.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.

חשיבות האיתור המוקדם

חשיבות האיתור וההתערבות הטיפולית המוקדמים בקשיי הילדים שלוקים בליקויי למידה מקובלת היום על כל המומחים.

האות המובהק ביותר שמעורר חשד לליקויי למידה הוא איחור משמעותי במימוש אחת או אחדות מאבני הדרך ההתפתחותיות של גיל הילדות. קצב ההתפתחות של כישורי הילדים לא נמדד בשעון עצר. איחור קל בפיתוח מיומנות כלשהי הוא טבעי למדי שצריך לעורר לכל היותר תשומת לב אך לא דאגה יתרה.

האיחור ההתפתחותי יכול להגרם מסיבות שונות ומומלץ לאתר מוקדם ככל האפשר את סיבותיו.

תחזית המבחנים - בגיל צעיר - אינה מדויקת. העובדה שילד יעבור מבחן בהצטיינות אינה ערובה לכך שהוא ירכוש בהצלחה את המיומנויות האקדמיות, ואילו הילד שייכשל בו אינו מועד בהכרח לקשיי למידה.

העובדה שמקצת הילדים משתהים מעט במימוש כושר אינה צריכה כאמור לעורר דאגה, אך היא ראויה לתשומת לב ולהתערבות טיפולית מזרזת. התערבות טיפולית מטרימה כזו של טיפוח כושר היא השקעה כדאית ורצויה בכל מקרה. זירוז ידידותי ושקט של תהליך ההבשלה, ללא תחושת דחיפות, עשוי למנוע מהילד כישלון עתידי. גם אם הילד לא נועד מראש לכישלון, והיה סוגר בעצמו את הפער ההתפתחותי, הטיפול מבורך כי הוא מעניק למחנכי הילד מצפון שקט ולילד תכנית העשרה מהנה.

האבחון המוקדם יאתר את הילדים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה ויאפשר להם התערבות טיפולית "פרופילקטית" נינוחה, באמצעות משחק ופעילויות הגן המהנות, לפני קו הזינוק האקדמי. יתכן ש"הזמן יעשה את שלו" אך אין כל מניעה לעזור לו מעט "לעשות את שלו".

האבחון המוקדם יעמוד על פערים בהפתחות הכישורים השונים של הילד. כאשר קיימים פערים בולטים בין הכישורים השונים של ילד הם עלולים להוות מקור לתסכול. ילד בעל עיניים חכמות וביקורתיות - תפיסה חזותית טובה - וידיים גולמניות - כשרים גרפומוטוריים דלים - עלול להזדעזע למראה ציוריו ולהפסיק לעסוק בפעילויות של עיפרון-נייר החשובות כל-כך לכתיבה העתידית שלו.

ממצאי חקר הקריאה מעלים ש"חלון ההזדמנויות האידאלי לטיפול בקשיי הקריאה הוא בגיל גן חובה וכיתה א'." שלוש מסקנות המפתח של חקר הקריאה אומרות:

90% של הילדים שמתקשים בקריאה יסגרו את הפער הלימודי אם יקבלו עזרה טיפולית עד כיתה א

75% של הילדים שהטיפול ניתן להם לאחר כיתה ג' יסבלו מקשיי קריאה לאורך כל תקופת הלימודים שלהם.

כאשר העזרה ניתנת לילד בכיתה ד', הזמן שנדרש לטיפול בכושר לקוי ארוך פי ארבעה מזו שניתנת לילד בגן חובה לשיקום של אותו כושר לקוי.
.
מתוך: ?Is It a Reading Disorder or Developmental Lag

לליקויי למידה רקע תורשתי חזק ומשום כך, רוב ההורים של לקויי הלמידה העתידיים התנסו, בעברם הבית-ספרי, בכישלון לימודי. משום כך, ניתן להניח שהחשש שגם ילדם יחווה גורל דומה מקבל אצלם
משקל יתר

בניגוד להפרעות שונות שמתגלות מיד עם הולדת התינוק, החשד לליקויי למידה מתעורר לאט, בהדרגה כאשר הילד הצעיר מגיע לשלב של מימוש מיומנויות התפתחותיות - תנועתיות, לשוניות, וכד'. ההורים הם הראשונים שמבחינים שילדם אינו עומד בקצב ההתפתחות של שאר הילדים בני גילו והם עלולים להיקלע לסבך רגשי מורכב מאכזבה, עצב, אשמה, כעס ועד לבהלה חריפה.

יש הורים שנוקטים במנגנני התגוננות של התעלמות והכחשה, אולם כאשר הילד עוזב את חיק המשפחה ויוצא למסגרות של חברת השווים, גן ילדים, בית ספר יסודי, סימני השונות שלו מקבלים גושפנקה אובייקטיבית ו"עצימת העין" אינה עומדת יותר במבחן המציאות.

תסקיר שנערך מטעם מכון Roper Starch בארה"ב לבחינת עמדות הציבור ביחס ללקויות למידה מעלה מספר ממצאים עגומים:

הסטיגמה השלילית של לקויות הלמידה מפחידה את ההורים עד כדי כך ש-48% מהנשאלים ענו שהדבקת תווית "לקוי למידה" מזיקה יותר לילד מההתמודדות בכוחות עצמו - ללא עזרה - עם קשייו הלימודיים.

44% של ההורים מודים שלמרות שהבחינו בסימני המצוקה הלימודית של ילדם הם חיכו שנה עד אשר הם הכירו בעובדה שהוא סובל מקשיי למידה משמעותיים וזקוק לעזרה של מומחה

Roper Starch Poll: Measuring Progress in Public and Parental Understanding of Learning Disabilities, 2000

לאבחון המוקדם ולהתערבות טיפולית מונעת לשיקום כישורי הילד יתרונות רבים וכאשר האיתור מגיע לאחר מימוש כישלון, הטיפול צריך להתמודד לא רק עם הכושר הלקוי כי גם עם תוצרי הלוואי הקשים - כמו אובדן המוטיבציה, פגיעה בביטחון ובערך העצמי ועוד- של הכישלון הלימודי.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם