.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.

דיספרקסיה התפתחותית

הדיספרקסיה היא הפרעה ביכולת לתכנן תנועות מיומנות וביכולת לקשר בין מקטעים של מערכי תנועות. איירס מגדירה דיספרקסיה כהפרעה ברכישה של אסטרטגיות תגובה לתנועתיות חדשה. הקושי מתבטא בעיצוב תכנית הפעולה ולא רק בביצוע התנועה עצמה. לפי גרסתה, הפרקסיס הוא יותר מתכנון תנועות שכן הוא מערב את בניית כל המהלך הביצועי, את ארגון ההתנהגות ואת פיתוח שיטות הפעולה, היינו את הידיעה מה לעשות ולא רק כיצד לעשות.

ההפרעה זכתה בכינויים רבים, perceptual motor dysfunction ,sensory integrative dysfunction clumsy child syndrome". כדי לפוגג מעט את ערפל ההגדרות וליצור תשתית סטנדרטית לחקר ההפרעה, בכנס קונצנזוס בין-לאומי שנערך ב-1994 מומחי הדיספרקסיה הסכימו לכנות אותה DCD Developmental Coordination Disorder

ההפרעה אותרה לראשונה בראשית המאה ה-20. חקר הדיספרקסיה התמהמה, אולם בשנים האחרונות נכנס לתאוצה והממצאים שלו מעלים תמונה הטרוגנית, מורכבת, שחורגת הרבה מעבר לקשיים ב- Coordination . שכיחות הדיספרקסיה באוכלוסיה היא כ- 5%-6% וכוללת קשת רחבה של הפרעות שעלולות לפגוע בתחום הלמידה, ההתנהגות, התפקוד המוטורי והחברתי.

ה-DCD נמצא בתחום התמחותם של נירולוגים ומרפאים בעיסוק ובעלי המקצוע מתחום ההוראה והחינוך, שפוגשים יום-יום את הילד הדיספרקסי, לא תמיד מודעים לקשייו ולא עוברים כל הכשרה לטיפול בו.

סוגים של דיספרקסיה
התסוויג הוא מבנה תיאורטי שבא לארגן את המכלול הדיפוזי של ההפרעה. הילד הדיספרקסי לא מציג את כל המכלול כי אם שילוב אישי בין סוגים אחדים של ההפרעה.

דיספרקסיה של מנחים postural dyspraxia
קושי להיכנס למנחים בלתי רגילים או לא מוכרים הדורשים מידה מסוימת של תכנון תנועתי. בסוג הזה של ההפרעה, הילד מתקשה להעתיק ידע תנועתי ממצב אחד למשנהו. ילד רגיל שרכש את המיומנות התנועתית של עלייה במדרגות יידע להתאים את המידע לעלייה במדרגות לולייניות. הילד הדיספרקסי שיודע לעלות במדרגות רגילות ייאלץ ללמוד לעלות במדרגות לולייניות כהתנהגות תנועתית חדשה.

דיספרקסיה בנייתית constructional dyspraxia קושי ליצור, לאסוף, לחבר או להרכיב חלקים כדי להגיע למבנה שלם. בסוג זה של דיספרקסיה, הילד מתקשה לחבר חלקי ציוד זה ל זה ואינו יודע כיצד להשתמש באביזרים. הוא אינו מסוגל לנתח תנאי משימה וליצור סכמה לביצועה.

דיספרקסיה סמלית symbolical dyspraxia
קשיים בייצוג סמלי של שימוש בכלים ובמכשירים הן לפי הוראה והן לפי חיקוי. ילד הלוקה בהפרעה זו לא מסוגל לבצע פעילויות "כאילו" משום שאינו יכול ליצור תמונה רוחנית של המטלה התנועתית. הלוקים בסוג זה של דיספרקסיה מתקשים לזהות את פשר התמרורים שהוראתם סמלית או מטפורית.

דיספרקסיה לשונית ואורלית oral and verbal dyspraxia
הפרעה בהיגוי ובתכנון תנועות אורליות. הפרעה זו מאופיינת בקשיים בתכנון המנחים והתנועות של שרירי הדיבור ורצף תנועות השרירים לשם הפקת קולות והגאים. ההפרעה פוגעת גם בפעילויות אורליות לא-לשוניות כגון לעיסה וליקוק.

גורמים סיבתיים
הגורמים הסיבתיים עוד לא ידועים. ההשערה הכללית אומרת שההפרעה נגרמת משיבושים בחיווט או מאי-בשלות של מערכת העצבים.

כמו בהגדרת ליקויי למידה כך גם בדיספרקסיה, הילדים הם בעלי אינטליגנציה תקינה ומעלה וקשייהם לא נגרמים בשל שיבושים בהתפתחות התנועתית או הפרעות נירולוגיות אחרות.. מקור ההפרעה נמצא בנקודה כלשהי בתהליך המורכב של איסוף ואגירה של מידע חושי - יצירת הדימוי הרוחני, היינו המשגת המידע, תכנון המטלה התנועתית והביצוע.

דרכי איתור ואבחון
לפי American Psychiatric Association העדויות לקיום Developmental CoordinationDisorder נקבעות כאשר לילד - שאינו סובל מהפרעות נירולוגיות אחרות - חסרות מיומנויות התיאום התנועתי לביצוע מטלות שנחשבות מתאימות לגילו ולרמת המשכל שלו.

הסירבול, המגושמות הכבדה - בניידות, בתנועה, בדיבור, במשחק, ברכישת מיומנויות - מסגירים את קשייו של הילד שסובל מדיספרקסיה. רמזים נוספים שיכולים לעורר חשד לקיום ההפרעה הם "הסתכלות-יתר" ו-"מחשבת-יתר" שהילד משקיע במטלה פשוטה שבני גילו מבצעים בצורה אוטומטית.

דרכי טיפול
המחקרים של השנים האחרונות מצביעים על כך ששיטות הטיפול הכלליות, המסורתיות, לפיתוח אינטגרציה חושית, תפקוד קינסתטי או אימון תפיסתי-תנועתי לא מועילות; לילדים שסובלים מדיספרקסיה. החוקרים סבורים שהטיפול היעיל בדיספרקסיה צריך להיערך בשיטה טיפולית הממוקדת במיומנות ספציפית, עם מטרות מעשיות ובתוך המציאות היום-יומית של הילד. שיטות טיפול שבנויות על הקניית דרכים ואסטרטגיות קוגניטיביות לפתרון בעיות יעילות יותר מאלה שממוקדות בפיתוח הפן התנועתי של המיומנות.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם