.

 
 
 
 
 
 
 
   




 

.


תחושת מסוגלות

הטיפול החינוכי לא בא להחליף את עבודת המומחה לל"ל אלא להתמודד עם כל אותן בעיות המתלוות לקושי המקורי, עוטפות אותו בטבעת חנק ולעתים אף מונעות את פתרונו.

ליקויי למידה הם מטרד לימודי והם עלולים לשבש את המהלך התקין של רכישת המיומנויות האקדמיות אך אם מטפלים בהם כראוי, הם לא צריכים לפגום בעתידו הלימודי, המקצועי או החברתי של הילד.

כולנו לקויי למידה במידה זו או אחרת ורובנו הצלחנו לשרוד ולהגיע לתפקוד מכובד. לרבים מאתנו אין שליטה וירטואוזית בלוח הכפל, במקום לפענח אנו מנחשים את הכתוב, איננו מסוגלים לאגור בזיכרון מספרי טלפון, מסתבכים בקריאת מפות וברחובות המפותלים של הערים או מתבלבלים בכיוון ה"לוכסן" על לוח המקשים של המחשב.

בעבר, ליקויי הלמידה לא הובנו כראוי, וילדים רבים שלא עמדו בקצב נפלטו מהמסגרת הלימודית. חוק חינוך חובה אילץ אותנו להתעמת עם החידה המביכה של הילדים שלמרות היותם אינטליגנטים, שבאו מבתים מעודדי למידה, שלא סובלים מפגמים חושיים - נכשלו בלמידה. היום, תסמונת ליקויי הלמידה זכתה בהכרה ונבנו מסגרות אבחון וטיפול על מנת להתמודד עם נזקיה. אולם טיפול נקודתי בקשיים המקוריים לא מספיק. לליקויי הלמידה מתלווים קשיים פרזיטיים רבים שלעתים אף מעפילים בחומרתם על ההפרעה המקורית. הטיפול בנזקים נלווים אלה נופל על כתפי המחנך.

המחקר מעלה שיותר מכל תכונה נאורה אחרת - יותר מאידיאולוגיה ליברלית רחבת אופקים, יותר מלב רחום ואכפתיות אנושית, יותר ממחויבות חברתית לשוויוניות ולצדק - התכונה שמבטיחה את הצלחת הטיפול בילד ל"ל ושילובו במסגרת הלימודית הרגילה היא תחושת המסוגלות של המחנך. זו בשורה אופטימית ומעודדת משום שערכים קשה להקנות, עמדות קשה לשנות אך רכישת תחושת מסוגלות היא בגדר האפשרי ובהישג יד.

תחושת המסוגלות לא נבנית מערמת מתכונים כי אם על ידע ועל הבנה. מטרת הפרק הזה אינה בהפיכת המחנך למומחה לליקויי למידה, לא במתן עצות ומתכונים כי אם בהגשת ידע שיוכל להזין את התחושה הבסיסית של המחנך שהוא מסוגל לעבוד עם תלמיד ל"ל ולעזור לו לפתור את קשייו.

תמונת ליקויי הלמידה הטרונגנית וכל ילד מגשים מתוכה רק ביטויים בודדים. המחנך לא חייב לשלוט בכל "תורת ליקויי הלמידה" כדי לעבוד עם תלמיד ל"ל. ההבנה המתמטית של ילד דיסלקטי יכולה להיות מעולה, הכתיב של ילד דיסגרפי יכול להיות ללא דופי וילד שסובל מדיסאורתוגרפיה יכול להפיק כתיבה קליגרפית מפוארת. אך גם בתוך תת-קבוצה של ליקויי למידה (כמו דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה, דיסאורתוגרפיה, דיספרקסיה וכד') הילד לא מפגין את כל אותות ההפרעה. המומחה שאבחן את הילד צריך ליידע את המורה על נקודות התורפה בכישורי הלמידה שלו ולהצביע על תחומי התפקוד שעלולים להיפגם בשל קשיים אלה.

ההכשרה שמורה בחינוך הרגיל קיבל לא הכינה אותו לעבודה עם תלמידים ל"ל. רצון טוב, אכפתיות ושעות רבות של עזרה לימודית בשיטות שאינן מתאימות לו, לא יעזרו לקידום למידת הילד עם ל"ל. ילד שסובל משגיאות כתיב רבות בשל כשל בתפקוד הערוץ השמיעתי לא יוכל לבנות אורתוגרפיה .תקינה באמצעות שיטה שמבוססת על הערוץ הזה.

יש להשאיר למומחה את הטיפול בקשיים המקוריים של ילד ל"ל. אם המורה נוטל על עצמו את העבודה הזאת הוא צריך להיעזר בהדרכה של המומחה.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם