.

 
 
 
 
 
 
 
 
 








 

.

היקף ותחומי האבחון

משרד החינוך ממליץ על אבחון ליקויי למידה רב תחומי במטרה "לבדוק את הקשר בין תפקודים שכליים קוגניטיביים הפועלים בבסיס הלמידה לבין כוחות וכשלים בתפקודו הלימודי של התלמיד. כל זאת בהתייחסות ליכולות ולקשיים בתחום האישיותי, הרגשי, ההתנהגותי והחברתי."

המומחים ממליצים - ברוחב יד - על אבחון כוללני - תפקוד לימודי והתנהגותי, לקויות למידה, התפתחות רגשית וחברתית של הילד שהופנה לבדיקה. ברמה התיאורטית לאבחון מקיף כזה יתרונות רבים. המידע העשיר שעולה מבדיקה רחבה; כזאת מאתר את כל החלקות שנכבשו ושועבדו על-ידי לקויות הלמידה בעולמו של הילד ועוזר בהתווית דרכי הטיפול.

החסרון הבולט של האבחון הרב-תחומי הוא; הצורך ביצירת מומחי-על לבדיקת ליקויי הלמידה. ריבוי תחומי האבחון מסרבל ומאריך את הכשרת המומחים דבר שעלול להחריף את בעית "צוואר הבקבוק" שקיימת כבר היום בין מיעוט המאבחנים והתור הארוך של הממתינים לאבחון ולהעלות באורח משמעותי את עלות האבחון.

שיקול חשוב נוסף בהכשרת מומחים לאבחון ליקויי למידה הוא מידת קרבתם לשדה החינוך, הקשר שהם יכולים ליצור בין הילד במצוקה לבין המסגרות - המשפחתית, הבית-ספרית, השכונתית - שבהן צריך להתנהל תהליך השיקום.

ככל שהמאבחן קרוב יותר למסגרת הבית-ספרית - פסיכולוג בית-הספר, יועצת חינוכית, מורה שהוכשרה באבחון פדגוגי - כך יקל עליו ליישם - הלכה למעשה - את העזרה לה זקוק הילד. הנגישות של המאבחן - בשפה, במטרות, בהכרת היכולות של אנשי המערכת - אל המסגרות החינוכיות בהן נמצא הילד - היא תנאי חיוני לתרגום ממצאי האבחון לפתרונות טיפוליים.

האבחון המוקדם של המוכנות ללמידה מתמקד בזיהוי הפערים ואיתור התפקודים שזקוקים לזרוז ולטיפוח. אם מכלול תפקודו; של הילד ירוד הדבר שולל את קיומן של לקויות למידה ומניח פתרונות טיפוליים אחרים. האבחון המוקדם מומלץ מאוד בשל הסיכויים הטובים של הילד לסגור - הן בשל גילו הצעיר והן משום שטרם חווה כישלון - על הפערים בתפקודו. אבחון הבשלות ללמידה צריך לכסות את הבדיקת של הכישורים שיהוו בסיס למיומנויות האקדמיות - קריאה, כתיבה, כתיב וחשבון.

האבחון לאחר הכישלון הלימודי - שמטרתו העיקרית היא קבלת התאמות בשעת מבחנים - בא לאשר את הליקוי - היינו הזכאות להקלות. מידת כדאיות הטיפול הישיר במקורות קשיי הילד, בשלב זה, לעתים אפסית ועל-פי-רוב נמוכה. אין כושר שלא ניתן לשפר, אולם ההישג המצופה לרוב לא מצדיק את המשאבים הכבירים - זוללי הזמן והסבלנות - שיש להשקיע בשיקום התפקוד הלקוי. בנוסף לאישור קשיי הלמידה האובייקטיבים של הילד אבחון זה אמור להתוות גם את כיווני עקיפת הקושי, לאתר את היכולות החזקות שבזכותן הוא יוכל להמשיך ללא תקלות את לימודיו.

בניגוד למגמה של הרחבת תחומי האבחון, היות שהילד "סימן" בכישלונו את נקודת התורפה בכשריו בוני- הלמידה, ניתן לפרק את הסוללה המקובלת היום לאבחון לקויות למידה לבטריות אבחון מצומצמות שמתמקדות ישירות בלקות הלמידה המיוחדת של הילד. אבחון כזה, הממוקד בקשיים הגלויים של הילד ייעל, יזרז ויוזיל את את תהליך האבחון.

סינון ראשוני
כמו במערכת הבריאות שבה רופא המשפחה מפנה את חוליו אל המומחים השונים, כך גם בממסד החינוכי יש להכשיר בעל תפקיד שיידע לזהות, על יסוד התלונות, ההתנהגות והתפקוד של הילד את המומחה שאליו יש להפנות אותו. המצב הכאוטי שקיים היום לפיו ההורים, הגננות, המורים המודאגים פונים לכל כתובת מבלי לדעת את תחומי התמחותן מסרבל ומייקר מאוד את תהליך האבחון.

בשל הניידות והנגישות הגבוהות של היועצת החינוכית של הבית הספר היא המועמדת המתאימה ביותר לתפקיד כזה של סינון ראשוני. היועצת החינוכית מתמצאית גם בתנאים של מתן ההשלמות מטעם משרד החינוך והיא יכולה ליידע ולתאם ציפיות בין המפנים לאבחון לבין המאבחנים.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם