.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.

חוסר שינה

העיפות שנגרמת מחוסר שינה מלווה בשיבושים בקשב מתמשך, בזיכרון העובד, בכושר לפתרון בעיות, בזכירת סדרי הזמן של מידע חדש, במיקוד, בהימנעות מנטילת סיכונים ובהתאמת ההתנהגות לנסיבות משתנות. העייפות הכרונית מאופיינת בסף נמוך לתסכול ולכעס ובקשיים בויסות דחפים ורגשות. מחסור בשינה בקרב אנשים צעירים פוגם בשיקול דעתם ועלול לגרום להתנהגויות מסוכנות.

ממצא מפתיע של חקר השינה של השנים האחרונות מעלה שלמחסור החלקי, היינו למנת שינה מצומצמת, תופעות לוואי חמורות יותר מחסך שינה - קצר או ארוך מועד - מלא.

בשל הקשר שנמצא בין שינה לרענון ולתחזוקה של המערכת החיסונית, חוסר שינה עלול לפגום ביכולת הגוף להתמודד עם מחלות.

הרך הנולד ישן 18-16 שעות - בחטיבות של 4 שעות - ביממה. לקראת גיל שלושה חודשים השעון הביולוגי שלו מתחיל להתאים את עצמו לנסיבות החיצוניות של יום ולילה.

עם העליה בגיל משך השינה שהילד זקוק לו הולך ומתקצר. ילדים בגיל הגן זקוקים ל-12-10 שעות שינה. לקראת גיל שש, סגנון השינה של הילד - "תרנגול" או "ינשוף" - מקדים או מאחר ללכת לישון ולהתעורר - מתחיל להתממש. "הינשופים" מתחילים בסכסוך שילווה אותם לאורך כל חייהם בין השעון הביולוגי שלהם לבין השעון המעורר שליד מיטתם.

הקשיים הרציניים יותר מתחילים בגיל ההתבגרות. המתבגר זקוק ליותר שינה - לפחות 10-9 שעות - מהילד הצעיר יותר ומהמבוגר, אך דווקא בגיל זה השעון הביולוגי שלו מתכוונן לשעות תרדמה והתעוררות מאוחרות יותר. הורמון השינה -המלוטונין- מופק במוחו של המתבגר בשעה 1 בלילה ובמוחו של המבוגר הממוצע בשעה 10 בערב.

מנת השינה המומלצת למבוגר היא בין שבע לשמונה שעות. כשליש מקרב אוכלוסיית המבוגרים עומדים במכסה זאת, שליש ישנים פחות ושליש יותר.

הסקרים מעלים שמחסור בשינה קיים בכל שכבות הגיל. מעטים הם המתבגרים שממלאים את מכסת השינה הדרושה להתפתחותם התקינה ויותר מרבע מתלמידי תיכון ואוניברסיטה סובלים מחסך כרוני של שינה.

המחסור בשינה פוגם בכושר הריכוז, גורם לדיכדוך ובמצבים קיצוניים לדיכאון. אבי שדה, פסיכולוג מאוניברסיטת תל-אביב מצא שתלמידים שקיבלו שעת שינה נוספת תפקדו טוב יותר במבחנים במדדים של מהירות תגובה, זיכרון וערנות לעומת תלמידים שישנו פחות. במחקר שנערך על 7.000 תלמידים שהחלו את הלימודים בשעה 8.40 לעומת 7.15 בבוקר נמצא שתוספת השינה העלתה את הציונים, שיפרה את ההרגשה הכללית ואת התנהגותם של התלמידים.

מחקרים של השנה האחרונה העלו קשר בין חוסר שינה למשקל -יתר. תינוקות שישנו פחות מ-12 שעות היו מועדים להשמנת יתר פי שניים מאלה שישנו את מנת השינה הנדרשת. הקשר -המפתיע- בין נטייה להשמנה ומכסת שינה נמוכה מדי נמצא גם בקרב מבוגרים.

הזמן הממושך ביותר ללא שינה - 264 שעות - נקבע על ידי תלמיד תיכון אמריקאי בשנות השבעים. חסך ממושך בשינה - במהלך כ-10 יממות - לא גרם לאנשים לפגיעה חמורה -בלתי הפיכה- בבריאות הגופנית או הרוחנית שלהם אולם כל אלה שהתנסו בו הראו ירידה הולכת וגוברת בריכוז, במוטיבציה, בתפיסה ובשאר הכשרים הקוגניטיביים הנאורים שלהם. כל הנבדקים בחסך שינה התאוששו לאחר ימים אחדים של שינה תקינה. ספר השיאים של גינס ביטל את תמיכתו בשבירת שיאי הערות מחשש לפגיעה בבריאות המתחרים.

חסך השינה בקרב בעלי חיים קטלני ביותר. חוקרי מעבדות השינה באוניברסיטת צ'יקגו מדווחים שמניעת שינה במשך שבועיים גרמה למותם של כל חיות המעבדה ששותפו בניסוי.

חוסר שינה עלול להגרם גם בשל נסיבות חיצוניות. הקשה מכולם הוא זה שהורה של תינוק מתנסה בו. מעגל השינה של התינוק אורך כשעה ואילו זה של הוריו כשעה וחצי. התינוק שמתעורר בלילה מעיר את הוריו כאשר הם נמצאים בשלב השינה שקשה להתעורר ממנה. התקופה שבמהלכה השעון הביולוגי של התינוק מתכוונן לזמן החיצוני ותפוקת הורמון התרדמה שלו -המלוטונין- מגיעה למינון תקין מהווה נטל גופני ונפשי כבד מאוד על ההורה.

הקולוניזציה של הלילה שהחלה עם המהפכה התעשייתית הביאה את משמרות העבודה בשעות הלילה שמערערות ומבלבלות את הפעולה התקינה של קוצב הזמן - השעון הביולוגי של העובד. היות שהעבודה במשמרות מהווה מפגע בולט בבתי-חולים, המחקר הרפואי נערך בשנים האחרונות לבדיקה אינטנסיבית של הנזקים שנגרמים בשל חוסר השינה והפרת המחזוריות התקינה של השינה.

הכפר הגלובלי, כלכלת 24 השעות והטיסות ארוכות הטווח הפכו את, היעפת, לבעיה בעלת חשיבות הולכת וגוברת. התסמינים של היעפת הם תשישות, ישנוניות, הפרעות זיכרון, כושר שיפוט לקוי, רגזנות, אדישות ועוד. כאשר הטיסה היא מערבה כישורי התפקוד של האדם נפגעים פחות מאשר בכיוון טיסה מזרחה. ההפרעה בתזמון בין הוראות השעון הביולוגי לדרישות אזור זמן חדש תתוקן לאחר מספר ימים. לעת עתה, פרט לרשימות של עצות להתמודדות יעילה יותר, אין מענה לתופעה של היעפת.

מאז המצאת הנורה החשמלית האדם הולך ונוטש את הדפוס הארכאי של שינה עם רדת החשיכה וערות עם השחר העולה. מנת השינה של האדם המודרני הולכת וקטנה, ואם כי הוא טרם עמד על סכנותיו, חסך השינה פוגם יותר ויותר בבריאות הפיזית והנפשית שלו.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם