.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.

כדאיות הטיפול הישיר

כאשר אבחון ליקויי הלמידה מעלה את הכושר הלקוי, השאלה הראשונה של הילד ושל הוריו היא האם ניתן לשקם אותו. התשובה - ברוב המקרים - היא כן אך זאת לא השאלה הנכונה. המוח גמיש, יודע להשתקם ולהסתגל. מוח צעיר מיטיב לעשות זאת אך גם מוח בוגר יכול לעמוד במטלות של בנייה מחודשת של כושר ושל תפקוד. מידת הכדאיות של הטיפול הישיר בכושר הלקוי והמשאבים שיש להשקיע בו הם שצריכים להכריע את שיקולי ההתערבות הטיפולית. המחיר שיש להשקיע בטיפול חזיתי בכושר הלקוי לא תמיד מצדיק את ההישגים המצופים או את הנזקים שעלולים להיגרם ממנו.

במחקר שערכתי בדבר הגורמים הסיבתיים לליקויי למידה ברמה המכנית של ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב - נמצא שבראש הגורמים האחראיים לקשיים נמצאים השיבושים בגיבוש שליטה צדית. ילדים איטרים רבים מובאים - בהיימנה חינוכית סמויה ולא מודעת - לתפקוד בידם הימנית. כאשר ההיימנה -שלילית כשלעצמה- גם; לא עולה יפה, הילד מבצע כתיבה - עילגת - בידו המשנית בעלת הרמה המוטורית הנחותה. שינוי השליטה הצדית גובה מחיר כבד כי הוא מערער את המאזן המוטורי וכופה על המוח עדיפויות שזרות לו. גיל הילד,היינו מצבור ההרגלים ומידת הטמעתם, הוא רכיב מהותי בשיקולי ההתערבות הטיפולית. תיקון המעוות בשעת גילוי ההפרעה - בגיל  מבוגר יותר - עלול למוטט את ההרגלים התנועתיים שהילד רכש ולגרום להפרעות לוואי קשות אחרות. ברוב המקרים עדיף להשאיר את הילד עם התנועתיות הגרפו-מוטורית המשובשת מאשר להסתכן בנזקים שעלולים להתלוות להחזרתו לאיטרות המקורית שלו.

כדאיות הטיפול הישיר נקבעת גם לפי אומדן המשאבים שיש להשקיע בו לעומת ההישגים המצופים ממנו. אחד הגורמים האחראים לדיסאורתוגרפיה - שגיאות כתיב קשות - הוא כשל בתפקוד הערוץ השמיעתי. הטיפול בשיקום הכשרים האודיטוריים - אבחנה, זיכרון קצר-טווח, שימור רצפים שמיעתיים וכד' - יכול להיות קל, משעשע ונושא פרות מרשימים בגיל הגן ובכיתות היסוד הראשונות. עם הילד הצעיר אפשר "לשחק" הקשבה, מאין בא הצליל, האם הוא דומה או שונה, גבוה או נמוך, מתחרז או לא מתחרז, חזק או חלש מהצליל האחר, וניתן לעורר ולחדד את התפיסה השמיעתית שלו מבלי להעמיס עליו עול תפקודי מייגע.עולמו של הילד הבוגר עמוס במטלות לימודיות, חברתיות ואישיות ואין בו מרווח מספיק לטיפוח ולשיקום כשרים אודיטוריים כושלים. במצבים אלה, ורבים כדוגמתם, יש לקחת בחשבון את מכלול הנתונים ולשקול לאורם את הטיפול המתאים.

רף כדאיות הטיפול הישיר ייקבע לפי:

גיל הילד
ככל שהילד צעיר יותר כך עולים סיכויי ההצלחה של הטיפול. המוח הצעיר גמיש ונעתר בקלות לשינוי. הילד הצעיר טרם צבר כישלונות ולא פיתח תגובות דחייה ללמידה. הילד הבוגר יותר הטמיע את הפעילות העילגת וכדי להביא אותו לתפקוד תקין יש להקנות לו את המיומנות החדשה אך גם - והדבר לעתים קשה כפליים - לעקור את התפקוד המשובש.

המוטיבציה לשינוי
למוטיבציה של הילד תפקיד מכריע בסיכויי ההצלחה של הטיפול הישיר. אם הילד איבד את התאבון ללמידה , במקום ניסיונות שווא לשיקום הכושר הלקוי, את מאמצי הטיפול יש להשקיע בחידוש המוטיבציה שלו ללמידה.

חומרת הליקוי
אם הליקוי מונע רכישה של מיומנות למידה חשובה - קריאה, למשל - ואם אין דרכים חלופיות שעוקפות את הכושר הפגום, יש לבצע - בכל מקרה ועל אף כל ההסתייגויות - טיפול חזיתי.

שילוב בין קידום הכושר לבין התפקוד הלימודי
אחד הממצאים החשובים של השנים האחרונות הוא שלא די לטפח את הכושר הלקוי כדי לקדם את הלמידה של הילד. התפקודים הלימודיים - קריאה, כתיבה, כתיב, חשבון - בנויים על כשרים וכאשר אחד מהכשרים האלה לקוי, יכולת הלמידה נפגמת. על בסיס הנחה זו אפשר היה לשער שדי בשיקום הכושר הלקוי כדי לפתור את בעיית הלמידה. אולם מסתבר שהדברים אינם פשוטים כל כך. אם ילד נכשל ברכישת הקריאה בשל ליקויים כשרים החזותיים שלו והטיפול בו יתמקד בשיקום כשריו, הדבר לא יביא בהכרח לשיפור קריאתו. כדי לסייע לילד ברכישת הקריאה הוא זקוק הן לשיפור הכושר והן לשילובו ולהפעלתו במיומנות הקריאה.




ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם