתכלות היא אחת מנקודות התורפה של ה- NVLD והיעדרה - או חולשתה - פוגעת קשה בהתפתחות החברתית של הלוקים בהפרעה.

הדיבור-בשל הדרישות התנועתיות המורכבות שלו, הדיבור עלול להעכב אך הילדים סוגרים במהירות על הפער והופכים לדברנים בלתי נלאים.

את המרכיבים הצורניים של השפה, דקדוק, תחביר, שיום, אוצר מילים, הילדים קולטים ללא קושי ולרוב אף ברמה טובה. קשייהם מתבטאים ברכיבי התוכן - משמעות, עיקר ותפל, משמעות-כפולה, מטפורות, רצף רעיוני - של השפה.

במקרים חמורים של ההפרעה, דיבורם של הילדים עלול להיפגע מליקויי פרוזודיה הפרעות במהירות, בגובה, בעוצמה ובשינויי הקול, בהנגנה, בהטעמה ובמשך צליל הדיבור. המצויינות הלשונית של הילדים שסובלים מ-NVLD מהווה גם מכשלה משום שהם משתמשים בה - יתר על המידה - הן במשימות למידה והן בתחום הקשרים החברתיים. בתהליכי הלמידה הם נוהגים לתמלל משימות ביצועיות וללוות את עבודתם בהוראות מילוליות שפוגמות במהירות וביעילות הביצוע. בתחום החברה הם עלולים לעורר דחייה בשל דברנותם המוגזמת.

השפה הפרגמטית היא שדה תקשורתי רחב שכולל את הידיעה מתי, עם מי, לאיזו מטרה וכיצד לדבר והיא בונה את התקשורת הבין אישית והחברתית. השפה פרגמטית מבוססת על תובנה חברתית ומשום כך הילדים שלוקים ב-NVLD מתקשים בפיתוחה.

קריאה - רכישת הקריאה - פיענוח האותיות, רהיטות ומהירות - לא מלווה בקשיים ורק בשלבים המתקדמים שלה, כאשר נבחנת הבנת הנקרא, מתחילות להתעורר הבעיות. כאשר כישורים כמו הסקת מסקנות, הבחנה בין עיקר לתפל, חשיבה הגיונית, פגומים, הילד מסוגל לשחזר במדויק סיפור שהוא קרא אך מתקשה בהבנת המשמעות של הסיפור.

כתיבה - הכתיבה נפגמת הן ברמת עיצוב האותיות בשל השיבושים בכושר הגרפומוטורי, הפיקוח והזיכרון החזותי הדל והן בכתיבה חופשית ויצירתית, בשל ההפרעות הקוגניטיביות שמאפיינות את ה-NVLD.

חשבון - רוב הכישורים המתמטיים בנויים על מושגים מרחביים ולא-מילוליים לכן הילד שסובל מ-NVLD נוטה להיכשל בהם. את היסודות המכניים של פעולות החשבון הילדים רוכשים בלי קושי ורק כאשר מעפילים לרמות הגבוהות יותר, כאשר נדרשת חשיבה מתמטית מתחילים להתגלות קשיי התפקוד של הילדים. ירידה זו בתפקוד המתמטי מביכה מאוד את מחנכי הילדים וכאשר הם לא מבינים את סיבותיה הם נוטים ליחס אותה לגורמים סיבתיים שגויים.

סגנון למידה - הילדים נוטים לאמץ אסטרטגיות למידה אנליטיות, של "צעד אחר צעד" ודרכי עיבוד . סידרתיות ומתקשים בגישה הוליסטית, ובעיבוד מידע סימולטני. הם מטיבים ללמוד דרך המסלול השמיעתי והלמידה החזותית-מרחבית קשה עבורם.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם