.








.



 

בלוטת האיצטרובל

בגודל של גרגיר אורז, חבויה במעמקי המוח, בלוטת האצטרובל המיסתורית העסיקה במשך דורות רבים את הסקרנות האנושית. עמי הקדם כינו אותה "העין השלישית" הרוחנית, זו הרואה פנימה, וייחסו לה כוחות מיסטיים.

התיאור הראשון של בלוטת האיצטרובל בא מ-Galen במאה השנייה לספירה שראה בה שסתום המאחד ומווסת את זרם המחשבות משני צדי המוח.

דקרט הוגה הדעות הגדול לא הצטיין בהסבריו האנטומיים, אך נימוקיו לתפקידה של בלוטת האצטרובל - על אף היותם שגויים - מעניינים.

"לדעתי", כותב דקרט ב-Treatise of man "הבלוטה הזאת היא המושב המרכזי של הנפש, המקום בו נוצרות כל המחשבות. הסיבה שאני מאמין בכך היא שאינני מוצא שום חלק אחר במוח - מלבדה - שהוא אינו כפול. היות שאנו רואים עם שתי עיניים תמונה אחת ושומעים עם שתי אוזניים קול אחד, בקיצור חושבים רק מחשבה אחת, מן ההכרח שהרשמים שניכנסים דרך שתי עיניים ושתי אוזניים יאוחדו לפני שהם מגיעים אל הנפש. ואין למצוא בכל המוח, פרט לבלוטה זו, מקום כזה. יתר על כן, היא נמצאת באתר הנוח ביותר לתפקיד זה, במרכז כל השקערוריות, מוקפת ונתמכת על ידי הענפים הדקים של עורקי הראש שמביאים את רוח הדברים אל המוח".

חוקרים רבים סברו שבלוטת האצטרובל היא שריד יתום חסר שימוש של תפקוד עתיק שננטש במהלך האבולוציה.

בקרב העופות ובעלי חיים אחדים בלוטת האצטרובל היא אכן מעין עין שלישית משום שהיא ממונה כנראה על הניווט וההתמצאות בשעת נדידה.

רמז ראשון לתפקידה האנדוקריני של בלוטת האצטרובל הועלה בסוף המאה ה-19 על- ידי Otto Heubner רופא ילדים גרמני שמצא עדויות לכך שפגיעה בבלוטה עלולה הן להאיץ והן להאט את ההבשלה המינית של מתבגרים. במשך חמישים השנים הבאות חוקרי המוח סברו שהבלוטה מעורבת בדרך שעדיין לא מובנת בפיקוח על ההתבגרות המינית

פריצת הדרך בזיהוי מהות המבנה המוחי המיסתורי אירעה בשנת 1958 כאשר צוות חוקרים מאוניברסיטת ייל - בראשות הדרמטולוג Aaron B. Lerner - מצא שבלוטת האצטרובל מפרישה הורמון רב עוצמה - melatonin - שעיקר תפקידו הוא ויסות מעגלי ערות-שינה.

תפוקת המלוטונין גבוהה בלילה ונמוכה באור היום. עם השנים היא הולכת ומתמתנת. לילדים מתחת לגיל שבע מינון גבוה של מלוטונין -לכן תינוקות מרבים בשינה - והחל מגיל ההתבגרות היא הולכת ופוחתת - מכאן קשיי השינה של אנשים מבוגרים.

בלוטת האצטרובל מופעלת על-ידי אור ומווסתת את הביוריתמוס של הגוף, היא נמצאת קשר הדוק עם ההיפותלמוס המנהל את הצמא, הרעב, התשוקה המינית, ואת השעון הביולוגי של האדם.

מרשתית העין המידע על האור עובר במסלול הרטינו-היפותלמי - אל צבר תאים זעיר - הגרעין העל- כיאזמטי - שהוא קוצב היממה של האדם. מהגרעין הזה הדחף העצבי עובר לבלוטת האיצטרובל. המידע העצבי על קיום האור מעכב, בולם את הפקת המלוטונין כאשר בשעות הלילה הדחפים האלה נפסקים, בלוטת האצטרובל מתחילה בהפקת המלוטונין.

המעורבות של המלוטונין בהבשלה המינית של מתבגרים היא עקיפה. ההורמונים של ההתפתחות המינית הופכים פעילים רק לאחר שרמת המלוטונין של המתבגר יורדת.

מחקר אינטנסיבי של בלוטת האצטרובל והמלוטונין נמצא בעיצומו ומבטיח לענות על שאלות לא פתורות בתחום השינה, שיבושים בשעון הביולוגי והפרעות נירולוגיות אחרות.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם