.







.

תנועה ולמידה

הארגון התפיסתי-תנועתי הוא אחד הנושאים המתועדים ביותר בספרות המקצועית של ליקויי הלמידה. על חלוקת התפקידים בין המערכות ועל היחסים ביניהן מתנהלת מחלוקת ממושכת בין החוקרים.

נציג את הסוגיה באמצעות הקשר בין התפיסה החזותית לבין התפקוד התנועתי. תיאום חזותי-תנועתי מוגדר כיכולת לתאם בין הדמות החזותית של צורות ואותיות לבין התגובה התנועתית המתאימה לרישומן*.

מהיד לעין
גישה אחת טוענת כי ההתפתחות התנועתית מקדימה את התפיסה, והכשרים הקינסתטיים מספקים את המשוב על הפעילות המשולבת ודואגים לתיאום עם הרכיבים החזותיים. התיאום בין המידע התנועתי לבין המידע החזותי מתרחש בתהליך ההתפתחותי בשלושה שלבים:

היד פעילה ומובילה את איסוף המידע על הסובב. התפקוד החזותי מצטרף, מותאם ומשתלב מאוחר יותר. ככל שהשילוב הזה משתכלל יותר כך עולה תפקידו של המידע החזותי. אמינות המידע החזותי מתחזקת והיד עוברת לתפקוד משני של אישור או הכרעה במקרים של עמימות או סתירה בין הגירויים. התיאום בין התנועתי לחזותי הושלם והילד עובר להעדפת המידע החזותי -המהיר, המקיף והיעיל יותר.

לפי תאוריה זו, אם הלמידה התנועתית המוקדמת של הילד לקויה, תשתבש גם ההעפלה לשלבים התפיסתיים של התפקוד.

מהעין ליד
השקפה אחרת על התפתחות התיאום התפיסתי-תנועתי מעלה תהליך שלבי בו הכשרים החזותיים קודמים להתנסות התנועתית:

- הבחנה - בראשיתו, התפקוד מותנה בהבחנה החזותית של אובייקט הלמידה. - זיהוי - שלב הזיהוי מתנהל אף הוא על בסיס הכושר החזותי - ביצוע - בשלב זה נוצר הקשר בין התהליכים החזותיים לבין התפקודים התנועתיים.

התצפית בהתנהגות התינוק מראה פעילות נמרצת של היד במפגש הראשון עם הסובב, אולם זו פעילות אקראית ורפלקסיבית של אגרוף "כל מה שבא ליד" - זקנו של המוהל, השמיכה, הרעשן -ואין בה ממד של התכוונות, בחירה או למידה. מחקרים שעקבו אחרהתפתחות התינוק מאשרים את הטיעון כי הסריקה השיטתית הראשונה של הסביבה נעשית במבט ולא באמצעות הידיים. תחילה העין מאתרת את הגורם המסקרן ורק לאחר מכן - לרוב באמצעות הדרכה חזותית - היד מושטת ובתנועה מסורבלת -שהולכת ומשתכללת - היא אוחזת בחפץ.

תיאום חזותי-תנועתי וכתיבה

לפי איירס הכתיבה היא פעילות חזותית-תנועתית. קפהרט ושטראוס ראו חשיבות עליונה במתן דפוס בנוי היטיב - באמצעות התפיסה החזותית -לפעילות התנועתית. לדעתם, תיאום תנועתי טוב מותנה באספקה טובה של גירויים חזותיים. התפיסה החזותית, סבורים הם, מעניקה משמעות לדפוס הנוצר באמצעות התפיסה הפרופריוספטיבית.

בשלבים הראשונים של רכישת המיומנויות התנועתיות, ההתנסות המישושית והפרופריוספטיבית נשענת ברובה על הפיקוח החזותי*. הראייה חיונית להגדרת המטלה התנועתית ולפיקוח על טיב ביצועה.

התיאום החזותי-תנועתי נמצא המנבא הטוב ביותר לרמה העתידית של קריאות הכתב. קשיים בתיאום חזותי-תנועתי עלולים לפגום- לדעת חוקרים רבים* -ברכישת מיומנויות אקדמיות ובעיקר בכתיבה ובכתיב.

בירי טוען, כי תנאי בסיס לרכישת הכתיבה הוא שליטתו של הילד בהעתקת תשע צורות ממבחנו Developmental Test of Visual-Motor Integration: קו אופקי, קו אנכי, עיגול, צלב, אלכסון מימין לשמאל, אלכסון משמאל לימין, צורת x, רבוע ומשולש. לינדסי ובק מעמידים את הבסיס הגרפי החיוני לכתיבה על שלוש צורות: עיגול, ריבוע ומשולש. בוליניאה סבורה שכדי שילד יגיע ל"גיל כתיבה" עליו לדעת להעריך - ולבצע - כיוונים, גדלים וצורות.

אחת הסוגיות המורכבות שמעסיקה את המומחים היא זיהוי הגורם האחראי - תפיסה, תנועה או תיאום - על הכישלון בתפקוד. לאבחון הגורם המכשיל חשיבות מכרעת בשיקולי הטיפול בקשיי הילד.

המחקר של השנים האחרונות - כאמור - מעלה עדויות השוללות את המונופול של התפקוד החזותי על מעשה הכתיבה והכתיב ומעתיק את כובד המשקל אל התפיסה הקינסתטית כאחראית לביצוע ולבקרה על מיומנויות אלה.




.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם