.

 
 
 
 
 
 
 
 
 









 

.

חשיבות אבחון ליקויי למידה

לוין M.D. Levine מהשורה הראשונה של המומחים לל"ל חקר ומצא שהנתון השני בחשיבותו - לאחר טיפול נאות - לשיקום תפקודו של הילד ל"ל הוא מודעות לקשייו.

יש לאבחן, מוקדם ככל האפשר, את הילד ולאתר את נקודות התורפה בכישוריו. לוין ממליץ להסביר, לא במינוח מקצועי מסורבל כי אם בשפת הילד והוריו, את גורמי הקושי ואת תחומי הלמידה שעלולים להיפגם בגללם. האבחון - איתור הגורמים הסיבתיים - של ל"ל אינו מטרה בפני עצמה אלא אמצעי, שלב ביניים, לקראת ההיערכות הטיפולית.

"אבחוני הארכיון" - בהם קשיי הילד "מתועדים, מתויקים וננעלים בארון" -  מיותרים בכל מקרה, על אחת כמה וכמה בתחום לקויי הלמידה בשל העזרה הנגישה והיעילה. האבחון צריך להעלות בשפה פשוטה ומובנת - גם למחנכי הילד - את הגורמים לקשיים ולהתוות את הכיוון הטיפולי הרצוי. דיווח זה יציין את שיקולי הכדאיות ואת סיכויי ההצלחה של ההתערבות הטיפולית ויציע מגוון חלופות טיפוליות לסביבה החינוכית של הילד.

הורנסבי ופארר בחנו את המשמעות שמיחסים לאבחון - בהסתכלות לאחור - הנבדקים עצמם. כל הנשאלים -שעברו בילדותם אבחון וטיפול באחד המרכזים השיקומיים של ליקויי למידה -הביעו הערכה רבה לאבחון. לדבריהם, האבחון חשוב ומועיל והם נתרמו ממנו לא רק מבחינה מעשית כי אם גם מבחינה רגשית. בצד המעשי, הוא הוביל אותם להוראה המסייעת וזיכה אותם בהקלות טכניות בשעת מבחנים במהלך המשך לימודיהם. בתחום הרגשי, שיקם האבחון את ביטחונם העצמי שהתערער בעקבות הכישלון הלימודי. האבחון מחק את הסטיגמות שגויות של עצלנות, רשלנות וזלזול או אף גרוע יותר - של המוגבלות השכלית.

השאלות
עם או בלי אבחון, הילד המתקשה זקוק לסיוע. העזרה שתיגזר ממסקנות האבחון חסכנית ויעילה יותר משיקום כוללני - ללא נקודות אחיזה - של מיומנויות הלמידה.האבחון צריך לתת מענה למספר שאלות יסוד. תשובות אלה יתוו את הכיוון ויקבעו את התכנים ואת המגמות של ההתערבות הטיפולית.

גורמי רקע סיבתיים
כישורי הכוח והחולשה של הילד
כדאיות טיפול ישיר, עוקף או נטישת שיקום הכושר

תרומות האבחון
יזמת הפניית הילד לאבחון מלווה בלבטים קשים מצד המורה וההורה. כיצד לבשר לילד את כוונתם מבלי חלילה לפגוע בו ומבלי להעביר לו שדר של נחיתות או בעייתיות?

ההורים והמורים מגלים חשש מיצירת סטיגמה, מהדיאגנוזה ה"נוראה" של "דיסלקסיה". הורים וילדים רבים מנסים להכחיש, על אף ראיות "מרשיעות" בולטות, את קשיי הלמידה.בעוד שלקשיים ברכישת המיומנויות הבית-ספריות לא תמיד מייחסים חשיבות גדולה, "נזקי" האבחון מקבלים עצמה מרתיעה בדמיונם של המפנים.

לאחר עשרות שנות אבחון, סיכום הביניים של ניסיוני המקצועי אומר: לאבחון קשיי הלמידה השפעה מרגיעה ומבורכת מאוד הן על הילד והן על מחנכיו.

האבחון אינו קובע סטיגמה חדשה אלא מחליף את הישנה, השגויה, בראיות מוכחות שניתן להתמודד אתן ולטפל בהן. "העצלנות", "הרשלנות" או "הטיפשות" שהיו מנת חלקו של הילד בלמידה בתיוק הסטיגמטי הקודם מומרים לעובדות אובייקטיביות:רמה תנועתית דלה, זיכרון שמיעתי לקוי וכד'. כל הילדים, ללא יוצאים מן הכלל, מעדיפים את ממצאי האבחון - הפרעות "אורגניות" קלות - על הגורמים הסיבתיים הקודמים שיוחסו ללמידתם העילגת.

תחושת האשמה המקצועית שמכרסמת במורה - שניסיונותיה המייגעים לא השכילו לפתור את קשיי הילד נעלמת בזכות ממצאי האבחון. היות שדרכי ההוראה שבתחום אחריותה אינן תואמות לצרכים המיוחדים של הילד - הדימוי המקצועי שלה מטוהר.

הספקות והדאגות שנערמו בדמיונו של ההורה, באשר לסיבות כישלונו של הילד בלמידה, עולות על- פי-רוב בחומרתן על הקשיים האובייקטיביים שנחשפים באבחון. ההורה עלול לחוש לפעמים אשמה על שלא טרח לאבחן בעוד מועד את הקשיים האמתיים של הילד, אך מקבלבתחושת רווחה את ממצאי האבחון. ממצאי האבחון ובשורותיו לא מאיימים על הדימוי העצמי של הילד, של הוריו או של מוריו. לאבחון אובייקטיבי של הקשיים בעיקר תרומות חיוביות של פישוט והקלה. ל"ל פוגעים בילדים מוכשרים, בעלי אינטליגנציה טובה והסיבות ה"אורגניות" - שהצליחו להסתתר במשך כל השנים אינן כבדות משקל.

מאות הילדים שנגררו בעל כורחם לאבחון, על ידי הורים לא פחות מתרגשים ומבוהלים, חוו במהלך האבחון תחושה של הקלה. מחיקת סבך ההסברים הקודמים וגילוי הסיבה המקורית הפשוטה יצרו בסיס לחידוש של הביטחון העצמי הלימודי של הילד.

אם הורה משוכנע כי הפניה לאבחון תחבל באורח משמעותי בדימוי העצמי של הילד, אין טעם רב להוכיח לו את טעותו. הורה מגונן כל כך לא ידע לשמוע את הטיעונים ויעביר לילדו - מבלי שיתכוון לכך-את חששותיו ואת מסר הנחיתות. במקרים אלה מוטב להימנע מהאבחון, ולטפל בקשיי הילד - אם ההורה ייתן לכך את הסכמתו - מבלי לדעת את מקורותיהם.

הורים רבים מנסים למתן את "הלם" האבחון בהתנערות מאחריות היזמה "המורה דורשת את הבדיקה" - או בסילוף הסיטואציה בנוסח - "לא נספר לו שאת פסיכולוגית ושזה אבחון אלא נאמר לו שאת מורה וזה שיעור פרטי" אין, כמובן, כל אפשרות אתית לשתף פעולה עם תסריט בדיוני, וההסבר ההגון והישיר עובד תמיד ביתר יעילות.

כאשר ההורים מודעים לכך שהדאגה לאבחון ולטיפול בקשיי הלמידה של ילדם הוא חלק אינטגרלי של התפקיד ההורי, - כמו הבאת הילד לזריקות חיסון או לטיפול שיניים - תחושת אחריות זו מקלה עליהם ועוזרת להם לגבור על החששות והספקות המלווים את ההפניה לאבחון.

עלות אבחון ל"ל במסגרות פרטיות מרקיעה לשחקים ואם לא יחול שינוי כלשהו, בעוד מספר שנים ליקויי למידה יהיו פריבילגיה בלעדית של בני משפחות אמידות.

כדי להימנע מתוהו ובהו, בו כל מאבחן מפעיל את כליו ואת שיקול דעתו, יש להסדיר ברמה ממסדית את תנאי ודרישות האבחון הזה. יש לבנות סוללת מבחנים אחידה ולקבוע מדדים מדויקים לסיווג רמות הקושי והזכות להקלות.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright
הבאביתפרקקודם