.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.
.

מיומנויות חברתיות

הילדים שסובלים מל"ל מתקשים בתפקודים החברתיים הן בשל אותם ליקויים שגרמו להם לכישלון הלימודי והן כתופעות לוואי שנגרמות מהכישלון עצמו. הם זקוקים להכשרה מיוחדת בבניית הכשרים החברתיים בכל מסגרת בה הם נמצאים ובמיוחד בשעת ה שילוב במסגרת החינוך הרגיל, כאשר ההתנהגות שלהם עומדת תחת המיקרוסקופ של ילדי הכיתה המשלבת.

המחקרים הוכיחו* שהוראת הכישורים החברתיים נושאית פרות מרשימים וכבר לאחר חמישה מפגשים של אימון במיומנויות חברתיות חל שיפור - עמיד וארוך טווח - במקובלות החברתית של המתלמדים.

הנושאים של ההכשרה החברתית:

מיומנויות השתלבות
ברכה וכניסה לאירוע - לרגע הראשון של המפגש החברתי חשיבות גדולה משום שהוא יוצר את הרושם הראשוני מהמשתלב. רצוי לעבוד עם הילד על "הרושם הראשון" שהוא יוצר מכיוון שאם הוא שלילי, יש להשקיע מאמצים גדולים כדי לתקן אותו. כדי להשתלב כראוי באירוע חברתי יש לדעת לקרוא את המפה החברתית ולמצוא התנהגות ההולמת אותה.

כשרים של שיווק עצמי
רצוי לעבד עם הילד את התדמית שהוא מעוניין להעביר לבני הקבוצה. חשוב ללמד אותו לצפות "מבחוץ" על הדרך בה התנהגותו  מצטיירת ומתפרשת בעיני שאר הילדים ולעזור לו לפתח מודעות עצמית חברתית.

אם הוא מרבה להתלונן ולקטר הוא מציג מסכנות ומבקש להיות "מקרה סעד". בני הקבוצה מסגולים לגלות סימנים של השתתפות בתלאות החבר אך לטווח ארוך הם ימאסו בבכיינותו ויעדיפו להתעלם ממנו. דימוי מרגיז אחר הוא הילד שתמיד צודק. בני הקבוצה שואפים לסימפתיה והעובדה מי צודק ומי לא פחות מטרידה אותם. את המשפט "לא אני התחלתי..." הילדים מפנים תמיד אל אנשי חינוך מבוגרים ולא אל בני הקבוצה. הצדק יכול להיות ערך עליון בעולם המבוגרים, לקבוצת השווים יש סולם עדיפויות שונה.

מיומנויות של הדדיות
יש ללמד את הילד התנהגויות של שיתוף פעולה, לגלות יעילות במשחק ובעשייה משותפת, ללמוד להתחלק ולגלות ביטויי אכפתיות. נוכחות "שתלטנית" מעוררת תגובות כעס ודחייה מצד בני הקבוצה. נוכחות מחוקה של "רואה ואינו נראה" דנה את הילד לשכחה. יש ללמד את הילד למצוא דרכים לנוכחות יעילה ותורמת לקבוצה.

מתן משוב ופרגון
ילדים מקובלים מבחינה חברתית מרבים להעניק תגובות עידוד והערכה. לילדים ל"ל הדבר קשה יותר אך אם מעודדים אותם לנהוג כך - בכנות ובמינון נכון - הדבר מזכה אותם בתגובות חיוביות מאוד מצד בני הקבוצה.

תזמון נכון של תהליך ההתחברות
ילד שמורעב מבחינה חברתית נוטה להגזים בדרישות שלו  מבני הקבוצה. החמדנות הזאת עלולה לגבות מחיר חברתי גבוה. יש ללמד את הילד שהקשרים החברתיים נבנים בתהליך איטי ואל לו לצפות ליותר מדי ומהר מדי.

רגישות ל"מצב הרוח" החברתי
הילד צריך להבין מהי החוויה שעברה על הקבוצה או על חבר במהלך ולאחר פעולת גומלין חברתית הוא צריך ללמוד לשדר מסרים רגשיים, להביע רגשות בבהירות וברהיטות ולקרוא את רגשות . הזולת מרמזים מילוליים ובלתי-מילוליים.

מסוגלות להבין את הסיבות והכוונות של פעולה חברתית
הכוונה שמסתתרת מאחורי התנהגות חברתית לא תמיד מובנת וילדים צעירים או אלה שאינם בשלים מבחינה חברתית נוטים לשפוט התנהגות חברתית מבלי לקחת בחשבון את המניעים שגרמו לה. ההכשרה של הילד במיומנויות חברתיות צריכה לכלול גם העמקה של ההבנה החברתית, לגעת גם במה שמסתתר מאחורי האירועים.

פתרון קונפליקטים
יש לטפח את המסוגלות לפתרון קונפליקטים חברתיים בתבונה ומבלי להשתמש באלימות. חיי החברה הם עתירי תקלות וילד שמעונין לשרוד כחבר בקבוצה צריך לפתח אסטרטגיות של ספיגה והתאוששות. אם על כל פגיעה הוא יגיב בהכחשה או בנסיגה נעלבת תוחלת החיים החברתית שלו תהיה קצרה. עצות בנוסח "תתעלם", "אל תשים לב","ההוא לא שווה התייחסות" בדרך-כלל לא מסייעות. חשוב לעזור לילד להעלות את הבעיה, לבחון אותה מכיוונים שונים, לשקול את חלופות התגובה, הכדאיות שלהן, המחיר שלהן ולסייע לו להגיע להחלטה בדבר התגובה הרצויה לו.

מיומנויות תקשורת
ילדים ל"ל רבים מתקשים בתקשורת הפרגמטית -ביכולת לדעת על מה, עם מי, איך וכמה זמן לדבר. התחזוקה של השיחה החברתית ובחירת הנושאים שלה הם פרק חשוב בהכשרה החברתית שלהם.

חבר קבוצה מפתח שליטה ושימוש הולם בשפה של חברת-השווים. הסלנג החברתי הוא דבק שמאחד את בני הקבוצה ומעניק להם תחושת ייחודיות ושייכות. הילד צריך לדעת שהשפה המיוחדת של בני חברת השווים שייכת רק להם ומוטב שהוא לא ינסה להעביר אותה למסגרות או לדמויות אחרות כמו המשפחה או מחנכת הכיתה. האמירות ה"גזעיות" של הקבוצה עלולות לקבל נימה שונה ולצרום בדיאלוג עם המבוגרים. כדי לתקשר כראוי הילד צריך להתאמן בקליטת רמזים לא מילוליים, בשימוש בקשר עין ובשפת גוף הולמת בתקשורת החברתית.

לאירוע חברתי אופי הפכפך ונדרשת ערנות והסתגלות גמישה לשינויים שעלולים להתחולל במהלכו. האימון במיומנויות החברתיות של ילדים עם ל"ל צריך להכשיר אותם לזהות את השינויים ולהתאים את התנהגותם לנסיבות החדשות.



*Coaching children in social skills for friendship making, S.R.Asher, and Oden.S
  Child Development
1977


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם