.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.

ההתפתחות הרגשית והחברתית של ילדים עם ליקויי למידה לא מילוליים

הילדים לקויי הלמידה הלא-מילולית מתקשים בקריאת רגשות הזולת בהבעות פנים, בנימת הקול, במחוות ובמנחי הגוף. "עוורון" זה לשפת הרגש פוגם ביכולתם לרכוש את שפת הגוף, להביע בגופם הם את רגשותיהם. קשר עין דל, הבעת פנים סתמית, קול מונוטוני, מקשים על סביבת הילד לפענח את המתחולל בו, להבין אותו.

מערכת הקשרים הראשונה, הקדם-לשונית, שנרקמת בין הרך הנולד לבין הוריו בנויה כולה על דיאלוג של שפת הגוף. נזקי המוגבלות של הפעוט בשיח זה טרם נחקרו אך ניתן לשער שהם כבדים ביותר. בשל הקשיים שלהם בתיאום תנועות ושיווי משקל, הם עלולים לגלות איחור בולט בפיתוח מיומנויות הטיפול העצמי אכילה, לבוש, הרגלי ניקיון וזקוקים לעזרה, הרבה אחרי שבני גילם משיגים עצמאות בתפקודים אלה.

האי-הבנות בין מציאות הילד לבין ציפיות הסביבה החברתית ממנו מלוות את כל שלבי ההתפתחות של הילד שלוקה ב-NVLD.

הרכישה המוקדמת של הדיבור - רהוט, שוטף ומבוגר מאוד - נתפסת בעיני ההורים הגאים כאות למחוננותו של הילד. ילדים רבים מפגינים היפרלקציה - שליטה מוקדמת בקריאה כמיומנות מכנית ללא הבנת התוכן - שנחשבת אף היא - בטעות - כאות להצטיינות אוריינית.

בשל "ההחטאות" החברתיות הרבות שמקורן באי-הבנה של המצופה ממנו אך מתפרשות כפרובוקציה כחוצפה, כזלזול, הילד ננזף, נענש, על לא עוול בכפו ומבלי שהוא יבין מדוע. אחד הסימנים של מכלול ה-NVLD הוא שיבושים בויסות הרגשות, והילד המבולבל, הנבוך והפגוע מרבה בהתקפיtantrum עזים שקשה מאוד להרגיעם.

ההצלחה הלימודית של הילד שלוקה ב-NVLD במיומנויות הבית-ספריות שדורשות שקדנות ושינון מעלות את רף הציפיות ממנו ומחמירות את האכזבה והתסכול כאשר הוא מגיע לשלבי הלמידה שדורשים פתרון בעיות, הסקת מסקנות, היינו כשרים קוגניטיביים נאורים הלקויים שלו.

כאשר לקויות הלמידה הלא-מילוליות לא מאובחנות, הירידה הדרמטית, הלא מובנת, בהישיגיו הלימודיים של הילד - שנחשב לעתים כמחונן - מביך מאוד את מחנכי הילד. היות והילד היה תלמיד טוב, למרבה האירוניה, האפשרות של ליקויי למידה נשללת.

על סף החיברות, ההשתלבות החברתית בקבוצת השווים, ממתינים לילד שלוקה ב-NVLD כישלונות ואכזבות קשים.

כדי שילד ייטיבלהשתלב ולתפקד, עליו להכיר ולהבין את המצב החברתי, את הנפשות הפועלות, את ההתנהגויות המקובלות בחברה. התנאי הראשוני לידע זה הוא זיהוי האירוע החברתי.

ילדים ל"ל אינם מדייקים בזיהוי של מצב חברתי. הדבר אינו מפתיע, טוענים המומחים משום שהלמידה בנויה על כושר ריכוז, על הבחנה דקה בין הנתונים, על תפיסה חזותית ושמיעתית ואם היכולות האלה פגומות אצל הילד הן עלולות לשבש לא רק את רכישת הידע האקדמי אלא גם את תהליך הלמידה החברתית של הילד.

בשפת המודל הקוגניטיבי הצעד הראשון בתהליך עיבוד המידע החברתי הוא פיענוח הקודים החברתיים. הילד מפתח מיומנויות דרכן הוא משיג גישה אל הקודים המתאימים ויוצר גושי מידע ודרכים לאגירת המידע. בצעד הבא הילד נכנס לתהליך של מתן משמעות לקודים החברתיים. השלב השלישי מכיל את החיפוש אחר התגובה ההולמת, בשלב הרביעי מתבצעת הבחירה ובשלב החמישי התגובה מתממשת בפועל.

אם הילד לא השכיל לזהות את האירוע החברתי הוא לא יוכל להעפיל לרמות הגבוהות של התפקוד ולא יצליח להשלים את מעגל הלמידה החברתית.

הקושי להבחין בין עיקר לתפל, בין דמות לרקע הוא מהמאפיינים הבולטים של לקות למידה והוא אחראי לעיוות התמונה החברתית ולשיבושי זיהוי. ילדים ל"ל נגררים אחר מסיחים צדדיים ונוטים להתמקד בפרטים לא רלבנטיים של האירוע החברתי* . ילד ל"ל שפוגש בריון אימתני ומאיים שעל חולצתו תדפיס של מיקי-מאוס מחייך עלול "לפגוש" את שמחת העכבר ולא את זעמו של הבריון.

בשל קשייו לקרוא בין-השורות, לזהות מסרים דו-משמעיים, כוונות נסתרות הילד שסובל מ-NVLD הוא תמים, ישיר וחי בעולם של שחור-לבן משום כך הוא מועמד נוח לשמש קורבן, שעיר לעזאזל טרף לעוינות קבוצת השווים. דברנותו המוגזמת, המונוטונית והנבובה, תגובותיו הטקסיות המוכנות מראש שאינן מתאימות לאירוע החברתי, חוסר יכולתו לכבד את כללי השיח הפרגמטי, את גבולות הטריטוריה של הזולת יוצרים דחייה ומרחיקים אותו מקבוצת בני-גילו.

בעקבות הכישלון בהשתלבות החברתית הילד נוטה להתכנס בעצמו ולהתבודד. הלוקים בתסמונת NVLD נוטים לסבול מחרדות ומתחושת דיכאון. החוקרים עדיין מתלבטים אם תחושות אלה הן חלק אינטגרלי של התסמונת או מהוות נזקי לוואי של הכישלון החברתי שלהם.




.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם