.








.
 

המוחון

במשך מאות שנים המוחון נחשב למבנה פרימיטיבי שמהווה צומת סנסורי-מוטורי הממונה על הבקרה ועל תיאום תנועות הגוף, על תזמון, איזון וניהול התנועתיות.

ממצאי המחקרים של העשור האחרון מאירים באור חדש את המבנה המוחי הקדום הזה, חושפים את מלוא הקיף תפקידיו ומעמידים אותו בין הגורמים החשובים ביותר לתפקודו של האדם.

החוקרים מדמים היום את המוחון למעין מחשב-על שמנהל לא רק את המיומנויות התנועתיות כי אם גם תורם תרומה מכרעת לתפקודים ההכרנים והרגשיים של האדם.

המוח הקטן האנושי הוא מבנה מדהים בעושרו ובפועלו. הוא מכיל יותר תאי-עצב מכל שאר חלקי מערכת העצבים גם יחד והוא מנגנון הפעולה המהיר ביותר במוח כולו.

המוחון מסוגל לקלוט, לעבד ולשלוח כמות כבירה של מידע - פי עשרות יותר משאר המבנים המוחיים - שמגיעה אליו מהאזורים החושיים, התנועתיים, ההכרניים, הלשוניים והרגשיים של מערכת העצבים.

היתרון הייחודי של המוחון על פני מבנים מוחיים אחרים טמון בכך שהוא מסוגל להפוך כל תפקוד תנועתי שנלמד לידע אוטומטי. האוטומטיזציה של התפקוד הופכת אותו למהיר, למדויק יותר וחוסכת במשאבים הרוחניים שיש להשקיע בו. האפשרות שהמוחון מסוגל להפוך פעילויות רוחניות גבוהות לאוטומטיות מבטיחה שהחלק המודע של המוח משתחרר מהמטלה, מרחיב את קשת עיסוקיו ויכול להתפנות למטרה קוגניטיבית חדשה.

כדי להמחיש את החשיבות הרבה של האוטומטיזציה המומחים מביאים את הדוגמה של התקשורת האנושית הבנויה הן על פעילות תנועתית והן על מיומנויות הכרניות. כאשר המוחון הופך את תנועות הדיבור ומחוות השיחה ואת שליפת המילים מהמאגר הלשוני לאוטומטיות, הוא מבטיח שיחה קולחת ותקשורת אמינה ומשחרר את המשאבים המודעים של המוח מפיקוח על התהליך.

הפעילות התנועתית מתנהלת בשלושה שלבים. ניתוח המידע שמתקבל מהגוף ומהסביבה. עיצוב תכנית תגובה ופיקוח עליה. הוצאה לפועל של תכנית התגובה. השלב השני של תכנון התגובה הוא תהליך חשיבתי. המוחון קשור קשר ישיר והדוק עם שילוב המידע ועם הדיוק בזמן עיבודו -משתנים בעלי חשיבות עליונה לחשיבה, ללמידה ולזכרון.

המחקרים של השנים האחרונות העלו שהמוחון לוקח חלק פעיל בתיאום ובתזמון תפקודים הכרנים כמו הקשב והפניית תשומת הלב לאירועי הסביבה.

ההוכחות המחקריות על מעורבות המוחון בתהליכים חושיים, הכרנים ורגשיים הולכות ונערמות. אחת התיאוריות החדשות ביותר מעלה השערה שהמוחון יוצר תחזית -הבנויה על התנסות ולמידה קודמים-על אודות התנאים הפנימיים שנדרשים לביצוע רצף מטלות באזורים אחרים של המוח. המוחון מכין ומעביר את ה"טיוטה" הזאת אל אזור היעד שיכול, בזכות העזרה הזאת, לבצע באורח אוטומטי וביעילות רבה את המשימה.

בדומה למוח הגדול, גם למוח הקטן קליפה אפורה רבת קמטים המונחת על חומר לבן. אל המוחון מגיעים שבילים עצביים שעולים מחוט השדרה, נושאים גירויים של חוש המצב של הגוף וחוש המתח של השרירים העובדים וכן שביל ממנגנון המבוך באוזן הפנימית המגיב על שינוי מנח הגוף בחלל.

במוחון נעשית אינטגרציה - לא מודעת - של רישומי כל הגירויים הנובעים מההתייחסות המרחבית של הגוף וממצבם ומנחם של איברי הגוף. ההוראות שיוצאות מהמוחון מכוונות את המכניזמים העצביים האחרים להתאים את פעולת השרירים לגורמים הללו. הפרעות וליקויים בתפקוד המוחון מפירים את האיזון והיציבות ומונעים דיוק בהפעלת שרירים, בתנועתיותגסה ועדינה.

לאחר שהתברר שהמוחון אינו ממלא רק את תפקידיו המסורתיים של הפיקוח על התנועות הבסיסיות, על ההתמצאות המרחבית ועל היציבה של הגוף, המחקר פנה אל איתור מעורבותו במטלות הכרניות גבוהות יותר ואל אחריותו בגרימת הפרעות בתהליך הלמידה.

כבר לפני יותר משני עשורים העלה כהן רז, מרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בספרו (Learning disabilities and postural control. Freund. London (1986 את הטענה שסוג מסויים של דיסלקציה התפתחותית מקורו בשיבושים בתפקוד המוחון

הופעת הטכניקות המשוכללות לדימות המוח ובראשם ה-fMRI חידשה את הענין בחקר השתתפות המוחון במיומנות הקשב, בתהליך הקריאה ובמטלות הכרוכות בכישורים פונולוגיים וסמנטיים שונים. המסקנות בדבר חלקו של המוחון בדיסלקציה התפתחותית ובהפרעת קשב, החלו להופיע בפרסומים מדעיים ואם הן יאומתו באורח ודאי, הדבר יקדם מאוד את ההבנה ואת הטיפול בליקויי למידה ובהפרעת קשב ופעלתנות-יתר.

לפי המידע שקיים היום, ליקויים בתפקוד המוחון עלולים לגרום לפגיעה בתיאום התנועתי לחוסר יכולת לבצע רצף מהיר של תנועות, לשיבושים ביכולת אומדן המרחק, להליכה מתנדנדת, למעידות, לרפיון שרירים, , לרעד, לדיבור עילג ולניסטגמוס.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם