.












.
 



If the human brain were so simple that we could understand it, We would be'
so simple that we couldn't' Emerson M. Pugh

הרהורים על המוח

חקר המוח היה מאז ומעולם רודף אופנות וכל טכנולוגיה חדשה שיצאה לשוק הושוותה לתפקוד המוח. כאשר שעוני המים היו החידוש הטכנולוגי, פעולת המוח הייתה הידראולית. עם ראשית עידן התיעוש, המוח הפך לבית-חרושת. גילוי השדה האלקטרומגנטי הביא לדימוי חשמלי של פעולת המוח. הטלגרף הושווה לתפקוד מערכת העצבים ועם הופעת הטלפון המוח הוסבר כמרכזיית טלפונים.

המחשב מצטרף לשורה ארוכה של תגליות - ילדי אותה חשיבה אנושית - כמועמד חדש לפענוח חידת המוח. התיאוריה החדשה אומרת שהמוח האנושי הוא מימוש אורגני של מערכת סמלים אוניברסלית ובתוך הגולגולת האנושית נמצא למעשה מחשב.

בתוהו ובוהו של מדעי המוח מסתמנות שתי הנחות שאיש אינו חולק עליהן: המוח האנושי הוא הדבר המורכב והמסתורי ביותר ביקום המוכר והפיענוח שלו הוא האתגר הנעלה ביותר של האנושות.

"האם המוח מסוגל להבין את המוח?" היא אחת השאלות העתיקות ביותר בפילוסופיה ופרט לתשובה המבודחת "לא, אבל הוא מסוגל להבין את המוח של שכנו", טרם ניתנה לה תשובה החלטית כלשהי.

לשאלה "מדוע צריך להבין את המוח?" תשובות מהודרות רבות. כהדיוטית מצויה אבחר בתשובה פשוטה: משום שמכל החידות המפתות, זו שאנו נושאים בראשנו היא המרתקת ביותר. ובכלל, אילו המוח היה רוצה שנניח לו, הוא לא היה נוטע בנו את הסקרנות הכבירה ולא היה מתגמל אותנו במנה גדושה של אנדורפינים ממכרים כל אימת שאנו חווים את התחושה המרוממת של התובנה.

ואז נשאלת השאלה הנדושה כל-כך: כיצד עיסה אפורה שמשקלה פחות מקילו וחצי יצרה את הכתבים של סטניסלב לם, את המוזיקה של מוצרט, את הציורים של קרבג'וי. כיצד היא מנהלת ומכתיבה את המחשבות, הרגשות ואת ההתנהגות שלנו?

"האדם חושב, משמע אני קיים, אמר היקום." פול וולרי

המוח הוא איבר תובעני, בזבזני ומפונק. הוא זקוק לטיפול זהיר, לתזונה עתירת חלבונים ולבקרה מתמדת על הטמפרטורה. למרות שהוא מהווה רק כ-2% מהגוף, המוח מגייס קרוב ל-25% מפעולת מערכת חילוף החומרים, הוא זקוק ל-20% מכלל החמצן שנשאף לגוף ול-15% מאספקת הדם. המוח צורך פי-עשרה יותר ממה שמגיע לו, על בסיס גודלו, ממשאבי האנרגיה של הגוף.

אלקמאון מקרוטון הוא המדען הראשון שהעלה במאה ה-6 לפניה"ס את הסברה שהמוח - ולא הלב - הוא משכן המחשבות והתחושות. תורת ההכרה הקדומה של; אלקמאון העמידה את בניית הידע האנושי על שלושה שלבים: המוח מספק את תחושות - הראייה, השמיעה והריח, הזיכרון מגבש אותם ויוצר מהם את שלמות הידע.

;'I am of the opinion that the brain exercises the greatest power in man'

הכריז Hippocrates, אבי הרפואה המערבית, במאה ה-4 לפנה"ס. לא רק המחשבות והתבונה באות מהמוח ,"האנשים צריכים לדעת שמהמוח, ורק מהמוח באות השמחות, ההתלוצצות, ההנאות, כמו כן הצער, המכאוב, המרירות והבכי. באמצעותו אנו חושבים, שומעים, רואים ומבדילים בין המכוער ליפה, בין הרע לטוב, בין הנעים לבלתי-נעים."

אבן סינא Abu Ali al-Husain ibn Abdullah ibn Sina מגדולי המדענים של פרס, טען באלף הראשון לספירה שחדרי המוח מנהלים חמישה תהליכים קוגניטיביים נפרדים - שכל ישר, דימיון, הרהור,אומדן וזיכרון.ובחיבורו De Anima הוא דן לראשונה בקשר בין גוף לנפש.

במאה ה-17 כאשר המוח עוד היה איבר נעדר חשיבות, כדברי הפילוסוף Henry More "קערה של חלב שהחמיץ", נטל על עצמו Thomas Willis רופא קטן מאוקספורד "לפתוח את המקומות הסודיים של רוח האדם".

כמו מגלה של ארץ לא-נודעת, ויליס מיפה את המוח והעניק שמות לטריטוריה החדשה. הוא עשה הבחנה בין הרמות המוחיות, בין החומר האפור לחומר הלבן וטבע מונחי יסוד כגון נירולוגיה,המיספירה, אונה. הוא מיספר את עצבי הגולגולת, תיעד את רשת העצבים ואת מחזור הדם במוח.

ואז באו הממפים Carl Wernicke ,Paul Broca ,Franz Joseph Gall, ולאחר המצאת המיקרוסקופ שורה ארוכה של מדעני מוח שנשאבו למערבולת הכאוטית של השערות, ניחושים וחילוקי דעות.המוח הפך מורכב יותר ויותר והתקווה להבינו הלכה והתרחקה...

המכונות החדשות לדימות המוח החלו לתת מענה לאיפה ולמתי של הפעילות המוחית. עכשיו נותר רק לגלות את הכיצד...

Once we accept our limits, we go beyond them.' Albert Einstein'

לחשוב אחרת במחסום שניצב בינינו לבין הבנת המוח בולטים שני גורמים, שאם לא נדע להסירם, סיכויינו לפענח את המיסתורין קלושים ביותר. היריבים העיקריים שבולמים את סיכויי ההבנה הם השפה שבה אנו משתמשים ודרך החשיבה שלנו.

החשיבה האינטואיטיבית שמשרתת אותנו בחיי יומיום אינה ערוכה להבין את התגליות החדשות של העידן הטכנוספירי. סודות המוח, מסתורי תורות היחסות, הקוונטום והכאוס קוראים לחשיבה מסוג אחר.

We can't solve problems by using the same kind of thinking we used when'
we created them' Albert Einstein

הצורך לפתח חשיבה מסוג חדש אינה כל-כך יומרנית כפי שהיא נראית במבט ראשון. מאז שהאדם חשב שהוא חי במרכז היקום על חלקת אדמה שטוחה שבקצותיה האוניות נופלות לתהום, החשיבה שלנו עברה כברת דרך ותהפוכות רבות.

פריצות דרך מחשבתיות אמיצות אירעו לכל אורך תולדות האדם.

ההתנערות מהחשיבה המגית שהתרחשה במאה השישית לפני הספירה, כאשר בני האדם האמינו שהם והעולם נבראו על-ידי חבורה של אלים משועממים, גחמנים ונקמנים, הייתה אחת המהפכות המחשבתיות הראשונות והמרשימות ביותר.

הפילוסופים של הטבע לקחו על עצמם את האתגר להסביר את העולם באמצעות איסוף שיטתי של עובדות שניתנות להוכחה. תרומתם המכרעת לחשיבה הרציונלית הייתה שאת תופעות הטבע הסובב יש להסביר במונחים של חומר וחוקים הגיוניים שמשפיעים עליו ולא כגחמה שרירותית של תושבי האולימפוס.

תלס טען שהשמש אינה המרכבה של אפולו כי אם גוש ענק של אש, ומכיוון שהארץ צפה על פני מים, רעידות האדמה לא נגרמות מזעמו של פוסידון - אל הים - כי בשל טלטולים - שסיבתם טרם ידועה - במצע זה של המים. אנכסימנדר העלה את הרעיון שהברקים נוצרים משום שהרוח קורעת את העננים ולא בגלל התפרצות הכעסים של זאוס. לדעתו של אנכסימנדר, בני האדם לא נוצרו כדי לשעשע את האלים המשועממים כי אם באו בדרך התמרה מבעל חיים כלשהו שחי כנראה במים. הרעיונות של הפילוסוף נחשבים לתיאוריה הקדומה ביותר של הבררה הטבעית והראשונה מבין "השערת קוף המים" שעלו במחצית השנייה של המאה העשרים.

תמונת היקום האריסטוטלית שלטה ללא עוררין במשך 1800 שנים. אריסטו מכונה בפי רבים' הפילוסוף של השכל הישר' משום שתורתו תאמה להפליא את 'מראה העיניים', מצטיינת בפשטות, בהרמוניה וביופי רב. החוקרים אינם תוהים כיצד נשתמרה תורה שגויה זו במשך זמן כה רב, כי אם מה הביא להטלת ספק בשיטה שהלמה יפה כל-כך את הניסיון החושי היומיומי, את המסורת ואת תפיסת העולם של הדוגמה הדתית.

המציאות הקלאסית שתועדה על יסוד חוקי ניוטון עלתה בקנה אחד עם החשיבה ההגיונית, עם ההתנסות המוחשית. בסוף המאה התשע-עשרה היה ברור לכל כי סודות היקום לא יכולים לעמוד בפני עוצמת חשיבתו של האדם.

ואז, בראשית המאה העשרים, באה המהפכה של המציאות היחסותית והכרזתו של אלברט איינשטיין.

I never came upon any of my discoveries through the process of rational thinking

גדול המהפכנים של החשיבה האחרת העז להתנער מהחשיבה הרציונלית והפליג למחוזות של ארבעה ממדים, למקום שהמהירות מוגבלת לקצת פחות מ-300.000 ק"מ בשנייה והשעונים מודדים את הזמן לפי מיקומם.

בטרם הצלחנו להתאושש מהמהפך היחסותי, להבין שהמרחב והזמן  שלובים זה בזה והם משתנים ודינמיים, נחתה עלינו מתכונת מושגית חדשה - והזויה לחלוטין - של המציאות הקוונטית. בעולם זה במקום ערכים מוחלטים; יש הסתברויות ומתקיימים בו בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו, פה ושם, נמצא ולא נמצא.

החשיבה שהורגלנו לה ניצבה חסרת אונים לנוכח המציאות החדשה, המעורפלת, של כל הדברים הקטנים. מדעני הטבע הרחומים העניקו לנו, ההדיוטות, פטור מהצורך להבין את המציאות הקוונטית

,If anybody says he can think about quantum problems without getting giddy that only shows he has not understood the first thing about them. Max Planck

שפה חדשה
כדי לחשוב אחרת אנחנו זקוקים לשפה חדשה. בשפה העכשווית של הנירולוגיה גם אילו ניתן היה להבין את המוח לא היינו מבינים אותו. אפילו למונח בסיסי כל-כל כמו ה-mind אין מילה עברית. בכנס על 'חברה ומדעי המוח' שהתקיים במכון ון ליר, חוקרים אחדים בחרו, בלית בררה, לקרוא ל-mind 'נפש' ואחרים לקרוא לו פשוט מיינד.

"מדע המוח הוא כת סודית בפני עצמה, מסדר דתי מסתורי הסגור בפני כל מי שלא הוכנס בסוד ענייניו" כותב ג'ון רייטי בספרו 'מדריך למשתמש במוח'. הספרות המקצועית שמגיעה אלינו ממרומי הנירולוגיה מציגה את המוח מבעד למיקרוסקופ, או כפרוסות של מבחן רושאך על צג המחשב, במינוח מקצועי מורכב שרק נאמני אחוות הנירולוגים מסוגלים להבין. 

כדי לעצב חשיבה אחרת לא די בפישוט המינוחים הנירולוגיים הקיימים. יש ליצור מערכת מושגית שתהלום את האיסוף ואת ההבנה של הידע החדש.

Only in the last 100 years has it been realized that human cognition could be the"
subject of scientific study rather than philosophical speculation" Anderson, 1995

פסיכולוגיה קוגניטיבית
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית קמה בשנות השישים של המאה העשרים. ענף חדש זה מקורו; בענין שהתעורר במהלך מלחמת העולם השנייה בקשב ובכישורים הכרנים אחרים של האדם ובהתפתחות מדעי המחשוב בכלל והבינה המלאכותית בפרט.

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית נשענת על ההנחה שאת ההכרה האנושית - את התהליכים הרוחנים שמתחוללים "בקופסה השחורה", במוח - ניתן לזהות ולהבין באמצעות המחקר המדעי.

חקר ההכרה האנושית מתנהל בשלושה אופנים: experimental cognitive psychology, הגישה הקוגניטיבית ניסויית רואה את ההכרה האנושית כחלק ממדעי הטבע ובוחנת אותה באמצעות ניסויים על בני-אדם בריאים בתנאי מעבדה. Computational cognitive psychology גישה זו בונה מודלים ממוחשבים של תפקודי ההכרה האנושית. Neural cognitive psychology נעזר במכונות לדימות מוחי של אנשים עם הפרעות בתפקודים הקוגניטיביים על מנת להבין את הבסיס העצבי שלהם.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם