.

 
 

 
 
 
 
 
 
 






 

.

הפרעות שינה

קשיי השינה שכיחים מאוד בקרב ילדים שלוקים בהפרעות קשב ותנועתיות יתר וילדים עם לקויי למידה חמורים. המחקרים של השנים האחרונות מעלים שבין רבע למחצית הילדים האלה סובלים גם משיבושים בשגרת השינה שלהם.

בשל החשיבות הרבה של השינה להתפתחות הגופנית, הרוחנית והנפשית התקינה של כל ילד והנזקים החמורים שנגרמים בשל שיבושים שחלים בה ראיתי לנכון להקדיש פרק מיוחד, מורחב יותר, לסוגייה.

לילדים רבים שלוקים בהפרעות קשב ופעלתנות יתר דפוסי שינה מעורערים. היות וחסך שינה כרוני גורם לעיפות ולישנוניות שהילדים מנסים להתמודד אתן בפעלתנות יתר, לקשיי מיקוד וריכוז, לסף תסכול וסף הבלגה נמוכים כלומר לאותם תסמינים שמאפיינים גם את הפרעת ה-ADHD. חפיפה זו בין הביטויים של שתי ההפרעות מקשה מאוד על האבחנה המבדלת והמומחים ממליצים שבמקרים בהם הילד מגלה קשיי שינה מובהקים לערוך לו, לפני כל דבר אחר, מבדקי שינה כדי שהוא לא יאובחן בטעות כסובל מ- .ADHD

הפרעות סינכרוניזציה
המפגש הראשון בין התינוק להוריו מתנהל על רקע תקופה מורטת כוחות ועצבים של סינכרון בין השעון הביולוגי של הפעוט לבין סדרי יום ולילה של העולם לתוכו הוא נולד. דרושות אהבה גדולה ומסירות רבה כדי ללוות בסבלנות את כיוונון שעונו של הרך הנולד אל מקצב היממה של הוריו.

תפוקת המלוטונין - הורמון השינה - של מוח התינוק נמוכה והמקצב הקיקרדיאני שלו מתחיל להתכוונן בגיל 3-2 חודשים ומביא בהדרגה לגיבוש דפוסי השינה ולהארכת תקופת הערות.

תקופת משבר שנייה, שנושאה תזמון השינה ומשתתפיה חפים מכל אשמה מתרחשת בגיל ההתבגרות. המתבגר זקוק למנת שינה גדולה מהמבוגר ומהילד הצעיר, אך דווקא בגילו, תפוקת המלוטונין מתחילה בשעה אחת לאחר חצות ואילו אצל הוריו בשעה 10 בלילה.

הפרעות שינה התנהגותיות כ-30% מכלל הילדים מגלים הפרעות שינה שמקורן בהרגלים רעים שרכשו במהלך ילדותם המוקדמת, כמו סירוב ללכת לישון, אי-יכולת להרדם בכוחות עצמם, התגנבות לילית למיטת ההורים, התעוררויות מרובות במהלך הלילה, שיעבוד ההורה לעזרה בהרדמות מחודשת במהלך הלילה, וכד'. רוב ההורים שנופלים קורבן לסחטנות הלילית של ילדם לא עושים זאת מתוך רחמים או בורות חינוכית אלא בשל הצטברות עיפות וכניעה לגחמות הילד בשל אפיסת כוחות. חסך שינה משפיע על ההורים ומזיק להם לא פחות מאשר לילדם ופוגם בכושר ההתמודדות החינוכית שלהם.

הפרעות שינה טראומיות בארץ נגועה בחרדה בטחונית כמו ישראל בריאות השינה -של הילד ושל המבוגר- נפגמת בשל תחושת החרום והדריכות הכרונית שמלווה את אנשיה. ההיגיינה של השינה מניחה תחושת שלווה, נינוחות, התנתקות מהאירועים המסעירים של היום שחלף, תנאים שנשמעים הזויים בנסיבות החיים של הישראלי המצוי.

האוזן של הישראלי כרוייה - בכל שעות היממה - לאזעקת שילוח קטיושות, לחדשות על פיגוע או למספר מילים מרגיעות ממקום שירותו הצבאי של הבן, של הבת. בנסיבות חיים אלה קשה מאוד "לכבות" את מערכת האזעקה המוחית ולשקוע בנינוחות בשינה מרעננת ומחדשת את המשאבים הגופניים והרוחניים.

האינסומניה הפרעת השינה השכיחה ביותר היא האינסומניה -נדודי השינה. להפרעה זו שלוש צורות:

אינסומניה תחילית שבה האדם אינו מצליח להירדם ומתהפך שעות במיטתו. הקושי בהירדמות נובע בעיקר ממצב של דאגה וחרדה. הצורה השנייה היא שינה טרופה המאופיינת ביקיצות רבות והצורה השלישית בהתעוררות מוקדמת, במנת שינה שלא עונה על הצרכים הגופניים והנפשיים של הישן. נדודי שינה קצרי טווח לא מעוררים דאגה אולם אם הם נמשכים מעל מספר שבועות יש להיערך לטיפול בהם.

קשיי ההירדמות ידיעת הנוכחות הקרובה של ההורה חיונית מאוד לשלוות ההירדמות. תחושת המוגנות ש"ההורה הקרוב" מעניקה לתינוק היא אבן; היסוד לגיבוש זהות עצמאית, איתנה, והיא תלווה אותו לאורך חייו. הנוכחות המובטחת והמופנמת הזאת תאפשר לתינוק להתגבר על חששות הפרידה המלווים את ההירדמות.

אחת המטלות החינוכיות הקשות שנופלת על ההורה הטרי היא ללמד את ילדו להירדם בכוחות עצמו. אם התינוק יורגל לעזרה הפעילה המתמשכת של ההורה כדי להירגע לקראת השינה, הוא עלול לשעבד לאורך זמן את הוריו ולפגום - אגב כך - באיכות וכמות השינה שלהם עם כל התופעות השליליות הנלוות לכך.

כדי להירדם התינוק צריך להתנתק מכל גירויי הסביבה החיצונית, אור, קולות, ריחות, מגעים והפנימית, כאב, רעב צמא. ההתנתקות מגירויי הסביבות האלה קשה למדי עבור ילדים עם סף חישה נמוך שמתקשים לדכא את גריית היתר ממנה הם סובלים. מצב של עוררות גבוהה פוגם אף הוא בהירדמות ולכן רצוי לקדם את מועד השינה בעיסוקים שקטים שמורידים את רמת הדריכות והכוננות של הילד.

רוב הילדים מאמצים לעצמם טקסים ואביזרי הרגעה עצמית לפני השינה. ההורה צריך לטפח ולכבד את עזרי ההירדמות - דובון מעוך ומרוט, שמיכה קטנה ספוגה ברוק - שמסייעים לילד לשקוע בשינה. ילדי ישראל נמצאים במקום הראשון בעולם בשימוש במוצץ להרגעה עצמית אך כאמור -לאור האיום הבטחוני המתמשך - הדבר אינו מפתיע.

המחקרים העלו שדפוסי השינה - על כל מדדיה - של הילדים שלוקים בהפרעות קשב ותנועתיות יתר מעורערים בשל ליקויים במערכת שינה-ערות שלהם.

עם כל חשיבותה של היגינת השינה של הילד להתפתחותו אין לזלזל -במקביל- בטיפוח של שנת ההורה. חסך שינה - אם בשל קריירה מקצועית תובענית או גידול ילד שדורש השקעה חינוכית מרובה - עלול לפגום בבריאותו ובאיכות תפקודו של האדם באותן מטלות שלמענן הוא מקריב את שעות השינה שלו.




.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם