.

 
 
 
 
 
 
 
 
 










 

.
.

מנת המשכל

תלמידים לקויי למידה יוגדרו ככאלה כאשר יתקיימו שני התנאים האלה

1- פער משמעותי ומתמשך בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו.

2- פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים. חוזר מנכ"ל של משרד החינוך

היות ולקויות למידה מניחות - מעצם הגדרתן - אינטליגנציה תקינה ומעלה, הצעד הראשון באבחונן הוא בדיקת רמת המשכל של הנבחן. אם ממצאי הבדיקה מעלים רמת משכל נמוכה, עם ציוני תקן הומוגנים, הילד סובל מ"קשיי למידה" ולא; מ"ליקויי למידה".

מבחני האינטליגנציה הם מכלי עבודתו של הפסיכולוג, כדי לזכות ב"התאמות" המוענקות לתלמידים לקויי למידה, האישור של האבחון יכול להנתן רק לאחר בדיקה פסיכולוגית של ליקויי למידה. הדבר מייקר מאוד את עלות האבחון ומאיים ביצירת אפלייה לפיה - אם לא יחול שינוי ולא יימצא פתרון הולם - בעתיד הקרוב לקויות הלמידה -וההתאמות שהן מעניקות- ייהפכו לפריבילגיה של השכבות המבוססות.

המבחן המקובל ביותר לאבחון רמת המשכל של הילד הוא ה-Wechsler Intelligence Scale,WISC . for Children

ה-WISC הוא מבחן אינטליגנציה אך מומחים רבים נעזרים בו ככלי עבודה לאבחון הפרעות קשב ופעלתנות יתר וליקויי למידה. אבחון זה מבוסס על שיטת ניתוח גורמים שבה עורכים השוואה בין הישגיו של הנבחן באשכולות כישורים המעורבים ישירות בכישלון הלימודי וכאלה שאינם קשורים בלמידה הבית-ספרית.

מבחן וקסלר הוא מרכיב חשוב בסוללת המבחנים לאיתור ליקויי למידה. אציג כאן - בקווים כלליים וברמה עקרונית את המבחן מנקודת המבט של אבחון ליקויי למידה. הסקירה שמה דגש על המבחנים שנוגעים ישירות בליקויי למידה והיא מיועדת למחנכי -מורים והורים- של הילד שמעונינים להבין ביתר העמקה את משמעות ממצאי האבחון שלו. מאז יצירתו בשנת 1949 על-ידי דייויד וקסלר ועד היום המבחן עבר שכלולים רבים. המהדורה האחרונה שלו WISC-IV יצאה לשדה האבחון בשנת 2003 . אולם למרות השינויים הרבים המבחן שמר על תחומי הבדיקה הבסיסיים :

מבחנים מילוליים מבחנים ביצועיים
ידיעות כלליות השלמת תמונות
צד שווה סידור תמונות
חשבון סידור קוביות
אוצר מילים מבוכים
הבנה קידוד
מבחן חלופי מבחן חלופי
זכירת ספרות הרכבת עצמים

לכל חטיבה של מבחנים מצורף תת-מבחן חלופי שמועבר כאשר הנבחן לא מסוגל -מסיבות שאינן תלויות בו - כמו אוצר מילים לעולה חדש - למלא אחר הדרישות של המבחנים הבסיסיים.

ידיעות כלליות
מבחן ה"ידיעות הכלליות", כשמו, בודק את הידע הכללי של הילד. רמת הידענות עלולה להפגם בקרב ילדים טעוני טיפוח שחיים בסביבה דלת גירויים וסקרנות אך אינה קשורה למכלול של ליקויי הלמידה.

הילד הדיסלקטי אמנם לא מרבה בקריאה אך הוא יכול לפצות על החסר ולבנות לעצמו מאגר ידע דרך הערוץ השמיעתי. התאבון לדעת הוא רכיב בסיסי של האינטליגנציה שלקויות הלמידה לא יכולות לגזול מהילד.

צד שווה
מבחן "צד שווה" הוא מהחשובים ביותר לאיתור רמת המשכל הפוטנציאלית של הילד.מבחן זה מודד רמת המשגה וחשיבה מופשטת מילולית של הנבדק. הוא כולל 17 זוגות מילים כאשר המטלה היא למצוא את הצד-השווה, את המשותף ביניהן. הכישורים שעומדים ביסודו הם היכולת לתפוס קשרים בין רעיונות או משמעות של מילים, גמישות מחשבתית לזוויות פירוש שונות בסיווג חפצים, מצבים, מונחים ורעיונות.

מבחן זה יכול לשמש מדד בסיסי ליכולת האינטלקטואלית של הילד היות שבניגוד לשאר המבחנים, הוא נטול דרישות למהירות עיבוד, לזיכרון קצר-טווח, לתפקודים חזותיים, שמיעתיים או מרחביים, לקשב, לריכוז או לתנועתיות. כלומר הוא משחרר את הנבחן מכל המגבלות שהגורמים לליקויי הלמידה מציבים בפניו. לילד בעל עושר לשוני להבעת החשיבה המופשטת שלו יתרון בהצלחה במבחן אך גם ילד ששפתו דלה ועילגת יכול להוכיח את יכולות ההפשטה, ההסמלה וההמשגה שלו.

חשבון
במבחן ה"חשבון" הילד מתבקש לפתור - בעל-פה -בעיות מתמטיות שמורכבותן הולכת וגדלה. בבדיקת ילד שנחשד בליקויי למידה חשוב מאוד לברר, כאשר תשובתו שגויה, איפה נפלה הטעות בחישוביו. לרוב הילדים לקויי הלמידה -מלבד הלוקים בדיסקלקוליה -הבנה מתמטית תקינה, כלומר הם יודעים כיצד לפתור את הבעיה והשיבושים נגרמים ברמה המכנית של הביצוע -כפל, חיבור, חיסור-של החישוב

אוצר מילים
"אוצר מילים" בודק את הרמה הלשונית של הילד. רמה זו נקבעת בעיקרה על-ידי איכות הסביבה האוריינית של הילד ולקויות הלמידה אינן פוגמות בה באורח משמעותי. קיימות מילים רבות שמופיעות רק במילון של השפה הכתובה שילדים דיסלקטים ודיסאורתוגרפים לא שולטים בהן אולם האוצר הלשוני של השפה המדוברת עשיר דיו ללמידה ולקיום תקשורת לשונית תקינה עם הסובבים.

ההבנה
מבחן "ההבנה" משקף אינטליגניה מעשית של הבנת חוקים וכללים של מציאות היום-יום. הגורמים הסיבתיים ללקוית למידה אינם פוגמים בהתמצאות המעשית של הילד.

זכירת ספרות
תת-המבחן "זכירת ספרות" מסגיר יותר מכל שאר המבחנים את לקויות הלמידה. למרבה הצער, עד לפני שנים מספר זה היה מבחן חלופי שהועבר רק כאשר הנבדק לא היה יכול -מסיבות אובייקטיביות - לעמוד באחת המטלות של מבחני הליבה.

מבחן זה בודק זיכרון קצר-טווח ושימור רצפים שמיעתיים. למבחן שני חלקים. בחלק הראשון הבוחן משמיע סדרות של מספרים והנבדק מתבקש לחזור עליהן. בחלק השני הנבדק צריך לחזור על המספרים בסדר הפוך. המשימה המוטל ע הנבדק היא לזכור שורת פריטים חסרי משמעות, ללא קשר הגיוני ביניהם. היות שהמידע השמיעתי צריך להישמר בזיכרון ולקבל שחזור קולי ברצף הנכון, המטלה בנויה על זכירת רצף שמיעתי קולי. לעומת החוקרים המדגישים את כישורי הרצף בביצוע המטלה,יש הטוענים שהיא דורשת בעיקר זיכרון קצר-טווח שמיעתי ותהליכי קשב שונים.

סטלר יישם את התאוריה של גילפורד בדבר מבנה האינטלקט על התת-מבחנים של וקסלר ומייחס למבחן "זכירת ספרות" את הכושר לזכירת מערכות סמליות ואת היכולת לזכור סדר של מידע סמלי. בורטנר ובירצ' סבורים שהמבחנים "קידוד", "זכירת ספרות" ו"חשבון" מושפעים על-ידי; גורם של "היסח דעת".

קיים הבדל בין הכישורים הנדרשים לביצוע שתי המטלות הכלולות במבחן. בחלק הראשון הביצוע מותנה ביכולת למידה וזכירה מכנית. החלק השני מצריך השקעה נוספת. הדימוי המנטלי של סדרת המספרים חייב להישמר זמן ממושך יותר בזיכרון כדי לעבור מניפולציה רוחנית - היפוך - לפני השחזור. הצלחה במטלה זו דורשת ריכוז רב, יכולת טובה של עמידה בלחץ וגמישות.

למבחן תכונות איכותיות מעניינות. ילדים מוכשרים מאוד מבחינה אינטלקטואלית נוטים להגיע להישג גבוה יותר בחלק השני, המורכב, של המבחן. ההסבר לתופעה זו הוא באופי המונוטוני, המכני של הקטע הראשון לעומת האתגר והמורכבות שבביצוע החלק השני. ילדים אוהבי אתגר עלולים לבצע את המטלה הראשונה בחוסר עניין, מתוך שעמום, אך סקרנותם וכושר ההתמודדות שלהם יתעוררו מול הדרישות המורכבות וה"מכובדות" יותר של החלק השני.

המבחן רגיש מאוד לסף החרדה ולכושר הריכוז של הנבדק, אולם פסיכולוג בעל ניסיון לא יתקשה להבחין בין כישלון על רקע קשיי ריכוז או סף חרדה נמוך לבין תפקוד דל בשל כישורים אודיטוריים פגומים. קיימים מבחנים המשלימים מידע שיכולים לסייע בידי המאבחן לזהות בוודאות את הגורם האחראי לכישלון.

חקר הדיסלקציה מעלה עדיות רבות לתפקוד נחות של המתקשים בקריאה במבחן זה: הפרופיל של הילד הדיסלקטי מאופיין בכישלון בתת-מבחן "זכירת ספרות" והישגים כושלים במבחן "קידוד". הצירוף של כישלון ב"זכירת ספרות" עם הצלחה במבחן "קוביות" מהווה את חתימת היד של הדיסלקסיה ההתפתחותית*

המחקרים מצביעים על מתאם גבוה מאוד בין שגיאות כתיב לבין "גורם הרצף" הנגזר משילוב הנתונים של מבחן "זכירת ספרות", "קידוד" ו"חשבון" של וקסלר *. מכל התת-מבחנים של סוללת ה-ITPA, זה שבודק את הרצף החזותי-תנועתי הוא בעל כושר הניבוי; הטוב ביותר; לרמת הכתיב העתידית של הילד.

המבחן מהווה קרקע נוחה לאיתור אסטרטגיות הזכירה שהילדים המתקשים בכישורים האודיטוריים מפתחים במטרה לעמוד בדרישות המטלה. קבוצה גדולה של ילדים מעתיקים את התפקוד לזיכרון חושי אחר. יש המבצעים הדמיה של כתיבה או יוצרים מעין דימוי חזותי, ממנו הם משחזרים את המספרים. יש הנעים בידם, תוך כדי הקשבה, את המספרים וחוזרים ושולפים אותם מהזיכרון התנועתי. יש המעתיקים את "זכירתה ספרות" למניפולציה מרחבית, זוכרים את מספרי הטלפון לפי מיקומם - כלומר יוצרים מפה מרחבית - על טבלת מקשים או מחברים מנגינה כשהתווים ממלאים את המקום והרצף של המספרים. יש המניעים את אצבעות הידיים, כל אצבע וספרתה, כמו בנגינה בפסנתר ומעבירים בצורה זו את הזכירה למסלול התנועתי. ילדים רבים יוצרים "גושים", היינו מאגדים פריטים לקבוצת מספרים במטרה לשפר את אגירת המידע ואת זכירתו.

המבחן בודק הן זיכרון קצר-טווח והן שימור רצפים שמיעתיים. לפי הטעויות של הנבדקים ניתן לעמוד על סוג הקושי שלהם. ילדים שסובלים מזיכרון לקוי "מאבדים" חלק מהמספרים - בתחילת, באמצע או בסוף הסדרה -או "ממציאים" מספרים שאינם בסדרה המקורית. ההפרעות בשימור הרצף מתבטאות בכך שהנבדק זוכר את כל המספרים אך אינו מסוגל לשחזר אותם בסדר הנכון.

המבחן מאתר גם את הקושי ב"ניקוי שולחן הזיכרון העובד" ופינויו למשימה הבאה, בהופעה של פריטים פרזיטיים שהשתרבבו מסדרה קודמת לסדרה החדשה.

השלמת תמונות
במבחן "השלמת תמונות" הנבדק צריך למצוא פרט שחסר בתמונה. בשל אופיו המשעשע, הוא יכול לשמש כ"שובר קרח" עבור ילדים חרדים, מסוייגים או עוינים. כאשר קיים חשש שהנבחן יתקשה לשתף פעולה, מומלץ להתחיל את האבחון ב"השלמת תמונות" הידידותית.

סידור קוביות
תת-מבחן "סידור קוביות" בודק את הכשרים המרחביים של הילד במשימה של הרכבת צורות גיאומטריות מקוביות. המבחן מתואר כמשימה של המשגה לא-מילולית שדורשת כשרים של ארגון תפיסתי והמשגה מרחבית. המטלה מבוססת על היכולת לזהות ולנתח צורות על-ידי שבירת השלם (התמונה) לרכיביו ואיחוד החלקים (הקוביות) לצורה השלמה. הפעילות מניחה יכולת אנליטית וסינתטית. המשימה כוללת ארגון חזותי ותיאום חזותי-תנועתי. הצלחה בפעילות מותנית גם ביישום חשיבה הגיונית לבעיות של קשרים מרחביים. על בסיס ניתוח מבנה האינטלקט המבחן עוסק בהבנה ובהערכה של קשרים צורניים.

בנוסף לסגולות המבחן באיתור הכשרים המרחביים, מיחסים לו גם את הכושר לארגן דפוסי תנועה ברצף. המבחן משמש מקור עשיר לזיהוי אסטרטגיות התפקוד של הנבדק. יש הפועלים מתוך שיקול דעת ותכנון - אחרים בונים על אינטואיציה או על מזל. נבדקים אחדים מתמללים את הפעילות או מדמים את הצורות הגיאומטריות לתמונות- שבשבת, פרפר וכד' -ומדריכים את עצמם, תוך כדי מלל, בביצוע המשימה. היות שהוא מוגבל בזמן, המבחן דורש ביצוע תנועתי זריז. ילדים בעלי קשיים תנועתיים עלולים להשיג בו ציונים נמוכים, למרות כישורים מרחביים טובים. ילדים הסובלים מדיספרקסיה נוטים להיכשל בו משום מוגבלותם בתכנון תנועות.

קידוד
תת המבחן "קידוד" כולל שורת סמלים גרפיים ממוספרים מ-1 9. על הנבדק להעתיק, בתאים עד המיועדים לכך, את הצורות התואמות לספרות האלה. ההישג נקבע על סמך הספק ההעתקה בשתי דקות. ביצוע המטלה משלב תחומי תפקוד רבים. תיאום חזותי-תנועתי, זיכרון קצר-טווח חזותי, שליטה, מהירות ודיוק תנועתיים.

נבדקים בעלי זיכרון חזותי קצר-טווח טוב, לאחר שרשמו מספר פעמים צורה גרפית מסוימת, מסוגלים לשחזר אותה מהזיכרון. היות שהם אינם זקוקים למהלכי האיתור והזיהוי, הדבר חוסך להם זמן ומשפר את הספק עבודתם. כישלונם של ילדים עם זיכרון קצר-טווח לקוי בולט כאשר גם לאחר שרשמו צורה גרפית עשרות פעמים, הם עדיין זקוקים לתזכורת חזותית כדי לבצעה מחדש. בנוסף לכישורים החזותיים של איתור, זיהוי וזכירה, הפעילות כוללת גם היבט תנועתי.

ילדים הסובלים מדיספרקסיה או מרמה תנועתית נמוכה עלולים להיכשל; במבחן למרות כישורים חזותיים תקינים. פרט למשתנים התנועתיים הטהורים, מהירות ומידת דיוק העיצוב, ילדים עלולים להיפגע בהספקם בשל הפרעות בסגנון התנועתי. התופעות הקיצוניות; הבולטות בתחום זה הן הפדנטיות מצד אחד והאימפולסיביות מצד שני. נבדק בעל סגנון פרפקציוניסטי מצייר בקפידה כל צורה ומקריב את ההספק לטובת הצורה המושלמת. ילד אימפולסיבי, שעבודתו מאופיינת בדהירה רשלנית - תמיד מעל ליכולת התנועתית שלו -מרבה לשגות, מתעייף ואינו מגיע להספק המצופה מבני גילו. עיוותים באחיזת העיפרון, כמו בכתיבה, עלולים לפגום אף הם בהספק במבחן זה.

המטלה כוללת גם רכיבים מרחביים. צורות גרפיות אחדות מוצגות בכפילות, ב"ראי" ימין-שמאל ומעלה -מטה. נבדקים עם הפרעות במודעות צדית או בגיבוש שליטה צדית עלולים להיפגע בהספק שלהם, למרות תקינות חזותית ותנועתית.

בכל מקרה של כישלון, הבוחן צריך לברר אלו כישורים-החזותיים, התנועתיים, המרחביים או התיאום החזותי- תנועתי - אחראיים לכך.

בשל אופיו המכני והמונוטוני של המבחן הוא דורש מינון גבוה של נחישות, בעיקר מצד ילדים אוהבי אתגר שמגלים שעמום נוכח עשייה אוטומטית. שני המבחנים -"קידוד" ו"זכירת ספרות" - דורשים יכולת למידה מכנית שעומדת גם ביסוד ההצלחה ברכישת הקריאה, החשבון, הכתיבה והכתיב.

ילדים רבים נעזרים בתמלול - מכנים בשם את הסמלים הגרפיים - בביצוע המטלה ומעתיקים; את הפעילות מהערוץ חזותי אל זיכרון קצר-טווח שמיעתי. אחרים יוצרים איקוניזציה - ירח, צלב, - כדי להקל על זיכרון הצורות. הביטוי המובהק ביותר של הדיסגרפיה -קשיים המתבטאים בהיפוך ובעיצוב אותיות- נמצא במתאם גבוה עם כישלון - בתת- מבחן ורק בתת-מבחן "קידוד".

סידור תמונות
בתת-מבחן "סידור תמונות" פורשים לפני הנבדק שורה של תמונות ועליו להרכיבן בסדר שמספר סיפור. המבחן בודק את מיומנויות התכנון, חשיבה הגיונית וידע חברתי של הנבחן.

מבוכים
המשימות של מבחן ה"מבוכים" בודקות את התיאום התנועתיות העדינה, את כושר התכנון המרחבי את המודעות הצדית של הנבדק.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם