.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

nge('default4')">
.
.

נקודות השבירה

כדי להימנע מהתנגשות חזיתית בין הכושר הלקוי לבין המשימה הלימודית, אסטרטגיות העקיפה מעמידות לרשות התלמיד דרכים חלופיות לביצוע תקין של המטלה הלימודית. אולם לא את כל מצבי הלמידה ניתן לחסן מפני תאונות. כאשר אין מעקפים, ההתערבות הטיפולית מתמקדת במתן עזרה בנקודות השבירה.

התאוששות מתקלות
המהלך הראשון במתן עזרה בנקודות השבירה הוא הכשרת הילד באסטרטגיות של התאוששות מתקלות. התקלה היא בלתי נמנעת והיא אינה נחלה בלעדית של ילדים עם ל"ל. המורה צריך לשלב בתכנית הלימודים - כמו את לוח הכפל, פרקי היסטוריה, ההנאה שבתגלית ובתובנה - את הרשות לשגות.

הרשות לשגות
בעוד שהתלמיד המצליח יכול להרשות לעצמו טעיות אקראיות, עבור תלמיד ל"ל -למוד הכישלונות- "תקלה נוספת" מזיקה משום שהיא מאיימת על הביטחון הלימודי הרופף שלו. הוא זקוק, יותר משאר תלמידי הכיתה, לרשות לשגות, לריכוך החוויה בדרכי נועם ולערכת הישרדות על-מנת לשמורעל פעילות לימודית שוטפת.

תוצא כדור השלג
לכאורה, ממדי התקלה הם מזעריים - אות שהשתבשה, תזוזה בעימוד תרגילי חשבון, בלבול ברצף הוראות, איפה ימין ואיפה שמאל, הוראה שלא הובנה כראוי וכד' - ואילו העזרה הייתה בהישג יד הילד היה יכול להמשיך, ללא הפרעה, בלמידה. למעשה, בלא עזרה מיידית ובהיעדר דרכי התאוששות, התקלה מתחילה לצבור נפח ותאוצה. תגובות הכישלון של הילד מעצימות אותה עד להיווצרות אירוע כועס, מתסכל וזולל אנרגיה רוחנית ונפשית.

ילדים רבים מגיבים בתגובות פאניקה על "הטעות הקטנה", מתחפרים במצוקה ומבזבזים זמן רב ומשאבים כבירים על ניסיונות תיקון חסרי סיכוי. אות שהשתבשה גוררת מחיקה קדחתנית, שבירת חוד העיפרון, קריעת הנייר וכעס, הרבה כעס. יש ללמד את הילד להשאיר מאחור את התקלה הנקודתית - לתיקון מאוחר יותר - ולהמשיך במטלה הלימודית.

תיעוד נקודות השבירה
רצוי לסמן במחברת, בספר את נקודת השבירה - בכיתות היסוד עם מדבקה קטנה של "סמיילי", בכיתות גבוהות עם סימן "בוגר" יותר - ולחזור אליה במועד מאוחר יותר ובתנאים מתאימים יותר לתיקונה. "מיפוי" כזה של נקודות השבירה או "יומן תקלות" שהתלמיד או  מוריו מנהלים יכולים להמחיש הן לילד והן למוריו את המכשלות הלימודיות שאורבות לו בכיתה. ידע זה יכול לשפר את ההיערכות לקראת התקלה ואולי אף למנוע התנגשויות חזיתיות עתידיות.

מתן עזרה ויכולת ההיעזרות
הושטת עזרה לילד שסובל מל"ל היא מלאכת מחשבת שדורשת תבונה חינוכית רבה. את העזרה יש להגיש רק בתחומי תפקוד שהם בעייתיים עבור הילד. אם הסביבה החינוכית תציף את הילד בסיוע גם בתחומי תפקוד שלא נפגעו על-ידי הכושר הלקוי, היא תזרז את תהליך הזיהום (המתואר בפרק שדן בנזקים הנלווים אל ל"ל) של תחומי מחייה בריאים. כדי להימנע מהסכנה של יצירת תלות והישענות-יתר של הילד, מחנכיו צריכים לשמור על מינון נכון של העזרה. תזמון העזרה חשוב אף הוא ולאחר הצבת הפיגומים ושיפור תפקודו של הילד העזרה צריכה בהדרגה לסגת.

אילו ילד ל"ל ידע להיעזר כראוי, במועד המדויק ובכתובות הנכונות - רוב בעיותיו היו נפתרות. אולם יכולת ההיעזרות היא נקודה בעייתית בעולמו של ילד ל"ל. הילד הרגיל לא משלם מחיר כבד מדי לדימוי העצמי שלו אם הוא פונה, מדי פעם בפעם, לעזרה. הדימוי העצמי של ילד עם ל"ל רופף ומאוים הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי. התחזוקה של הדימוי העצמי והשמירה עליו לא מאפשרים לילד ל"ל הפגנה של חולשות וקריאות לעזרה מרובות. כפי שראינו בפרק שדן בקשיים החברתיים של ילד ל"ל, לרבים מהם קל יותר להתעלם מהקשיים, להכחיש אותם ולנקוט אף בתכסיס "התנפחות הקרפדה" ולהפגין ביטחון עצמי מופרז.

הילד ל"ל צריך ללמוד לבקש עזרה וחשוב לא פחות, הוא צריך לדעת למי לפנות לבקשת סיוע. אם הוא ירבה להפריח את שאלותיו לחלל הכיתה, במקום מענה הוא עלול לזכות בלעג של התלמידים, אם הוא ירתק את המורה ויהפוך אותה לסייעת הפרטית שלו, הוא יעורר את כעסם של שאר תלמידי הכיתה, והמורה עצמה. יש למסד את הכתובות שעומדות לעזרת הילד ל"ל. אם בכיתה יש מורה מסייעת, היא צריכה לעמוד לרשותו באותם שיעורים, באותן עילויות לימודיות בהן הוא צריך להפעיל את הכושר הלקוי שלו. "השכן הטוב" המוזכר בפרק שדן בשילוב תלמיד ל"ל בכיתה רגילה מהווה אף הוא מקור טוב לעזרה. אם העזרה לא נמצאת בקרבה מיידית, התלמיד יכול להשהות את קבלת העזרה ולהעביר את הקשיים בהם הוא נתקל במהלך השיעורים לעיון במסגרת ההוראה המסייעת.

נחזור אל ההצעות של לוין להתערבות בנקודת השבירה:

automatization of subskills and/or neurodevelopmetal function- תרגול ואימון של המיומנות עד הפיכתה לפעילות אוטומטית (פעולות חשבון, קשר צליל-סמל, עיצוב אותיות וכד')

scaffolding -הצבת פיגומים - לספק לתלמיד את המבנה או רכיבים של המטלה הלימודית שעליו לבצע

design of task that end at the breakdown point-עיצוב המטלה הלימודית עד לנקודת השבירה

separation of breakdown points - פירוק נקודת השבירה - האטה, תמלול בנקודת השבירה

staging- ביום, ארגון המטלה בשלבים ברי ביצוע - הפרדה בין סעור מוחות לבין סיכום כתוב, לבין כתיבה

use of multiple formats- הצגת החומר הלימודי בדרכים ובהקשרים שונים.

deployment of strengths and affinities - לעודד את התלמיד להשתמש בכשריו החזקים- ללמוד
מתמטיקה באמצעים חזותיים, תמלול של תכנים שאינם מילוליים, וכד'.

modeling - הדגמות - להראות גישה שלבית לפתרון בעיה מתמטית, לסיכום חומר לימודי וכד'.

strategy use- הפעלת אסטרטגיות למידה

directed retraining -הוראה מחודשת של תפקודים או כשרים - עיצוב לפיתת עיפרון תקינה וכד'.
 



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם